אחת העובדות המעציבות בימינו היא שבני אדם הפסיקו להאמין שמצב של בריאות מושלמת הוא המצב הטבעי לכל בעלי החיים בטבע וגם לאדם. בני אדם לא מאמינים שהם יכולים לחיות במשך כל חייהם ואף למות כבריאים ובשיבה טובה, כפי שחיות קבוצות אוכלוסיה שונות בעולם, כגון עם ההונזה, וכפי שחיו אבותינו בימי קדם, על פי עדויות רבות בכתובים.
מחקרים מדעיים רבים וחקר עמים ושבטים ברחבי העולם מאשרים שניתן לחיות בבריאות מושלמת רק על ידי שמירה על אורח חיים בריא ועל העקרונות לשמירת הבריאות על-פי חוקי הטבע.
אני מדגיש את המילים "רק על ידי" משום שהעובדות המדעיות ברמה הפיזיולוגית, האנתרופולוגית והאפידמיולוגית וה – "טיפול" באנשים על פי עקרונות גישת “ההיגיינה הטבעית” במהלך כ – 200 שנה מוכיחים שהאדם לא זקוק לשום תרופה, צמח מרפא, שיקוי הומאופטי, משחה, דיקור, טיפול בכף הרגל וכדומה כדי לשמור על בריאות מושלמת או כדי להירפא מבעיה בריאותית כלשהי.
ציות לחוקים ולעקרונות של הטבע יוביל את האדם לבריאות מושלמת או ישיב לו אותה במקרה של מחלה. לצערנו בני אדם חונכו לחשוב על ידי הרפואה המודרנית משחר ילדותם שבריאות ניתן להשיב על ידי "טיפול" או על ידי תרופה. גישת “ההיגיינה הטבעית” מוכיחה על מטופליה שזו אמונת שווא חסרת כל בסיס מדעי ומכאן ההבדל המהותי בינה לבין כל הגישות הטיפוליות האחרות.

כל פגיעה בגוף באמצעות מאות הרעלים המוחדרים למזוננו כמו גם אי טיפוח ושמירה של הגוף על ידי סיפוק לקוי של הצרכים הנאותים לקיומו התקין יובילו בודאות למחלה. עובדות אלה אינן רק הצהרות תיאורטיות משום שנגזרת מהן סדרה של עקרונות וצעדים מעשיים מנחים שיש ללמוד אותם וליישמם בחיינו. אלפי אנשים בארץ ומליוני אנשים ברחבי העולם חיים כך במודע או שלא במודע ונהנים מבריאות מושלמת.

יש להכיר בעובדה שהאדם, כמו שאר בעלי החיים בטבע, הוא יצור בריא מטבע בריאתו וכל עוד הוא הולך בדרך הטבע ושומר את החוקים החלים עליו מובטחת לו בריאות מושלמת. אך כאשר סוטה האדם מדרך זו באים עליו חולאים וייסורים. המחלות הן אם כן תוצאה ישירה של עבירות וחטאים שהאדם עובר וחוטא כנגד גופו ועצמו במשך תקופה ארוכה, אלא אם כן זו בעיה גנטית מולדת (רובן המכריע של המחלות הפנימיות אינן כאלה).
כדאי לשים לב לכך שהחיות בטבע, ובמיוחד אלה ממשפחת היונקים, שלהן איברים ומערכות גופניים הדומים להפליא לאלו של האדם ומבצעים את אותם תפקודים בדיוק, אינן נזקקות לטיפול רפואי לאורך כל חייהן. הטבע לא ברא אותן בצמוד לרופאים, לאחיות ולבתי חולים, אלא נתן לגופם כמו לגופנו את היכולת הגנטית לרפא את עצמו. לראייה, גם האדם התקיים על פני כדור הארץ בתקופות קדומות פרה-היסטוריות ואף היסטוריות ללא תרופות, ללא רופאים וללא מוסדות רפואיים. העדויות הבלתי מסולפות מוכיחות שמצב בריאותו היה טוב מהיום.

גישתה של הרפואה הקונבנציונאלית:

לצערנו הרב הרפואה הקונבנציונאלית לא שמעה על כך ולכן גם איננה רואה זאת כחובתה להנחיל תפיסה זו לציבור. היא מעולם לא לקחה ואף איננה נוטלת את מלוא האחריות על בריאותו של הציבור, בניגוד מוחלט לרושם החיצוני שמתקבל מפעולות הריפוי שלה (ראה דוחות מבקר המדינה מספר 37 , 39). היא מתמחה בטיפול בחולים ולא בשיטות לשמר את הבריאות מלכתחילה. תפיסתה הבסיסית משתקפת אפילו בשם שהמוסדות האמורים להיות אמונים על בריאותנו נקראים – "קופות חולים" ולא "קופות בריאים". משמע שכדי שמוסדות הבריאות יתייחסו אלינו אנחנו צריכים להיות קודם כל חולים. לצערנו גישה זו מובילה לכך שכאשר מתחילים להתייחס אלנו מצבנו כבר די חמור ולפעמים אף בלתי הפיך, לפחות על פי הגישה הקונבנציונאלית.
אותנו, מטפלי/רופאי גישת “ההיגיינה הטבעית” אין הדבר מפתיע משום שבבתי הספר לרפואה לא מלמדים "בריאות", אלא מתמקדים במחלות (פתולוגיה), או בסימפטומים גופניים הקרויים מחלות. האדם "שווה התייחסות" רק כאשר מקננת בגופו מחלה לא לפני כן.
רופא עור ילמד לטפל במחלות עור, קרדיולוג ילמד לטפל בהתמוטטות של מערכת כלי הדם והלב, רופא אף-אוזן-גרון ילמד לטפל במחלות איברים אלה וכן הלאה. אך מה עם "רופא בריאות", אדם המלמד כיצד לשמור על הבריאות מלכתחילה ? זה תחום אשר הפקולטאות לרפואה אינן עוסקות בו, הוא פחות חשוב. חשובה יותר "המומחיות" לטפל בחולה כאשר הוא כבר חולה.
לדעתנו כאן טמונה הטראגדיה האנושית בתחום הבריאות והרפואה. גישה זו גורמת לסבל אנושי רב ולהוצאות מיותרות ועצומות לקופת המדינה ולכיסנו אנו, האזרחים המשלמים מס בריאות גבוה ביותר.
הציבור שאינו מתיימר להבין בתחום הרפואי משום שזה עניין ל "מומחים" חושב לתומו שכך צריכים להיות פני הדברים ועל כן הוא מוכן לשלם ממיטב כספו כדי להשיג "רופא טוב". הציבור אינו יודע כמובן שאף אחד מאותם "מומחים" אינו יודע (או אינו רוצה לומר לו) כיצד למנוע את המחלה שבה הוא מטפל. בטיפולי נמצאת בת של רופא קרדיולוג שסיפרה שאביה סבל במשך שנים רבות ממחלת לב וכלי דם ולבסוף גם נפטר מהמחלה, האם אין זה תמוה ביותר ? קרוב לודאי שכל רופא – "המומחה" בתחומו לא ידע לספק הסבר מקיף ומהימן על הסיבות להיווצרות המחלה שבה הוא מטפל וכיצד להירפא ממנה או למנוע אותה מלכתחילה. הוא פשוט לא למד כיצד לעשות זאת.
מה שכן למדו אותם מומחים הוא שההתייחסות הטיפולית לגוף האנושי בשעת מחלה היא כאל מצבור של איברים בודדים שאין קשר ביניהם ודורשים ריפוי מקומי בהתאם למיקום של הופעת הבעיה –בגרון, בעור, בלב, בכלי הדם וכד'. על פי תפיסה זו הגוף "נתקף" במחלות בודדות שאינן קשורות זו לזו. תפיסה זו הינה בניגוד מוחלט לחשיבה של ההיגיינה הטבעית הטוענת שאין מחלות בודדות, אלא יש גוף חולה ושהסיבה הראשונית לכל המחלות היא ההרעלה.
אפילו "ביה"ס לבריאות הציבור" שבפקולטה לרפואה בה אני למדתי חוטא לאמת המדעית ואינו ממלא את ייעודו בכך שהוא מתמקד יותר בתיאור וכימות של מצבי חולי ופחות מדי בהכשרת מומחים לחינוך לבריאות על פי עקרונות מדעיים אמיתיים ומוכחים.

הרפואה הקונבנציונאלית קובעת לגבי המחלות הפנימיות שסיבתן לא ידועה, או שהיא מטילה את האחריות על החיידקים, הוירוסים או התורשה ולא על תזונתו ואורח החיים הלקוי של האדם. מרבית הרופאים עצמם מנהלים אורח חיים לא בריא וקטלני שאינו יכול לשמש דוגמה למטופליהם. במצב זה הרופאים אינם מסוגלים ואף אינם רוצים לבוא למטופליהם בדרישות לשינוי הרגלי חיים וזאת כאשר הם עצמם אינם מקפידים על כללי "החיים הבריאים" ורומסים אותם ברגל גסה. למעשה מחקרים מגלים שהרופאים עצמם סובלים לא פחות, ולעיתים אף יותר, ממטופליהם מאותן מחלות שבהן הם מתיימרים לטפל.
רופאי גישת “ההיגיינה הטבעית”, לעומת זאת, מסמלים בגופם ובבריאותם המעולה את העקרונות אותם הם מנחילים למטופליהם. מצב בריאותם איננו מקרי והוא תוצאה ברורה של סיגול הכללים ושמירה עליהם מתוך הבנה והערכה והשלמה עם צורכי הגוף הבלתי ניתנים לעירעור.
לכן להפתעת הקורא התמים, למעשה אין כיום לא בקרב הממסד הרפואי האקדמי, לא במשרד החינוך ולא במשרד הבריאות ידע אמיתי לגבי הסיבות למחלות ולכן גם אין תוכנית מפורטת וברורה בנוגע לרפואה מונעת שלהן, ומה שיש הוא חסר כל תועלת ממשית. די לשמוע את ההצהרות על התמוטטותה של הרפואה הציבורית בישראל בגלל עליה מסחררת באחוז החולים ובתפוסה הגואה בתי החולים. היום ממש (4.2.99) שומעים בחדשות שבבית החולים קפלן שברחובות יש עיצומים מטעם הצוותים הרפואיים משום שהתפוסה שם הגיעה ל – 200% וחולים שוכבים בפרוזדורים ובחדר האוכל מחוסר מקום.
אך ברור הוא שכאשר לא יודעים מה הגורם או הסיבה למחלה, או שהאשמה היא בגנטיקה, בחיידקים ולא באורח החיים שלנו, גם לא ידעו כיצד ניתן להימנע ממנה או לטפל בה. התוצאה היא שרמת הבריאות האישית והכללית הולכת ומתדרדרת.
מדוע זה קורה ? האם עובדות אלה מלמדות על שיפור ברמת הבריאות של הציבור, כפי שדואגים להלעיט אותנו בקביעות ? ודאי שלא, נהפוך הוא !!

שוק המחלות והטיפולים:

במצב קשה זה השתלטו על "שוק הבריאות" הפרוץ "רוכלי טיפולים" מכל הסוגים שמטרתם העיקרית היא רווח כספי. בצר לו הציבור מחפש ישועה ברפואה הקרויה "אלטרנטיבית", אך אף אחד לא עוצר לרגע כדי לשאול מדוע על אף מס הבריאות הכבד שהוא משלם והמוסדות הרפואיים "המפוארים", צוותי הרופאים והאחיות הגדלים והולכים שהוא מממן מכספו עליו לפנות לרפואה אחרת, ברובה פרטיזנית ולא מדעית באותה מידה כדי למצוא מזור לתחלואיו.
"שוק המחלות" התגלה גם על ידי הממסד הרפואי וגם על ידי הרופאים עצמם כמקור לא אכזב לרווחים נוספים. מחד רופאים רבים עושים "התמחויות" קצרות בשיטות טיפול אלטרנטיביות ומצהירים על עצמם כ"מטפלים הוליסטיים". מאידך "קופות החולים" הכניסו לסל השירותים שלהן "טיפולים אלטרנטיביים" לרוב בעלי יכולת לדחוק סימפטומים בדומה לתרופות הכימיות, גם אם בפחות נזק פיזיולוגי.
כאשר הרפואה המונופוליסטית הבינה שהציבור חדל להאמין ביכולת של הרפואה המודרנית למצוא מזור לתחלואיו והוא פונה יותר ויותר לרפואה הקרוייה "אלטרנטיבית" היא נקטה בפעולה של מתן חסות. כלומר "אם אינך יכול להכות אותם התחבר אליהם", הכנס אותם תחת חסותך וכך תוכל לשלוט בהם ולהציגם כחלק ממך. יתר על כן בצורה זו מונעת הרפואה יציאה נגדה בצורה בוטה.

האבסורד הגדול הוא שבמקביל ליאוש של החולים ופניתם לרפואה אלטרנטיבית ממשיכה הרפואה הקונבנציונאלית להתפאר בשיפור השרות הרפואי לציבור, בשיפור רמת הבריאות האישית והכללית, בהישגיה ובהמצאותיה הטכנולוגיים שמלבד אולי שיפור יכולת האבחון תרומתם לריפוי אמיתי של המחלות הפנימיות מתבררת כאפסית.

שוב , מדוע זה קורה ?

שורש הבעיה נעוץ בעובדה שבבתי הספר לרפואה מלמדים את הרופאים לטפל במחלות פנימיות על ידי חומרים רעליים הקרויים על ידם "תרופות". הפירוש המילולי והאמיתי של המילה "ריפוי" (שממנו נגזרת המילה תרופה) צריך להיות השבת הרקמות החיות והפגועות למצבן התפקודי הבריא באופן מוחלט. מתברר שלשום תרופה אין את היכולת לבצע פעולה זו ולכן לשום "תרופה" אין יכולת ריפוי. גרוע מזה, ידוע כי הרפואה או הגישה הקונבנציונאלית הידועה בספרות המקצועית כגישה האלופתית {מילולית – מחלה אחרת} דוחקת סימפטומים של מחלה על ידי יצירת מחלה אחרת. אנו סבורים שאי מסירת מידע מדויק ואמיתי זה לציבור כמוה כהונאה.
הרפואה הדוגלת בשיטת הדחקת הסימפטומים מבוססת על הנחות מוטעות שמובילות אותה להשתעבדות מוחלטת לתעשיית התרופות הפורחת והמכניסה לכיסה מליארדי דולרים בכל שנה באמצעות הפצת סמים להמונים. כולנו יודעים שלרופאים הקונבנציונאליים אין שום מושג כיצד לטפל בחולים שלא על ידי מתן רעלים.
הדו-ירחון Health Science , פברואר, 1999, מצתת סידרת מחקרים שפורסמו בעיתון המדעי והיוקרתי –Journal of American Medical Association . המחקרים מגלים שיותר משני מליון אנשים מאושפזים בארה"ב בגין תגובות גופניות שליליות חמורות ובלתי צפויות, ו – 106,000 מהם מתים כל שנה, מנטילה של "תרופות" שנרשמו באופן שוטף ועל פי מרשם רופא. ממצא זה מעמיד את התרופות במקום הרביעי בין גורמי המוות העיקריים בארה"ב וכנראה בכלל בעולם המערבי.
ד"ר ג'ונס הרדין, חוקר ומרצה בכיר לסרטן באוניברסיטת קליפורניה, טוען שכל מחקריו מוכיחים שמשך חייהם של חולי סרטן שלא טופלו על ידי הרפואה הקונבנציונאלית, גדול פי ארבעה לפחות מזה של חולים שכן טופלו. במילים אחרות : אחוז ניכר מהחולים לא מתים מהמחלה, אלא בשל קריסת המערכת החיסונית שלהם כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים וההקרנות.
קיימות מחקרים המעידים שאנשים שחלו בסרטן החלימו כליל כתוצאה מחזרה לאורח חיים תקין ולתזונה מבריאה.
עלינו להבין שלכל "תרופה" יש השפעה רעלית מובהקת סמויה וגלויה, בטווח הקצר והשפעה מצטברת בטווח הארוך. הטענה שזהו מחיר שיש לשלמו הינה שיקרית ומגמתית או שבמקרה הטוב היא מעידה על בורות קשה הקוטלת, כפי שאנו רואים, חיי אלפי אנשים מידי שנה.

כדאי לשים לב לעוד נקודה חשובה. תעשיית התרופות בארה"ב משלשלת לכיסה מידי שנה יותר ממאתיים מיליארד דולר והינה התעשייה השנייה בגודלה. כוח עצום זה הביא אותה לכדי שיעבוד של כל הממסד הרפואי, עולם המחקר והאוניברסיטאות בארה"ב ובחלק גדול של העולם המערבי וגם אצלנו לצרכיה האינטרסנטיים באופן כזה שהנחות לא מדעיות ושיקולי בצע כסף במובהק שולטים בממסד הרפואי.
למעשה הגופים הממלכתיים האחראים על בריאותנו ונותנים לתופעות אלה להתרחש מועלים בתפקידם באופן כזה שגם וועדת חקירה ממלכתית לא תספיק כדי להביא את האשמים לשלם על בורותם או מעשיהם.

חינוך אמיתי לבריאות:

במקום לתת לציבור החל מגיל הגן וכלה בכיתות הגבוהות של בתי הספר התיכוניים הדרכה וידע מדעי רחב ומבוסס על העקרונות המקדמים את הבריאות מתבססת הרפואה על מתן סמים וכריתת איברים בסיטונות, תעשייה נוספת שהתפתחה מאוד ב – 20 השנים האחרונות והעשירה מספר לא מבוטל של רופאים. בבתי הספר אין שום תוכנית לימודים מסודרת בתחום הבריאות ומניעת מחלות והמעט שיש ניתן על ידי המורה למדעים או סטודנטים לרפואה (בפרויקט פר"ח) שהידע שלהם בתחום הבריאות והחינוך לבריאות אף מועט מזה של הרופאים. כל ניסיונותנו ליצור קשר עם כ – 60 בתי-ספר בירושלים ואף עם מנהל "מנהל חינוך ירושלים" ולהציע תוכנית לימודים מסודרת בתחום החינוך לבריאות נתקלו עד כה באטימות, בבורות או בבעיה של חוסר תקציב לנושא המצביעים על כך שבריאות הילדים שלנו הינה בסדר עדיפות אחרון. לאחרונה מדברים על האלימות בבתי הספר. למחנכים ולפוליטיקאים כלל לא ברור ששורשיה של האלימות נעוצים בהתייחסות האלימה, המזלזלת, ההרסנית של נו קודם כל לגופנו ובריאותנו. כאשר אנחנו מתייחסים לגופנו "כפח אשפה" ומטילים לתוכו חומרים שהורסים אותו בעליל מדוע שלא נתייחס באותו אופן לסביבה החברתית והאקולוגית שלנו ? הקשרים בין תופעות אלה הם מורכבים, אבל די ברורים אך לא כאן המקום לדון בהם.

אנו טוענים שבמקום להעניק "חינוך לבריאות" מפתחת הרפואה בציבור במודע את האשליה ואת התפיסה השגויה שהאדם אינו אחראי למחלות הפוקדות אותו, שבסופו של דבר מצב בריאותו הוא תוצאה של מזל, או של חיידקים ווירוסים. אשליה נוספת המטופחת בקפידה היא שבכל מקרה הרפואה יכולה לטפל בבעיה על ידי מתן "תרופה חדשנית" (אשר חדשות לבקרים מחליפה אותה תרופה חדשנית יותר). "המהפכה הבריאה", סיסמא שהופצה לאחרונה על ידי הממסד הרפואי, מתבטאת בכך שיקצרו את התורים כדי לכרות יותר איברים על ידי יותר ניתוחים. רק כדי להבהיר, ניתוח משמעו שהרפואה נכשלה לשמור על הבריאות מלכתחילה או שתרופותיה נכשלו בריפוי החולה ולכן אין מנוס מלכרות חלקים מגופו ולזרקם לפח. זו למעשה הודאה בכישלון הטיפול. במקום זאת הפכה לצערנו "תורת הניתוחים" לגולת הכותרת של הרפואה המודרנית בה היא מתפארת בכל הזדמנות. זוהי דוגמא מובהקת לכיצד הופכים כישלון ריפויי להצלחה רפואית באמצעות מסע של שטיפת מוח ויחסי ציבור.
דר' איבן איליץ' בהקדמה לספרו "גבולות לרפואה" פתח במשפט – "הממסד הרפואי הפך להיות סכנה גדולה לבריאות". גישת “ההיגיינה הטבעית” על סמך ניסיונה בטיפול בחולים ב – 180 השנים האחרונות מאשרת את העובדה הזו כל יום מחדש.
גם פרופ' מנדלסון. ס. ר (M.D), רופא ילדים במשך 30 שנה, אשר עוסק ברפואה קהילתית מונעת ועמד בראש מספר ועדות בריאות מרכזיות בארה"ב העלה בספריו ביקורת נוקבת על ההנחות המדעיות הכוזבות של הרפואה ועל שיטות הטיפול ההרסניות שלה. הוא מוכיח למשל שרוב מחלות הילדים אינן נזקקות לטיפול כלשהו והטיפולים הניתנים כבשגרה גורמים נזק יותר מאשר תועלת. יותר מכך – הוא טוען שמעשיהם של רופאי הילדים הם בין הגורמים למחלות ילדים.
פרופ' מנדלסון מאשר בספריו כי אורח חיים בריא הינו התנאי הראשון והבלעדי לחיים בריאים ושהחינוך להרגלי חיים בריאים צריך להיות המשימה הראשונה שלנו בטיפול בבריאות האדם.

הרגלי חיים נכונים והתרחקות מכל גורם שמרעיל את הדם והרקמות הינם אבן היסוד של בריאות מושלמת והם התנאי היחיד והמספיק כדי להשיגה. גישת “ההיגיינה הטבעית” הינה היחידה העוסקת באופו מדעי ובפירוט בכל אותם גורמים המצמיחים את הבריאות המושלמת והמשיבים אותה ובאותם מרכיבים הגורמים למחלה בגוף האדם.

גישת “ההיגיינה הטבעית” – הפתרון המושלם לבעיות הבריאות של בני האדם:

מהו מדע הבריאות:

במאמרנו הקודם "גישת “ההיגיינההטבעית” והריפוי הטבעי" ניסינו לרמוז כי העקרונות של גישת “ההיגיינה הטבעית” הינם מדע הבריאות המושלם והיחיד הידוע כיום. יתכן שבעיני רבים טענה זו תמוהה ועל כן היא דורשת הבהרה והנמקה.
תחום מסוים ראוי להיקרא מדע כאשר מתבצעת בו חקירה בשיטות מחקר שונות ואלה מובילים להבנה של התופעות השונות בטבע, מציאת ההסבר המתאים לכל תופעה והסקת המסקנות המתאימות בעקבות ההסבר. מסקנות אלה מובילות לניסוח חוקים, חוקי טבע, שאותם ניתן ליישם ולהשתמש בהם לתועלת האדם. אופן חשיבה זה מיושם במדעי הפיזיקה, המתימטיקה, הגיאולוגיה ועוד.
הציבור הרחב איננו יודע שלא כך הם פני הדברים בתחום הרפואה.
בנקודה זו ראוי אולי להסביר את המונח "תיאוריה מדעית" שאיננו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. אך קודם יש להבין שכאשר אנחנו מדברים על "תיאוריה" אין הכוונה לכך שכביכול מדובר על גישה לא מעשית אלא "תיאורטית" שאין לה קשר למציאות, ההפיך הוא הנכון. "תיאוריה מדעית" הינה סידרה של הנחות יסוד אשר ישומן בפועל בשטח, על אנשים במצבים שונים, גורם לתוצאה מסוימת, ידועה מראש. תיאוריה מתבררת כאמיתית רק כאשר הפעלת אותן הנחות יסוד פעם אחר פעם יובילו לאותן תוצאות בדיוק. זו ההוכחה החותכת לאמיתותה של התיאוריה ושל הנחות היסוד שלה.
בדיקה מדוקדקת מצביעה על העובדה החותכת והבלתי ניתנת לעירעור שרק גישת “ההיגיינההטבעית”עומדת במבחן הקריטריונים של תיאוריה מדעית. מדע “ההיגיינההטבעית” מבוסס על תצפיות בטבע, על ניסיון של כ- 180 שנה בטיפול בבריאים ובחולים ועל מחקרים מדעיים. הממצאים הנובעים מכל אמצעי החקירה והלימוד האלה משמשים את מורי גישת “ההיגיינה הטבעית” בשעה שהם מנחילים את התורה למטופליהם.
העקרונות של גישת “ההיגיינה הטבעית” ראויים להיקרא "מדע הבריאות" משום שהם נתמכים בעקביות ונסמכים על מחקרים מתחום הביוכימיה, הפיזיולוגיה, התזונה, הביולוגיה והאנתרופולוגיה הפיזית. גישת “ההיגיינה הטבעית”, המתייחסת לכל "מרכיבי החיים החיוניים" ואמצעי השבת הבריאות ושמירתה כמו: מדע התזונה, הצום, הפעילות הגופנית הנכונה, המנוחה, השינה, המים, האויר ועוד, הינה מכלול של עקרונות מדעיים ומוכחים לטיפול בבריאים ובחולים בצורה מושלמת. על כן היא דרך חיים המשפיעה לטובה על המישור הנפשי והגופני כאחד.
על פי כל המחקרים המודרניים והעדויות של עשרות רופאי "“ההיגיינההטבעית”" ב 180-  השנים האחרונות ועל פי ניסיוננו אנו התזונה הטבעית לאדם, שמירה על עקרונות בריאות נוספים, סיפוק מרכיבי החיים החיוניים בצורה נאותה, והצום הבריאותי הינם האמצעים היחידים והטבעיים ביותר הנחוצים להשגת בריאות מושלמת.
גישת “ההיגיינה הטבעית” מספקת לאדם את המידע על כל חומרי היסוד של החיים בצורתם המושלמת ומצביעה על כל התופעות, ההתנהגויות והחומרים הגורמים למחלה בגופו בטווח הקצר או הארוך.

גישת “ההיגיינה הטבעית” איננה עוד שיטה טיפולית בחולים לצד כל שיטות הטיפול הקיימות. על פי תוצאותיה המוכחות והמתועדות היא זכאית לקדימות על כל טיפול שהוא המיועד לדחוק את הסימפטומים ותמיד גורם להחרפת הבעיה בעתיד. התיאוריה המדעית המונחת בבסיס הגישה סותרת לחלוטין את התפיסה הקונבנציונאלית ואף תפיסות מעורפלות של רובן המכריע של הגישות הטיפוליות השונות אשר בבסיסן לא מונחת שום תיאוריה המבוססת מבחינה מדעית, על פי אותם עקרונות מחקריים-מדעיים שהוזכרו לעיל.

לעומת גישת “ההיגיינה הטבעית” הגישה המבוססת על מתן רעלים כימיים הקרויים "תרופות" איננה מבוססת על "תיאוריה מדעית". אחת הראיות החותכות לאמיתות טענה קשה זו היא העובדה שחומרים כימיים רעליים במובהק המוגדרים כ"תרופות", שכוונתן ומטרתן כנראה היא לרפא את המחלה, גורמות דווקא לחולי ולמוות (ראה המחקר שצותת במאמר הקודם ונלקח מה- הדו-ירחון Health Science , פברואר, 1999). משמע שההנחה וההגדרה של חומרים כתרופות אינה מתאמתת והתוצאות המתקבלות בכל פעם יכולות להיות שונות בהרבה זו מזו. יתרה מזו, על פי רוב אף מתקבלות תוצאות רעליות הרסניות שכלל לא נצפו מראש. הפירוש היחיד לעובדות אל היא שלרפואה הרגילה המטפלת במחלות פנימיות אין שום תיאוריה הראויה להיקרא "תיאוריה מדעית".

ניתן אם כן לומר ששתי הגישות מציגות תפיסות קוטביות, הפוכות וסותרות זו מזו בהתייחסותן למחלות הפנימיות. הסתירה והניגוד המוחלט באים לידי ביטוי בכמה מישורים:
I.         בפרשנות הבסיסית לתופעת המחלה: מהו תהליך המחלה, מה ייעודו, האם הוא אויב או ידיד, האם בטעות יסודו או שמא במכוון וכד'
II.       מתן הסבר שונה לחלוטין ל – מה הם הגורמים למחלה.
III.       בתשובה השונה הניתנת לשאלה – האם יש בכלל צורך לטפל במחלה, או בתופעות הקרויות מחלה.
IV.    כאשר אמורים לסייע לחולה בתהליך ההחלמה אזי כיצד עושים זאת, או באלו אמצעים משתמשים.

בכל הנקודות האלה שוגות, לדעת גישת “ההיגיינה הטבעית”, כל השיטות הטיפוליות וקודם כל הגישה הקונבנציונאלית ומכאן נובע כישלונן העקבי.
גם בהשוואה לשאר הגישות הטיפוליות קיימת קוטביות דומה, שוב משום שגם אצלן הקשר בין הפעולות שהן נוקטות לבין התוצאה של מעשים אלה הוא על פי רוב מקרי בהחלט, למרות הצביון המדעי שהן מנסות לשוות למעשיהם. גישות מסוג זה אינן יכולות להיקרא מדעיות. פעולותיהן, במקרים מסוימים, יכולות להקל לזמן קצר על מכאוביו של הפציינט, אך תוצאותיהן אינן ממלאות אחר ההגדרה של המושג "ריפוי" כפי שהוגדר במאמר זה. חלק מהגישות מתבססות דווקא על המוטיב המיסטי או הלא מודע המתלווה אליהן.
אכן ככל שמדובר בשיטה של עזרה חיצונית על ידי מתן אנרגיה קוסמיות או אוניברסלית לאדם יש מקום לדבר על מדע בהתהוות שעדיין לא נחקר דיו. מדע “ההיגיינההטבעית” אכן מכיר ב – "אנרגיה העצבית" ודן בה כמרכיב הבריאות החשוב ביותר בגופו של האדם. תחום הביואנרגיה מגלה שישנם שני מקורות חשובים להגדלת כמות "האנרגיה העצבית" בגוף האדם: המקור הפנימי והמקור החיצוני. בזמן שעוצמתו של המקור הפנימי תלויה בנו, בהרגלנו, במעשנו או באורח החיים שלנו זמינותו של המקור החיצוני מתאפשרת על ידי אדם הניחן ביכולות להעביר אלנו דרכו אנרגיות אלה. מלבד תחום זה העיסוק בריפוי באמצעות שיטות מניפולטיביות להדחקת
הסימפטומים של המחלה הינו פסול וחסר ערך ריפויי לאורך זמן.

לדעת מייסדי ומורי גישת “ההיגיינה הטבעית” הנזק שיטות אלה גורמות עולה בהרבה על תועלתן מכמה סיבות:

1.      הן מגדירות את עצמן "כרפואה טבעית", כאשר בפועל אין בניהן ובין הטבע שום קשר.
ככלל, מעשה, מוצר או תופעה ראויים להיקרא "טבעי" כאשר הם נמצאים בשימוש שוטף או רווח בצורתם
או באופן הופעתם המקוריים בטבע, בעיקר בקרב בעלי חיים אחרים. בשום מקום בטבע לא נמצא שיש שימוש בשיטות "אלטרנטיביות" הנהוגות בטיפול בבני אדם. הבעיה מתחילה בשעה שבני האדם מתחילים לחשוב שחוכמתם עולה על זו של הטבע עצמו שיצר אותם ובמקום לעשות שימוש      בחוקיו הפשוטים הם ממציאים "שיטות טיפול" שהינן המשך ישיר לרפואת האלילים והמכשפים הקדומה.
שיטת הניסוי והטעייה שבהן הן נוקטות וכישלונן החוזר לרפא בני אדם מובילים את המטופלים
למסקנה שגם הגישה של ריפוי טבעי "ובריאות טבעית" הינם מדע לא מדויק, אלא משהו מתחום המיסטיקה או אולי הסטטיסטיקה. לא אחת הגיעו אלי מטופלים (ואף מטפלים) בגישות הטיפול השונות לאחר שעברו סידרת "טיפולים" על-פי גישה זו או אחרת ואף ביותר מגישה אחת ולא נמצא מזור לתחלואיהם. הגדרת
השיטות הטיפוליות השונות כטבעיות והכללת גישת “ההיגיינה הטבעית” בקטגוריה אחת עם כל אותן
שיטות טיפול מחבלת בחינוך הציבור לאמת המוחלטת אשר מצויה בעקרונות המדעיים של גישת “ההיגיינה
הטבעית” והיא – שבריאות נובעת ואף מושבת אך ורק משמירה על אורח חיים בריא. גם על פי קריטריון
זה רק גישה אחת ראויה להיקרא "רפואה טבעית" והיא גישת “ההיגיינה הטבעית”.

2.      כמו הרפואה הקונבנציונאלית רובן אינן מטילות את האחריות המלאה לחולי על האדם עצמו, על הרגליו ומנהגיו ואורח החיים שלו. הן תומכות בגישת הוירוסים, החיידקים והתורשה כגורמים למחלות, והן מבוססות על הדחקת הסימפטומים ויצירת אשליה של בריאות, או כפי שד"ר שלטון קרא לתופעה "בריאות מזויפת". בכך הן תורמות לגיבוש התפיסה המסולפת שהאדם יכול להמשיך באורח חייו הרגיל ובעת מכאוב ה"מטפל ההוליסטי", כפי שהם נוהגים לקרוא לעצמם לאחרונה, יפתור את בעיות הבריאות שלו על ידי טיפול מתאים. כך כל אחד יכול להמשיך בחגיגה שלו – החולה יכול להמשיך בהתמכרויות שלו למזון קלוקל, לקפה וכדומה והמטפל יכול להמשיך, לאחר שהסימפטומים יחזרו, בחגיגת הטיפולים שלו שמוכחת כעסק טוב למדי מהבחינה הכלכלית.

3.      כאמור, כמו התפיסה הקונבנציונאלית, רואות שיטות הטיפול השונות במחלה תופעה זרה ומסוכנת לגוף האדם הנגרמת על ידי גורמים חיצוניים המתקיפים את הגוף ומסכנים את בריאותו. יתר על כן, המחלה נתפסת כתהליך שלילי והרסני לגוף, סטייה מהדרך הנורמלית ולכן הן מוצאות שיש להלחם בה ולהשמידה או יותר מדויק להעלים את הסימפטומים שלה. העלמת הסימפטומים של המחלה מתפרשת בעיניהם כריפוי של המחלה או הבעיה. על פי תפיסה מסוג זה אין לאדם כל סיכוי להישאר בריא במהלך חייו משום שהוא חשוף להתקפות תכופות של חיידקים ווירוסים מאלפי סוגים המצויים בכל מקום כאשר כל אחד מהם יכול לגרום למחלה אחרת בגופו ולמוות.

על פי הגישה הרגילה וגם מרבית הגישות האלטרנטיביות השמדת הסימפטומים והחיידקים הופכת למשימה עליונה ובה הם משקיעים את מירב מאמציהם ואת בריאותו וכספו של הציבור המממן את "משחקי הריפוי" שלהם. גם הכישלון של העלמת המחלה על ידי השמדת החיידקים באנטיביוטיקה, פרופוליס, דבש או אכיניצאה אינה מהווה מבחינתם הוכחה שהאשמה איננה בחיידקים.

4.      כל התרופות והטיפולים השונים הדוחקים סימפטומים גורמים לדלדול של "האנרגיה העצבית" שהינה מקור הכח העיקרי והחשוב ביותר לפעולת כל אברי הגוף ובכללם אברי ההפרשה ולבלימת תהליך הניקוי שהגוף מבצע. כתוצאה מכך הם גורמים להצטברות הרעלים בגוף ולנזק קשה ביותר. במצב זה המחלות חוזרות ופוקדות אותנו שוב ושוב, הן אינן משלימות את מטרתן משום שאינן מגיעות לסיומן הטבעי.

גישת “ההיגיינה הטבעית” מוכיחה כבר כ- 200 שנה שלתפיסות ופעולות אלה אין כל בסיס מדעי, שהן מיותרות ושגויות מיסודן ולכן הן מובילות לכישלונות חוזרים ונשנים, להחרפת הבעיה וליצירת מחלות חדשות.
מהי המחלה:

גם על פי תפיסתנו המחלה אינה המצב הטבעי של הגוף, הבריאות היא המצב התקין. אולם יש להבין שהתופעות הקרויות מחלה נוצרות על ידי האינטליגנציה הפיזיולוגית הטבעית של הגוף עצמו מתוך כוונה ברורה ולכן אינן מהוות סטייה מטבע הגוף אלא ביטוי לחוכמתו הרבה ולפעולות ההצלה התמידיות שהוא עושה למען הישרדותו.
אם ננתח את הסימנים של המחלות האקוטיות, למשל, ניתן להגיע מהר מאוד למסקנה שחום, דלקת, הפרשות, שיעול, התעטשות, אודם, כאב, מוגלה שילשול, הקאה, פריחה ועוד, כולם פעולות שנועדו לנקות את הגוף מהרעלים שהצטברו בו ולהחזיר את הגוף למצב נסבל, גם אם לא תקין לחלוטין. בניקוי מהיר של הרעלים תלויה בריאותו ואף חייו של האדם. הגוף כידוע לא מקבל מאתנו פקודות לעשות פעולות אלה, אלא שהן תבועות בתוכניתו הגנטית האינטליגנטית משחר בריאתנו. יש להכיר בעובדה הבסיסית והנצחית שכח הריפוי היחיד המוכר לנו הוא זה המתרחש באופן אוטומטי בתוך האורגניזם החי, בתוך גוף האדם, והמדע עד כה איננו מסוגל לחקות את התהליך הזה. זוהי יכולת ביולוגית הידועה רק לגוף עצמו והיא מתרחשת במלוא עוצמתה רק כאשר ניתנים לגוף כל התנאים הדרושים לו למימושה ומסולקים כל אותם גורמים המפריעים למימושה. עובדה זו הינה אמת מדעית מוכחת הן בריפוי מחלות קלות כמו שפעת ובאותה מידה בריפוי של מחלות קשות כמו סרטן במצב מתקדם. תמיד, וללא שום תנאי הגוף הוא שמבצע את תהליך הריפוי. על זה אמר אחד הפילוסופים של גישת “ההיגיינה הטבעית” – Nature heals and the doctor sends the bill  , כלומר – הטבע מרפא והרופא גובה את החשבון.
יחד עם זאת, יש להבין שכאשר לא מסולקים כל הגורמים המחליאים מתרחשות הרעלות חוזרות ונשנות אשר מביאות את הגוף להתמודדות מסוג שונה, ואז כאקט של הסתגלות נגרמות המחלות הכרוניות.
אם מתברר לנו שתהליכי המחלות האקוטיות הן תהליך בונה ולא הרסני הרי שיש לתת להם להתרחש בתנאים הטובים ביותר כדי שהגוף ישלים את מלאכת הניקוי ולא להתנגד לו או לבלום אותו באמצעים שונים.
תהליך הריפוי מורכב אם כן משלושה תהלכי משנה הקשורים זה בזה: ניקוי הגוף מההרעלה, הגדלת כמות האנרגיה העצבית בגוף ובניית תאים ורקמות חדשים במקום "תאי הזבל" המתפרקים בתהליך זה.

הטיפול בחולה ולא במחלה:

גישת “ההיגיינה הטבעית” היא הגישה היחידה המספקת במצב של מחלה את כל האמצעים הטבעיים כדי לתת לגוף לבצע את תהליך הניקוי באופן מושלם. היא עושה זאת מתוך הבנה מדויקת של התהליכים המתרחשים בגוף ומתוך הבנת הצרכים שלו במאמציו להגיע למצב של בריאות. יישום גישה זו מתוך שיתוף פעולה מלא של החולה זוכה תמיד להצלחה מלאה, בתנאי שלא נגרם נזק בלתי הפיך לאורגניזם או לאיבר מסוים. המשך הטיפול הוא על ידי הדרכת המטופל ומתן הסבר מעמיק על הסיבות והגורמים שהביאו את האדם למצב של מחלה מתוך מטרה לשכנעו שמוטב לעקרם מהשורש ולסלק גורמים מחליאים אלה לתמיד מאורח חייו כדי שבריאותו תישמר באופן קבוע. גישה זו איננה קלה כל עיקר היא דורשת מהמטופל מאמץ, כושר התמדה ורצון עז תוך התמודדות עם הפיתויים הרבים המקיפים אותו. על כן זו היא גישה של טיפול בחולה ולא במחלה. למען האמת את רופאי “ההיגיינההטבעית” מעניינית המחלה הרבה פחות מאשר החולה. הסיבה לכך היא שכל המחלות הפנימיות נובעות בעיקרן מהרעלה עצמית מתמדת ומתמשכת של החולה
על ידי הרגליו התנהגויותיו והתמכרויותיו הידועות והנסתרות. במקרה זה התמקדות ב"טיפול" ובהעלמת הסימפטומים, התופעות החיצוניות, הביטויים החיצוניים של המחלה אין בה שום תועלת. ה"טיפול" היחיד הדרוש בכל המקרים הוא ניקוי הגוף מההרעלה על ידי הקניית ידיעות, הרגלים, התנהגויות חדשות לחולה כדי שידע כיצד למנוע את ההרעלה, כלומר טיפול בחולה. בכל המקרים שאנו נוהגים כך נעלמת המחלה לצמיתות ואיתה גם כל התופעות הקשות המאפיינות אותה והנלוות אליה.

לצערנו הנזק הפסיכולוגי והתודעתי שעושות שיטות ה"טיפול" השונות לציבור הרחב ולחולים בפרט בהקשר זה הינו כבד מאוד.
רבים מאוד מעדיפים כמובן להמשיך ולחיות באשליה שהמקור לתחלואיהם אינו הרגלי החיים הקלוקלים שלהם : עישון, תזונה לקויה, מחסור בפעילות גופנית, שעות עבודה מרובות, השגיות בלתי מוגבלת ועוד, והם מפתחים לעצמם "הוכחות" שיקריות ולא מדעיות שתומכות בדעתם. שיטות ה"טיפול" השונות תומכות בגישה זו משום שכך תהיה להן אספקה תמידית של תמימים שישלמו להם ממיטב כספם כדי לקבל הקלה זמנית לסבלם. במובן זה הטיפולים השונים מסירים את האחריות לשמירה על הבריאות מכתפיו של האדם ומטילים אותה על המזל, על הגנטיקה, על החיידקים על המטפל. האדם לומד וסבור שהוא יכול לקנות בריאות בכסף.
הן מלמדות את הציבור שניתן לטפל בכל מחלה במינימום זמן ומאמץ על ידי "טיפולים" ו"תרופות פלא" כימיות או "טבעיות" בעלי כוחות הבראה מאגיים. "מדע" הרעלים הכימיים מנסה כל הזמן לטפח את האשליה בקרב הציבור שהוא מתחדש ומתפתח ושאנחנו כל רגע ממש לפני מציאת התרופה הגואלת והמושלמת שתהייה התשובה המוחצת למחלה זו או אחרת. "מדע" התרופות הטבעיות מנסה גם הוא להדביק את קצב "ההתחדשות" של ייצור הרעלים הכימיים.
אם זה כך אומר לעצמו האדם, מדוע עד אז לא "לחגוג", מדוע להטיל על עצמי הגבלות ואיסורים שלקוחים מספרי הלימוד של הפאקירים ההודיים" ? מדוע להקדיש זמן יקר ומאמץ כדי ללמוד דבר מיותר כמו – מה הסיבות האמיתיות לבעיות הבריאות שלי ? הרי את כל הבעיות ניתן יהיה במוקדם או במאוחר לפתור על ידי תרופות פלא שברגעים אלה ממש עובדים על פיתוחם.
זהו דפוס מחשבתו של האדם המודרני. וכך הוא ממשיך בעשרות סוגי ההתמכרויות שלו המובילות אותו לתשישות עצבית ולהתמוטטות של המערכות הגופניות בזו אחר זו.
כאשר הוא מבין לבסוף שכל חייו הוא הולך שולל על ידי מערכת טיעונים מסולפת ואינטרסנטית, שמאוד היה לו נוח להאמין בה, גופו כבר נמצא במצב שכמעט ואין חזרה ממנו. יתר על כן, גם הרגליו כבר כל כך מקובעים שאין הוא מסוגל לסטות מהם כהוא זה, גם כאשר מוחו מסכים עם כל מילה שנאמרת לו וגופו החולה ורווי התרופות והטיפולים מאשר את אשר הוא שומע לראשונה בחייו בצורה כל כך ברורה.
הטרגדיה היא שדווקא במצב קיצוני זה דרוש לו לאדם שינוי קיצוני עוד יותר באורח חייו (כדיברי הרמב"ם), כתנאי הבלעדי וכסיכוי היחידי לשיפור מצבו הגופני. אולם לצערי אני פוגש מידי יום אנשים שגם במצבם הקשה הם מעדיפים להמשיך באותם הרגלים שהובילו אותם למצבם הקשה ויובילו אותם בטרם עת אל קברם אם ימשיכו בהתמכרות להם והם מצהירים שאין הם מסוגלים לבצע את השינויים הדרושים להחלמתם. גם ברגעים אלה הם ממשכים לתלות את תקוותם בתרופות שיצילו אותם ולדחיקת הסימפטומים הרגעית הם מיחסים כוח ריפוי.
זכורה לי תמונה של אישה במועדון נשים שם הרצאתי את הרצאתי הרביעית בפני אותו פורום בנושא תזונה נכונה וריפוי טבעי. אותה אישה שסבלה מעודף משקל, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים, מיגרנה וסביר להניח שמעוד מספר תופעות חולניות ישבה מחוץ למעגל הנשים וליד שולחן עמוס עוגיות כשלידה כוס קפה והיא לועסת עוגיה אחר עוגיה, זאת לאחר שהיא שמעה כבר בהרצאה הראשונה את עקרונות התזונה הנכונה כפי שפרסתי אותם בפניהם. אותה אישה מצאה לנכון להגיב לדברי נגד לקיחת תרופות כשהיא באמצע לעיסת עוגיה נוספת – "אז מה אני יכולה לעשות, כשכואב לי הראש אני לוקחת כדור וזה עוזר לי". משפט זה יש בו כדי למצות את אשר ניסתי להמחיש בדברי עד כה, העיקר הוא לדחוק את הכאב ברגע זה, לא משנה מה מקורו ואם הוא יחזור לאחר מכן, וחלילה לא להפסיק את ההתמכרויות השונות(מזון קלוקל וכד').

ייחוס המחלות לגורמים חיצוניים:

באשר לטיעון של הרפואה הקונבנציונאלית והגישות הטיפוליות השונות שאינן נבדלות ממנה בהרבה, שהחיידקים הינם הגורם הראשון שמחליא בני אדם ועל כן יש להלחם בהם מלחמת חורמה. כדי להוכיח שבטיעון זה אין שמץ של אמת מדעית נדגיש כאן מספר נקודות:

1. תפקידם של החיידקים בטבע הוא לפרק חומר אורגני מת ולמחזרו לשימוש חוזר של הטבע. בעל חיים כלשהו יתחיל להיאכל על ידי חיידקי ריקבון רק אחרי שימות ולא לפני כן. אותם חיידקים יפרקו את הבשר המת עד שיעלם מעיננו ויחזור לטבע בצורת מרכיביו היסודיים. ללא עבודה חשובה זו לא היו חיים על פני כדור הארץ. מצד שני אילו הייתה לחיידקים את היכולת לפגוע ברקמה חייה לא היינו יכולים להתקיים לאורך זמן. על כן היכולת שמייחסים לחיידקים כאילו הם מסוגלים לפגוע ברקמה אנושית חייה אין לה שום בסוס מדעי.

2. יש לשים לב לעובדה שבתהליך המחלה מתרחשת בין היתר תחלופה של תאים מתים בתאים חיים ובריאים. על מצע זה מתרבים החיידקים. החיידקים מתרבים בגופנו לאחר שיש תאים מתים שנוצרו עקב גירוי כלשהו ודלקת ולאחר הצטברות פסולת מטאבולית מהם הם ניזונים, ולא לפני כן. כלומר שהחיידקים הם התוצאה של התהליך המחלתי ולא הסיבה להיוצרותו. הטעות הטראגית היא שכאשר קיימת מחלה ומוצאים חיידקים מייחסים להם את הגורם למחלה. הואיל והגוף עצמו מבצע כל הזמן , כפי שהסברנו קודם, תהליכים תמידיים ועצמאיים של ניקוי והחלמה, כאשר הגוף מחלים מהמחלה מיחסים בטעות לאנטיביוטיקה הניתנת במצב זה את הבעלות על הריפוי. למעשה מחקרים מגלים שאנשים שלא השתמשו באנטיביוטיקה (שהיא רעל לכל דבר) אומנם החלימו לאט יותר, אך באופן ברור בצורה טובה יותר, מאשר אלה שכן השתמשו בה.
ד"ר פורמן, רופא קונבנציונאלי וחסיד נלהב של גישת “ההיגיינה הטבעית”, טוען שב – 90% מהמקרים
בהם ניתנת אנטיביוטיקה היא מיותרת וגורמת לנזק כבד ולטווח ארוך למערכת החיסונית של האדם,
לדיכוי של מוח העצמות, לריבוי פטריות, לשלשולים, לבעיות עיכול, לתגובות אלרגיות קטלניות ובעיקר
משמידה את החיידקים החיוניים ביותר לגופנו.

3. יש אנשים הנקראים "נשאים" ושלהם מייחסת הרפואה את היכולת להעביר או להדביק אחרים במחלות חיידקיות בשעה שהם עצמם אינם מראים כל סימני מחלה. ראשית בזאת הרפואה מודה בעובדה שיש אנשים שבגופם יש מספיק יכולת חיסונית להתמודד עם החיידקים ולכן עליהם לחיידקים אין כל השפעה. משמע שהימצאות החיידקים אינה מהווה תנאי אוטומטי ובלעדי להיווצרות המחלה, אלא שבמצב גופני רעוע הם כן יכולים להתרבות. כלומר המצב הגופני החולה והרעוע קודם להתרבות החיידקים. אם יש איזשהו מצב גופני שבו החיידקים אינם מתרבים מדוע לא נחזק מצב זה, מדוע נחליש אותו על ידי מתן סמים ורעלים הפוגעים בחוזקו ובחסינותו.

רופאים קונבנציונאליים רבים כדוגמת : ד"ר בירכר בנר, ד"ר גרסון, ד"ר ביילר, ד"ר טילדן ואחרים הגיעו למסקנות נחרצות לאחר שנים ארוכות של טיפול בחוליהם ובבעיות הבריאות שלהם עצמם באמצעות תרופות שהגישה הקונבנציונאלית שוגה לחלוטין. מסקנתם הייתה שהרעלת הגוף והרקמות על ידי תזונה ואורח חיים לקויים ושימוש בתרופות הם המקור למחלות ולא החיידקים. הם זנחו את שיטות הטיפול הקונבנציונאליות ועברו לטפל בחוליהם על פי העקרונות של גישת “ההיגיינה הטבעית”, תזונה טבעית לאדם ואורח חיים בריא וזכו להצלחות מרשימות ומתועדות. בספריהם הם מעידים על עצמם ועל עשרות אלפי האנשים שהם הצילו ממוות הודות לשינוי שיטת הטיפול שלהם. אנשים אלה, שחלקם חיו ופעלו גם מתחילת המאה הקודמת, נרדפו והוקעו בצורה קשה על ידי הרפואה הקונבנציונאלית בטענה שהם עוסקים ברמאות ובתחומי ריפוי שאינם התמחותם, וזאת בניגוד מובהק למספר העדויות הרב של אנשים שהחלימו בעזרתם מכל סוגי המחלות. אחדים מהרופאים הגיעו לבתי המשפט ורק שם יצאה צדקתם לאור.
אך למרבה הפלא או אולי לא, הרפואה לא למדה מכך דבר ועדיין היא ממשיכה בדרכה השגויה. אין זאת כי אין היא יכולה לצאת בהכרזה שבכל השנים הללו מעשיה גרמו לקטל של מליוני אנשים ושבעצם שיטותיה אינן מדעיות. כיצד היא תעמוד אז בפני דעת הציבור ?!
גם היום וגם בארצנו מתייחסת הרפואה הקונבנציונאלית בהתנשאות ובזלזול לרפואה הטבעית.
היא מייחסת לעצמה את ההיגיון המדעי ולרפואה הטבעית היא מייחסת את המיסטיקה האוריינטלית. היא תפסה מונופול חזק ביותר על בריאות הציבור ועיגנה זאת בחוקים ותקנות שכל העובר עליהם צפוי לעונש. היא טוענת לראשוניות בטיפול בכל בעיה בריאותית המתגלה ומוכנה להודות בחצי פה בכישלונה ולהפנות את הפציינט ל"רפואה הטבעית" רק כאשר האדם עצמו מתייאש ומצבו נראה בעיניה כבלתי ניתן לפתרון באמצעים שהיא מכירה. גם אז היא ממליצה להחליף שיטת דיכוי סימפטומים אחת (באמצעות תרופות כימיות) בשיטת דיכוי אחרת (אלטרנטיבית), גם אם פחות הרסנית. לעיתים נדירות ביותר היא משמיעה בפני החולה את הטענה שעליו לשנות הרגלים כלשהם וגם אז נעשה הדבר בצורה מגומגמת, לא מקצועית, לא שלמה ולא מדעית ולכן גם לא יעילה.
יש צדק חלקי בגישה מזלזלת זו של הרפואה הקונבנציונאלית כאשר מתייחסים לשיטות הטיפול השונות שאינן שונות כאמור בהרבה מהגישה הקונבנציונאלית, אך כאשר מדובר בפסילה של גישת “ההיגיינה הטבעית”, שבמגעי עם רופאים רבים הם מודים שעליה הם כלל לא שמעו, טעותם גדולה והרסנית לבריאות הציבור.

חובה עלינו לציין שגם בארץ יש אלפי אנשים שנעזרו במומחים ב – גישת “ההיגיינה הטבעית” וניצלו מסיבוכים, ממחלות קטלניות וממוות בטרם עת.

אנו מאמינים שהיום שבו גישת “ההיגיינה הטבעית” תוביל את מדע הבריאות יהיה היום המאושר ביותר בתולדות האנושות. זהו תהליך בלתי נמנע משום שסופה של האמת לצאת לאור.
לסיכום:
גישת “ההיגיינההטבעית” מבוססת על ההנחה שלא ניתן לשנות את הטבע הביולוגי והביוכימי לפי הצרכים שלנו, אלא שחובה להתאים את חייך לציוויים של הטבע, אחרת בשלב כלשהו של החיים יופיעו מחלות שהן התוצאה של הפרת חוקי הטבע. ככל שנבין זאת מהר יותר נמנע מעצמנו סבל ובזבוז של זמן וכסף בניסיון לקבל "טיפולי אינסטנט" שלא יבריאו אותנו. יש להבין שלא ניתן להתחכם עם הטבע ושהבעיות שלנו נובעות אך ורק מהתעלמות מחוקי התזונה ואורח החיים שהטבע ציוה לנו.
יש להבין ש – גישת “ההיגיינה הטבעית” עוסקת לא רק בתזונה כחומר הטבעי החשוב לבריאות האדם, אלא בכל מכלול הידע הקשור לכל התחומים החשובים לבריאות האדם. לכן מטבע הדברים הידע הוא רחב ומקיף ויש קושי רב לדחוס את כל הידע הקיים בתחום רחב זה למספר קטן של מפגשים. מאידך, ולצערה של האנושות, מרבית בני האדם מוכנים להשקיע 50-100 ואף יותר שעות לימוד כדי לקבל רשיון נהיגה, או להשקיע 10-20 שעות כדי שמישהו ילחץ להם על כף הרגל או ידקור אותם במחטים או יעשה להם מסאג', אך
רק אחדים מוכנים להקדיש 15-10 שעות בודדות מזמנם כדי ללמוד באמת על הצרכים הטבעיים של גופם, מהי תזונה טבעית, כיצד בונים תפריט יומי ושבועי מאוזן, מהוא אורח חיים בריא ומהם מרכיביו וכיצד הם יכולים להגיע לבריאות מושלמת ולחיים מלאים ומהנים ללא סבל ומכאוב גופניים ונפשיים. מכונית או אפילו חללית נבנו בידי אדם וניתנים לפירוק והרכבה בקלות יחסית על-ידי אנשי מקצוע. לעומת זאת אין אף מומחה בעולם היודע ב – 100% כיצד בנוי, ממה מורכב וכיצד בדיוק פועל תא מקרוסקופי בודד אחד בגופנו וודאי שאיננו מסוגל לפרק ולהרכיב אותו. ובכל זאת אני מוצא שוב ושוב אנשים חסרי סבלנות שמצפים להקדיש מעט מאוד שעות "וללמוד את כל התורה על רגל אחת".
אכן בשנים האחרונות עלתה המודעות בציבור ולכן בתחום הייעוץ הפסיכולוגי (אשר יעילותו עדיין שנויה במחלוקת בניגוד ליעילות המוכחת של הייעוץ לאורח חיים בריא) מקובל שהפגישות יערכו לאורך חודשים ואף שנים. חבל מאוד שאין לנו את אותה התייחסות לבריאות הגופנית, אחרת היינו מונעים מעצמנו חולאים רבים.
לאלה המעונינים "לקחת את בריאותם בידיים", להרחיב את הבנתם בתהליכים המתרחשים בגופם ולחזק את המוטיבציה לאימוץ התנהגויות בריאותיות חיוביות התורמות לבריאות מושלמת לאורך זמן מוצעים בזאת נושאים למפגשים אישיים .