רופאים מומחים

צור קשר כללי

מלאו פרטים או צרו קשר




שלח

 
הדפס  
אורתופדיה
אורולוגיה
בריאות הפה
גיל המעבר
הגיל השלישי
הגיינה טבעית
יילוד וגניקולוגיה
כירורגיה פלסטית
כפות רגליים
לחץ דם
מחלות כבד
מחלות לב וכלי דם
מחלות ריאה
מיניות
נוירוכירורגיה
נוירולוגיה
סוכרת
עור
עיניים
פסיכולוגיה
טיפול נפשי בחרדה
אמהות ובנות
התבוננות ונוכחות לתופעות
תסמונת התשישות הכרונית
דיכאון וחרדה
הפרעות קשב וריכוז - מה אנחנו באמת יודעים על זה
רשימת תסמינים כללית של ADD אצל מבוגרים
פחד קהל
חרדה חברתית
אגורפוביה
טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית
טיפול פסיכולוגי באמצעות משחק
התמודדות ילד עם הגן החדש
סיבות להווצרות חרדה
טיפול באמנות
תפיסת הכאב
כיצד תפיקו תועלת מקסימאלית מטיפול פסיכולוגי
נוכחות בסוף החיים
EMDR שיטת טיפול בפסיכותרפיה
פסיכיאטריה מול פסיכולוגיה קלינית
קרדיולוגיה
קשב וריכוז
רפואת ילדים
רפואת כאב
רפואה משלימה
רפואה סינית
תזונה ובריאות
היפנוזה
מכבי שירותי בריאות רופאים
אינדקס חברות לייצור ציוד רפואי
מדריך רשלנות רפואית
מכשירי שמיעה סימנס

טיפול נפשי בחרדה- מאפייני החרדה וסוגיה- ד"ר אילן טל-פסיכולוג

 

במהלך חיינו כולנו חווים מצבים בהם המתח והלחץ משתלט עלינו, גורמים לנו סבל ולא מאפשרים לתפקד כרגיל. מצבים אלו, בהם אנו חשים פחד רב, מלווים בשינוי בהתנהגותנו, הנם מצבים הנקראים ביום-יום מצבי חרדה.


לחרדה יש מרכיבים שונים:

המרכיב הראשון הינו המרכיב הגופני. בעת הלחץ והמתח אנו עלולים לחוש סימנים גופניים שונים, שהשכיחים בהם הנה
כאבי בטן, בחילות או אי נוחות ביטנית כלשהי, קשיי נשימה או תחושת מחנק או גוש בגרון, הזעה, זרמים בידיים וברגליים ועד רעד.


המרכיב הרגשי משתלב היטב עם המרכיב הגופני, והוא מורכב בעיקר מפחד. לעיתים התחושה הנה של פחד קל או בינוני, אך לעיתים מדובר באימה של ממש, עם תחושת איום קשה.


מרכיב חשוב נוסף הינו המרכיב הקוגניטיבי (החשיבתי)- כלומר המרכיב קשור לאופן החשיבה שלנו, והוא מרכיב חשוב ביותר, לכן נתעכב עליו מעט. המחשבות המופיעות בעת מצבי
חרדה הן מחשבות ספציפיות ביותר. אנו חושבים באותם רגעים כי העתיד עומד להיות נוראי ביותר, גם אם אין הדבר הגיוני כלל. אנו מצליחים רק לראות את המבחן שבו אנו נכשלים או כיצד אנו עומדים למות מהתקף החרדה שרק כעת חווינו. המחשבות שבות למוחנו, מציקות ואינן מרפות, ורבים חשים חוסר אונים, או חוסר שליטה אל מול המחשבות הללו. לאחר מכן המחשבות נראות לא הגיוניות בעליל (יש מועד ב' במקרה הגרוע ומהתקף חרדה לא מתים כמובן), אך האדם לא חש שההבנה שלאחר מכן מסייעת לו. טיפול קוגניטיבי עוסק בדיוק במחשבות ובדרכים להתמודד עמן.


המרכיב האחרון הנו המרכיב ההתנהגותי. מבחינה התנהגותית תמיד נעדיף להימנע ממה שמעורר אצלנו את ה
חרדה, ויש אנשים אשר מנסים לפתור את החרדה בדרך של הימנעות- אם יש פחד מטיסות, אזי עדיף להימנע מלטוס. עם זאת, מסתבר כי כאשר אנו נמנעים, החרדה אינה נעלמת אלא מופיעה שוב במקום אחר ובסופו של דבר הניסיון להימנע מסתיים בהחמרת החרדה.


חרדה נחשפת בכל מיני מקרים ועל ידי אנשים שונים. לעיתים האדם עצמו מרגיש צורך בטיפול, לעיתים בן המשפחה מביא אותו או שהסימנים מתבררים כאשר האדם פונה לסיוע פסיכולוגי או פסיכיאטרי.


מהם סוגי הפרעות החרדה המוכרות כיום?

הפרעת
פאניקה או הפרעת אימה (התקפי חרדה) - התקפי חרדה חוזרים המופיעים ללא הודעה מוקדמת, ובלי סיבה נראית לעין. ההתקפים המלווים בפחד עוצמתי ובכל הסימנים שפורטו לעיל, ובין ההתקפים יש הימנעות מכל מה שיכול לעורר התקף. אגורפוביה הנו מצב נילווה בו יש פחד ממקומות מהם ההיחלצות עלולה להיות קשה.

חרדה חברתית - חרדה המופיעה כאשר אנשים חשופים להערכה או ביקורת על ידי אחרים. דיבור לפני קהל, כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ושיחה בסלולארי בפומבי עלולים לגרום לחרדה אצל אנשים אלו שכמובן יהיו ביישנים וינסו להימנע מפעילות חברתית.

הפרעת
חרדה כללית- המאפיין העיקרי הנו דאגות חוזרות (זוכרים את המרכיב הקוגניטיבי?) אשר אינן נותנות מנוח. התסמינים הגופניים כוללים גם הפרעות שינה, כאבי ראש וכן קשיי ריכוז.

פוביות - פחדים ספציפיים מדברים מסוימים: למשל מחיות, ממקומות סגורים, מגבהים, ממעליות, מטיסות ועוד.

הפרעה פוסט-טראומתית (בתר-חבלתית)- זוהי
חרדה קשה ההופכת למצב כרוני במהירות יחסית. ההפרעה מופיעה לאחר חשיפה לאירוע שאיים על החיים, ומלווה בחוויה מחדש של האירוע המאיים, התקפי חרדה בלתי נשלטים, חורים בזיכרון, הימנעות וסימנים גופניים קשים, ביניהם גם התפרצויות זעם.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (הפרעה טורדנית כפייתית, OCD) -
חרדה המתבטאת במחשבות חוזרות, שאינן ניתנות לשליטה, כשהשכיחות הן סדר וניקיון. בנוסף יש התנהגות חוזרת הקשורה למחשבות, כמו למשל ניקיון וסדר מוגזמים.

כיצד מטפלים בחרדה?

הטיפול ב
חרדה הנו רב ומגוון ולכן צריך להיות מותאם באופן אישי ופרטני למטופל.

כאן יפורטו השיטות השונות לטיפול- תמיד כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי איזו שיטה או שילוב שיטות מתאים למקרה.

טיפול תרופתי:

ישנן קבוצות שונות של
תרופות המסייעות בטיפול בחרדה, הן מקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה והן מקבוצת התרופות המרגיעות- מיישנות. לכל תרופה מאפיינים שונים, מינונים שונים, זמני נטילה שונים, תופעות לוואי שונות ופרופיל בטיחות שונה. כמובן שאין ליטול תרופות ללא המלצת רופא, וכמוכן עדיף להתייעץ עם פסיכיאטר שזו מומחיותו. הדבר בולט במיוחד לאור כמות התרופות הרבה הקיימת בשוק. סוג הטיפול התרופתי נקבע ברוב הפעמים בהתאם למטרה- למשל האם יש צורך בהרגעה מהירה לזמן קצר או דווקא לטווח ארוך יותר. כמו כן שוקל הפסיכיאטר יחד עם המטופל מהי עוצמת החרדה, מהן העדפותיו של המטופל, גילו ומצב בריאותו לצורך התאמת הטיפול. היתרון הרב בטיפול תרופתי הנו שהמטופל אינו חייב לעשות מאמץ פרט לנטילת התרופה, החיסרון הגדול הנו שהפתרון למצבו הוא באמצעות תרופה ולא באמצעות עבודה עצמית-טיפולית.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנו טיפול פסיכולוגי מסוג מסוים. הטיפול מוגבל בזמן, וכולל עבודה הן בתחום החשיבה והן בתחום ההתנהגות. טיפול זה אינו טיפול פסיכולוגי במובן הרגיל, בו אדם מספר על עצמו ודן בכך עם המטפל, אלא לטיפול זה יש יעדים ומטרות ספציפיים. הוא לרוב מבוצע בכתב, ונבדקת ההתקדמות במהלך כל שלבי הטיפול. הטיפול דורש מאמץ ועבודה עצמית מצד המטופל, והוא מקבל משימות לביצוע בין הפגישות. היתרון הגדול של הטיפול הנו שהמטופל לומד דרך חשיבה והתנהגות חדשים האמורים לסייע לו לא רק בזמן פנייתו לטיפול אלא גם לאחר מכן. לכן גם רוב הטיפול נכתב במחברת הנשארת אצל המטופל לאחר סיום הטיפול.


ביופידבק, הרפיות מנטליות:

למעשה מדובר בשיטות שונות אשר מטרתן להגיע להרפיה מנטאלית ופיזית. הרפיה משמעותה ירידה במתח הנפשי, בעומס המחשבתי ובמתח הגופני. ניתן לעשות זאת הן על ידי לימוד ותרגול של הרפיות
שרירים ושימוש בדמיון, והן על באמצעות מחשב.

ב
ביופידבק, מתחבר המטופל למחשב ומסוגל לראות באופן גרפי את רמת המתח והלחץ ולהפחית אותה.

דמיון מודרך, היפנוזה:

גם בטיפולים אלו המטרה הנה להגיע להרפיה מנטלית ופיזית. חשוב לדעת כי
דמיון מודרך והיפנוזה הנם טיפולים דומים ובשניהם דרושה מיומנות מקצועית בכדי לטפל באופן מיטבי (ולפיכך בישראל נדרש רישיון לטיפול בהיפנוזה). בשני המקרים מדריך המטפל את המטופל באמצעות הדמיון ומלמד אותו להשתמש בטכניקות של היפנוזה או דמיון מודרך עצמיים.

טיפול פסיכולוגי:

לעיתים ל
חרדה יש מקורות ברורים הקשורים לאירועים שונים בגיל מוקדם. הטיפול הפסיכולוגי מסייע בהבנת האירועים והתהליכים שאחריהם, ובכך למעשה מסייע לאדם לגבור על תחושות החרדה שלו. היתרון הוא שמדובר בטיפול מעמיק יותר, המאפשר הבנה רחבה.



לרשימת המאמרים המלאה WWW.INFODOC.CO.IL