מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב.
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות

יותר ויותר מוכרת החשיבות של אצות ים בתזונה. אצות הים הן למעשה הספק היותר יעיל והיותר בטוח ליודן – הן מכילות גם את כל המינרלים שבים, מינרלים הדרושים לאדם. בעבר, ניתן היה לאסוף אצות ים בחופי ישראל – כיום יש פה בים זיהום סביבתי, לכן מומלץ לקנות אצות ים בכמוסות. בחנויות טבע נמכרות אצות ים תחת השם קלפ. כאשר קונים אצות בכמוסות, יש לוודא כמה יודן יש בכל כמוסה.
לאצות ים יש תכונות נוגדות חיידקי מחלות ונוגדות חמצון רבות עוצמה והן נמצאות בשימוש אנושי מדורי דורות. בעולם יש אזורים בהם יש כמות מספקת או סבירה של יודן באדמה ובצמחים הגדלים שם ויש אזורים בהם האדמה דלה ביודן.
בארץ, כמו גם בארצות המזרח התיכון, אין די יודן באדמות. חוץ מאשר באדמה הכבדה, בשאר אדמות הארץ כמות היודן נמוכה עד אפסית. חשוב לדעת שצמחי היבשה לא זקוקים ליודן כאחד מן המינרלים הדרושים להם. לכן, יבולי צמחי החקלאות הגדלים פה מכילים כמות זעומה של יודן.
בבית הספר לרוקחות בירושלים נערכה בדיקה לגבי כמות היודן שיש בתערובת של תרנגולות שכל מרכיביה גודלו באדמות הארץ. כמות היודן בתערובת זו הייתה 10% מן הכמות האופטימאלית. במילים אחרות, מי שניזון ממזון הגדל פה בארץ ולא צורך אצות ים, בהכרח יסבול ממחסור ביודן. מחסור כזה המתבטא בתת-פעילות של בלוטת התריס, משפיע על כל ההורמונים בגוף. ואנחנו פה לא לבד. אנחנו במזרח התיכון. אנשים פה לא בדיוק הכי נחמדים, לא הכי חכמים. חוסר יודן פוגע במנת המשכל של הסובל מכך.
ביפן אוכלים אצות ים, גם מגדלים אותן בים. זו כנראה אחת מן הסיבות לכך שתוחלת החיים ביפן היא הגבוהה ביותר בעולם. באצות ים יש כמות רבה של יודן, אשלגן, מגנזיום, סידן וברזל כמו גם ויטמינים, רכיבים נוגדי חמצון, פיטונוטריינטים, חומצות אמיניות, שמני אומגה-3 וסיבים. מתוך כך, מסתבר שהן מהוות מזון בריאותי שקשה להסתדר ולהיות בריא בלעדיו. כדי לקבל את מנת היודן הדרושה לאדם, עליו לצרוך ביום מספר כמוסות שתספקנה כ- 1000 מק"ג יודן או מעט יותר, או חצי קילוגרם דגים, כולל הראש של הדג ובלוטת התריס שלו, כל יום – מה שיותר קל ומה שיותר זול…
האצות שבים, מאחר ואין להן את המגבלה של כמות החומרים המזינים כפי שיש לצמחי יבשה, מסוגלות לרכז עד 100,000 פעמים יותר יודן ממה שיש במי הים. כיום, יש אוניברסיטאות בארה"ב שבמסעדות שלהן נותנים לסטודנטים אצות ים. חשוב להזכיר פה שביחד עם האצות הכרחי לצרוך סלניום, כ- 200 מק"ג ליום, שאם לא כן, ההורמון 4T לא יהפוך בגוף להורמון הפעיל 3T.
מעבר לנושא הורמוני בלוטת התריס, צריכת אצות עוזרת לבריאות השיער והציפורניים. יש חשיבות עליונה לכך שלאישה הרה לא יהיה מחסור ביודן – מחסור כזה ילווה את הילוד לכל חייו ויפגע במנת המשכל שלו. יש להזכיר פה שגם מחסור של אומגה-3 לאשה הרה יפגע בצאצאיה, כולל במנת המשכל שלהם.
אצות ים עוזרות לצמצום הסיכון ללקות בסרטן לסוגיו ומדכאות התרבות של הליקובקטר פילורי בקיבה. חומצה אלגינית הנמצאת באצות מספקת מידה של הגנה כנגד קרינות ועוזרת לסילוק מתכות רעילות מן הגוף. מחקרים שנעשו עם אצת הים קומבו העלו שיש לה יכולות לשמר קרישת דם נכונה למנוע בעיות בשיניים, לעזור לעיכול, לשמר את בריאות העיניים ולהגן בפני התקפי לב. סודיום אלגינט המצוי באצות מצמצם בכ- 50% עד 80% קליטה של סטרונציום-90 באזורים בעולם בהם יש את החומר הזה במזונות שגודלו באדמות שהוא מצוי בהן.
חוץ מן המינרלים שבאצות, הן מהוות מקור טוב גם לויטמינים A, 12B, C ו-E. הברזל שבאצות עוזר לתקינות הדם, מונע אנמיה ועקה חמצונית ועוזר גם לחוזק העצמות והשרירים. באצות יש גם ויטמין C שעוזר לקליטת הברזל שבהן. כאמור, רמה בטוחה של יודן בנטילה של כמוסות היא 1,000 מק"ג ליום.
מסתבר שחוות לגידול אצות בים, כפי שיש ביפן, הן אחת הדרכים לשמירה מפני הצטברות של מזהמים אורגניים בים. לבד מכך, היודן עצמו המצוי באצות מגן עליהן בפני נזקי חשיפה לאור ולרדיקלים חופשיים. היודן הוא נוגד החמצון היחיד בעולם שלא מכיל בהרכבו פחמן.
מקורות

Organic Facts 2016
NOAA Oct. 5, 2015 , NOAA 2014
NPR June 5, 2016
The George Mateljan Foundation June 6-12, 2016
Live Science Feb. 19, 2006
Danbolt, 2001:Prog. Neurobiol. 65,1-105
BMC Complement Altern Med May 28, 2016;16-151
Mar Drugs Sept. 2013;13(9):5920-5946