ירקות עלים מצמצמים סיכון לגלאוקומה

מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

ירקות עלים וצמחי בר אכילים הינם בעלי ערך תזונתי רב. יש בהם פיטוכימיקלים נוגדי חמצון ונוגדי דלקות שקשה להשיג אותם ממזונות צמחיים אחרים. חומרים כאלו עוזרים לגוף לפרק רקמות זקנות וחולות ולבנות במקומן רקמות בריאות. יש בהם ניטרטים טבעיים. אלו הופכים לניטריטים ובשלב הבא לניטריק אוקסיד, חנקן חמצני שגורם להרפיה בדפנות העורקים ומשפר את זרימת הדם בכליו. ירקות עלים חשובים מאוד לבריאות ובכלל זה לבריאות העיניים. מאמר זה יסקור את ערכם למניעה ולריפוי של גלאוקומה. מחלת גלאוקומה היא הסיבה המרכזית לעיוורון אחרי גיל 60. זוהי מחלת עיניים שמרגישים בקיומה רק בשלבים מתקדמים שלה, כשמתרחש אובדן הראיה. רק אם מטפלים בשלבים מוקדמים יותר שלה ניתן למנוע את התקדמותה או אפילו לרפא אותה. מחלה זו נגרמת מפגיעה בעצב הראיה שלעיתים קרובות נגרמת מיתר לחץ בעיניים.

הפרעות בזרימת הדם בעורקים אף הן נוטלות חלק בהתפתחות המחלה ובמצב זה יעזרו ירקות העלים – אותם אלו המכילים ניטרטים. כאמור, הניטרטים הופכים לחנקן חמצני והוא גורם להרפיה בדפנות העורקים ולשיפור זרימת הדם שם. צמחים המכילים כמות רבה של ניטרטים הם מנגולד ותרד. מיץ של סלק מאוד עוזר להגברת זרימת הדם בעורקים. הכמות המומלצת היא עד שני שליש כוס ליום – לא יותר. חשוב להוסיף למיץ מעט שמן זית וכך תהיה ספיגה טובה יותר של מרכיבים חשובים המצויים בו. יש מספר צמחי בר אכילים כמו למשל כף אווז אשפתות. זהו צמח בר ממשפחת הסלקיים לו יש יכולת רבה לשפר את זרימת הדם בגוף. אכילת חופן אחד לא גדוש של עליו, תיתן את מלוא התועלת. יש הוכחות לכך שחנקן חמצני עשוי להפחית את הלחץ התוך עיני ובכך לתרום לצמצום הסיכון לגלאוקומה.
מתוך מחקר על 100,000 אמריקאים נמצא שבקרב אלו שצורכים את הכמות היותר גדולה של ניטרטים מירקות עלים כמו תרד, מנגולד וקייל, היה ב-21% פחות סיכון לגלאוקומה מהסיבה של פגיעה בעצב הראיה לעומת אצל אלו שאכלו כמות מעטה ביותר של ירקות עלים. אם אוכלים את ירקות העלים מבושלים, חלק ניכר מן הערך הבריאותי שלהם הולך לאיבוד. לוטאין חשוב מאוד לראיה. הכמויות היותר רבות שלו נמצאות בברוקולי, נבטי כרוב, תרד, מנגולד וכרוב ניצנים. הוא חשוב לראיית אור כחול. זיאקסנטין חשוב אף הוא לראיה. הוא נמצא ברשתית. שניהם עוזרים להפחתת הסיכון לקטרקט ולניוון מקולרי גילי. זיאקסנטין עובר את מחסום דם-מוח ואת מחסום מוח-עין ולכן כה חשוב שתהיה ממנו כמות מספקת, גם כתוסף מזון. כמות שנמצאה מועילה היא 4 מ"ג ממנו ליום.
יש ערך מיוחד לאכילת שני פסיגי הנביטה של נבטים שבוע עד שבועיים אחרי נביטתם. המומלץ הוא לאוכלם במצב זה, אם כי גם כאשר הם מגיעים לגובה של כ- 10 ס"מ עדיין יש בהם ערכים תזונתיים גבוהים יותר ממה שיש בירק עלים מבוגר. בפסיגי הנביטה יש פי 6 יותר ויטמין C, גם ויטמין E וגם B קומפלקס. אכילת נבטים וירקות מאוד צעירים טובה גם כטיפול בעמידות לאינסולין. טובים גם ירקות מוחמצים ויוגורטים צמחיים איתם יש להתחיל בכמויות מאוד קטנות ובהדרגה להגדיל מינון.
מזונות מתועשים מגבירים את הסיכון לגלאוקומה כמו גם למחלות כרוניות נוספות ובכללן מצב טרום סוכרתי, סוכרת וסינדרום מטבולי. בירקות צעירים אלו יש גם כמות נאותה של ויטמין K1, שגם הוא עוזר נגד עמידות לאינסולין. אצל אנשים שאכלו מנה וחצי של ירקות עלים, ירקות אלו סיפקו 240 מ"ג ניטראטים ביום. הממעטים לאכול ירקות כאלו, צרכו רק 80 מ"ג ניטראטים ליום. אשר לגלאוקומה, הסיכון לחלות במחלה זו היה ב- 55% יותר נמוך בקרב אלו שהרבו לאכול ירקות עלים. קייל הוא אחד המזונות העשירים בניטראטים וכמותו, כאמור, מנגולד ותרד. טובים גם כרוב, בעיקר כרוב אדום, סלרי, צנון ושעועית ירוקה. אין נתונים לגבי המצב בארץ אך בארה"ב נמצא ש- 87% מן התושבים שם לא אוכלים מספיק ירקות ו-76% לא אוכלים את מנת הפירות המומלצת. בירקות ירוקים יש גם הרבה מגנזיום, אף הוא מגן בפני עמידות לאינסולין וסוכרת. מיץ גזר ביחד עם כ- 15-20% מיץ מירקות עלים או צמחי בר אכילים מאוד עוזר לעיניים, כמו גם לבריאות בכלל. חשוב גם המינרל אבץ המצוי בירקות עלים כמו גם במזונות נוספים. כאמור, כל הירקות האלו עוזרים גם לצמצם תחלואה בקטרקט ובניוון מקולרי גילי.

מקורות
JAMA Ophthalmology January 14, 2016
Apex Tribune January 18, 2016
Medical News Today January 15, 2016
JAMA Ophthalmology January 14, 2016
Morbidity and Mortality Weekly Report July 10, 2015
American Optometric Association, Lutein and Zeaxanthin
Journal of Food Composition and Analysis February 2015, Volume 37, Pages 38-43

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים

מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים

מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים