כותב ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב.
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.

במסגרת חיפוש דרכים להארכת תוחלת החיים האנושית, מדענים החלו למצוא דרך להפעיל את האנזים AMPK. אנזים זה מצוי בכל תא בגוף והוא היותר מרכזי בנושא אנרגיית התאים. יש לו השפעה רבה בנושא סוגי שומנים והיכן הם יהיו בגוף וההשפעה של שומנים אלו על תוחלת החיים. במסגרת המחקרים, נמצא לאנזים זה יתרון נוסף – הוא עוזר להורדת השמנה בטנית. מה שקורה הוא שככל שהאדם מזדקן, כמות האנזים הזה בגוף יורדת וההשמנה הבטנית נעשית יותר מוחשית. השמנה בטנית מאיצה תהליכי הזדקנות ומחלות שונות. עליה בכמות אנזים זה, משפרת את חילוף החומרים. הגברת הכמות של אנזים זה בגוף תשמור בפני השמנה בטנית. עם עליה באנזים זה, השמנה בטנית ירדה ב11%. נמצא גם שהוא מפחית מצבים דלקתיים – גם אלו מעלים השמנה בטנית. כמו בארצות מערביות רבות, גם בארץ שכיחה הבעיה של השמנה בטנית. יסקרו להלן שני חומרי מרפא שאחת מן התועלות שלהם הינה צמצום בהשמנה בטנית.

מחקרים הראו שישנם שני צמחי מרפא שנטילתם מעלה את הרמות של אנזים AMPK בגוף. מבחינת שומן בטני, היותר גרוע הוא זה שנמצא יותר עמוק בבטן, לא רק זה הנראה לעין. קשה לעצור את התהליך של השמנה בטנית. השמנה בטנית מעלה סיכון לסוכרת, מחלות לב, סוגי סרטן מסוימים ושברים בעצמות. מחקרים הראו שישנם שני רכיבי מרפא שמעלים, כאמור, את הרמה של האנזים AMPK בגוף. הראשון מביניהם הינו הצמח ששמו הבוטני הוא גינוסטמה פנטפילום והשני הוא רכיב התזונה הספרידין. מסתבר שכדי להגיע לתוצאות חיוביות של הורדת עודפי השומן הבטני, הפתרון הוא צירוף של שניח ומרים אלו יחדיו.

הפעילות של האנזים AMPK יורדת עם הגיל. הצמח גינוסטמה פנטפילום עוזר להורדת שומן בטני אצל אנשים שמבחינות אחרות הם בריאים. הספרידין, פלבנואיד המופק מהדרים פועל יחדיו עם הצמח הנ"ל כדי לסתור תהליכים דלקתיים, גם משפר את מצבם של כלי הדם ומצמצם סיכון להתקפי לב. צמח המרפא גינוסטמה פנטפילום נמצא, במחקרים עם בעלי חיים, כמגביר בגוף את הפעילות של האנזים AMPK, אנזים הפועל, כאמור, נגד השמנה בטנית עם הסיכונים הכרוכים בה. לצמח גינוסטמה פנטפילום יש שימוש ברפואה העממית הסינית, כטיפול בעודף שומנים בדם, כבד שומני והשמנה. מיצוי מצמח זה מפעיל במידה רבה את אנזימי AMPK שמצמצמים השמנה ומעלים שריפה של שומנים בגוף. להגברת כמות AMPK בתאים יש השפעה להארכת תוחלת החיים. בתאי גוף זקנים יש רמה ירודה של AMPK וזו סיבה רבת משקל למחלות זקנה וירידה בכישורים שקורית עם הגיל. בזמני רעב או צום, חומר זה פועל לפירוק מאגר השומן כך שתהיה לגוף אנרגיה. בתזונה המודרנית אנשים אוכלים כמות מאוד רבה של מזון, קלוריות, וזה גורם לדיכוי יצירת AMPK.

חוקרים בדקו את ההשפעה של תרכיז הצמח גינוסטמה פנטפילום כדי לראות מהי השפעתו על ירידת השמנה בטנית. במחקר, נבדקו 80 אנשים עם עודף משקל גבוה. חלקם קיבלו מיצוי של הצמח, 450 מ"ג ליום, וחלקם קיבלו פלסבו. הניסוי נמשך 12 שבועות. משתתפי שתי הקבוצות המשיכו לאכול את תפריטם הרגיל. אצל כל המשתתפים נבדקה כמות השומן הבטני ב – CT נבדקו אינדקס מסת הגוף ובדיקות נוספות הקשורות לעודף משקל. עם נטילת תמצית הצמח, כל הנתונים הקשורים בהשמנה ירדו אצל אלו שקיבלו אותה, לא בקבוצת הפלסבו. אצל מקבלי התרכיז, שטח הגוף השמן ירד ב-6.3% לעומת 1% אצל מקבלי הפלסבו. כל מוקדי השומן בבטן ירדו ב-11% לעומת 3% עם הפלסבו. שומן תת-עורי ירד ב-4% עם התכשיר לעומת עלייה של 1% עם הפלסבו. לאחר מכן החלו לבדוק את פעולתו של החומר המופק מפירות הדרים.

התכשיר הזה, הספרידין, הוריד בגוף סמנים של מצב דלקתי. שומן בטני הוא לא רק פגם אסתטי, הוא גורם למצב דלקתי ונוצרים ציטוקינים שפוגעים בכלי הדם, בלב, במוח ובאיברים נוספים. יש גם פגיעה בדפנות העורקים, מה שפוגע בכל הגוף, כולל הלב. יש עליה בלחץ הדם. איבוד הגמישות של העורקים הופך, בהמשך, להסתיידות עורקים שמגבילה זרימת דם בכל האיברים ועלולה לגרום להתקף לב, אירוע מוחי ומחלות לב וכלי-דם נוספות. זאת ועוד, נמצא שפגיעה בכלי הדם עקב השמנה מקטינה גם את הכמות של חנקן חמצני, חומר שמרחיב כלי דם על-ידי הגמשת דפנותיהם.
מן הראוי להזכיר כאן ששתיית מיץ סלק, 2/3 כוס ליום ולא יותר, מרחיבה אף היא את דפנות העורקים. במיץ סלק יש ניטרטים שהופכים לניטריטים ולבסוף לחנקן חמצני. כך, הכוח הפיזי של האדם עולה בעוד 13% יותר מאשר ללא מיץ הסלק. במחקר עם מתנדבים, שמרצונם הוסיפו ארבעה ק"ג למשקלם בתוך שמונה שבועות, פעולת האנדותל אצלם ירדה ב-14%. נזק זה תוקן כאשר הם חזרו לאכול כמות מזון סבירה לגביהם. מחקר זה ואחרים לימדו שצירוף שני רכיבי המרפא הנזכרים יחדיו, יעיל יותר להורדת עודף משקל, מאשר נטילת כל אחד מהם לחוד. עם הספרידין נערכו לאחרונה לא מעט מחקרים. במחקרים נמצאו הוכחות לכך שחומר זה תורם רבות לבריאות. חשוב לדעת שהספרידין נמצא בקליפה הלבנה של התפוז.
בניסוי, נתנו למשתתפים הספרידין, 500 מ"ג ליום, או פלסבו, למשך שלושה שבועות. פעילות האנדותל, ציפוי העורקים הפנימי, נבדקה אצלם לפני ואחרי גמר המחקר. נבדקו גם פרמטרים למצבי דלקת בגופם וגם הכוח הפיזי שלהם. רמת C-ריאקטיב פרוטאין, סמן למצבי דלקת, נמדדה אף היא ונמצא שעם צריכת הספרידין, חלה ירידה של 33% בכמותו של חומר מזיק זה בדם. בטיפול עם שני החומרים יחדיו, היה שיפור רב בפעולת כלי הדם בגוף. להספרידין יש ערך בריאותי רב, ביחד עם התכשיר הצמחי השני הם פתרון נגד השמנה בטנית על כל נזקיה. עם כל זאת, לא הייתי ממליץ לאנשים עם עודף משקל בטני, כמו גם לכל אחד אחר, להישאר עם התפריט המערבי, אפילו עם שיפוצים. מזון צמחי, אורגני ונטילת תוספים שלא תמיד המזון יספק אותם, זוהי דרך נכונה. גם תפריט נכון וגם את אותם תוספים שעזרו במיוחד נגד השמנה בטנית – זוהי הדרך הנכונה.
לסיכום, תאי הגוף פועלים כל הזמן הן ליצירת אנרגיה ובנייה והן לסילוק חומרי פסולת של חילוף החומרים. אצל אנשים רבים, סילוק הפסולת "נעצר" בגוף – הם נאגרים בתאי השומן, מרביתם בתאי השומן הבטניים. חשוב, עם שיפור התפריט ובעיקר לכל הסובלים מהשמנה בטנית, לשלב בסדר היום שלהם גם את שני תכשירי המרפא שפעולתם נסקרה במאמר זה.
מקורות:
Liu F, Benashski SE, Persky R, et al. Age-related changes in AMP-activated protein kinase after stroke. Age (Dordr). 2012;34(1):157-68.
Hardie DG. AMPK: a key regulator of energy balance in the single cell and the whole organism. Int J Obes (Lond). 2008;32 Suppl 4:S7-12.

Jeon SM. Regulation and function of AMPK in physiology and diseases. Exp Mol Med. 2016;48(7):e245.
Harman-Boehm I, Bluher M, Redel H, et al. Macrophage infiltration into omental versus subcutaneous fat across different populations: effect of regional adiposity and the comorbidities of obesity. J Clin Endocrinol Metab. 2007;92(6):2240-7.
Whitmer RA, Gustafson DR, Barrett-Connor E, et al. Central obesity and increased risk of dementia more than three decades later. Neurology. 2008;71(14):1057-64.
Nguyen PH, Gauhar R, Hwang SL, et al. New dammarane-type glucosides as potential activators of AMP-activated protein kinase (AMPK) from Gynostemma pentaphyllum. Bioorg Med Chem. 2011;19(21):6254-60.
Jacobson TA. Opening a new lipid “apo-thecary”: incorporating apolipoproteins as potential risk factors and treatment targets to reduce cardiovascular risk. Mayo Clin Proc. 2011;86(8):762-80.
McCarty MF. AMPK activation–protean potential for boosting healthspan. Age (Dordr). 2014;36(2):641-63.