באחד הערבים, ישבנו ופטפטנו בניחותא על כוס קפה,הושיט אחד מהנוכחים את אצבעו ושאל אם אוכל להסתכל ו"לקרוא" את הציפורן החריגה שלו ולהבהיר את משמעות ופשר הסימן שעליה. וכאשר הקולות השתתקו וכולם מסתכלים עלי, מצפים לראות את הקסם של "קריאת צפרניים "-גבהה קומתי בשני סנטימטר ובארשת חשיבות פניתי לממש את ציפיותיהם של החברים. סובבתי ובחנתי את האצבע, בקשתי להגביר את התאורה, המהמתי קלות והתחלתי להתנסח על מצבים טראומטיים של מערכת הנשימה וביטויו של הסימן כבעיה אקוטית הדורשת פתרון מיידי.

לאחר שהאיש נתן לי להתבשל במיץ של עצמי, פלט בקול חלוש כי לדעתו, הסימן הופיע לאחר שדלת נסגרה על האצבע. (אני עצמי חיפשתי דלת הצלה כדי להעלם מהמקום).

גם ההתייחסות וההסתכלות של ציבור הרופאים לצפרניים ככלי אשר יכול ל"ספר" ו"לגלות" בעיות –לוקה בחסר .קיימת התעלמות מהאיבר הזה תוך תהליך הדיאגנוזה בגלל חוסר ידע ומידע על הציפורן ככלי רב עוצמה, המבטא יותר מאשר פגמים אסטטיים או בעיה מקומית של חבלות וזיהומים .

וכך, בהתבוננות בצפרניים,רואים בעיה מקומית של חבלה (האצבע והדלת),פטריה,ציפורן חודרנית….ונוטים להתעלם מהקשר של הצפרניים לאדם השלם ולמערכות גופו.קשר, המבטא במקרים רבים סימן מקדים לפתלוגיות ומחלות מערכתיות, שאבחנה ,אתור וגילוי מוקדם יסייע דראסטית בתהליכי הריפוי.

אורחות חיינו,מצבים תורשתיים,מצבי הרוח,רגשות,תזונה,פעילויות,עיסוקים ואפילו לנטילת תרופות תהייה תגובה של הגוף והנפש.תגובות אלו יבואו לביטוי גם בשינויים בצפרניים ם כגון:קצב גידול הצפורן,,עוות, התנתקות,צבע, סימנים…. לכן,כל שינוי בצפורניים עלול להיות הביטוי והתגובה הראשוני לפגיעה מערכתית כלשהיא העלולה להחמיר בעתיד .

הרפואה המשלימה נעזרת בגישות אבחון דרך אברים סומאטוטפיים –סומא=גוף.טופיה= מפה או מראה- אברים אשר הגוף כולו משתקף בהם. כגון: כף הרגל, צפרניים, כף היד, הלשון, טבור ועוד. וכך,דרך האיבר הסומאטוטופי נוכל לאבחן, לזהות, ללמוד על האדם, להאיר ,לחשוף ולברר מצבי חולי ובריאות. לתקן, לעשות שינוי, לנקוט עמדה ולהתחבר לכוחותיו כדי לעשות תיקון.

הציפורן הבריאה, המאוזנת היא ציפורן שאורכה קצת גדול מרוחבה, אלסטית ,קמורה וורודה בצבעה, כך, ששקיפותה מאפשרת לאדמומיות נימי הדם להשתקף- כצבע ורדרד.

ציפורן חלקה, לא עבה ולא דקה מידי מראה על מערכת תקינה והרמונית.

בצפרניים שאינן בריאות, ניתן לגלות פטריות, זיהומים, פתלוגיות , בעיות הורמונליות, פסיכוגניות והתנהגותיות.

כל התופעות הפיסיולוגיות והפסיכוגניות של הגוף משתקפות ב- 2 היבטים:

המבנה של הציפורן (עבה, דקה,ארוכה…) והסימנים (קו, נקודה, צבע…). הם אלו, הנותנים אינפורמציה על כל מה שמתרחש בתוך אברי המטרה /מערכות הגוף שמיוצגים באמצאות רצפטורים, המעבירים גירויים מהאיבר למוח וממנו.

בצפרניים, מגלים בעיקר עודפים וחוסרים. משום שהם הראשונות הסופגות את עודפי הרעלים בגוף האדם והאחרונות שסופגות את האלמנטים החיוניים. תפקידן וחשיבותן האנטומי של הצפרניים מועט ביותר(לייצב את האצבעות לאחיזה יעילה) ולכן, הן תהיינה אחרונות לקבל ולספוג את חמרי הבניה ,ויטמינים ומינרלים שהגוף מפנה לאברים ומערכות חשובים יותר.

לכן, הצפרניים הן חלון הראוה של מערכות הגוף וליקויים בהן ישתקפו על פני הצפורן, בגוונים, במבנה. בצבע,דפורמציות….

בעיה המקיפה אחוזים גבוהים מהאוכלוסיה היא בעיית יתר לחץ דם. כמו מחלות אחרות, ניתן לאבחן ולראות דרך "קריאת צפרניים" את מצב הדם. בכל ציפורן וציפורן ניתן לראות את הסהרון/הלונולה הנמצאת בבסיס הציפורן וצורתה כירח. הלונולה, מצביעה על חילוף החומרים בגוף ועל חמצון רקמות. סהרון המייצג בריאות וחימצון טוב למערכות הגוף יראה ברור, ורדרד ובוהק.

ציפורן כזו תצביע על הזנה יעילה וזרימת דם טובה.

חוסר בלונולה מספר על זרימת דם חלשה ואפשרות ללחץ דם נמוך.

לונולה אדומה מספרת על אפשרות למחלות קרדיווסקולריות או אוטואימוניות ועל יתר לחץ דם.

תופעה נוספת המשתקפת בצפרניים הם שטפי דם רסיסיים הנראים כקווים/יתדות או נקודות אדומות תחת מצע הציפורן –מצביעים גם הם על לחץ דם גבוה.

סימנים אלו ,המזהירים מפני העתיד, עלולים לבשר גם על מחלות מערכתיות כגון:

בעיה כלייתית, פסוריאזיס, מחלות ממאירות, דלקת פרקים ….

וכך, כאשר יש לנו את היכולת לגלות דרך הציפרניים, מה עומד להיות חסר או לחשוף עודפי רעלים בגוף ולהבין את סימני האזהרה מפני הבאות, נוכל להישמר, לשנות, ולקחת אחריות לגבי בריאותנו לעתיד לבוא.