פירוש המילה הורמון ביוונית הוא שליח. הורמון זהו חומר המיוצר בבלוטות ההפרשה הפנימית בגוף וממשיך את דרכו לתוך מחזור הדם במטרה להגיע לאיברי מטרה ולהשפיע עליהם.
תפקידה של המע' ההורמונאלית ניכר בשלושה תחומים והם:
להשפיע על יציבותה של הסביבה הטבעית (הומאוסטזיס) באמצעות ויסות חילוף החומרים כגון פחמימות, שומנים, חלבונים, אלקטרוליטים, סוכרים ומים הנקלטים או מופרשים במערכות הגוף השונות.
להשפיע על תהליכי הגדילה, ההתפתחות המינית, ההתבגרות וההתנוונות.
( נקרא גם השפעה מורפולוגית=הקניית צורה ).
לווסת את פעולתן של מע' העצבים, הן העצמאית והן המרכזית והשפעה על דפוסי ההתנהגות ומצבי הרוח בעיקר במצבים "הורמונאליים" כגון גיל העשרה, הריון ואמהות.
( מאחר ואישה מורכבת יותר מבחינה הורמונאלית כך גם התנודות שלה ביום יום יהיו מפתיעות ומעניינות יותר מאלו של הגבר הממוצע ).
ובאם ניתן לשייך את מע' העצבים לקשר שלנו באופן חיצוני עם הסביבה, הרי שבמע' הזו מדובר על הקשר הפנימי שלנו עם עצמנו בתוך גופינו.
ישנם הורמונים סומאטיים והורמונים טרופיים. הורמון טרופי משפיע על בלוטות אנדוקריניות אחרות אשר בעקבות השפעתו ייווצר גירוי להמשך הפרשת ההורמון שלהן ומשם בתגובת שרשרת עד איבר המטרה.
ניתן לומר במשפט אחד כי הורמון טרופי הוא למעשה הורמון עקיף. כלומר פועל בצורה עקיפה על איברי המטרה באמצעות בלוטות אחרות אותן הוא מפעיל.
ואילו הורמון סומאטי פועל בצורה ישירה ומפקח בצורה זו או אחרת על תקינותן ופעילותן של מע' הגוף השונות.
בלוטה היא צבר של תאים מפרישים.
הבלוטות נחלקות לאנדוקריניות ואקסוקריניות. האנדו=פנים הן חסרות צינור מוצא ומפרישות ישירות למחזור הדם.
האקסו=חוץ בעלות צינור מוצא ובאמצעותו מועבר החומר המופרש למקום המיועד (לדוגמא: בלוטות הרוק או בלוטות הזיעה). הבלוטות האקסוקריניות אינן שייכות באופן ישיר למע' ההורמונאלית.
הבה נערוך סקירה אנטומית של הבלוטות ההורמונאליות:
תת הרמה = ההיפותלמוס הינו איזור במרכז המוח המכיל בין היתר תאי עצב המפרישים הורמונים ומפקחים על פעילותה של יותרת המוח ( ההיפופיזה ).
ההיפופיזה = בלוטת יותרת המוח צורתה גלילית וגודלה כשל אפונה, מיקומה באוכף הטורקי שבעצם היתד מעל לגג מערות האף. הבלוטה מורכבת משניים. להיפופיזה קוראים גם אם הבלוטות מאחר ותפקידה לשמש כמרכז בקרה המווסת תהליכי גדילה והתפתחות.
החלק האחורי = ההיפופיזה האחורית היא תולדת בסיס המוח ומקורה בהיפותלמוס אליו היא קשורה באמצעות גבעול יותרת המוח.
האונה האחורית מפרישה שני הורמונים: הורמון מעכב השתנה (גם בעת מצוקת נוזלים)
ואוקסיטוצין המכווץ את הרחם בעת הלידה, ובאופן עקיף מעודד כך יצירת חלב לאם התינוק.
החלק הקדמי = האדנו-היפופיזה קרוי גם האונה הקדמית והיא מייצרת את הורמון הגדילה והפרולקטין לייצור חלב להנקת הרך הנולד.
ניתן להגדיר את ההיפופיזה כמנהלת הראשית של חדרי הבקרה ואילו את ההיפותלמוס כבעל הבית של כל העסק הזה שלמעשה הוא גופינו.
האיצטרובל=פינאל: נמצא בכיפת הגולגולת ומפריש את המלטונין האחראי על השעון הביולוגי שלנו ועל שעות העירות והשינה. המלטונין מופרש רק בחושך וקשור גם לשקט הנפשי ולפוריות. הורמון הסרטונין המפקח על השניים האחרונים מקושר עם המלטונין.
בלוטת התריס (בלוטת המגן או התירואיד) משקלה כשלושים גרם וצורתה כמעין פרפר. היא מצויה על קדמת הסחוס של הגרון ועל גבי קנה הנשימה משני צידיו. בעת הבליעה היא זזה כלפי מעלה יחד עם קנה הנשימה וניתן לחוש ולמשש אותה.
בלוטת התריס קשורה מן הסתם לצ'אקרת הגרון המסמלת עבורנו ביטוי מילולי, רגשי, פיסי וחיצוני.
התריס מפרישה את התירוקסין אשר מפקח על מהירות התגובות הכימיות בגוף (חילוף חומרים לדוגמא).
בעיות של אוסטאופורוזיס ייתכנו עקב ליקויים בתפקוד בלוטת התריס.
בלוטת יותרת התריס (פרהתירואיד) מורכבת מזוג או שני זוגות (לעיתים גם שלושה) של בלוטות זעירות השקועות בתוך רקמת החיבור העוטפת את בלוטת התריס. הן מונחות בצידה האחורי של בלוטת התריס סמוך לקנה הנשימה. ובאם בלוטת התריס דמוית פרפר אזי שיותרת התריס משולה לנקודות זעירות המקשטות את כנפיו. יותרת התריס מפרישה את הורמון הפרתירואיד אשר יחד עם ויטאמין D מווסת את רמות הסידן בדם. ע"י כך גורם לספיגה טובה יותר של הסידן מהמזון במעיים, אחראי כמו כן על הכליות שלא יפרישו כמות רבה מידי של סידן בשתן ולשחרר סידן לעצמות.
איי לנגרהנס בלבלב מפרישים הורמונים ישירות למחזור הדם. הלבלב זוהי בלוטה המכילה צבר של תאי אפיתל. בלבלב ישנם שני הורמונים המופרשים ממנו והם: אינסולין וגלוקגון. האינסולין תפקידו לווסת את משק הפחמימות בגוף להופכן לסוכרים וליצור מהן סוכרים באמצעות הגלוקגון אשר מעבירם לתאים האחרים בגוף כגון השרירים.
המילה לבלב מורכבת "משני לבבות". הסוכר והמתיקות משויכים לאושר ולאהבה או הרגשת הנאהבות בחיינו. אנו מלבלבים כאשר יש אהבה בלבנו. אנשים אשר לקו בסוכרת בגילאים מבוגרים עפ"י רב חטפו את המחלה עקב טראומת אובדן של אדם היקר להם כמו מות הורה או בן להבדיל. הענשה עצמית בצורת מחלה זוהי דרך מקובלת של תת המודע לזעוק לנו כי נקשיב לעצמנו. אנשים לא מעטים חוששים לקבל ולהיות ראויים להערכה ואהבה ואף כי כולנו זקוקים לה וצורכים אותה במינונים אלו ואחרים ישנם כאלו הלוקים במחלת הסוכרת אשר מאפייניה הם תנודות וחוסר איזון תמידי ברמות הסוכר בדם.
התימוס: אחראית על הגדילה. בלוטה זו גדלה יחד עם העובר ובגיל הילדות הולכת וקטנה עד שהופכת לרקמת חיבור. מיקומה מתחת לצוואר/גרון ובין שתי עצמות הבריח (הקלאויקולה) במעלה עצם בית החזה (הסטרנום). היא קשורה למע' החיסונית ומשמשת בית גידול ללימפוציטים מסוג T.
בלוטת רום הכליה = אדרנל. אלו הן שתי בלוטות דמויות קסדה הרוכבות כל אחת על חלקה העליון של הכליה. הכליה היא כעין אגן קטן האוצרת את נוזלי הגוף ומשחררת אותם כאשר היא מתמלאת. ובאם המים מקבילים לרגשות ולרגישות, הרי שהכליה יכולה לגרום לכליה ( מלשון לכלות ) באם לא נמלא אותה די הצורך. הווה אומר כי הרגשות מנהלים את חיינו ביום יום ובאם נתעלם מהם נאבד את הויטאליות ויכולת ההנאה והתנועה עם החיים. האדרנל מופיע במצבי דחק ובמאמרי על שלושת ה -f הוזכר כבר.
הגונדות: הן השחלות והאשכים הקשורים ישירות לרבייה. השחלות מפרישות אסטרוגן ופרוגסטרון.
האשכים מייצרים טסטוסטרון האחראי לסימני מין משניים וליצירת הזרע.
