רופאים מומחים

צור קשר כללי

מלאו פרטים או צרו קשר




שלח

 
הדפס  
השפעת רכיבה על אופניים על עצבי כף היד
שיעול התנהגותי HABIT COUGH
ניוון שרירים מולד -
טיקים בילדים
הילד ההיפוטוני
פרכוסי חום
זעזוע מוח
התפתחות הילד
התקפי עצירת נשימה
עיוותים במבנה הגולגולת
עילפון
פרכוסים
הפרעות בעצבים ההיקפיים
אפילפסיה
טכנולוגיות חדשות ב MRI

עילפון- דר' יהודה ברק - נוירולוג
עילפון פירושו אובדן הכרה קצר הנובע כתוצאה מחוסר פתאומי של הספקת חמצן למוח. הסיבה לעילפון יכולה במק...

 

התפתחות הילד-דר' יהודה ברק - נוירולוג
התפתחות הילד תלויה במיוחד בהתפתחות מערכת העצבים. שום כוח בעולם לא יכול להכריח ילד ללכת לפני שמערכת ה...

 

טיקים בילדים- דר' יהודה ברק - נוירולוג
טיקים תנועתיים בילדים הם תופעה שכיחה. בין 4-10% מכלל הילדים יסבלו מטיקים בודדים, שנמשכים מספר שבועות...

 

התקפי עצירת נשימה-דר' יהודה ברק - נוירולוג
התקפי עצירת נשימה קורים לאחד מכול 20 ילד בעולם. לרוב מדובר בילד בריא ומפותח היטב ללא כול בעיות רגשי...

 

אפילפסיה - דר' יהודה ברק

אם ברצונכם לקבל מאמרים בנושאי רפואה ובריאות לתא האישי שלכם

נא שלחו שם וכתובת דואר אלקטרוני וציינו כי ברצונכם לקבל מאמרים

למייל

WOLK@ZAHAV.NET.IL

 

 

ההגדרה של אפילפסיה היא שני התקפי פרכוסים ללא סיבה נראית לעין.

מתוך הגדרה זו משתמע שהתקף אחד של פרכוסים אינו נחשב כאפילפסיה וכמו כן פרכוס מסיבות שונות כגון דלקת מוח, חוסר סוכר, חוסר איזון במלחים בדם או חבלה בגולגולת או גידול במוח, סיבות הניתנות לטיפול ולתיקון אינן נחשבות לאפילפסיה.

פרכוס מקורו בפעילות פתאומית, חזקה בלתי רצונית של קבוצה גדולה של תאי מוח באזורים שונים של המוח. כיוון שפעילות כזו יכולה לצאת מכול חלקי המוח, גם הביטוי להתקף יכול להיות מגוון ושונה. לדוגמא תחושת ריח פתאומי לרוב ריח לא נעים, כאב בטן פתאומי, תחושה של ראיית תמונות דמיוניות או קולות מוזרים לעתים אפילו תחושות של פחד או כעס. עם זאת ההתקף הידוע ביותר הוא התקף המלווה בתנועות של הגפיים והגוף וזאת מכיוון שהתקף זה נראה גם לעיני המתבונן.

שכיחות: בילדים השכיחות היא בערך אחד למאה ילדים.
סיבה: הסיבה השכיחה ביותר היא סיבה גנטית תורשתית וסיבה זו נכונה גם אם לא ידוע על מקרים נוספים של אפילפסיה במשפחה.
סיבות נוספות שכיחות להתקפים חוזרים יכולות לנבוע ממום במוח, למשל אצל ילד שיש לו שיתוק מוחין מולד הסיכוי להתקפים אפילפטים עולה מאחוז אחד שצוין קודם לחמישים אחוזים.
בחלק ממקרים לאחר דימום במוח או לאחר חבלה קשה במוח כגון לאחר תאונת דרכים או פגיעה ישירה במוח, התקפי הפרכוסים נמשכים ואז נתייחס גם אליהם כאל אפילפסיה.
סוגי אפילפסיה: סווג אפילפסיה בילדים נעשה בשתי צורות: האחד לפי סווג בינלאומי והשני לפי תסמונות תורשתיות.
סווג בינלאומי: האפילפסיה מחולקת לשני סוגים עיקריים:
1) אפילפסיה ממוקדת. באפילפסיה זו רק חלק מהגוף מפרכס. יתכנו שלושה צורות שונות – בראשונה, בזמן ההתקף אין איבוד הכרה. אפילפסיה זו קרויה אפילפסיה ממוקדת פשוטה. בצורה השניה הילד מאבד את הכרתו באופן חלקי או מלא. אפילפסיה זו קרויה אפילפסיה ממוקדת מורכבת. בצורה השלישית האפילפסיה מתחילה באופן ממוקד אך מתפשטת לשאר חלקי הגוף והופכת לאפילפסיה כללית.
2) אפילפסיה כללית. אפילפסיה זו מתחילה בבת אחת בכול חלקי הגוף והיא בדרך כלל מלווה באובדן הכרה פרט למקרים נדירים שבהם ההכרה נעשית מעורפלת בלבד.
חלוקה לפי תסמונות גנטיות: חלוקה זו מעשית יותר והיא מתאימה במיוחד לילדים שבהם רוב סוגי האפילפסיה הם מסיבה גנטית.
1) פרכוסים מיד לאחר הלידה לרוב נובעים ממחלה גנטית רצינית, חוסר חמצן למוח במהלך הלידה או דימום במוח. לעתים רחוקות יותר מדובר בתופעה שפירה שחולפת תוך מספר ימים.
2) פרכוסים בשנה הראשונה לחיים לעתים מתבטאים בתנועה פתאומית של הידיים והרגליים מעין תנועת בהלה. פרכוסים אלה מחמירים עם הזמן נעשים רבים יותר. לעתים קרובות לפני כניסה לשינה או התעוררות. לעתים מלווים בצעקה. אלו לרוב פרכוסים קשים לטיפול ולעתים קרובות מלווים בפיגור שכלי ותנועתי.
3) פרכוסים בגיל שלוש עד ארבע שנים המתבטאים בצניחה פתאומית של הראש או של הגוף, מצמוץ בעיניים וקפיצות של ידיים. גם פרכוסים אלה קשים לטיפול ולעתים קרובות מלוות בפיגור שכלי.
4) פרכוסים כלליים של כול חלקי הגוף. אלו הפרכוסים המוכרים ביותר. לרוב קל לטפל בהם ולעתים קרובות אין הם מלווים בפיגור שכלי.

5) פרכוסים המתבטאים במבט בוהה ולעתים מלווים מצמוץ בעיניים או תנועות של הראש ולעתים תנועות מציצה עם השפתיים. הפרכוסים מתחילים לרוב בגיל שש עד עשר שנים. לרוב קל מאוד לטפל בהם. לרוב אין כול פגיעה מוחית נוספת. במקרים רבים המחלה חולפת לעתים נדירות יותר המחלה נמשכת שנים רבות או הופכת לאפילפסיה של פרכוסים כלליים.

6) אפילפסיה שפירה של גיל הילדות. מתבטאת בעיקר בלילה. הילד מתעורר אינו מסוגל לדבר. לעתים יש משיכה של זווית הפה והילד מדווח שלא הצליח לדבר כי הייתה לו לשון כבדה. לעתים נדירות יותר יש גם פרכוסים כלליים. פרכוסים אלה נחשבים לשפירים כיוון שהם עוברים גם אם לא ניתן כול טיפול. גם פרכוסים אלה שכיחים יותר בגיל שש עד עשר שנים.

7) פרכוסים של גיל ההתבגרות כשמם כן הם. הם שכיחים יותר בגיל ההתבגרות. לעתים קרובות יש תנועות קפיצה פתאומיות של הידיים מיד לאחר ההשכמה בבוקר. במהלך היום יכולים להיות פרכוסים כלליים. לרוב קל לטפל בהם בתרופות שונות אך הן אינן חולפות בנקל.
8) פרכוס כתוצאה מאור מהבהב. פרכוסים אלה הם פרכוסים גנטיים היכולים להיות ממוקדים או כלליים ובאים לידי ביטוי בזמן צפייה בטלביזיה, משחק במחשב או בזמן שהיה בדיסקוטק שבו יש אורות מהבהבים. קל יחסית לטפל באפילפסיה הזאת ולעתים מספיק לשבת רחוק מהטלביזיה ולהרכיב משקפי פולרואיד.
ישנם כמובן סוגים רבים נוספים של אפילפסיה וניתן לקרוא רשימה מפורטת יותר בספרים שיצאו גם בשפה העברית.

סטטוטוס אפילפטי: סטטוס אפילפטי הוא מצב שבו הילד אינו מפסיק לפרכס במשך דקות ארוכות והוא ממשיך לפרכס כשהוא מגיע לחדר המיון. הילד לרוב מחוסר הכרה ובמקרה זה יש צורך לתת תרופה דרך הוריד או בכול דרך מהירה אחרת. הטיפול לרוב יעיל מאוד והפרכוס נפסק תוך דקות עד חצי שעה. במקרה שהפרכוסים נמשכים למרות הטיפול בתרופות יש לעתים צורך להרדים את הילד, להנשים אותו ולהעבירו לטיפול נמרץ שם הוא יקבל תרופות אשר מפסיקות את הפרכוסים אך אינן מאפשרות לו לנשום בכוחות עצמו. בהדרגה מופסקות התרופות והילד מתחיל לנשום בכוחות עצמו. תופעה כזאת קורית לעתים כאשר התרופות הופסקו באופן פתאומי ללא התייעצות עם הרופא או כאשר לילד יש מחלת חום ועוד.

טיפול בבית בזמן התקף: אם לילד יש התקף, חשוב מאוד לשמור על קור רוח. לא נשקפת סכנה מידית לחיו. יש להשכיבו כשראשו מוטה על הצד כך שהפרשות מהפה או הקאות אם יש, יצאו החוצה. מומלץ לשים כרית מתחת לראש. אין צורך לנסות לפתוח את הפה בכוח. זה אינו מועיל ויש בכך גם סכנה. אין צורך לנסות לאחוז בידיים או ברגליים כדי למנוע את ההתכווצויות. הפרכוס לרוב חולף תוך מספר דקות ואז יתכן והילד נרדם לפרק זמן קצר או ארוך. השינה נובעת מעייפות של המוח לאחר הפרכוס ואין היא נחשבת כחלק מהפרכוס. אם הפרכוס נמשך יותר ממספר דקות מומלץ להביא את הילד לחדר מיון כדי שיטפלו בו בטיפולים המקובלים שיעילותם רבה. בכול מקרה אם הילד פרכס והיה לו חום. יש להביאו בדחיפות לרופא גם אם הפרכוס נפסק כיוון שיתכן שיש לו דלקת קרום המוח או דלקת מוח והדבר חייב בדיקה מידית על ידי רופא.
בחדר המיון קרוב לוודאי שההורים ישאלו שאלות רבות גם אם אין זה פרכוס ראשון. מטרת השאלות היא לנסות לברר אם יש סיבה אחרת לפרכוס, כגון דלקת מוח, חבלה בראש, חוסר בסוכר, חוסר במלחים ועוד. כמו כן ייתכן ויחברו לילד מכשירים הבודקים את הלב והראות ויתכן ויתנו לו חמצן במסכה. אלה אמצעי זהירות בלבד.
טיפול: הטיפול המקובל ביותר הוא טיפול תרופתי ויעילותו רבה מאוד. כשבעים וחמישה אחוז מכלל הילדים הסובלים מאפילפסיה יגיבו תוך זמן קצר לאחר התחלת הטיפול בהפסקה מוחלטת של הפרכוסים וזאת לאחר מתן תרופה אחת או תרופה שניה. כעשרים וחמישה אחוז מהילדים יגיבו פחות טוב למתן טיפל תרופתי ואז יש צורך בשילוב של מספר תרופות. אחוז מסוים מקרב אלה שקבלו למעלה משתי תרופות ולא הגיבו מיד בהפסקת הפרכוסים, יחשבו כעמידים בפני טיפול תרופתי ויתכן שיהיה צורך להציע להם טיפול חליפי.
העמידות בפני תרופות תלויה בגורמים שונים וביניהם: סוג האפילפסיה, גיל תחילת ההתקפים. נזק מוחי שסיבתו ידועה ועוד.

להלן מספר תרופות מקובלות בשימוש נגד אפילפסיה. שמות התרופות יינתנו על פי שם מסחרי מקובל:
1) טגרטול – תרופה הניתנת כבר שלושים שנה. יעילה מאוד נגד פרכוסים ממוקדים וגם נגד פרכוסים כלליים. תופעות לוואי לרוב נדירות וכוללות - פריחה על העור, פגיעה בתאי הדם, פגיעה בכבד, ירידה במלח הנתרן בגוף. אפשר לבדוק את רמת התרופה בדם וכך לוודא את יעילותה. יש צורך לבדוק אחת למספר חודשים ספירת דם, תפקודי כבד ורמת התרופה בדם.
2) דפלפט – תרופה הניתנת קרוב לשלושים שנה. תרופה יעילה מאוד נגד רוב סוגי האפילפסיה אך עלולות להיות לה תופעות לוואי שונות כגון: פגיעה בתאי הדם, פגיעה בכבד, פגיעה בלבלב, פגיעה בשחלות, פגיעה במערכת העיכול, נשירת שער, השמנת יתר, רעד בידיים ועוד. יש לציין שברוב המקרים תופעות לוואי אלה אינן קורות. יש לבדוק אחת למספר חודשים ספרית דם, תפקודי כבד ולבלב ורמת תרופה.
3) אוספולוט – תרופה שאינה חזקה. מתאימה לאפילפסיה ממוקדת ולסוגים מסוימים של אפילפסיה כללית. תופעות לוואי מעטות ואין צורך בבדיקות דם.
4) ריבוטריל – תרופה המתאימה לסוגים מסוימים של אפילפסיה כללית. תופעות לוואי הן חוסר שווי משקל, נמנום, נזילת רוק.
5) הידנטואין – תרופה ישנה מאוד. ניתנת היום רק לעתים רחוקות כטיפול מונע בילדים וזאת עקב תופעות לוואי רבות מאוד. עדיין משתמשים בה בהרחבה בחדרי המיון במצב של פרכוס ממושך, כיוון שניתן לתת אותה דרך הוריד ואז היא יעילה מאוד.
6) לומינל – גם כן תרופה מאוד ישנה שניתנת היום רק לעתים רחוקות כטיפול מונע לאפילפסיה. גם אותה ניתן לתת דרך הוריד בחדר מיון כטיפול בזמן התקף אפילפטי ממושך.
לאחרונה יש תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש בשנים האחרונות. יעילותן דומה לאלה של התרופות הישנות יותר אך יש להן פחות תופעות לוואי.
7) למיקטל – תרופה טובה לסוגים שונים של אפילפסיה.
תופעות לוואי יחידה היא פריחה על הגוף במיוחד אם הילד
מקבל דפלפט ולכן יש צורך לתת אותה בזהירות רבה
ובאיטיות רבה ומכאן גם חסרונה. יש צורך בשבועות רבים
של טיפול עד לקבלת תגובה לטיפול. יש צורך בבדיקות דם לעתים רחוקות , אין אפשרות לבדוק רמת תרופה בדם.
8) טופמקס – תרופה טובה לסוגים שונים של אפילפסיה. גורמת לתחושה של עייפות וירידה בתפקוד מוחי אם נותנים אותה מהר מידי. ולכן יש צורך לתת אותה באיטיות רבה. תופעת לוואי נוספת - ירידה במשקל הגוף. יש צורך בבדיקות דם לעתים רחוקות, אין אפשרות לבדוק רמת תרופה בדם.
9) נאורונטין – תרופה פחות חזקה. אין תופעות לוואי ניכרות. אין צורך בבדיקות דם.
10) סברילן – תרופה טובה מאוד נגד סוגים שונים של אפילפסיה אך בשנים האחרונות נמצא שהיא פוגעת במקרים רבים בשדות הראיה. אומנם תופעה זו לרוב אינה מורגשת על ידי הילד אך תופעה זו הביאה להפסקה כמעט מוחלטת של השימוש בתרופה. אין צורך בבדיקות דם. יש צורך בבדיקת שדות ראיה מידי מספר חודשים.
11) במקרים קשים מאוד שאינם מגיבים לכול טיפול תרופתי אפשר לתת באופן זמני קורטיזון. אם גם טיפול זה אינו עוזר אפשר לתת נוגדנים בכמות גבוהה. טיפול זה הוא יקר מאוד וניתן דרך הוריד במסגרת אשפוז בבית חולים.
12) ניתוח – אם הטיפולים בתרופות לא הועילו, אפשר לנסות ולמצוא את המקום המדויק במוח שבו נמצא המוקד של האפילפסיה. לרוב מדובר במוקד שנמצא באונת הרקה. אם אכן נמצא מוקד כזה אפשר לנסות להוציאו בניתוח. הניתוח הוא יעיל מאוד אם החולים נבחרים בקפידה והוא מתבצע גם בארץ.
13) השתלת קוצב – זהו טיפול ניסיוני שעלותו יקרה מאוד. הוא נועד רק לאותם מקרים שאינם מגיבים לטיפול בתרופות והם אף אינם מתאימים לניתוח. משתילים קוצב המגרה את העצב העשירי של המוח. הגירוי המתמיד אמור להפסיק את הפרכוסים.
משך הטיפול – הטיפול בתרופות ניתן שנתיים לאחר ההתקף האחרון. אם לא היה כול התקף במשך שנתיים אפשר לנסות להפסיק בהדרגה ובזהירות את הטיפול. בין חמישים לשמונים אחוז מהילדים לא יחזרו לפרכס. ההחלמה תלויה בסוג הפרכוסים, במספר הפרכוסים עד להפסקת הטיפול, בגיל תחילת הפרכוסים ועוד. בכול מקרה מומלץ לנסות להפסיק טיפול אם הילד לא פרכס במשך שנתיים רצופות.
אמצעי זהירות – למרות הפחד הרב שמעוררת התופעה, אמצעי הזהירות הנדרשים בם פשוטים ואינם רבים במיוחד:
1) יש להימנע משהיה לבד באמבטיה מלאה במים. השהיה בברכה או בים היא רק בלווי מבוגר היודע שלילד יש אפילפסיה והוא מסוגל להוציא אותו אם לילד יהיה פרכוס בזמן שהייתו במים.
2) רכיבה על אופניים אך ורק עם קסדה ורק ברחובות שאינם סואנים עם כלי רכב רבים.
3) מומלץ לנהוג זהירות גם בזמן טיפוס לגבהים.
פרט לאמצעי זהירות אלה הילד יכול לבצע כול פעילות
אחרת התואמת לגילו כגון טיולים, ספורט, שעורי התעמלות
ועוד.
אפשר לתת חיסונים במתכונת רגילה אם אין התקפים רבים.
אם יש התקפים רבים מומלץ להתייעץ עם הרופא. אפשר
לתת הרדמה מקומית או כללית אם יש צורך בכך.
רשיון נהיגה – אפשר להוציא רשיון נהיגה על רכב פרטי לאחר שנה ללא התקפים גם אם הנער או הנערה נוטלים תרופות נגד אפילפסיה. במקרה שהיה התקף לאחר מתן הרשיון, הרשיון מושהה לשנה.
גיוס לצבא – אפשר להתגייס לצבא אם עברה לפחות שנה ללא פרכוסים. הפרופיל הרפואי המתאים יקבע על ידי הרופאים בצבא. אם אי אפשר להתגייס בדרך הרגילה. אפשר להתנדב ובמקרה שלא היו פרכוסים תוך שנה מההתנדבות יתכן והנער או הנערה יגויסו למפרע.
זכויות נוספות – אפשר להתייעץ עם הרופא ביחס לזכויות המגיעות לילד הסובל מאפילפסיה, כגון עזרה מהביטוח הלאומי ועוד.
אגודת אייל היא אגודה של משפחות שלהן בן משפחה שיש לו אפילפסיה. אפשר לפנות לאגודה לקבלת ייעוץ בתחומים שונים. 

 
 

תגיות רלוונטיות: נוירולוגיה,נוירולוג,רופאים,אפילפסיה,פרכוסים,גידול במוח, תרופות, בדיקות דם, תפקודי כבד

 


אתר הרפואה והבריאות INFODOC בעזרתו ניתן לאתר רופאים, פסיכולוגים ומטפלים ברפואה משלימה, לבדוק ערכים תזונתיים במחשבון קלוריות ומחשבון התזונה המשוכללים ברשת ולקרוא מאות מאמרים בתחום הרפואה והבריאות.

WWW.INFODOC.CO.IL