Intra Uterine Growth Retardation

הגדרה:
קביעת האבחנה של האטה בצמיחת העובר בתוך הרחם נעשית באמצעות בדיקת האולטרהסאונד. היו ימים שהשכנות היו אומרות שהבטן קטנה או שהגניקולוג היה מאבחן את המצב אחרי שהיה מניח את כף ידו על הבטן או מודד אותה בעזרת סנטימטר של תופרות.

הגם שאין הסכמה כלל עולמית, החשד לאבחנה זו נקבע אם משקלו של העובר, עפ"י בדיקת האולטרהסאונד, הוא מתחת לאחוזון 10, 5 או 3 לגיל ההיריון על פי תאריך הווסת האחרון או ההתעברות.

סיבות להאטה בצמיחת העובר

כ 10 אחוזים מהילודים נולדים במשקל הקטן מהאחוזון ה 10 על פי עקומות הצמיחה השונות. אצל רובם – כ 65-75% – הסיבות הן משפחתיות או עדתיות או גאוגרפיות ואינן מצביעות על בעיה – לא בתוך הרחם ולא אחר כך מחוצה לו. אצל מיעוטם – 35-25% ההאטה בצמיחה ברחם נובעת מבעיה כגון:

v אספקת דם מופחת לעובר (רעלת הריון, מחלת יתר לחץ דם, פקקת בכלי הדם בשליה)

v זיהומים (שפעת קשה, מחלת הציטומגלו וירוס (CMV), טוקסופלסמוזיס, אדמת)

v מומים

v מחלת חום

v מחלות אימהיות קשות כמו מחלת כליות או כבד

הסיכונים לתינוק הנולד באבחנה של האטה בצמיחה IUGR
תינוקות הנולדים באבחנה של האטה בצמיחה תוך רחמית מסיבת מחלה [ראו רשימה כאן למעלה], ולא מסיבה משפחתית, עדתית או גאוגרפית, עלולים ללקות באחת מהבעיות כגון:

v מצוקה עוברית במהלך הלידה.

v שאיפת מקוניום [צואת התינוק] לריאות.

v היפוגליקמיה [רמת סוכר נמוכה].

v שיתוק מוחין.

v הפרעות למידה .

v ליקויים בתפקוד הקוגניטיבי.

בל נשכח שכל העת מרחפת הסכנה שעובר זה יגיע למוות תוך רחמי, עוד לפני לידתו, או לאחר לידתו.

אבחון ההאטה בצמיחה התוך רחמית

לאבחון מצב זה יש צורך לדעת בוודאות את גילו הכרונולוגי של העובר. לעתים המחזורים של האישה ההרה הם בני 45 יום ויותר ולפיכך יש להתחשב בכך בעת קביעת גיל ההריון. בדיקת אולטרהסאונד מוקדמת, בשבוע 7-10] מועילה לקביעת גיל ההריון הכרונולוגי שכן בשבועות מוקדמים אלו נדיר שמתפתח מצב של האטה בצמיחת העובר.
אם האישה מגיעה לבדיקת אולטרהסאונד ראשונה בטווח השבועות 13-20 ונצפה הבדל של 14 יום ויותר בין הגיל הכרונולוגי לגיל האולטרהסאונד יש לתקן את הגיל ההריוני לטובת גיל האולטרהסאונד.

יש לדעת שבכ 10% מהמקרים בהם היה חשד לאבחנה של האטה בצמיחה תוך רחמית התינוק בסיכומו של דבר נולד במשקל תקין וללא כל בעיה.
עם זאת יש לדעת שאחוז דומה של תינוקות, שהוגדרו עם צמיחה תוך רחמית תקינה, נולדים במשקל מתחת לאחוזון ה – 10 וזקוקים לבדיקות ולמעקב שיפורטו בהמשך.

הברור והבדיקות לאישה לאחר לידת תינוק במשקל פחות מהאחוזון ה 10

1. שיחת הכרות עם האישה בנושאים הבאים:

i) גיל, מוצא, תעסוקה, תזונה, סגנון חיים, עישון, צריכת אלכוהול וכו'.

ii) מחלות של האישה

iii) רעלת היריון בהריונות

iv) ארועי טרומבופיליה [קרישיות יתר או דימומים]

v) מחלות חום בהיריון

vi) מחלות זיהומיות כמו טוקסופלסמוזיס, אדמת, מחלת ציטומגלווירוס, הרפס

vii) שימוש בתרופות, בסמים.

viii) האטה בגדילה תוך-רחמית בהריונות קודמים.

ix) הפלות חוזרות.

x) מוות תוך-רחמי של עובר בהיריון קודם.

xi) ילדים שנולדו עם מום פיסי או גנטי

xii) ילדים עם פיגור התפתחותי – קוגניטיבי או מוטורי

2. בדיקה גופנית כללית

3. בדיקות מעבדה

i) ספירת דם מלאה

ii) תפקודי כליה

iii) תפקודי כבד

iv) נוגדנים ל- Toxoplasma, ציטומגלו וירוס [CMV], אדמת [Rubella] ו הרפס [HSV]

v) נוגדנים ל Lupus anticoagulant ו – Anticardiolipin antibody.

vi) אם משקל העובר מתחת לאחוזון 3 בדיקות טרומבופיליה:

(1) Lupus anticoagulant Antibodies

(2) Anticardiolipin Antibodies IgG, IgM, B2glycoprotein

(3) Protein C

(4) Protein S

(5) Antitrombin III

(6) Factor V Leiden (APCR)

(7) MTHFR

(8) Factor II ( Protrombin Mutation)

(9) Homocystein

(10) Factor VΙII, XI, IX

(11) Anti thyroid antibodies

(12) Anti SM antibodies

(13) Anti mitochondrial antibodies

הברור והבדיקות לאישה בהריון לאחר לידת תינוק במשקל פחות מהאחוזון ה 10

יש לעשות את כל האמור ברשימה הקודמת ובנוסף את הדברים הבאים:

1 מעקב תנועות העובר

2 מעקב אולטרהסונוגרפי צמוד וקפדני אחרי צמיחת העובר ומצבו, כולל מדדים ביו-פיזיקאלי

3 מעקב קפדני אחרי כמות מי שפיר ותבניות זרימת דם לשלילת אי ספיקה שלייתית

4 סריקת מערכות מורחבת ומכוונת

5 מוניטור לניטור דופק לב העובר בתכיפות המתאימה

6 מדדי זרימת דם

הברור והבדיקות לאישה בהריון עם חשד להאטה בצמיחת העובר ללא בעיה בהריון קודם

4. שיחת הכרות עם האישה בנושאים הבאים:

i) גיל, מוצא, תעסוקה, תזונה, סגנון חיים, עישון, צריכת אלכוהול וכו'.

ii) מחלות של האישה

iii) ארועי טרומבופיליה [קרישיות יתר או דימומים]

iv) מחלות זיהומיות כמו טוקסופלסמוזיס, אדמת, מחלת ציטומגלווירוס, הרפס

v) שימוש בתרופות, בסמים.

5. בדיקה גופנית כללית

6. בדיקות מעבדה

i) ספירת דם מלאה

ii) תפקודי כליה

iii) תפקודי כבד

iv) נוגדנים ל- Toxoplasma, ציטומגלו וירוס [CMV], אדמת [Rubella] ו הרפס [HSV]

v) נוגדנים ל Lupus anticoagulant ו – Anticardiolipin antibody.

vi) אם הערכת המשקל של העובר היא מתחת לאחוזון 3 – מומלץ לעשות בדיקות טרומבופיליה כמפורט לעיל

7. מעקב תנועות העובר

8. מעקב אולטרהסונוגרפי צמוד וקפדני אחרי צמיחת העובר ומצבו, כולל מדדים ביו-פיזיקאלי

9. מעקב קפדני אחרי כמות מי שפיר ותבניות זרימת דם לשלילת אי ספיקה שלייתית

10. סריקת מערכות מורחבת ומכוונת

11. מוניטור לניטור דופק לב העובר בתכיפות המתאימה

12. מדדי זרימת דם

לסיכום

חשיבות רבה למעקב הסונוגרפי אחרי משקלו של העובר. יש לשנות את הפרוטוקולים של קופות החולים על מנת שיאפשרו את המעקב הסונוגרפי הנדרש. במידה ומגלים בעיה יש כמובן צורך לטפל בה ובמצבי האטה חמורה בצמיחה תוך-רחמית של העובר יש לשקול הפסקת ההריון וילוד יזום בהתאם לחומרת המצב.

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר מומחה ליילוד וגניקולוגיה ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.