מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות

כאשר נוצרים סתמים בכלי הדם, יכול להיגרם התקף לב, אירוע מוחי ועד כדי תמותה. מחלה זו איננה חדשה. כלי דם סתומים נמצאו גם במומיות בנות 4000 שנים. בשנים עברו, אצל שליש מן האנשים שתוחלת חייהם הממוצעת הייתה 43 שנים נמצאו סתמים בעורקים. אצל צעירים יותר התופעה הייתה הרבה פחות קיימת. כיום מטפלים בתופעת סתימת כלי דם עם סטנטים או ניתוח מעקפים – טיפולים כאלו לא מונעים היווצרות סתמים חדשים בכלי הדם. יש מספר תוספי מזון שעוזרים נגד היווצרות סתמים בעורקים. הם צמצמו ב- 95% היווצרות של סתמים בעורקים ושיפרו ב- 66% את פעולת האנדותל, שכבת הציפוי הפנימית של העורקים. נתונים אלו חשובים שבעתיים למי שכבר עבר התקף לב או אירוע מוחי. חשוב לזכור שעיקר נזקם של הסתמים בעורקים קורה אם הם מתנתקים ממקום היווצרם. סתמים רכים במרכזם ועוטים מעטה קשיח. כך, הסיכון מהם מצומצם. אך, עם השנים, הציפוי שלהם פוחת והולך ואז הם הרבה יותר נוטים להינתק ממקומם ולגרום להתקף לב או אירוע מוחי. חשוב לציין כאן שיש מצבים בהם אדם מקבל התקף לב למרות שבבדיקות נראה שכלי הדם שלו נקיים. התקף לב כזה עלול לקרות במצבי סטרס. אז, בלוטת יותרת הכליה מייצרת יותר אדרנלין וקורטיזון. כאשר זה קורה, כמו במצב של הלחם או ברח, הלב מתחיל לפעום הרבה יותר מהר. במצב רגיל, הלב פועל על דלק שומני. במצב חרום, הלב נאלץ לפעול על גלוקוז. אז, נוצרת חומצה ציטרית וזו מפריעה לקליטת סידן על-ידי שריר הלב. מצב כזה עלול לגרום התקף לב. לכן מומלץ בכל לשון של המלצה, שלא להיכנס לסטרס משום סיבה שהיא, אפילו לא מסיבה אובייקטיבית, אלא רק כאשר ממש יש סכנת חיים.

ישנם שני מוצרי טבע שמפרקים כל חלבון מת שיש בגוף – נאטוקינאז וסראפפטאז. הם מפרקים סתמים וללא כל נזק, שניהם מוצרים טבעיים.
דרך שונה למניעת נזק של סתמים היא על-ידי הפיכתם לכאלו שלא מתפרקים ולא מתנתקים. זאת ניתן לעשות עם שימוש בצמח סנטלה אסיאטיקה. על כל פנים, אנשים רבים שנטלו נאטוקינאז או סראפפטאז, חוו שיפור דרמטי במצבם, עד כדי מניעה של קטיעת רגליים, כאשר רופאים אמרו להם שאין פתרון אחר.
מוצר טבע נוסף שנמצא מצמצם היווצרות של סתמים בכלי הדם הוא פיקנוגנול. זהו חומר טבעי שמופק מעצי אורן ימי הגדל בחופי האוקיינוס האטלנטי בצרפת וממנו מכינים תוסף מזון.
חשוב לדעת שבאורח החיים המערבי, סתמים מתחילים להיווצר כבר בגיל צעיר, וככל שעוברות השנים, הם מתרבים יותר ויותר. למען שמירה על בריאות הלב, חשוב להוריד רמות של כולסטרול LDL מחומצן, להוריד רמות של טריגליצרידים, לעסוק בספורט ולעבור לאורח חיים טבעוני. אל כל זה יש גורמים נוספים שעוזרים. לתוך זה משתלבת צריכת פיקנוגנול. מחקר נערך עם צירוף של פיקנוגנול והצמח סנטלה. צירוף זה בלם במידה רבה התקדמות של נזקים ללב וגם מנע התהוות של נזקים חדשים.
החומרים הפעילים בפיקנוגנול הם קלדפרוציאנואידים וחומצות פנוליות. חומר זה עוזר בזכות הפחתת יצירת תאי שומן בגוף והפחתת רמת השומנים בדם. הוא מפחית בדם רמת חומרים שמעוררים יצירת סתמים ויצירת חלבון מסוים שממריץ יצירת תאי שומן. חלבון מזיק זה גם גורם ליצירת יותר ציטוקינים גורמי דלקות ומעוררי יצירת סתמים בגוף.
קאפא B נוצר בגוף במצבים של דלקת קלה. המצאות של חומר זה קריטית לגבי התקפי לב, כי כיום ידוע שאחת הסיבות להתקף לב היא מצב דלקתי קל אבל מתמשך. פיקנוגנול מונע את נזקיו של חומר זה, מפחית רמות של כולסטרול וטריגליצרידים ומעלה את רמתו של כולסטרול HDL.

מסתבר שהסתיידות עורקים שכיחה כיום במידה זו או אחרת בכל התרבויות וממצאים מראים שהיא הייתה כזו לפחות ארבעת אלפים שנה. אך, כעת יש אמצעים טבעיים כדי לצמצם תופעה זו ואת נזקיה.
דרכים לשיפור פעולת האנדותל
ניסויים מן הזמן האחרון לימדו שפיקנוגנול מגביר ייצור של אנזים בשם אנדותלייל ניטריק אוקסיד סינטאז שמייצר חנקן חמצני בעורקים. חנקן חמצני נמצא מקשר בין הציפוי הפנימי של העורקים, האנדותל, לבין השרירים החלקים המקיפים את העורקים וכך יש בעורקים הרפיה והם נפתחים לזרימת דם טובה יותר. מחקר מצא שאבי העורקים, העורק המרכזי המוליך דם לשריר הלב, מתכווץ אם יש הפרשה מוגברת של אדרנלין ונוראדרנלין כתוצאה מסטרס. עם מתן פיקנוגנול, נמנעת התכווצות זו של אבי העורקים.
תועלת זו של הפיקנוגנול נזקפה לכך שהוא מעלה את הרמות של חנקן חמצני בגוף ומפחית התלכדות של לוחיות דם והידבקותן לדפנות כלי הדם. בכך הצטמצם הסיכון להיווצרות סתמים בכלי הדם ולסתימת כלי דם. השפעה מועילה זו חשובה במיוחד לאנשים להם יש מחלות בעורקים המזינים את הלב עצמו ומספקים לו חמצן ורכיבי תזונה. יש לזכור, התקף לב נגרם ממחסור של חמצן ורכיבי תזונה שלא מגיעים בכמות מספקת הנדרשים לפעולתו. ניסויים מבוקרים עם בני אדם לימדו שפיקנוגנול משפר את פעולת האנדותל בעורקים הכליליים אצל חולים ובכך הוא מצמצם התקדמות של מחלת הסתיידות עורקים.
בניסוי בו שותפו 23 חולי לב הם קיבלו פיקנוגנול או פלסבו (200 מ"ג ביום) למשך 6 שבועות. מתן הפיקנוגנול שיפר ב- 32% את זרימת הדם בעורקי הלב. זאת ועוד, עם מתן הפיקנוגנול חלה גם ירידה של 7% בכמות האיזופרוסטנים, חומר שהימצאותו ורמתו מלמדים שיש שומנים מחומצנים בכלי הדם ועד כמה יש עקה חמצונית בכלי הדם. ככל

שיש פחות מחומר זה וגם פחות כולסטרול מחומצן, כך המצב טוב יותר.
בשנת 2015 נערך באיטליה מחקר בו נתנו ל- 93 אנשים שהיו בסיכון גבולי למחלות לב 150 מ"ג פיקנוגנול ליום. חלקם סבלו מיתר לחץ-דם, חלקם משומנים גבוהים בדם וחלקם מרמת סוכר גבוהה מעט בדם. למעשה, הם היו במצב ממנו סובלים מבוגרים רבים בתזונה המערבית, ועד לניסוי זה הם לא קיבלו התקף לב. אחרי 8 שבועות, זרימת הדם אצלם בלב השתפרה ב- 55% ואחרי 12 שבועות ב- 66% – בשום מקרה לא היה פה עודף מזיק של זרימת דם ללב אלא מצב כפי שיש אצל צעירים ובריאים לחלוטין. בניסויים שנערכו עם פיקנוגנול וסנטלה נמצא שחומרים אלו עשויים למנוע במידה רבה התקפי לב.

ניסויים עם שילוב של פיקנוגנול וסנטלה אסיאטיקה
עם צירוף של שני חומרים אלו נערכו ניסויים בבני אדם – חלק אחד, שם הייתה למשתתפים פחיתה מועטה בזרימת הדם ללב ובחלק השני – משתתפים עם פחיתה רבה בזרימתו, שהיו בסיכון רב ללקות בהתקף לב. בחלק הראשון שותפו 1,363 אנשים בגילאי 45-60 להם הייתה פחיתה בזרימת הדם ללב, עורקים סתומים בלא יותר מ- 50% ועדיין וללא סימפטומים של התקף לב או אירוע מוחי.
אחרי הרישום, חולקו משתתפי ניסוי זה ל- 6 קבוצות שונות. קבוצה הביקורת קיבלה רק הנחיות לגבי אורח חיים, פעילות גופנית ודיאטה – הנחיות אלו ניתנו גם לשאר הקבוצות.
קבוצה שנייה בה קיבלו המשתתפים 50 מ"ג פיקנוגנול ליום, מנה נמוכה.
קבוצה שלישית בה קיבלו המשתתפים 100 מ"ג פיקנוגנול ליום, רמה גבוהה.
קבוצה רביעית – קיבלו תרופות, 100 מ"ג אספירין או טיקלופידים.
קבוצה חמישית – קיבלו 100 מ"ג אספירין ו- 100 מ"ג פיקנוגנול.

קבוצה שישית – קיבלו 100 מ"ג פיקנוגנול ו- 100 מ"ג סנטלה אסיאטיקה ליום. הניסוי נמשך 30 חודשים וכל 6 חודשים הם עברו בדיקות לגבי זרימת הדם.
עם תום הניסוי, בכל הקבוצות שלא קיבלו 100 מ"ג פיקנוגנול ליום הייתה עלייה בכמות הסתמים בעורקים. העלייה הייתה כך:
בקבוצת הביקורת, 21.3% יותר סתמים – התוצאה היותר גרועה
בקבוצה שקיבלה תרופות בלבד, אספירין או טיקלופידים – 16.6%
בקבוצה שקיבלה רמה נמוכה של פיקנוגנול – 8.4%
בקבוצה שקיבלה פיקנוגנול עם אספירין – 4.0%
בקבוצה שקיבלה רמה גבוהה של פיקנוגנול – 2.0%
בקבוצה שקיבלה פיקנוגנול וסנטלה – 1.1% – התוצאה הטובה ביותר. תוצאה זו הייתה ב- 95% טובה יותר, לעומת קבוצת הביקורת. התוצאות שהיו בקבוצה שקיבלה תרופות בלבד היו רק מעט טובות יותר ממה שהיה בקבוצת הביקורת שלא קיבלה לא תוספים ולא תרופה.
החלק השני של הניסוי נערך עם 824 משתתפים, שאצלם הייתה כבר פחיתה של 50% בזרימת הדם ללב, אך הם לא עברו התקף לב. החלוקה לקבוצות שקיבלו טיפולים שונים הייתה כמו בחלק הניסוי הקודם והמעקב נמשך 42 שבועות. גם בחלק זה, נמצא שהייתה עליה במצב הסתמים אצל כל קבוצה שלא קיבלה 100 מ"ג פיקנוגנול כל יום. עלייה בפלאקים הייתה ב- 48% בקבוצת הביקורת. 21% עם התרופות בלבד, 10% עם 100 מ"ג פיקנוגנול, 11% עם פיקנוגנול ואספירין ו- 6.5% עם פיקנוגנול וסנטלה אסיאטיקה. בקבוצה זו אנשים כבר סבלו מהפרעות בזרימת הדם במוח והם גם סבלו מכאבי רגליים. פיקנוגנול וסנטלה הפחיתו פי 7.4 פעמים סיכון של היווצרות סתמים ופי 3.2 פעמים פלאקים פחות בהשוואה לתוצאות של מתן התרופות אספירין וטיקלופידין. פיקנוגנול וסנטלה הפחיתו פי 4 פעמים סיכון להתקף לב של ממש.
הסתיידות עורקים מתחילה כבר עם גיל הנעורים ולעיתים היא כלל לא מורגשת עד שזה כבר מאוחר מדי. תרופות הסטטינים וניתוחים להכנסת סטנטים או מעקפים עדיין לא פתרו את הבעיה שמחלות לב הן במקום הראשון בעולם כגורם לתמותה, בארץ במקום השני, אחרי סרטן.
ולבסוף, בל נשכח את ערכם של נאטוקינאז וסראפפטאז לניקוי כלי הדם. בארץ, מאות אנשים, אם לא יותר, השתמשו ומשתמשים בשני תוספי מזון אלו ובתוצאות מעולות. לא פחות חשוב שיהיה בגוף די ויטמין D, 12B ויודן ממקור של אצות ים, אותן נוטלים יחד עם סלניום.

מקורות

Slow the Progression of Atherosclerotic Plaque, Feb 16 By Roger Alvarez
James JT, Dubery IA. Pentacyclic triterpenoids from the medicinal herb, Centella asiatica (L.) Urban. Molecules. 2009;14(10):3922-41.
Thompson, Randall C et al. Atherosclerosis across 4000 years of human history: the Horus study of four ancient populations. The Lancet, Volume381, Issue 9873, 1211 – 1222
23