רופאים מומחים

צור קשר כללי

מלאו פרטים או צרו קשר




שלח

 
הדפס  

הטיפול בלחץ דם גבוה באמצעות היגיינה טבעית,

תזונה טבעית וצום על מים

 

אשחר ערן N.D

 

 


הקדמה

מאמר זה מבוסס על מאות מחקרים קליניים ואפידימיולוגיים ובמיוחד על שני מקורות עיקריים:
א.
מחקר קליני, יחידי מסוגו ומדהים בתוצאותיו, שבדק את מידת היעילות של הטיפולים השונים, כולל הטיפול ב"צום על מים", להורדת יתר-לחץ-דם . זהו המחקר המתועד הראשון בעולם שבו שיתפו פעולה רופאים היגייניסטיים וחוקרים קונבנציונאליים בעלי שם בתחומם כדי לחקור ולתעד במקצועיות את ההשפעות הידועות של אמצעי הריפוי הטבעי המשוכלל ביותר שקיים, הצום, על מחלה מסוימת.
ב. מחקר הדוקטוראט של ד"ר אשחר במשך 3 שנים על מאות ממטופליו

מבוא:

ההשפעות המדהימות של
ההיגיינה הטבעית וצום על שיפור הבריאות במצבי מחלה שונים ידועות לרופאים ההיגייניסטים מניסיונם האישי על מטופליהם כבר לפני 190 שנה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו על ידיהם בתקופה זו, אך מעולם לא בוצע מחקר ששיתף חוקרים מהאסכולה הקונבנציונאלית שהשתמשו בכלי מחקר המקובלים על הקהילייה המדעית. לכן מחקרים אלה הינם פריצת דרך עולמית שלא ניתן לדעתי לעבור לאחריהם לסדר היום.
המחקר האמריקאי בוצע על ידי קבוצת חוקרים ידועי שם:

 

(1). המחקר של ד"ר אשחר בוצע במשך 3 שנים על מאות מטופלים שהגיעו לקליניקה ואובחנו כבעלי יתר לחץ דם.

 

(2).למחקרים אלה, אם לא יחששו לעשות בהם שימוש מסיבות פוליטיות וכלכליות, יכולה להיות השפעה דרמאטית על ריפוי של חולי יתר לחץ דם ושיפור איכות החיים שלהם. הטיפול ההיגייניסטי יכול לצמצם את עלויות הטיפול היקרות של הטיפול הרגיל ושל הסיבוכים הקשים שנובעים ממנו לאורך זמן. בעידן שבו הגאווה הלאומית בתחום המדע והפיתוח הכלכלי נובעת ממפעל שמייצר תרופות, מפעל "טבע", שחסרונותיהן רבות מיתרונותיהן, שומא עלינו להציע על גישה שונה, חסכונית יותר לציבור ולמדינה ועדיפה לבריאות הציבור עשרת מונים.

חוסר ידע, והעלמת ידע מסכנים את
בריאות הציבור.

יל"ד הוא הסיבה מספר אחד לביקור אצל
רופאים בארה"ב ובישראל. בארה"ב, למעלה ממאה מליון ביקורים אצל רופאים נעשים בכל שנה לטיפול בבעיה זו, בישראל קרוב למליון ביקורים.
חשוב להבין שיל"ד הוא גם "סימפטום" (סמן למשהו אחר) וגם "גורם סיכון" בפני עצמו ל
התקפי לב ואירועי שבץ מוחי, מה שהופך אותו ל"גורם המסייע" העיקרי לתמותה ונכות בחברה המערבית.
רופאים ממליצים בקלות ובצורה גורפת על תרופות להורדת לח"ד לבעיה זו. גישה זו הופכת את התרופות לטיפול
ב- יל"ד לנפוצות ונמכרות ביותר בישראל ובארה"ב. אולם לפני שאתם מקבלים את ההחלטה להתחיל בטיפול תרופתי לבעיה זו כדאי מאוד שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
א. האם הגישה התרופתית היא הטיפול היעיל ביותר להורדת יל"ד ?
ב. האם לטיפול התרופתי יש פוטנציאל גם להזיק ?

בקרב הציבור, ובמיוחד בקרב ה
רופאים, יש מיתוסים פופולריים לגבי יל"ד, לדוגמא : רופאים רבים מאמינים "שיל"ד הוא תוצאה בלתי נמנעת של תהליך ההתבגרות", "שהטיפול היחיד האפשרי להורדת יל"ד הינו הטיפול בתרופות", "שהחולה ב- יל"ד חייב ליטול את התרופות למשך כל חייו", וגרוע מכל "שתרופות ליל"ד הן הטיפול היעיל והבטוח ביותר".
מאמר זה מוכיח שלא רק שהטיפול התרופתי אינו הטיפול היחיד, ואינו הטיפול היעיל ביותר, אלא שבהרבה מקרים הוא הטיפול המסוכן ביותר שיעילותו המעטה אינה שווה את סך הכל הסיכונים שלו. למעשה מחקרים מצביעים על כך שלמרבית הסובלים מיל"ד הטיפול התרופתי עלול להיות מסוכן הרבה יותר מאשר הימנעות מטיפול בכלל (3).
לידיעת הציבור, קיימת אופציית טיפול מצוינת שקרויה המבוססת על שימוש ב
תזונה טבעית לאדם, ובמקרים מסוימים גם צום, שיחד מורידים את יל"ד לערכים תקינים וללא כל סיכון. אבל אל תניח שהרופא שלך יספר לך על כך, משום שרופאים רבים פשוט אינם מודעים לעובדות אלה. מדע הבריאות הקרוי היגיינה טבעית איננו נלמד בבתי ספר לרפואה באוניברסיטאות השונות. למעשה, המדע הקונבנציונאלי מתכחש למדע בריאות מושלם זה. לא רק זה אלא שמרבית הרופאים אוסרים על מטופליהם באיסור חמור לצום מעבר ליום אחד.

לפני שנחקור את הטיפול הבטוח ביותר בעולם ליל"ד כדאי לבדוק מה הוא מצב של יל"ד ולהבין מדוע מחלת יל"ד הינה בעיית ה
בריאות המטרידה ביותר את העולם המערבי. כמו כן נבין מדוע הטיפול ביל"ד באמצעות תרופות הוא בד"כ מאוד לא יעיל. ומדוע גישה בטוחה ויעילה יותר, גישה שמנצלת את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף היא הבחירה הטובה ביותר.

מה הוא יתר-לחץ-דם ?

למרות ש- יל"ד אינו גורם לכאב ואינו ניתן לגילוי ללא מכשיר בדיקה הוא בודאות בעיית בריאות חמורה שראויה לתשומת לב מירבית. מה הוא "לחץ דם" ומה יכול לגרום לו להפוך ל"גבוה" ?
מערכת מחזור הדם הינה מערכת סגורה שמתחילה באופן תיאורטי מהלב. הלב הינו משאבה
שרירית, שגודלה כגודל אגרוף ומשקלה 275 גרם. ניתן להגדיר את פעולת הלב כשאיבה של דם ורידי לא מחומצן לריאות והזרמת דם עורקי מועשר בחמצן לרקמות. למרות גודלו הקטן יחסית מצליח הלב לשאוב כמויות אדירות של דם. הלב מזרים במנוחה כ – 5 ליטר דם בדקה ובפעילות מאומצת אפילו עד 25 ליטרים של דם בדקה לרקמות הפועלות. ב – 24 שעות שואב הלב ומזרים נפח של דם המתווה לכ – 100,000 ליטרים.


הלב משמש למעשה ככוח המניע, המשאבה שדוחסת את הדם המצטבר בה לתוך כלי הדם כדי להזין את התאים במזון ובחמצן וכדי לסלק חומרי הפסולת כגון 2 ,COוחומרים פסולת אחרים מחוץ לגוף. פעימות הלב שמשקפות את התכווצות שרירי הלב יכולות לנוע בין 45-180 ויותר פעימות לדקה, תלוי בסוג הפעילות ובפרמטרים נוספים. לב האדם מתכווץ ומתרחב בעוצמה עשרות פעמים בדקה, מה שגורם לתנודות גדולות גם בלחץ הדם. בכל אופן במצב מנוחה כאשר הדרישה של הדם בגוף הינה כ -5 ליטרים בדקה יכול הלב להתכווץ כ- 45-70 פעמים בדקה .


כאשר הדם נדחף לתוך כלי הדם, לתוך מערכת הזרימה הסגורה הזו נוצרים שני כוחות, או לחצים בשני כיוונים שונים בתוך המערכת הסגורה:


1. כח דחיפה או זרימה או לחץ בחזית של הזרימה. זה הוא כח שנוצר ממש בשעת הזרימה או הדחיסה.
2. כח או לחץ שנוזל הדם מפעיל כנגד דפנות
כלי הדם, על דפנות הצינורות המובילים את נוזל הדם.
בכל מקום שיש כוח דחיפה ניתן למדוד את עוצמת הדחיפה הזרימה או הלחץ. כוח זה נגרם מפעולת הלב, כלומר עם התכווצותו של
שריר הלב ודחיסת נוזל הדם לתוך העורקים הגדולים.
כוחות הזרימה, הלחיצה והדחיסה האלה קרויים "
לחץ דם". למעשה מדובר כאן על שני כוחות המופעלים בתוך המערכת בשני כוונים מנוגדים. לנו יש עניין רב במדידת הלחצים או הכוחות האלה משום שיש להם משמעות מבחינה בריאותית ורפואית. ליתר דיוק מה שמעניין אותנו הוא לא הלחץ בחזית של הזרימה של נוזל הדם אלא הלחץ על דופןכלי הדם.
גם אם
לחץ הדם על דפנות כלי הדם איננו תופעה, משתנה, יציב כיוון שהוא יכול להשתנות לאורך הדקה ומדקה לדקה כתוצאה של גורמים שונים הרי שבכל נקודת זמן אנחנו מגלים במערכת שתי רמות או דרגות של לחץ, אחד גבוה יותר ומכונה "סיסטולי" והשני נמוך במידה משמעותית מהראשון ומכונה "דיאסטולי". שני כוחות או לחצי הזרימה במערכת כלי הדם נמדדים על ידי מכשיר שמודד את הלחץ/כוח שמפעיל נוזל הדם כנגד דפנות כלי הדם בשעת הזרימה ובשעת מנוחה/הרפיית שריר הלב. מכשיר כזה נותן מדד מספרי ללחץ של הדם על דופן כלי הדם (הערכים של המדידה הינם במ"מ כספית). מה הם שני הלחצים האלה, מדוע נמדדים שני לחצים ?


כיוון ששריר הלב איננו פועל ברציפות אלא לסירוגין, יש התכווצות, הרפיה ומנוחה ושוב התכווצות וכן הלאה, הרי שנמדדים שני לחצים במערכת:

לחץ הדם הסיסטולי :
לחץ הדם הסיסטולי הוא אותו לחץ שנמדד על דופן כלי הדם מיד לאחר התכווצות הלב ודחיסת הדם לתוך העורק הראשי. בנקודת זמן זו הלחץ נמצא בשיאו והוא מבוטא בערך הגבוה יותר של לחץ הדם.

לחץ דם דיאסטולי :
בין פעימה לפעימה יש שבריר של זמן שהוא מצב של מנוחה של
שריר הלב. במצב זה יש כמובן דם בצנרת אבל אין כוח שדוחף את הדם. גם במצב זה מפעיל נוזל הדם לחץ על דופן כלי הדם אבל לחץ זה הוא בדרך כלל נמוך באופן משמעותי, בערך ב – 30-40 יחידות מהלחץ הגבוה, הסיסטולי. הלחץ הנמוך יותר מכונה לחץ דם דיאסטולי והוא הלחץ הנמוך שנמדד במדידות לחץ דם.


כאשר מצהירים שלחץ הדם הוא 120/80 משמע שהערך הסיסטולי הוא 120 והערך הדיאסטולי הוא 80.
חשוב לדעת ששני הערכים משמעותיים משום שהם משקפים את תקינות מערכת
כלי הדם והלב. אם אחד מהערכים הנ"ל גבוה באופן חריג, הדבר דורש את תשומת הלב המידית, משום שכפי שנאמר קודם יל"ד לא רק משקף מחלה של כלי הדם והלב אלא הינו "גורם סיכון ראשוני" בפני עצמו למחלות שונות.

מתי לח"ד נחשב ל"גבוה" ?

למעשה אין ב
רפואה הגדרה חד משמעית למצב של יל"ד. חוקרים משתמשים בקריטריונים שונים לקביעת הרמה שבה לח"ד צריך להיחשב ל"גבוה". גישה אחת טוענת שלח"ד יחשב ל"גבוה" רק כאשר הוא גורם לעליה משמעותית בסיכון להיארעות של התקפי לב, כשל לבבי ואירועים מוחיים. גישה נוספת, שגויה לדעתנו, טוענת שלח"ד יחשב ל"גבוה" רק כאשר ניתן לטפל בו בצורה יעילה באמצעות טיפול תרופתי.


הגישה הרווחת היא שלח"ד נחשב ל"גבוה" כאשר הערך הסיסטולי הוא 140 או יותר או כאשר לחה"ד הדיאסטולי הוא 90 או יותר או שניהם גם יחד. כך שלח"ד של 142/88 נחשב ליל"ד. כמו כן אם לחה"ד הוא 135/92 או 152/95.


למעשה, רוב האנשים המאובחנים כסובלים מ- יל"ד נמצאים בקבוצת לחץ דם המוגדרת כ – "גבוה-במקצת", כלומר לח"ד הסיסטולי הוא 140-159 ו/או לחה"ד הדיאסטולי הוא 90-99. רק כאשר לחה"ד עולה על 160/100 יוגדר לחה"ד כבינוני-גבוה ורק בדרגות גבוהות יותר כ "גבוה-מאוד".


לסובלים מתופעת יל"ד חשוב ביותר להבין – כל ההגדרות האלה מטעות ביותר וקרוב לודאי שמובילות למוות מיותר של מיליוני אנשים שניתן היה למנוע בוודאות.

הגדרות קטלניות ליל"ד
למעשה מה שנחשב ללח"ד נורמלי הוא פעמים רבות לח"ד חולני. לדוגמא, לח"ד של 136/88 נחשב לנורמלי או אולי "קצת-גבוה ", אבל תקין בהתבסס על ההנחה שהוא מתחת לערך ה
שרירותי שנקבע, 140/90. אולם למעשה לאדם כזה יש סיכוי של פי - 5 לאירוע מוחי לעומת אדם עם לח"ד של 110/70. למעשה לשליש מהאנשים שמתים מאירוע מוחי או התקפי לב יש לח"ד הנמוך מ -140/90, לח"ד הנחשב לתקין ולא מקבל שום טיפול.


התוצאה היא אם כן שההגדרות הנוכחיות של "נורמלי" או "קצת-גבוה " עלולות לתת למטופלים תחושה אשליתית של ביטחון שעלולות לעלות להם בחייהם, או במקרה של אירוע מוחי לא קטלני הם עלולים לחיות שנים רבות עם נכות קשה ואיכות חיים ירודה ביותר.


לפי ההגדרות הנוכחיות אפילו לח"ד העולה ל -156/98 נחשב ל – "גבוה-במקצת" בלבד, אבל רמה זאת מתגלה כבר כמסוכנת ביותר. למרבה הצער למרבית האנשים שמתים מאירועי לב ומח, יש לח"ד המוגדר כ "נורמלי",
"קצת-גבוה", או "גבוה-במקצת".

מה הבעיה בנטילת תרופות ?

ההגדרות הנוכחיות המגדירות יל"ד רק בערכים של 140/90 ומעלה יצרו מערך חדש של בעיות. רוב ה
רופאים למדו שכאשר אבחנה של יל"ד נעשית, הטיפול התרופתי הוא הטיפול המועדף. כתוצאה מכך רופאים רבים מאמינים שההגדרה הנוכחית של יל"ד הינה אותה הרמה שלה יש לתת טיפול תרופתי. לרוע המזל זה אינו נכון. במחקרים רבים שנוהלו על ידי חוקרים מובילים בתחום יל"ד בעולם נמצא למרבה ההפתעה שהטיפול התרופתי אינו יעיל. למעשה, אין עדות מוצקה לכך שהטיפול התרופתי מפחית את הסיכון למוות בקרב מטופלים עם יל"ד בערכים של עד "גבוה-במקצת" (כשלח"ד הסיסטולי הוא 140-159 ו/או לחה"ד הדיאסטולי הוא 90-99) שזה כולל את רוב המאובחנים כסובלים מ- יל"ד.


במחקר שנעשה על ידי "מועצת המחקר הרפואי הבריטית" היוקרתית, אולי המחקר הקליני המקיף ביותר שנעשה עד כה, דווח שבמקרים של לח"ד "גבוה-במקצת"; " לא היתה עדות להשפעה של טיפול תרופתי על הסיבות שגרמו למוות". כלומר לא פחת האחוז של הנפטרים כתוצאה ממחלות הקשורות ל-יל"ד.


בסקירת כל המחקרים בתחום לח"ד שנעשתה על ידי ה – British Medical Journal נמצא שאין ערך בנטילת טיפול תרופתי למטופלים שלחץ הדם הדיאסטולי שלהם נמוך מ – 100. מה שמדענים אלה גילו היה שאף על פי שטיפול תרופתי יכול להפחית את רמות לחה"ד המוגדרות כ "גבוה-במקצת" לא היתה ירידה באחוז התמותה, כלומר – המטופלים במחקרים אלו מתו באותו אחוז אם נטלו או לא נטלו תרופות להורדת יל"ד.


ממצאים אלו מאשרים את העקרון הבריאותי אולי החשוב ביותר – טיפול בסימפטומים של המחלה אינו שווה ערך לשיפור הבריאות באמצעות טיפול בגורמי המחלה.

נראה גם שתופעות הלואי המסוכנות של ה
תרופות לטיפול ב- יל"ד מעידות על הרעלת הגוף במידה כזו שיש בה כדי למחוק את היתרונות של הורדת לחה"ד בערכי לח"ד "גבוה-במקצת". למעשה תופעות הלואי של התרופות הן רעילות במידה כזו כך שגופים רפואיים מובילים טוענים שהטיפול התרופתי שווה את הסיכון רק במקרים בהם לחה"ד עולה על 160/100, שהינה כבר רמה מסוכנת ביותר.


תופעות הלואי האופיניות לתרופות נעות בין "לא נעימות" עד ל- "קטלניות". תופעות אלה כוללות : עייפות, גירוים במערכת העיכול, בחילות, הקאות, שילשול, סחרחורות, כאבי ראש, אין אונות, דיכאון והתקף לב, כשלון לב.


אבל אל תניחו שהרופא שלכם מודע לעובדות אלה. אם אתה מאובחן כסובל מ- יל"ד סביר להניח שירשמו לך טיפול תרופתי, יאמרו לך שזה יעיל, ויאמרו לך ליטול את התרופה כל ימי חייך. אך לפני שתקבל עצות אלה כטובות ביותר, כדאי לך לבקש תשובות לשאלות הבאות:

א. מה גרם ל- יל"ד שלי ?
ב. האם אני יכול לטפל בגורמי ה
מחלה ולהחזיר את לחה"ד למצבו התקין ללא תרופות.

הגורמים למצב של יתר לחץ דם


מים הזורמים בצינור הינם בעלי לחץ קבוע.. אבל, ניתן להעלות את לחץ המים בצינור על ידי סתימה חלקית של פתח הצינור. באופן זה הלחץ במערכת כולה יעלה.
בצנרת הדם שלנו ניתן גם כן "לחסום את הצינורות". על ידי צריכה של
מזון עשיר בשומן, כולסטרול וחלבונים מהחי ניתן לפתח טרשת עורקים – מצב של משקעים שומניים במערכת כלי הדם. במשך הזמן אנשים מפתחים משקעים כה רבים שגורמים להיצרות של הצנרת וסתימה חלקית. זו אחת מהסיבות העיקריות ל- יל"ד ולעובדה שעם הגיל הסתימה הולכת וגדלה ובעקבותיה נוטה לעלות לחץ הדם. אבל מה שחשוב לדעת הוא שמצב זה ניתן למניעה וגם הפיך. הניסיון של כל רופאי ההיגיינה הטבעית בעולם, ניסיוני האישי במחקר הדוקטוראט שלי על יל"ד, מחקריו של הקרדיולוג דר' דין אורניש ואחרים, מוכיחים שמצב זה הוא הפיך באמצעות שינויים בתזונה ואורח חיים.

בעוד ש "חסימת הצנרת" הינה הגורם הראשי ביצירת מצב של יל"ד ישנם גם גורמים אחרים.
גורם חשוב שני הוא רמת החומרים הרעילים המצויים ב
תזונה המערבית ובדם של האוכלוסייה, דהיינו רמת הטוקסמיה הכללית בגוף. טוקסמיה זו גורמת לספיחה גדולה של מים וכך עולה כמות הנוזלים בצנרת כלי הדם מה שגורם לעליית לחץ הדם. גם גורם זה הפיך, כלומר ניתן לתיקון בעזרת תזונה מתאימה.


ניתן לראות ששני גורמים מרכזיים של יל"ד – טרשת עורקים ועודף נוזלים, ניתנים לתיקון בעזרת שינויים משמעותיים בתזונה. שינויים אלה מתייחסים ישירות לגורמי יל"ד ואי לכך צפוי שיהיו מאוד יעילים. הקורא הסקרן ירצה לדעת עד כמה שינויים אלה יעילים ביחס לטיפול התרופתי המוצע על ידי רוב הרופאים.


תוצאות מדהימות שלא ניתן להשיג באמצעות תרופות

כפי שניתן לראות מתרשים מספר 1 שינויים באורח חיים ובתזונה נותנים תוצאות מרשימות ביחס לטיפול התרופתי. במחקר שנוהל ע"י ד"ר ג'ון מקדוגל ועמיתיו, תכנית של תזונה צמחית דלת מלח, עם פעילות גופנית מתונה, הניבה ירידה של 17/13 מ"מ כספית תוך 11 ימים בלבד. נתון זה מדהים במיוחד כשמשווים אותו לטיפול התרופתי שנמצא כמוריד את לחה"ד ב – 12/6 מ"מ כספית בממוצע בלבד. נתונים אלה יכולים לעודד את אלה שנאמר להם שעליהם ליטול תרופות להורדת לח"ד לשארית חייהם.

חשוב לציין שהרפיה ו
מדיטציה, שיעילים למטרות רבות, לא נמצאו כמשפיעים על הפחתת יל"ד. אנשים רבים מופתעים מכך אולי משום ש- יל"ד מקושר לעיתים קרובות ללחץ נפשי ומתח. לא כך הם פני הדברים, יל"ד הוא בעיקרו בעיה מכנית ולא פסיכולוגית. הגורמים הם בד"כ שילוב של כלי דם סתומים ועודף רעלים בתזונה. שינויים חיוביים באורח החייםהם בין הטיפולים היעילים ביותר. תרגילי הרפייה, מדיטציה ושימוש בטכניקות להפחתת מתחים אינם פתרונות יעילים להורדת לח"ד למרות ערכם הרב לבריאות הנפשית בכלל. 

המפתח האמיתי לטיפול ב- יל"ד הוא לאמץ מגוון התנהגויות מקדמות
בריאות והימנעות מגורמים מזיקים. מעבר לאורח חיים טבעי לגוף יגרום לניקוי העורקים מהרובד השומני-טרשתי, יחזיר לעורקים את גמישותם וישחרר כמויות גדולות רעלים ממחזור הדם והתאים. כתוצאה מכך בעיית לחה"ד תיעלם בדר"כ מעצמה.

כפי שנאמר בתחילת המאמר יל"ד הוא לא רק סימן לבעיה במערכת
כלי הדם והלב אלא גם גורם סיכון העומד ותלוי בפני עצמו. אם לחה"ד גבוה מעבר למה שנורמלי לאדם, לחה"ד עצמו עלול לגרום לנזק לדפנות כלי הדם, מה שיכול להחמיר את תהליך טרשת העורקים ובכך להגביר עוד יותר את בעיית יל"ד.
המסקנה היא - שעדיף להוריד את ערכי יל"ד מהר ככל האפשר ולצורך כך יש את האפשרות החזקה ביותר, הצום ה
בריאותי.

הדרך הקצרה והמהירה ביותר לשיקום הבריאות

קיימת דרך יעילה, מהירה ובטוחה להפחתת ערכי יל"ד.
הטיפול באמצעות
צום על מים מהווה מבחינת הקהילה המדעית פריצת דרך עולמית לטיפול ב- יל"ד. כוחו של הטיפול מבוטא בתרשים מספר 1 בעמודה הגבוהה ביותר המיצגת את הטיפול בצום-על-מים. כפי שניתן לראות בתרשים מספר 1 הטיפול בצום עולה בתוצאותיו בצורה משמעותית על כל הטיפולים האחרים. לא מדובר על טיפול תרופתי "חדשני" ולא על תוסף מזון "חדשני" ויקר. מדובר בצום תחת השגחה שהינה טכניקה המאפשרת לכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף לבוא לידי מימוש מכסימלי.


לצערו של ציבור החולים המשלם את המחיר, טכניקה זו ידועה למעט מאוד מומחי בריאות, אף על פי שהוּכחה כבעלת ערך לא רק בטיפול בחולי יתר לחץ דם אלא בטיפול במגוון גדול של בעיות בריאות.


במחקרים הנ"ל הצום הוּכח כיעיל יותר מכל טיפול אחר שדווח עד כה בסיפרות המדעית. התגלית, שצום בלבד יכול להשיג תוצאות כה מרשימות, עשויה להדהים רבים. למעשה רוב האנשים, כולל רוב הרופאים, לא יאמינו שתהליך כה פשוט יכול להיות כה יעיל. מעטים מעלים בדעתם שהגוף כה כישרוני בריפוי עצמי בדרך כל כך יעילה. מסיבה זאת דר' גולדהמר ועמיתיו במרכז לטיפול שמרני בפנגרוב קליפורניה, לקחו על עצמם לתעד את היעילות של אמצעי הצום ולדווח על התוצאות בקרב הקהילה המדעית באופן שישכנע גם את ציבור הרופאים. כדי לסייע לו במשימה זו חבר דר' גולדהמר לפרופ' קמפבל קולין, ביוכימאי בתחום התזונה, בעל שם עולמי בתחומו, מאונברסיטת קורנל שבארה"ב. פרופ' קמפבל וציוותו גילו התלהבות לשתף פעולה במחקר זה. שיתוף פעולה זה הניב את אחד המחקרים המרשימים ביותר על הטיפול ב- יל"ד שאי פעם בוצע.

ממצאים מרשימים

במחקר נמצא שעל ידי
צום שנעשה תחת השגחה, בסביבה רגועה לחה"ד ירד במהירות. למעשה מטופלים רבים שהתחילו את הצום עם תרופות להורדת יל"ד נדרשו להפסיק את התרופות במהירות כדי שלחץ הדם שלהם לא יפול לערכים נמוכים מידי. 174 מטופלים שאובחנו כסובלים מ- יל"ד "גבוה-במקצת" עד "גבוה-מאוד" טופלו במרכז באמצעות צום. הטיפול כלל כ- 10.6 ימי צום בממוצע לאדם ואח"כ שבוע של תזונה מבוקרת תחת השגחה.

בסוף שהותם של המטופלים במרכז לצוֹם ירדו ערכי לחה"ד של כל המטופלים לרמות שאיפשרו את הפסקת השימוש ב
תרופות לחלוטין על פי המדדים הקונבנציונאליים וזאת ללא קשר לחומרת מצבם בהגיעם למרכז.
סקירה של תרשים 2 מראה שהתוצאות המרשימות ביותר נצפו במקרים החמורים ביותר. ב- יל"ד "בינוני" עד "גבוה-מאוד" ( לח"ד 174/93 ומעלה) הירידה הממוצעת בסיום הטיפול הייתה 46/15 ( 46 נקודות בערך הסיסטולי ו- 15 נקודות בערך הדיאסטולי). למקרים אלה שלהם מומלץ טיפול תרופתי לכל החיים לחה"ד הממוצע בשיחרור היה 128/78 ללא שימוש ב
תרופות.

לתוצאות הנפלאות של הצום יש אך ורק "תופעות לוואי" חיוביות:
ירידה במשקל והרגשה נפלאה.


אולם במחקרו של ד"ר אשחר, היחיד מסוגו ובתוצאותיו בישראל, נצפו שינויים מרשימים גם במספר קטן יותר של ימי
צום בממוצע לאדם באוכלוסיית המחקר (1). להלן ההשפעה של תוכנית תזונתית וצום על מים על לחץ הדם הסיסטולי.

דיון בתוצאות: 

השפעה חזקה ביותר של הטיפול על הורדת ערכי
לחץ הדם הסיסטולי בכלל בקבוצת הטיפול. ההתפלגות לאחר הטיפול סטתה באופן מובהק לכיוון מטה, שמאלה. להלן כמה השוואות הממחישות את המסקנה הנ"ל.
א. ממוצעים:
לחץ הדם הסיסטולי הממוצע לפני הטיפול היה 138.4 ולאחר הטיפול 100.1 מ"מ כספית. הממצאים מראים שהירידה בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע גבוהה ביותר.
ב. החציון לפני הטיפול עמד על 136 ואחרי הטיפול ירד ל- 97.
ג. לפני הטיפול 27% מהמטופלים היו בעלי לח"ד גבוה מ- 141 ממ"כ. אחרי הטיפול 0%.
ד. לפני הטיפול 47% מהמטופלים היו בעלי לח"ד שבין 131-140 ממ"כ, אחרי הטיפול רק 2%.
ה. לפני הטיפול 25% מהמטופלים היו בעלי לח"ד שבין 121-130 ממ"כ, אחרי הטיפול רק 4%.
ו. לפני הטיפול 0% מהמטופלים היו בעלי לח"ד 120 ממ"כ ומטה, אחרי הטיפול 94% !!!
ז. לפני הטיפול 0% היו בעלי לח"ד 110 ממ"כ ומטה, אחרי הטיפול 86%.
ח. לפני הטיפול 0% היו בעלי לח"ד 100 ממ"כ ומטה, אחרי הטיפול 55%.
ט. מבחן T לבדיקת שונות של ההתפלגויות הצביע על ערך t=26.85 ברמת מובהקות של
אלפא = 1/100 אחוז. כלומר ההבדלים בין ההתפלגויות, בין התוצאות לפני ואחרי הטיפול,
גדולים ומובהקים ביותר. ההפרש בין ממוצעי ההתפלגויות עמד על 38.2.

היתרון העצום בסוג זה של הטיפול התגלה במחקרו של ד"ר אשחר. יחד עם הירידה שחלה ב
לחץ הדם דווחו שינויים חיוביים משמעותיים במספר רב של מדדים המשקפים את הבריאות הכללית של המטופלים. כלומר בניגוד למצב הבריאות הירוד הקודם, הרבה פעמים עם התרופות ובגללן, אחרי הטיפול השתפרו כל מדדי הבריאות (בגלל קוצר המקום לא הובאו כאן התרשימים והטבלאות). משמע שהטיפול בהיגיינה טבעית איננו טיפול נקודתי, אלא טיפול רב מערכתי כולל המטפל בגוף כולו ולא רק במחלה הספציפית.

לסיכום - שמירה על התוצאות להמשך החיים :

במחקרים הנ"ל הוכח שמטופלים שדבקו ב
תזונה ההיגייניסטית ובאורח החיים שהומלץ להם שמרו על התוצאות המרשימות שהושגו במהלך הטיפול והצום.
אולם כפי שכולנו
יודעים, לצערנו, להרבה מאוד אנשים קשה לדבוק לאורך זמן בהרגלי בריאות לאורך זמן. לכן אין מנוס לדעתנו מלפעול בשני מישורים באופן קבוע:

1. להקדיש את הזמן והמאמץ ללמידה יסודית של העקרונות של
ההיגיינה הטבעית, התזונה ואורח החיים בריא שמוכחים כמובילים לשיפור מתמיד בבריאות כלי הדם. על פי נסיוננו, אין תחליף ללמידה יסודית שמעלה את רמת המודעות להתנהגויות שמקדמות בריאות ומחזקות את היכולת הרגשית והמנטלית להתמיד בהן. סדנה בת כ- 30 שעות יכולה לתת כלים מעשיים לכל החיים, לנפץ תפיסות שגויות ולהעצים ידע חיוני ואף קריטי במקרים רבים.

2. להקדיש בכל שנה פרק זמן לעשיית
צום על מים ממושך דיו כדי לתקן הרבה מה"חטאים" כלפי הגוף שלנו. רופאי
ההיגיינה הטבעית מציינים שעל פי נסיונם על כל שנת חיים יש לבצע 3-4 ימי צום כדי לנקות את הפסולת של
אותה השנה ולתקן את הנזקים שנגרמו לגוף. כלומר, על פי תחשיב זה , אדם בגיל 40, שלא עשה
צום מעולם,
צריך לצום בסך הכל בין 120- 160 יום כדי לנקות את הפסולת שצבר. לא ניתן כמובן לעשות
צום כזה ברציפות
ולכן יש לעשות מספר צומות עד לכיסוי "החוב".
אין ספק שאורח חיים היגייניסטי הוא הביטחון הגדול ביותר בפני עלייה של
לחץ הדם, אולם יתכנו מקרים חריגים
שיחייבו
צום כדי להוריד את הערכים לתקינים. צום טיפולי או מניעתי כזה יגרום לניקוי של כלי הדם מטרשת
העורקים ויוביל לירידה עקבית של ערכי לחה"ד מצום לצום, גם אם המטופל איננו מצליח להקפיד על כל כללי
ההיגיינה הטבעית לאורך כל ימות השנה.
אין לשכוח שצומות קבועים יובילו בסופו של דבר גם להחלמה ממגוון רחב של
מחלות שאותן לא הזכרנו כאן,
לשיפור ברמת ה
אנרגיה ולתחושה עילאית של בריאות שאולי לא חשתם מעודכם.

אל לנו להפריח את הביטוי הישראלי הנפוץ – "העיקר ה
בריאות" בחלל האויר,כסיסמא ריקה מתוכן, ללא עשיית צעדים משמעותיים בכיוון הנכון. ניסיוננו האישי והטיפולי מראה שאם ניקח אחריות על הבריאות שלנו ונפעל בכיוון של אימוץ אורח חיים מבריא ומקדם בריאות הכולל התייחסות לכל האמצעים שההיגיינה הטבעית מציעה כולל צומות סדירים נגיע לחופש מוחלט ממחלות ובעיות בריאות מכל הסוגים.

מקורות:

1. ד"ר אשחר .ע: השפעת "
ההיגיינה הטבעית", התזונה הטבעונית ותקופות של "צום על מים" על הפחתת ערכי לחץ-דם בקרב חולי יתר לחץ דם בשנים 2001-2004 בישראל. המרכז להיגיינה טבעית מדעי הבריאות והתזונה, 2005.

2. Goldhamer A, Lisle D: “Telling the Truth about High Blood Pressure”, in: Health Science, Jur’ of
American Natural Hygiene Society, July 2000, p. 10.

3. Goldhamer A, Lisle D, Parpia B, Anderson SV, Campbell T.C: “Medically Supervised Water-only Fasting
in the Treatment of Hypertension”, Journal of Manipulative ad Physiological Therapeutics, Vol’ 24, Num’
5, June 2001.

4. Goldhamer A: “High Blood Pressure – Learning to Live Without It”, in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, fall 2002, p.18.

הערה: מאות מקורות נוספים יועברו לכל דורש במייל.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ד"ר אשחר ערן הקים ומנהל את המרכז ללימודי
היגיינה טבעית ומדעי הבריאות והתזונה.
מוסמך ל
בריאות הציבור ( M.P.H ) ומדעי הרפואה מהאוניברסיטה העברית י-ם, הפקולטה לרפואה, הדסה וד"ר לנטורולוגיה (רפואה היגייניסטית) מטעם אוניברסיטת Bernadean בארה"ב.
ד"ר אשחר מטפל בכל סוגי ה
מחלות הפנימיות באמצעות גישה זו. הוא היחיד בארץ שיכול להבטיח החלמה מלאה מהמחלה.

 

תגיות: לחץ דם, תזונה, דיאטה, טרשת עורקים, בריאות
 

אתר הרפואה והבריאות INFODOC בעזרתו ניתן לאתר רופאים, פסיכולוגים ומטפלים ברפואה משלימה, לבדוק ערכים תזונתיים במחשבון קלוריות ומחשבון התזונה המשוכללים ברשת ולקרוא מאות מאמרים בתחום הרפואה והבריאות.

WWW.INFODOC.CO.IL