אנמיה בפעוטות

ד"ר נורית פילו – מומחית לרפואת ילדים

 אנמיה פירושה "חוסר דם" והיא מוגדרת על ידי ערכי המוגלובין נמוכים מהרצוי בגיל מסויים. הברזל מהווה חלק ממולקולת ההמוגלובין שבדם, שתפקידה העברת חמצן לתאי הגוף השונים. חסר בברזל הינו החסר התזונתי השכיח ביותר בעולם, והוא הגורם העיקרי לאנמיה בתקופת הילדות.

כ-10 אחוזים מתכולת הברזל שבמזון נספגת בגוף. מזונות העשירים בברזל הינם בשר, קטניות, דגים, אגוזים וירקות עליים כמו תרד וכן מזונות מועשרים כגון דייסות ודגני בוקר. ברזל שמקורו בבשר ודגים נספג טוב יותר מברזל שמקורו במזונות מהצומח. ספיגת הברזל מושפעת גם מתכולת המזון במעי, כך למשל מיץ תפוזים יגביר את ספיגת הברזל, ואילו תה יפחית את ספיגתו.

שכיחות האנמיה מחוסר ברזל בישראל עומדת על 10-20 אחוזים. הסיבה השכיחה ביותר לחסר ברזל מגיל 6 חודשים עד גיל 3 שנים היא חסך תזונתי. בגיל זה גדילת גוף הילד מואצת, וכאשר התזונה דלה בברזל, נוצר חסר.

ביטויים גופניים לאנמיה מחוסר ברזל של הפעוט יהיו חולשה ועייפות יתר, חיוורון, עצבנות, מצב רוח ירוד, תיאבון ירוד, הפרעה בגדילה,איחור בהתפתחות ולעיתים גם דחף לאכילת חול או סיד.

חשיבות הברזל בשלבים מוקדמים בהתפתחות התינוק והילד הינה מכרעת. חוסר ברזל עלול לפגוע בהתפתחות השכלית והמוטורית ואפילו לגרום למנת משכל נמוכה.

בשל הזמינות הגבוהה של הברזל בחלב אם, מומלץ להניק לפחות עד גיל 6 חודשים. לתינוקות שאינם יונקים, רצוי להימנע ממתן חלב פרה ולהעדיף תחליפי חלב מועשרים בברזל.

בנוסף, מומלץ לתת לכל התינוקות תוספת של תכשיר ברזל בסירופ או טיפות מגיל 4 חודשים עד גיל שנה.תינוקות שנולדו טרם זמנם (פגים) יקבלו תוספת ברזל כבר מגיל חודשיים.בגיל שנה מומלץ, לפי הנחיית משרד הבריאות, לבצע לכל תינוק ספירת דם, ובהתאם לתוצאותיה להחליט על הצורך בהמשך מתן תכשיר ברזל.

בשל חשיבותו הרבה של הברזל להתפתחות התינוק והילד, קיימת חשיבות רבה למתן תוספת ברזל בשנת החיים הראשונה ובירור רפואי במידה וקיימת אנמיה.

בברכת רפואה שלמה,

ד"ר נורית פילו

מומחית לרפואת ילדים

ומנהלת מרפאת מתבגרים