כמעט כולם שמעו על הורמון הגדילה, כולם יודעים שהורמון הגדילה מסייע לצמיחה לגובה והתפתחות תקינה בילדים ושישנם כאלה שמשתמשים בו כחלק מטיפול אנטי-אייג'ינג (דחיית תהליכי זקנה).
הורמון הגדילה מופרש במהלך השינה ובעת מצבי סטרס כגון: פעילות גופנית. ישנם גם רכיבי תזונה אשר גורמים לגירוי שחרורו בבלוטת ההיפופיזה, כגון: חומצות האמינו, ארגינין, קורניטין ועוד.. כמוכן ישנם גורמים פרמקולוגיים אשר מגרים את הפרשת הורמון הגדילה כגון: התרופה קלונידין המשמשת לטיפול ביתר לחץ דם, אינסולין הורמון המשמש לטיפול במחלת הסוכרת, כמו כן ישנם פפטידים הגורמים לשחרור הורמון הגדילה כגון: GHRH, הקסרלין.
ישנם טיפולים אשר מסייעים לגופינו ליצר יותר הורמון גדילה באופן טבעי ובטוח, הטיפולים כוללים קבלת תוכנית תזונה אישית ואינדווידואלית, תוכנית אימונים ותרגילים ספציפיים אשר מאפשרים לגרום לעלייה חדה ברמות הורמון הגדילה ולנצלו באופן יעיל יותר.
צעירים לנצח, רפואה מונעת ואנטי אייג'ינג
כמו מילות השיר: for ever young , כולנו רוצים להישאר צעירים לנצח! אך האם הדבר באמת אפשרי? לשאלה זו תשובה חד משמעית: לא! אך בהחלט ניתן לעכב תהליכי זקנה מסוימים. יש כאלה שמכינים זאת כטיפול אנטי אייג'ינג ואחרים רפואה מונעת.
הרעיון בתהליך הטיפולי הינו לשמור על רמת ערכים תקינה בדם, כגון: רמות כולסטרול, טריגליצרידים, סוכר וכו' ברמה תקינה אידיאלית למטופל עצמו. יחד עם זאת אנו מעוניינים לשמור על רמה הורמונאלית (אינדוקרינית) כפי שהייתה בגלאים צעירים יותר, בשנות ה-20 וה-30 לחיים. התמיכה והאיזון ההורמונאלי מדובר בעיקר בהורמוני המין – טסטוסטרון בגבר ואסטרוגן באישה, הורמון גדילה, DHEA, הורמוני בלוטת התריס – תירוקסין ועוד.
היסטוריה של הורמון הגדילה
הניסוי הראשון בטיפול הורמונאלי היה טיהור הורמון הגדילה מבעל חיים – שור, לשימוש בבני אדם אם חסר בהורמון גדילה. מאז 1920 רופאים טיפלו בחולי סוכרת באמצעות אינסולין שמקורו במיצוי לבלב של שור. אם זאת הורמון הגדילה שמקורו בשור הינו בעל מבנה מולקולארי שונה מהורמון הגדילה האנושי ולכן הטיפול נחל כישלון.
הטיפול הראשון שהצליח עם הורמון הגדילה היה בשנת 1958. מוריס ריבן, [אנדוקרינולוג]] באוני' טאפטס מבי"ס לרפואה בבוסטון הצליח לטהר את הורמון הגדילה מבלוטת ההיפופיזה של נפטרים, הוא טיפל בה בנער בן 17. לאחר ששמעו אנדוקרינולוגים אחרים כי הטיפול הצליח החלו רבים למצות מבלוטת ההיפופיזה של נפטרים את הורמון הגדילה, המהווה כ- 5% ממשקלה.
בשנת 1960, המוסד הלאומי האמריקני לבריאות, טיהרו הורמון גדילה מנפטרים והשתמשו בו לטיפול רק במקרים של ילדים עם קומה נמוכה. זאת בגלל הקושי בהסגת ההורמון.
בשנת 1970, חברת התרופות השוודית KABI, החלה בחוזה רכישה של בלוטות ההיפופיזה של נפטרים, מבתי חולים באירופה.
בשנת 1985, דווחו ארבעה מיקרים של מחלת יעקב קרויינצפלד (JKD), אצל המטופלים בהורמון הגדילה ממקור אנושי של נפטרים משנות 1960. בשנת 2003, מספר החולים שלקו במחלת יעקב קרויינצפלד עלה ל- 26. כך למעשה חדלו את השימוש בהורמון גדילה מנפטרים.
בשנת 1981, חברת תרופות אמריקנית – Genentech בשיתוף פעולה עם חברת התרופות השוודית – KABI, פיתחו את הורמון הגדילה הסינתטי הראשון. ההורמון הופק בתהליך הנקרא: ביו-סינתטי (Biosynthetic).
ונחזור אלינו, לארץ ישראל, כבר בשנת 1986 פותח הורמון גדילה בהנדסה גנטית במכון ויצמן הגאווה הישראלית שלנו.
בקרת הפרשת הורמון הגדילה
הפיקוח על הפרשת הורמון הגדילה, מתבצעת באופן ע"י שני הורמונים עיקריים המופרשים משני אזורים, הראשון במוח המכונה: היפותלמוס (Hypothalamic) והשני בקיבה.
ההורמון GHRH (הורמון המשחרר הורמון גדילה) מופרש מההיפותלמוס וכשמו כן הוא, ה- GHRH מגרה את שחרור הורמון הגדילה מבלוטת ההיפופיזה.
ההורמון סומטוסטטין (Somatostatin) המופרש ממספר רקמות הגוף לרבות ההיפותלמוס, ותפקידו לעקב ולדכא את שחרור הורמון הגדילה.
ההורמון גרלין (Ghrelin) הינו הורמון פפטידי המופרש בעיקר מהקיבה. ההורמון גרלין ניקשר לקולטנים וגורם להפרשת הורמון הגדילה.
מצד שני, במשוב שלילי ההורמון IGF-1 מדכא את שחרור הורמון הגדילה, זאת כתוצאה ישירה מדיכוי ההורמון שמגרה את שחרור הורמון הגדילה – סומטוסטטין מאזור ההיפותלמוס.
השמנה, הרזייה והורמון הגדילה
להורמון הגדילה השפעה ליפו טרופית. השפעה זו למעשה גורמת לשיפור בניצול חומצות השומן לאנרגיה, ע"י גירוי ניצול הטריגליצרידים וחמצונם.
דחיית ההזדקנות והורמון הגדילה
אם כן נשאלת השאלה מה עושה הורמון הגדילה לאנשים מבוגרים? מחקרים על אנשים מבוגרים בריאים שקיבלו זריקות של הורמון גדילה נמצא עלייה במסת השרירים וירידה במסת אחוזי השומן, עלייה בצפיפות העצם ובכוח השריר. כמו כן נצפה עלייה ברמת האנרגיה וביכולת בתפקוד המיני.
תופעות לוואי של הורמון גדילה עשויות להיות תחילה היפוגליקמיה (רמה נמוכה של סוכר בדם) ובהמשך היפוגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם – סוכרת).
אקרומגליה (ACROMEGLIA)
"מעיים של הנוטלים הורמון גדילה" – שימוש במינונים גדולים של הורמוני גדילה נצפה בגדילת המעיים וכתוצאה מכך התנפחות הבטן.
תסמונת התעלה הקרפלית (CARPAL TUNNEL CYNDROME) בתסמונת ישנו לחץ על עצב המעצבב את אצבעות כף היד וכתוצאה מכך מבחינה קלינית חשים נימול והירדמות של שתיים וחצי אצבעות.
כאבי פרקים – בשל יכולתו של הורמון הגדילה לגרום לגדילה והתרחקות עצמות, עשויה תופעה זו של כאבים בפרקים להופיע ועל פי רוב היא תופעת לוואי זמנית.
תוספים ואנטי-איג'ינג
רסברטרול (RESVERATROL) נוגד חמצון זה אשר הוכח במחקרים רפואיים כמשמיד תאים סרטניים ומגן על ה DNA.
אסאיי (ACAI): הפרי בעל רמת נוגדי חמצון גבוהה ביותר, מסייע להגברת האנרגיה, חיזוק מערכת החיסון ולהגן מפני מחלות לב ,עיניים ועוד.
תה ירוק : תה הירוק מכיל תרכובות כפוליפ נולים וקטכינים הידועים כנוגדי חמצון ומסיעים לאיבוד שומן.
כרומיום: המינרל כרום חיוני לניצול הסוכר בתאים ומשפר את פעילות האינסולין. כמו כן הכרומיום מסייע לשמור על משקל גוף תקין ורמות אנרגיה גבוהות.
ארגינין: חומצת אמינו זו חיונית להגברת הורמון הגדילה. הארגינין מסייע לשרוף שומן לבנות שריר, לריפוי פצעים, שיפור התפקוד החיסוני בתפקוד מיני בגבר.
אורניטין: חומצת אמינו זו יעילה כפליים מחברתה ארגינין בשחרור הורמון הגדילה.
ליזין: חומצת אמינו זו, כאשר ניתנת בשילוב עם חברתה ארגינין, הדבר הוכח יעיל יותר בעשרות מונים מאשר נטילת ארגינין לבד.
טירוזין: משמשת ליצירת הורמוני בלוטת התריס, כגון: תרוקסין וטרייודוטירונין, הורמונים אלו אחראיים על חילוף החומרים ומונעים השמנה מיותרת ודיכאון.
גלוטמין: חומצת אמינו החיונית לתחזוקה ולמטבוליזם של רקמת השריר, חיונית לחלוקת התא וגדילת התאים. גלוטמין מגביר את האנרגיה והיערנות הנפשית, היות והגלוטמין משמש כדלק למוח ולמערכת העצבים.
גליצין: בעלת השפעה המעודדת את בלוטת ההיפופיזה להפריש הורמון גדילה
קולוסטרום: הקולסטרום הינו החלב הראשוני, אשר מכיל רכיבי חיסון והורמונים פפטידים כגון: IGF-1 (גורם גדילה דמוי אינסולין), הקולוסטרום מיוצר בבלוטות החלב של היונקים.
