מבוא:
מחלות לב וכלי דם הינן גורמי התמותה הראשונים בישראל ובעולם המערבי. מעל- 50% מהתמותה הינם ממחלות אלה. מחלות לב וכלי דם כוללות את המחלות הפוגעות בעורקי הלב וגורמות לתעוקת לב, לאוטם שריר הלב ולהתקף לב. הפגיעה יכולה להתרחש בכל עורקי הגוף, אך האיברים הרגישים ביותר בגוף לאוטם הינם המוח והלב.
הבסיס למרבית מחלות כלי הדם הוא תהליך טרשת או סתימת העורקים. סתימת עורקים במוח עלולה להפסיק את זרימת הדם למרכז עצבי מסוים ולגרום ל[[שבץ]] מוחי, כלומר מוות של רקמת מוח ואיבוד חלק מתפקודיו באופן זמני או קבוע. גם סתימה מלאה או כמעט מלאה באחד מעורקיקי הלב יכולה להוביל לנמק, מוות של חלק משריר הלב והפרעות חמורות בתפקודו ובתפקוד הכללי. מקרים חמורים יכולים להסתיים בנכות קבועה וגם במוות.
השכיחות הגבוהה של מחלות הלב וכלי הדם בקרב מבוגרים דווקא, כלומר עליית שיעורם עם הגיל גורמים לנו לחשוב בטעות שאלה הן מחלות זיקנה שלא ניתן להימנע מהן. אך אין טעות גדולה מזו.
הרפואה מרוויחה מיליוני דולרים בטיפול בבעיות כלי הדם, אבל באמצעות טיפול בתוצאה ולא בסיבה להיווצרות המחלה. התוצאות הן עלובות למדי ואינן מצדיקות את ההשקעה העצומה שיוצאת מכיסו של משלם המיסים הישראלי.
מדע הבריאות הקרוי היגיינה טבעית מציע טיפול חליפי הבא במקום התרופות, הניתוחים והצינתורים המיותרים, בעלי הסיכון הגבוה למטופל. באמצעות גישה תזונתית מושלמת ניתן לא רק לפתוח את העורקים מחדש, אלא לשפר את בריאותו הכללית של האדם באופן דרמאטי ולשפר את איכות חייו בצורה מרשימה, וכל זה בעלות מזערית בהשוואה לטיפולים היקרים והבלתי יעילים.
עולם הרפואה, משרד הבריאות וכל הנוגעים בתחום יודעים את האמת, אבל בגלל אינטרסים כלכליים פשוטים אינם נוקטים את הצעדים הדרושים והמושלמים לשינוי המצב. כל מנכל"י קופות החולים בישראל, שר הבריאות, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה קיבלו ממני מכתבים מפורטים ובהם התוכנית כיצד להשיג את המטרה, אך כולם או התעלמו או התחמקו בתשובות סרק.
אני מאשים כאן את כל הנוגעים לתחום הבריאות בשיתוף פעולה של אינטרסים עם התעשיות הקרויות לבושתנו "יצרני מזון" נגד בריאותו של הציבור הישראלי ותוך כדי העלמת מידע מציל חיים מהציבור. אם דברי נשמעים קיצוניים אז דעו לכם – אינני לבד ! פרופ' מנדלסון, אחד מרופאי הילדים מהבכירים בארה"ב (כתב 3 ספרים) ופרופ' קמפבל, חוקר בכיר לביוכימיה של התזונה באוניברסיטת קורנל, (שפרסם כ- 300 מחקרים מדעיים) שספרו החדש יצא זה עתה, אומרים את אותם דברים בדיוק (8,,7) . גם מרבית הרופאים יודעים את האמת, אך מחרישים משום שזה טוב מאוד לעסקים הפורחים שלהם (1,2,7).
גם ד"ר אבני M.D, גסטרואנטרולוג, תומך בדבריו באמור לעיל.
הציבור חייב לדעת שאם הוא לא ייקח את האחריות לבריאותו על כתפיו ולא יעניק אותה בחינם למישהו אחר הוא צפוי לניצול רפואי פושע בהיותו חולה במחלה ולו הקלה שבקלים במהלך השנים ולסבל גופני ונפשי גדול מאוד לו ולבני משפחתו קרובים.
המפתח למניעת הניצול הוא לקיחת אחריות, קבלת ידע מדעי אמין ובלתי אינטרסנטי שתורם מידית ולאורך עשרות שנים לרווחתו של האדם ברמה הנפשית והגופנית.
מה מעודד את סתימת העורקים, מה הם הגורמים להיוצרותה ?
הסטטיסטיקה הרפואית מראה ששיעור הנפטרים ממחלות לב וכלי דם ב – 100 השנים האחרונות הלך וגדל בהתמדה. כלומר זו אינה מחלה שהייתה נפוצה בעבר אלא התפתחה יחד עם אימוץ של אורח חיים מערבי-מודרני. מחקרים רבים מאמתים את העובדה שזו איננה מחלה "טבעית", של זקנה, אלא מחלה של אורח חיים מערבי.
כאמור, התהליך המוביל למרבית מחלות כלי הדם והלב קרוי "טרשת עורקים" או "הסתיידות עורקים".
מבחינה פיסיולוגית ביוכימית רואים שתהליך זה מתחיל בריבוד של חומרי פסולת כמו כולסטרול, שומנים וסידן אנאורגני בדפנות העורקים כבר בגיל צעיר ביותר. ידוע כי זו תופעה המתרחשת יותר בקרב אלה המנהלים אורח חיים מסוים בעולם המערבי. ידוע גם כי זה הוא תהליך הדרגתי שמתחיל כבר בילדות.
הצטברות זו מואצת כאשר קיימים תנאים מתאימים לכך למשל: תזונה רוויה שומנים מהחי או עשן ופיח או עישון סיגריות. חומרי הטבק שהינם חומרים כימיים חריפים ביותר פוצעים את הדופן הפנימית של העורקים כך שנוצרת בליטה של השריר לתוך העורק. על גבשושיות אלהו קל יותר לחומרי הפסולת להתגבש וכך מואץ התהליך. ככל שהרובד הטרשתי גדל כך גדלה ההיצרות בעורקים וקטנה אספקת הדם לאזורים שונים בגוף. איזור שאינו מוזן בדם ובחמצן אינו מתפקד כהלכה והוא מגיב בכאב, שהיא הדרך היחידה של הגוף לאותת על מצוקה פיסית. עם זאת יש להבין שכל זמן שקיים כאב המשמעות היא שיש סיכוי שהרקמה עדיין חייה. אם הרקמה תמות עקב מחסור מתמשך בחמצן היא תגיע למצב הקרוי נמק ואז היא תתחיל לזהם את הגוף כולו בחיידקי ריקבון ובתוצריהם.
כאשר הסתימה היא גם בעורקי הלב יגיע הלב למצב של עייפות וחוסר יכולת לתפקד אפילו במאמץ נמוך ביותר. במצב של עלייה בצריכת החמצן בגוף עקב מאמץ גופני או התרגשות עלול החולה להרגיש כאב חד בחזה שמקרין לאזורים נוספים בגוף. ההערכה היא שכאשר 70% מהעורק בלב סתום האדם עלול להגיע למצב של התקף לב.
במקביל לחסימה ההדרגתית של נפח העורקים הטרשתיים מתרחשת התקשות של העורקים אשר במקורם הינם צינורות גמישים. גמישות העורקים מאפשרת את התרחבותם והתכווצותם בהתאם לכמות הדם הדרושה לאיבר הפעיל בגוף. התקשות העורקים מקטינה את היכולת להתרחב, מקטינה את כמות הדם לאותו איבר וגורמת למצוקת חמצן אך גם מעלה את לחץ הדם. עליית לחץ הדם מסוכנת מאוד לעורקיקים הקטנים במוח ובאזורים אחרים העלולים להתפוצץ ולגרום לשטף דם פנימי בגלל לחץ הדם הגבוה.
למעשה ישנם גורמים רבים נוספים המגבירים את קצב התרחשות התהליך הטרשתי והם קשורים באופן ישיר להרגלי התזונה שלנו, הרגלי השתייה, הפעילות הגופנית, עישון, מתח נפשי ועוד. לעומת זאת קיים אורח חיים הידוע במחקרים רבים כמאט את התהליך עד למינימום ואין בו סכנה כלשהי לבריאות. יתר על כן על פי מחקרים אפידימיולוגיים וניתוחים לאחר המוות ועל סמך נסיונה של גישת “ההיגיינה הטבעית” בטיפול בחולים במשך כ- 190 שנה ישנם אמצעים המסוגלים להחזיר את המצב לאחור באופן משמעותי ולמעשה לתת אפשרות לאדם לחיות ללא קשיים כלשהם וללא תלות בתרופות כלשהן. אמצעים אלה הכוללים בעיקר תזונה מושלמת ומותאמת לגוף האנושי מטבע בריאתו, ביחסים מסוימים ומדויקים, ולאורך זמן מספיק יכולים לגרום לפתיחה של העורקים לדרגה כזו שהאדם יוכל לבצע את הפעולות השוטפות ללא כל סכנה וחשש. תוספת של צום/צומות על מים בפיקוח יכולה להאיץ מאוד את תהליך ההחלמה והשיקום.
ככל שיתמיד האדם בשמירה על תוכנית התזונה הנכונה ויוסיף לה פעולות תומכות נוספות כך ילך מצב עורקיו וישתפר עד לפתיחה מוחלטת וחזרה לתפקוד מלא, מלבד אזורים שבהם חל נמק בדרגה כל שהיא.
יש מספיק עדויות מחקריות על אוכלוסיות שונות בעולם שאינן לוקות במחלות אלה ובבדיקה מתגלים אצלן עורקי לב נקיים לחלוטין (עם ההונזה, סבן-די אדבנטיסט, אוכלוסיות של צמחונים וטבעונים, הכושים העבריים מדימונה, הנזירים הבפטיסטיים, ההודים ועמי מזרח אסיה החיים בכפרים ועוד). כן נמצא שאוכלוסיות שלא חלו בעבר במחלות אלה לקו בהן תוך עשור שנים לאחר שהיגרו לארצות מערביות או כשאימצו את אורח החיים המערבי.
ראייה מאלפת נוספת לקשר בין תזונה ואורח חיים מערבי ובין [[מחלות לב]] ו[[כלי דם]] ניתן למצוא במחקר שנעשה על ידי האמריקאים בתקופת מלחמת קוריאה. בניתוחים לאחר המוות בקרב חללי המלחמה, צעירים בגיל ממוצע 22 שנה, נמצא שעורקי החיילים האמריקאים היו סתומות בדרגה מתקדמת ביותר לעומת עורקיהם של הקוראנים שהיו נקיים לחלוטין מכל סימני טרשת. אפילו בקרב ילדים בעולם המערבי בשנה השלישית לחייהם שנפטרו בתאונות דרכים מוצאים כבר רבדי שומן טרשתיים בעורקיהם.
אורח החיים המערבי הוא קטלני לבריאות [[כלי הדם]] והלב
מחקר פרמינגהם שנערך מזה 50 שנה והינו המחקר המקיף ביותר בעולם בתחום חקר מחלות הלב ו[[כלי דם]] גילה סידרה של גורמי סיכון אשר הימצאותם בדרגה כזו או אחרת מאיצה את התהליך הטרשתי באופן משמעותי. גורמי סיכון אלה הינם: [[תזונה]] רוויה בסוכרים מעובדים ובשומן וחלבון מהחי, [[סוכרת]], עישון, מחסור בפעילות גופנית נאותה, שתיית קפה, גלולות למניעת הריון , רמות גבוהות של URIC ACID בדם, אחוזי טריגלצרידים ו[[כולסטרול]] גבוהים ועוד.
מספר גורמי הסיכון או המידה של כל אחד מהם יקבעו את הקצב של התפתחות הרובד הטרשתי בעורקי האדם. בשנים האחרונות אנו מוצאים יותר ויותר אנשים בשנות העשרים הלוקים ב[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]], עדות לניהול אורח חיים הרסני לגופנו מגיל הילדות. למעשה קשה למצוא היום בני אדם המנהלים אורח חיים מערבי-מודרני על כל המשתמע ממנו שעורקיהם נקיים מטרשת. אולם שוב, דרגת הטרשת וקצב התהליך תלויים אך ורק בנו ובאורח החיים אותו אנו מנהלים. כאמור, אורח חיים מסוים יכול להאט את קצב הטרשת באופן דרסטי. יתר על כן, מצב הטרשת הינו הפיך, ללא כל התערבות [[כירורג]]ית, ללא [[ניתוח מעקפים]], בלון, צינתור, כמעט ללא יוצא דופן בכל המקרים.
הטיפולים הקונבנציונאלים ב[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]]:
הטיפול הקונבנציונאלי זיהה מספר חומרים, [[כולסטרול]], טריגליצרידים ועוד, שכמותם בדם קשורה למצבי טרשת ועושה שימוש בתרופות כדי להוריד את ריכוזם בדם ולדלל את הדם. בעיקר ידועה מלחמת החורמה התרופתית ב[[כולסטרול]]
ד"ר פורמן M.D כותב: "לתרופות להורדת [[כולסטרול]] יש השפעה רעילה על הכבד והשפעה על הרס הכליות ואף יכולות לגרום לנזק לשרירים עד כדי מוות" (2). מעבר לנזקים שגורמת כל תרופה המוחדרת לגופנו מסתבר שהמלחמה ב[[כולסטרול]] אומנם גורמת לשיפור בתמונת הדם, כלומר להפחתה באחוז ה[[כולסטרול]] הכללי, ה[[כולסטרול]] הרע והטריגליצרידים ולהפחתה מועטה במספר אירועי הלב, אבל בגלל ההשפעות המטאבוליות הרעילות שלהן הן מעלות דווקא את הסיכון למוות מסיבות אחרות. מסיבה זו אין שיפור בתחושת הבריאות של המטופל כתוצאה מהטיפול התרופתי.
מחקר הלסינקי הוכיח שלתרופות להורדת [[כולסטרול]] לא הייתה השפעה משמעותית מוכחת סטטיסטית על שיעורי התמותה מהתקפי לב(5). הסיבה לכך היא שה[[כולסטרול]] הוא רק אחד מהגורמים לתהליך הטרשת(1,8,,6,). מלחמה בגורמים בודדים אינה מובילה לתוצאות משמעותיות. מסתבר שסך כל חומצות השומן בדם והיחס בניהן, כמות החלבונים ב[[תזונה]] וסוגם, כמות הקלוריות היומית הנצרכת, רמת החומרים הרעילים המשוטטים בדם (רמת הטוקסמיה הכללית) וגורמים נוספים חשובים באותה מידה אם לא יותר. מחקריו של פרופ' קמפבל למשל מראים שגם מזון דל מאוד בשומן אבל עתיר חלבון מהחי העלה את רמת ה[[כולסטרול]] לרמה מסוכנת (8). לכן המלחמה בשומן בלבד הינה חסרת ערך.
אם כן, מסתבר שלא רק שהטיפול התרופתי איננו משפר את איכות החיים אלא הוא מפחית אותם בעליל.
לגבי [[ניתוח מעקפים]] גם אם הוא מקל במשהו על תעוקת החזה במצב של אנגינה פקטוריס הרי שהמחקרים מראים שבסופו של דבר אין ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור התמותה של החולים (2). [[ניתוח מעקפים]] הוא תהליך מסוכן וחלק מהחולים מתים במהלך הניתוח או בתקופה המידית שלאחר הניתוח. למרות זאת כ- 6000 ניתוחי מעקפים נעשים במדינת ישראל מידי שנה. עלות כל ניתוח לקופה הציבורית הינה כ- 40,000$. מדובר כאן על תעשייה של ניתוחים וכסף שלא בנקל יוותרו עליה. אבל המפתיע הוא שניתוח זה רק לעיתים רחוקות מאריך את חיו של המטופל. בין המטופלים הנמצאים באותה דרגה בדיוק של חומרת המחלה לא נמצאו הבדלים בתוחלת החיים בין אלה שעברו את הניתוח לאלה שלא עברו אותו(2).
ה[[רפואה]] מודה שכמות אדירה של ניתוחי מעקפים נעשית ללא כל הצדקה רפואית (2). דרך אגב, [[ניתוח מעקפים]] הינו פעולה מסוכנת יותר לנשים מאשר לגברים. כ- 13% מהמנותחים מפתחים סיבוכים קשים לאחר הניתוח: התקפי לב, [[שבץ]] מוחי, דימום קשה, כשל כיליתי, וזיהומים. כמעט בכל מנותח מעקפים יופיע גם נזק מוחי בדרגות שונות בגלל החיבור למכונת הנשמה. כ – 15-44% של המנותחים יסבלו מנזק מוחי קל שיתבטא בירידה ביכולות השכליות, ירידה ב[[זיכרון]], [[הפרעות שינה]], ושינוי באישיות עובדות שאינן מודגשת על ידי ה[[רופאים]] לפני הניתוח אין לשכוח שלניתוח יש השפעה מקומית בלבד ולכן אין לו יכולת להשפיע על חומרת טרשת העורקים בכל האיברים הנגועים בגוף. ואחרי כל זאת המחקרים מראים שהטרשת, שסתימת העורקים,חוזרת במהירות גדולה יותר אחרי הניתוח. אז למי זה מועיל חוץ מלכיסם של ה[[רופאים]] ?
בקיצור [[ניתוח מעקפים]] איננו פיקניק וכדאי לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממנו !!
טיפול נוסף הוא צנתור באמצעות בלון. גם לטיפול זה יש סיכוי לנזקים קשים כמו התקף לב, [[אירוע מוחי]], ואפילו מוות.
מדוע להשתמש אם כן בטיפולים שמסכנים אפילו 1% מהחולים ?
אין לשכוח שטיפול חודרני הינו הלם לגוף ויכול להשאיר אותו במצב יותר חמור מאשר קדם לניתוח. ד"ר פורמן מציין שהטיפולים עצמם גורמים נזקים בלתי הפיכים ל[[כלי הדם]](2).
התוצאה היא שחולי לב חיים בפחד למרות התרופות והטיפולים ה"מתקדמים". הם חיים בתחושה של נכות קבועה עקב איסורים לבצע מאמצים ולו הקלים ביותר. ההתמקדות היומית בלקיחת כמות גדולה של תרופות מהווה מעמסה נפשית קשה לחולה ולבני משפחתו. עם הזמן התרופות מדרדרות את מצב הבריאות בכלל, ההיפיך הגמור ממה שהיה מצופה שיעשו. היכן כאן פעולת הריפוי ? אוי לטיפול שכזה !!
הטיפול בחולי [[כלי דם]] ולב באמצעות ההיגיינה הטבעית
למעשה הטיפול הטבעי שואף להוריד את ריכוז ה[[כולסטרול]] וריכוז החומרים האחרים בדם באופן טבעי על ידי הגוף עצמו כך שהדבר יבטא שינוי אמיתי בחילוף החומרים הכללי בדם והפחתה ברמת הטוקסמיה הכללית. כיום ידועה בעולם רק גישה אחת המסוגלת לחולל שינוי קיצוני במצב הסתימות ב[[כלי הדם]] והיא גישת "ההיגיינה הטבעית". קיימות גישות ביניים המפעילות שינויים תזונתיים מסוימים ושיטות להפחתת לחצים והתוצאות שהן משיגות אינן משביעות רצון.
קלרה , אישה בת 70, הגיעה אלי לאחר 3 אירועים מוחיים ששיתקו חלקים בגופה. היא לא יכלה ללכת ונישאה על הידיים של בנה וגיסתה. ברקע שלה היו סתימות עורקים, התקפי לב חוזרים, הגבלה קשה ביכולת ההליכה והנשימה, צינתור שלא שיפר את מצבה, התערבות על ידי בלון שלא עזר לה לפתיחת הסתימה של עורק הצוואר, יתר [[לחץ דם]], [[סוכרת]] מבוגרים, [[אוסטיאופורוזיס]], ניתוח קטרקט. היו לה – הגבלה בדיבור, בתנועות. המטופלת קיבלה תרופות בכמות גדולה: גלוקומין, טריטייס, נורוואסק, נורמלול , אספירין, פאמוטידין, אוויסטה, איזוטרד, סימוביל.
ההמלצה של ה[[רופאים]] הייתה לנתח מיד את עורק הצוואר הסתום כאשר הזהירו אותה שבמצבה יש סיכוי גם שלא תתעורר מהניתוח. האישה העדיפה לא לעשות את הניתוח והגיעה אלי לקליניקה.
תוך שבועיים מתחילת הטיפול חל שיפור גדול במצבה, תוך חודש כבר יכלה ללכת בכוחות עצמה מחוץ לבית. לאחר כחודשיים דיווחה על הליכה של 5 ק"מ, כשעה ביום. יתר [[לחץ הדם]] וה[[סוכרת]] נעלמו ותוך שלושה חודשים לא לקחה יותר שום תרופה כיוון שתמונת הדם שלה השתפרה באופן דראמטי. לא רק זה אלא שהיא חזרה לחיים. רמת הבריאות שלה עלתה מיום ליום והיא חזרה לתפקוד רגיל לחלוטין לבד מנזק קל בלתי הפיך שנגרם לדיבורה עקב האירוע המוחי האחרון.
בסדנא האחרונה בו השתתפה צעדה ביום ה- 14 לצום המוחלט על מים כ- 5 ק"מ והוליכה בראש כל הצועדים הצעירים ממנה בעשרות שנים.
אין זה מקרה יוצא דופן, אלא אחד מיני רבים. העוצמה של ההיגיינה הטבעית באה כאן לידי ביטוי באופן מרגש ובצורה המדהימה ביותר. תנו לגוף את ההזדמנות הנאותה והוא יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, טוב יותר מכל מנתח בעולם !! אז מדוע לא שומעים על כך ?
מחקרים מגלים שקיימות אוכלוסיות שריכוז ה[[כולסטרול]] בדמן הוא כ- 110 מ"ג% ואף פחות מזה. מחקריו של פרופ' קמפבל מאוניברסיטת קורנל הראו שבאזורים כפריים בסין רמת ה[[כולסטרול]] מגיעה גם ל – 70 מ"ג% . אולי זהו הריכוז אליו רצוי לשאוף. עם זאת מחקרים מסוימים מראים שגם ריכוז שמתחת ל- 150 מ"ג% מפחית את הקשר הסטטיסטי להיווצרותן של מחלות [[כלי דם]] ולב.
סיפורו של "נתן פריטיקין", התזונאי הנודע שחלה בהתקף לב שינה את תזונתו ועקב כך החזיר את עורקיו למצבם כפי שהיו עשרות שנים קודם לכן בצעירותו מוכיח גם הוא את היעילות של גישה תזונתית אגרסיבית בהיפוך של המצב. כאשר ניתחו את ליבו לאחר מותו, כפי שציווה, נמצאו עורקי ליבו נקיים לחלוטין מטרשת.
יעילות הייעוץ התזונתי הקונבנציונאלי:
הייעוץ התזונתי הרגיל שנגזר מההנחיות של "איגוד רופאי הלב האמריקאי" ממליץ על הורדת אחוז השומן ב[[תזונה]] מ- 40% ל- 30%. יש לציין שהמלצות תזונתיות אלה ננקטות גם בארץ לחולי לב. לעומת זאת אין שום הגבלה על כמות החלבון מהחי ב[[תזונה]], מה שנמצא במחקריו של קמפבל כגורם משמעותי בהעלאת רמת ה[[כולסטרול]] בדם.
המחקרים מגלים שלא זו בלבד שמצבם של חולי הלב לא משתפר בעקבות אימוץ התוכנית התזונתית המומלצת, אלא שהוא אף מחמיר. מחקריו של הקארדיולוג ד"ר אורניש.ד הוכיחו זאת מעל לכל ספק (1). המסקנה היא שהמלצות אלה נותנות לתהליך טרשת העורקים להימשך. לכן ברור מדוע מחקרי התערבות שאימצו את הגישה התזונתית המומלצת נכשלו באופן גורף. ממחקרים אלה קפצו ה[[רופאים]] למסקנה של[[תזונה]] אין את היכולת לתרום לשיפור במצבם של חולי [[כלי דם]] ולב ולכן ההתערבות היחדידה הדרושה והמועילה היא ניתוח.
דוגמא פנטסטית לתבנית חשיבתית "שגויה" זו חשתי על בשרי במהלך אחת מהסדנאות שערכתי. בחודש פברואר 2004 במהלך סדנת צום ביקש ממני אברהם, מטופל חולה לב, שבעורק הכלילי בלבו הותקן סטנט שנה קודם, להתקשר ל[[קרדיולוג]] המנתח ד"ר פינק משערי צדק כדי להתייעץ איתו לגבי ההשפעה של הצום וניקיון העורקים במהלך הצום על מיקומו ותזוזתו של הסטנט. פניתי למנתח ופתחתי ואמרתי – "כיוון שאברהם נמצא אצלי בטיפול תזונתי בעל פוטינציאל ידוע לניקיון של העורקים מהרובד הטרשתי והגמשת העורקים"…….., אבל לא הצלחתי לסיים את דברי משום שד"ר פינק קטע אותי בכעס ואמר – "אל תספר לי שיש [[דיאטה]] שמנקה את העורקים, אין דבר כזה" !! נדהמתי מתגובתו ומבורותו של ה[[קרדיולוג]]. האם יתכן שרופא ומנתח בכיר בבית חולים לא שמע ולא קרא על המחקרים שנעשו בנושא ב- 15 השנים האחרונות. האם הוא לא שמע על מחקריו של ה[[קרדיולוג]] הידוע ביותר בעולם ד"ר דין אורניש מארה"ב שבהם הוא הוכיח באופן מדעי ומוחלט שניתן ללא קושי רב ולא בזמן ארוך לפתוח עורקים סתומים באמצעות [[תזונה]] ? מסתבר שלא. רופא אומלל זה שקוע כל כולו בניתוחים מבוקר עד ערב ואין לו דקה פנויה אחת אפילו כדי לקרוא חומר מדעי מקצועי שאיננו נוגע ישירות לשיטות הטיפול אותן הוא למד. אבל הטרגדיה היא שהוא גם לא רוצה לשמוע עליהן. ד"ר פינק לא שאל למשל – מה באמת, אתה מכיר גישה כזו ? אוהו – מה שאתה אומר זה מעניין, אתה יכול להוכיח את זה ? לא רבותי וגבירותי, הוא לא מעונין באמת, שהרי אם הוא יגלה את האמת משמע שהוא מזיק לחוליו, שהוא הולך בדרך הלא נכונה, הוא יצא מועל בתפקידו. הכיצד הוא יוכל לחיות עם האמת הזו ? אז מה לעשות? לשלול מכל וכל, להכחיש, אסטרטגיה ידועה ומוכרת.
אבל לא היה כל טעם להיכנס לויכוח עם ד"ר פינק ולכן שאלתי – "נניח שיש גישה כזו שמנקה את העורקים"… אבל הוא שוב קטע אותי ושלל את דברי. אמרתי לו שכל מה שאני רוצה זה לעזור למטופל ואם הוא מוכן לשתף קצת פעולה זה יועיל לשנינו. בקושי רב הוא התרצה ושיתף איתי פעולה באי רצון בולט.
מחקרים המוכיחים נסיגה בתהליך טרשת העורקים באמצעות טיפול תזונתי טבעי:
הפלא ופלא אבל כבר בשנת 1951 פורסם מאמר בירחון המדעי החשוב LANCET אשר הוכיח כי שינוי משמעותי בסוג ה[[תזונה]] יכול לגרום ל[[כלי הדם]] הסתומים בעקבות תהליך הטרשת להיפתח ולגרום בכך לירידה משמעותית באחוז התמותה.
המאמר דן במגמות התמותה מ[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]] באוכלוסיה הנורבגית בין השנים 1940 – 1944. מדובר על השנים של מלחמת העולם השנייה בהן על הנורבגים חל מצור ימי והגרמנים הלאימו את כל בעלי החיים למאכל של הנורבגים ושלחו אותם לגרמניה. בלית ברירה אכלו הנורוגים במשך 5 שנים מזונות צמחיים בלבד.
התוצאה היתה – 30% ירידה בתמותה מ[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]] וירידה ושיפור משמעותי כללי במצב הבריאות של האוכלוסייה הנורבגית. יש לציין שעד שנות המלחמה המגמה הייתה עלייה מתמדת באחוז הנפטרים כתוצאה מ[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]]. לאחר שהמלחמה הסתיימה והנורבגים חזרו לתזונתם הרגילה שבה אותה מגמה ואחוז החולים והנפטרים חזר להיות כמו לפני המלחמה.
גם השבויים האמריקאיים במלחמת ויטנאם הוכיחו ש[[טרשת עורקים]] הינה הפיכה. נמצא שככל שהשבויים שהיו תקופה ארוכה יותר בשבי כך נמצאה אצלם בצינתור דרגה נמוכה יותר של טרשת בעורקים.
ד"ר קסטלי וויליאם מספר שהוא עצמו ראה בבלגיה, במהלך ניתוח גופה בשנים שלאחר המלחמה, כיצד הרבדים הטרשתיים חוזרים לאחר שהם קטנו באופן משמעותי בעקבות תזונת הצנע במהלך המלחמה.
גם בניתוחים שלאחר המוות בעורקיהם של אנשים חולי [[סרטן]] שבמהלך החודשים האחרונים לחייהם צרכו כמות מצומצמת מאוד של מזון מוצאים נסיגה גדולה מאוד במצבורים הטרשתיים.
גם מחקרים בקרב בעלי חים מראים שניתן לחולל טרשת יזומה בעורקיהם על ידי [[תזונה]] עשירה בשומנים ולאחר מכן לחולל נסיגה כאשר חוזרים ל[[תזונה]] מאוזנת היטב. כלומר תהליך הטרשת עצמו הפיך, אלא שיש לדעת כיצד לבצע אותו בצורה יזומה וזהירה.
[[קרדיולוג]]ים כפי שראיתם יכפרו בטענה זו ויאמרו שהיא בלתי אפשרית אבל מצבור העדויות כאן מוכיח שטעות בידם.
מעניין למצוא שהנסיגה הגדולה ביותר בטרשת מתחוללת קודם כל בעורקים הסתומים ביותר כך שאם ניתנים לגוף התנאים המתאימים מצבו ישתפר במהירות. יש להבין שזרימת הדם בעורק היא פונקציה של קוטר העורק בחזקת 4, ולכן גם פתיחה קטנה בעורק בשלב הראשון מגדילה באופן משמעותי את זרימת הדם ואת אספקת הדם ללב או לאיבר אחר ולהצילו מהתקף או מנמק.
האם יש קשר בין הגנטיקה ל[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]] ?
מנתחי הלב יוצאים מידי פעם בהכרזות ש[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]] הן תוצאה של פגמים תורשתיים. זו הצהרה שטותית מאין כמוה שמידע מדעי אמין מפריך מהיסוד (8). ההיפך הגמור הוא הנכון,. העובדה היא שאנשים החולים ב[[מחלות לב]] ו[[כלי דם]] מחלימים אם הם נוקטים בשינויים משמעותיים בסוג ה[[תזונה]], או כאשר עברו טיפול בצום, אז מה קרה להשפעת הגנטיקה, להיכן היא נעלמה כך פתאום מדוע השפעתה המאגית נעלמה עם שינוי ה[[דיאטה]] או לאחר הצום ?!? עובדה זו בלבד מוכיחה את חוסר הבסיס של הטיעון הגנטי. זו ההוכחה החותכת והפשוטה ביותר לכך שיש לבטל לחלוטין את הגורם הגנטי ולעשות את כל שביכולתנו ונתון בידנו כדי לשנות את המצב. אין אפילו מקרה אחד שלא יגיב לשינויים משמעותיים ב[[תזונה]] ובאורח החיים.
כל המחקרים האפידימיולוגיים מוכיחים שאורח החיים בכלל וה[[תזונה]] בפרט הם האחראים למחלות אלה.
מחקרים אלה מגלים שעמים כאלה ואחרים הנחשבים לחסינים בפני המחלה רוכשים אותה תוך זמן קצר לאחר המעבר ל[[תזונה]] מערבית.יותר מזה, פרופ' קמפבל הוכיח ש גם בתוך אוכלוסיית סין שכולם בעלי גנטיקה דומה מתגלים הבדלים בשיעורי המחלות בין אזורים שונים בהתאם לסוג ה[[תזונה]] שלהן (8). עובדות אלה מוכיחות שאין להתחשב כלל במרכיב הגנטי משום שזה רק יכול לעודד אותנו להרים ידיים ולתלול את האשמה בגורמים שאינם תלויים בנו וחשיבותם ליצירת המחלה הינה שולית ביותר.
לסיכום:
גישת “ההיגיינה הטבעית” מספקת את הכלים התזונתיים היעילים ביותר להשגת שיפור מהיר במצב טרשת העורקים, רמות ה[[כולסטרול]] והשומנים בדם. [[תזונה]] טבעית על פי עקרונות הגישה הטבעית עשויה להוביל תוך מספר שבועות להפחתה של עד 60% ברמות ה- טריגליצרידים, [[כולסטרול]] כללי, LDL [[כולסטרול]], VLDL [[כולסטרול]] והאוריאה בדם. שיפור משמעותי זה בתמונת הדם יש לו ללא כל ספק השפעה על מידת הטרשת ועל הסימנים הקליניים של מחלת הלב.
אני יכול להעיד ממקור ראשון ששינויים עצומים אלה נצפו בקרב מטופלים שלי במהלך טיפול שמרני. כאשר המטופל הוסיף לזה גם תקופה של צום רפואי התוצאות היו דרמטיות ביותר ולמעשה הוציאו את החולה לחלוטין מקבוצת הסיכון, אבל רק אם משך הצום היה ארוך מספיק.
אברהם, אדם בגיל 62, שעבר ניתוח לב אצל ד"ר פינק מיודענו, הגיע אלי במצב קשה ועם כמות נכבדה של תרופות ללב, ל[[סוכרת]], ל[[לחץ דם]], לדילול דם, להסדרת דופק ועוד. בשנתיים האחרונות חש חולשה מתמדת ובקושי תיפקד.
תוך חודשיים מתחילת הטיפול הוא היה ללא תרופות לא ללב ולא ל[[סוכרת]]. הוא ירד כ- 20 ק"ג, דבר רגיל בהיגיינה הטבעית, והרגיש נפלא. הוא הצטרף לסדנת צום וצם במשך 18 יום. ביום ה- 18 עשר לצום הוא הרגיש כל כך טוב שבמהלך הליכת הבוקר הוא אמר לכולם – "אני מרגיש נפלא כמו שמעולם לא הרגשתי ואני אוכיח לכם את זה", ואז הוא התחיל לרוץ. רק בקושי יכולתי לעצור אותו. אברהם אמר – "אני מרגיש כמו לפני 40 שנה כשרצתי חצי מרתון".
ברור שככל שיקדים האדם לאמץ אורח חיים שונה באופן מובהק ואף יפעיל אמצעים דרסטיים נוספים לסילוק הרובד הטרשתי כך הוא ימנע מעצמו ליפול לתוך קבוצת החולים הקשים, וימנע מעצמו סבל ו[[חרדות]] מיותרים מלכתחילה. אבל המסר כאן הוא לא ליפול ברשת ולהסכים לקבל את הטיפולים הקונבנציונאליים לאורך זמן וכפיתרון יחיד. מיד עם היוודע לך שיש לך בעיה בלב נקוט בכל הפעולות שיכולות להבריא את הלב שלך ואת כל בעיות הבריאות שלך בו זמנית. אל תהייה סתם עוד קורבן נוסף בסטטיסטיקה !
ד"ר אשחר ערן הקים ומנהל את המרכז ללימודי היגיינה טבעית ומדעי הבריאות וה[[תזונה]].
מוסמך לבריאות הציבור ( M.P.H ) ומדעי ה[[רפואה]] מהאוניברסיטה העברית י-ם, הפקולטה ל[[רפואה]], הדסה וד"ר לנטורולוגיה ([[רפואה]] היגייניסטית) מטעם אוניברסיטת Bernadean בארה"ב.
ד"ר אשחר מטפל בכל סוגי המחלות הפנימיות באמצעות גישת ההיגיינה הטבעית. לזכותו נזקפות אלפי החלמות במקומות ששום גישה לא יכלה לעזור.
מקורות נבחרים:
1. אורניש. ד: תוכנית לשיקום הלב, בהוצאת שיח, 1994.
2. Furman. J: Fasting and Eating For Health- A Medical Doctor Program for Conquering Disease, st. nartin’s press’ new york, 1995.
3. Furman J: “Is Your Diet Killing you?”, in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, March, 1997, p.14.
4. Furman J, Novick J: “Atkins and South Beach Diet – what you really need to know about these dangerous diets”, in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, fall 2004, p.11.
5. Frick HM, et al:”Helsinki Heart Trial study: Primary prevention trial with gemfibrozil in middle aged men with
dyslipidemia”, New. Eng. Jurn. Of. Medic, 1987, 317, pp. 1237-1245.
6. Goldhamer A: “Essential Facts about Fat”, in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, sept’
1998, p.12.
7. Mendelsohn. RS: Confessions of a Medical Heretic, contemporary books, Chicago U.S.A, 1979.
8. Campbel TC: The China Study, The Most Comprehensive Ntudy of Nutritionever Conducted and the Sstartling
Implications of Diet' Weight Loss and Long term Health, Benbella Books, Dallas, Texas, 1995.