דלקת חניכיים
תהליך דלקתי באזור החניכיים מתקיים בשני שלבים עוקבים :
א. דלקת החניכיים – דלקת פני השטח של החניכיים. טיפול לקוי בדלקת החניכיים מוביל לפרודונטיטיס.
ב. פרודונטיטיס – תהליך דלקתי במבנה העצמות וכל הרקמות האחרות של הלסת . כלומר, החניכיים, העצם שבה נמצאים השורשים והאגדים שבעזרתם השורש עומד יציב בתוך העצם.
צילום רנטגן הינו כלי המאפשר לזהות פרודונטיטיס. בצילום נוכל לראות בבירור את השינויים במבנה העצם, ובשלבים מוקדמים יותר אף נוכל לראות את השינוי בגובה העצם והחניכיים, נוכל לזהות במדויק ציסטות ודלקות בלסת. תתקבל תמונה מלאה החושפת את מבנה השיניים, הסינוסים וחלל הפה.
חשוב לציין כי הימצאות של דלקת חניכיים לא תמיד תעיד על פרודונטיטיס. יחד עם זאת, הימצאותה של הדלקת תעזור לגלות ולתפוס בזמן התפתחות מחלות יותר גרועות ומסוכנות.
Case Study:
הגיעה אליי מטופלת עם דימומי חניכים חוזרים וזאת ללא אבנים על שיניים או הגדלת נפח החניכיים. הבדיקה הראשונית הראתה רקמות חניכיים בגוון בהיר מאוד. בנוסף, לפי דברי המטופלת יש ברקע גם תשישות, עייפות כללית, חוסר תיאבון במשך מספר ימים, אפטיה מתקדמת.
בצעתי את הטיפולים הנדרשים למניעת הדימום, אך אילו עזרו לזמן קצר. בשל כך, הפניתי את המטופלת למיון בהקדם האפשרי, וזאת מאחר וחוסר היעילות של הטיפולים הקודמים הצביע על הצורך להעביר מספר ימים באשפוז ..
לאחר מספר ימים ייצרתי קשר עם משפחת המטופלת בכדי להתעניין במצבה ובטיפול שהיא מקבלת. המטופלת אושפזה מיד עם קבלת תוצאות בדיקת הדם אשר נעשתה בחדר המיון. בבדיקת הדם ראו כי המרכיבים האחראיים על קרישת הדם היו על גבול אפס. עיכוב של מספר ימים נוספים יכל לייצר מצב קריטי. דלקות חניכיים חוזרות מופיעות גם כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, כגון: אמצעי מניעה אוראלי, תרופות לנורמליזציה של לחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון, אנטיביוטיקה. שינויים הורמונליים בעקבות הריון גם יכולים לגרום להחמרת מצב החניכיים. המצב הינו זמני אך מצריך תשומת לב מרבית לשמירת היגיינת הפה.
קבוצת תרופות לבעיות לב עלולה אף היא לגרום לנפיחות בחניכיים. במקרים מסוימים רקמת החניכיים כיסתה באופן כמעט מלא או כשליש מהשיניים. נטילת תרופה לאורך זמן יכולה לייצר מצב מעין זה. במקרים אילו לאחר התייעצות עם רופא השיניים יש לפנות לרופא המטפל על מנת להחליף את התרופה, ואחרי שינוי התרופה, החניכיים לרוב חוזרות למצבן הקודם.
הופעה פתאומית של כיבים בחניכיים אף היא מצריכה פניה דחופה לרופא שיניים. אחת הסיבות שיכולות להיות בין היתר – סטרס כללי ולחץ נפשי.
העדר טיפול בדלקת חניכיים, עלול לגרום להתפתחות פגיעה רצינית יותר בחניכיים, אשר בתורה תוביל לפעולה כירורגית ומתן תרופה אנטיביוטית. כמובן שלפני זה יש לערוך מבחן רגישות לאנטיביוטיקה ובהמשך לבחור תרופה וטיפול מתאים. בנוסף, אי טיפול עלול לגרום למחלות חניכיים מתקדמות שבהן סיבי העצם שתומכים בשיניים נחלשים ונהרסים עד כדי כך שזה לא מאפשר הכנסת שתלים. זה יכול לקרות גם בגיל צעיר יחסית.
במקרים אילו, השתלת שיניים אפשרית אך ורק בבית חולים תחת הרדמה מלאה, כאשר קודם לכך נדרש שימוש בהשתלת עצם מוצלחת.
תחשבו – האם כדאי להגיע למצבים כאלה?
הילדים שלנו
למרות העובדה שמבנה הלסת אצל הילדים זהה למבוגרים, גם בשיני החלב, קיימים טיפולים מיוחדים עבור הילדים.
שיני חלב: הורים מביאים את הילדים לרופא השיניים בעיקר כשרואים שיש חור בשן, וכמובן שברוב המקרים יש תלונות על כאב בשן מסוימת. במהלך בדיקה כללית של חלל הפה, לרב מסתבר שכל השיניים מכוסים בפלאק והחניכיים הינן בגוון בורדו. מהשיחה עם הילד אפשר להבין שהילד לא יודע מהו צחצוח שיניים נכון.
לאחר עזרה ראשונה מתחילים בתהליך הסרת הפלאק מהשיניים (חומר רך בשלבים ראשוניים, שעם הזמן עובר תהליך קריסטליזציה והופך לחומר קשיח, אבן בדרגות שונות של קשיחות. פלאק עצמו הינו תוצאה של התפתחות חיי מיקרו פלורה בחלל הפה. במקרים רבים מתחת לפלאק אנו נמצא פגיעה בזגוגית השן או בקע שנוצר מעששת. זאת בשל החומצות הנוצרות בחלל הפה בשל הימצאות המיקרובים.
בערך מגיל 6 או קצת יותר מאוחר (משתנה מילד לילד) מתחיל להתקבע סגר של שיניים קבועות. מתחילה תזוזה והחלפה של שיניים קדמיות לשיניים קבועות נקיות, מה שמהווה תהליך חשוב מאוד בבינוי אנטומי נכון של הסגר.
לאחר יציאתן של השיניים הקבועות הקדמיות וגם השיניים השישיות, נוצרת סכנה להיווצרות דלקת נעורים (פרודונטיטיס). במרבית המקרים זה קורה לילדים שעד עכשיו לא למדו ולא רגילים לצחצח שיניים נכון. כתוצאה הפגיעה הראשונית הינה בשיניים אמצעיות עליונות ותחתונות, ובנוסף גם בכל ארבעת השיניים השישיות. תהליך זה מתקדם במהירות והוא שונה משן לשן, אבל הוא קיים – זוהי בעצם הצורה הלוקלית של פרודונטיטיס. השלב הבא יהיה הגברת הפגיעה בשיניים נוספות, תופעה המופיעה בעיקר אצל ילדים מעל גיל 12 כאשר מסתיימת החלפת השיניים החלביות ומתבצע קיבוע סופי של סגר הלסת.
קיים גם שלב שלא ניתן לריפוי. גם לו יש פקטור בקטריאלי. לפי ניסיוני, פרודונטיטיס ניתן לרפוי בשלב הראשוני, בו הדלקת מתחילה להופיע הינו ההזדמנות האחרונה לטיפול במחלה זה שלב 2, תחילת שלב 3.
קיימים 4 שלבים(דרגות) עד לנפילת השן:
שלב 1: תזוזת שן בשני כיוונים (קדימה ופנימה)
שלב 2: תזוזת שן ב-4 כיוונים (קדימה ופנימה ולצדדים)
שלב 3: אצל ילדים ומבוגרים מתחילה תזוזה אנכית הנראית לעין
שלב 4: נפילת השן
באופן כללי, הרופא מבצע רק פעולות שמטופל אינו מסוגל לבצע בעצמו. כל השאר תלוי במטופל, במקרה של הילדים אלה ההורים שמחליטים על מצבם של ילדיהם.
לסיכום, פרודונטיטיס הינו תוצאה של מחלת חניכיים מתקדמת אשר באה לידי ביטוי בפגיעה כללית של כל מערכת בינוי השן ומלווה בזיהום בקטריאלי.
נושא התורשתיות של פרודונטיטיס נתון לויכוח וזאת מאחר והסיבה העיקרית למחלה הינה חדירה בקטריאלית לסטרוקטורה פריודונטית.
ההנחה היא שבקטריות פתוגניות מהוות את הסיבה למחלה. המחלה עוברת דרך הבקטריות לכן אם נסלק אותן או נפקח על כמותן – נוכל למזער את הפגיעה.
סיבה לדרגות שונות של פגיעה פריודונטית הינה זיהום אנאירובי משולב, כלומר ריבוי בקטריות אנאירוביות. ידוע שאותן בקטריות הן הסיבה העיקרית של נגע גנרי של כל אגפי גוף האדם, למשל של גפיים במקרה של סוכרת. כמותם הרבה בחלל הפה בקלות גורמת לדלקת כיבית של החניכיים
(ANUG – Acute necrotic ulcerative gingivitis). המטופל נמצא במצב די קשה, חום הגוף עולה, נוצרים כיבים וכמעט ולא אפשרי לאכול, מופיע דימום מחניכיים וריח מאוד לא נעים מהפה, נסיגת ריר וכל הרקמה (פריוסט ועצם) בין השיניים. אחת התיאוריות אומרת שאחת הסיבות למחלה זה הימצאות במצב של סטרס. במקרה כזה אפשר לקחת את מצב הסטרס כגורם המפעיל את השפעתן של בקטריות אנאירוביות. אין טעם למנות את כל שמות הבקטריות המשתתפות בהתפתחות פרדונטיטיס אצל מבוגרים וילדים. ההבדל רק בדומיננטיות של סוג כזה או אחר אצל ילדים, מבוגרים ונשים בהריון. הם מוכרים מזמן למיקרוביולוגים ולרופאים.
אני רוצה להתעכב על סוג אחד של בקטריה – טרפונמה. הבקטריה משתתפת בהתפשטות המחלה זיבה. כמו כן בזמן מחלת הפרודונטיטיס בקלות רואים את Spirochete Borrelia, Leptosprosis. בגלל זה כל הרופאים מייעצים להקפיד לשמור על היגיינת חלל הפה. אפשר להסיק מסקנה שבן/בת אדם בקלות יכול/ה להדביק את בן/בת זוגו במחלה.
מניעה:
מברשות השיניים של בני המשפחה חייבות להיות רחוקות זו מזו. הזיפים שלהן צריכים להיות מאווררים. יש לחטא את המברשות לעיתים קרובות וזאת למרות היותן לכאורה טובות ונקיות. למשל, ניתן להשאיר את המברשת למספר דקות במים רותחים. ראש המברשת צריך להיות עד 2 ס"מ אורך, דרגת רכות בינונית כדי שיוכל להסיר את הפלאק, אין חשיבות למותג או לסוג מברת השיניים (חשמלית או רגילה). חשוב גם שהיא יהיה בדרגת רכות בינונית (M – medium)
חניכיים בריאות לא מדממות מצחצוח שיניים, ההיפך הוא הנכון. החניכיים מקבלות מסאז' מה שמשפיע לטובה על זרימת הדם. חשוב להקפיד על תנועות צחצוח נכונות:
בלסת תחתונה, המברשת בזווית 45 מעלות ביחס לפני השן.
- התנועות הן מלמטה כלפי מעלה. יש לשים לב ששערות ראש המברשת נכנסות בין השיניים והחניכיים. מה שמאפשר לנקות את השן ואת החלל שבין השיניים, ואת הכיס הפיזיולוגית.
- אותו דבר גם בלסת העליונה, רק התנועות יהיו מלמעלה למטה.
- תנועות אופקיות טובות רק לשיניים טוחנות גדולות ושיני בינה.
הרב מצחצחים רק את חלקי השיניים הבולטים והם מתנקים מהפלאק, ובחלקי שיניים פנימיים ובין השיניים נשאר הפלאק מאחר ולא מגיעים לחלקים אילו, מה שגורם להצטברות האבן על השיניים.
בחירת משחת שיניים:
ניתן לבחור בכל סוג של משחת שיניים כל עוד הוא מאושר ע"י משרד הבריאות. המשחה יכולה להיות רק מנקה ויכולה להיות גם טיפולית.
משחת שיניים רגילה מבצעת מספר פעולות בו זמנית: מונעת עששת, מחזקת חניכיים ומרעננת נשימה. משחת שיניים טיפולית כוללת בתוכה רכיבים צמחיים ולרב משתמשים בה זו עם הופעת תסמינים עליהם שוחחנו מעלה, או כצעד מניעתי.
רופא שיניים יכול להמליץ על משחת שיניים מתאימה.
עבור מבוגרים כמות המשחה הנדרשת הינה בגודל של אפונה בינונית, עבור הילדים הגודל הנדרש הינו גרגיר אורז. ד"ר סרוודנדרן, מטורונטו טוענת כי כמות גדולה מדי רק תפריע למברשת לבצע עבודה טובה. בגדול, אפשר לצחצח שיניים גם בלי המשחה רק עם מברשת, אבל כולנו התרגלנו למשחות שיניים שגם מרעננות את הנשימה וגם עוזרות טיפולית כשצריך.
מתי וכמה פעמים צריך לצחצח שיניים?
אופטימלי לצחצח בבוקר לאחר השקמה ובערב לפני השינה. בפה נמצאת כמות גדולה של מיקרובים, ובקטריות וכו' שבתורן מייצרות הפרשת חומצות. לכן, הכי אופטימלי לצחצח שיניים מיד כשקמים בבוקר לפני ארוחת בוקר. ככה יחד עם האוכל לא נבלעים המון מיקרובים (וגם חלקיקי פלאק) המתרבים בפה בזמן השינה. בנוסף, במחקרים גילו שאחרי אוכל, אימל של השן מתרככת, מאבדת קצת מהקשיחות שלה. וזה אומר שאם מצחצחים שיניים מיד אחרי האוכל, האימל של השן נהיית דקה יותר ובכמה מקומות יכולה אפילו להיעלם לגמרי. מה שמגביר מאוד את הסיכוי לעששת. הסבר נוסף לפגיעה באימל השן – לאחר האוכל יש התגברות גדולה של תהליכי החמצה בפה, ובזמן צחצוח אנחנו מפזרים את זה על כל שטח השיניים.
ד"ר אנה פטרסון מלונדון וד"ר Erkki Virta מפינלנד גם הם מייעצים לצחצח שיניים בבוקר לפני ארוחת בוקר.
אם הרגל צחצוח אחר האוכל מוטמע עמוק, ואינכם יכולים לשנות – חכו 30-40 דקות אחרי האוכל לפני צחצוח השיניים, במשך הזמן הזה תהליכי חמצון בפה מתאפסים.
לסיכום, על מנת לשמור על השיניים ולא לאבד אותן עד הזקנה או לפחות לשמור חלק גדול מהשיניים יש לפנות לרופא שיניים מיד עם הופעת הבעיה, אפילו אם רק נדמה לנו שמשהו לא כשורה וזה נכון גם למבוגרים וגם לילדים.
ישנה המלצה, לילדים ולמבוגרים כאחד, פעם בחצי שנה לעשות בדיקת מצב. יתכן ונראה לכם שהכול בסדר אבל יכול להיות שכבר מתחיל איזשהו תהליך. אם יש לכם איזשהו ספק – בקרו אצל כמה רופאים.
תלמדו את הילדים מגיל קטן לצחצח שיניים ולצחצח נכון. בהתחלה אפשר לעשות זאת כמשחק ולהשתמש בכל מיני דברים מזמינים כמו משחת שיניים בטעמים, מברשות שיניים בצורת דמויות מוכרות מאגדות או מסרטים, או בכל דרך אחרת שתעזור.
בכללי אני חושבת שבן אדם נורמטיבי מסוגל להרגיש בעצמו כשמשהו משתבש ומיד עליו לפנות להתייעצות עם רופא.
וותרו על הרגלים לא בריאים כמו עישון, סמים, הגזמה בשתייה ממותקת וממתקים בכללי. אפשר לאכול ממתקים איכותיים, אחרי ארוחה עיקרית, כקינוח. בין הארוחות לא מומלץ לאכול אלא רק לשתות מים, תה, קפה.
לאחר ארוחה יש לשטוף את הפה עם מים לצורך מניעת התרבות המיקרובים.
על תתנו לפלאק להצטבר על השיניים, שלא לדבר על האבן. מחקרים מראים שב-1 מ"ג של פלאק נמצאים 80 מיליון מיקרובים. כאשר מתרחשת נפילה של מערכת החיסונית ישנה התרבות מוגברת של מיקרובים, ז"א של פלורה אקטיבית. יכולות להיות גם עקבות של פטריות … בעת מחסור בשעות שינה, מערכת החיסונית נחלשת ב-30%.
מסתבר שכל הדברים קשורים אחד בשני – אורך חיים, טיפוח, שמירה על היגיינה ואוכל בריא.
אנא דאגו על שלום בני הבית, דאגו לעצמכם.
מרפאת שיניים באשקלון – דר לינה לויט
