כותב ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי
הודעה חשובה

הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב.
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.

יותר ויותר מדובר היום על החשיבות של פלורת המעיים. למעשה, כמות חיידקי האצידופילוס הנמצאים במעי הגס של אדם הינה פי 10 יותר ממספר תאי הגוף שלו. יש להם די מקום במעי הגס של האדם. כאשר צורכים מזונות פרוביוטיים, הם מעשירים את פלורת המעיים ותורמים לבריאות. וזה לא הכול. במעיים הגסים נוצרת מרבית הכמות של סרוטונין, גם מלטונין בחלקו נוצר שם. שאר המלטונין נוצר במוח מסרוטונין המגיע לשם דרך מחזור הדם. חיידקי מעיים אלו מחזקים גם את המערכת החיסונית. פרוביוטיקה בריאה מסלקת גם בקטריות גורמות מחלות ממערכת העיכול כמו למשל חיידקי אשריציה קולי. עם פלורת מעיים בריאה יש בגוף גם התרבות של בקטריופג'ים. אלו הם וירוסים שנמצאים בגוף האדם וקוטלים חיידקי מחלות מכל הסוגים. למעשה, מי שהמריץ מחקרים בנושא זה היה סטלין והמחקרים החלו בגרוזיה, משהו לזכותו של רודן אכזרי זה. למרבה הצער, פיתוח סוגי אנטיביוטיקה דחק את רגלי המחקר והשימוש בבקטריופג'ים. כעת יש וצריך להיות רענון של השימוש בהם. בקטריופג'ים הם מעין כיסים מכילי DNA ו – RNA שבאופן בררני מחסלים חיידקי מחלות.
הרגלי התזונה המערביים עם אכילת בשר, עודפי עמילנים ושומנים לא בריאים וסוגים שונים של חומרי שימור פוגעים בבריאות. מרבית האנשים לא מודעים לכך, אך כל המזונות מן החי, למעט דגי-ים קטנים, כולם מעודדים התפתחות סרטן. אשר למוצרי חלב, מחקר שנעשה באוניברסיטת הארוורד בדק סוגי חלב שונים. בחלבן של פרות שהיו במרעה טבעי הייתה כמות מזערית של חומר שעלול לגרום לסרטן. ברפתות מתועשות הפרות מקבלות בעיקר מזון מרוכז והסיכון לסרטן עם חלב כזה ומוצריו היה פי 33 רב יותר! אנטיביוטיקות פוגעות קשות גם בחיידקים המועילים. בקטריות המעי מספקות הגנה גם בפני מחלת אלצהיימר ובפני דיכאון.

כיצד ניתן להרבות את אוכלוסיית חיידקי המעיים
יש אנשים רבים שלא ממצים את היכולות שלהם עקב בעיות בריאות שונות, אך אין להם מחלה מוגדרת. אחת מן הדרכים לעזור להם, לקדם את בריאותם ובכך את היכולות שלהם היא על-ידי העשרת פלורת המעיים. חשוב לעשות זאת ולדאוג בו בזמן שלא יתרבו חיידקים גורמי מחלות. דרך אחת כזו היא להכין יוגורטים צמחיים עם חיידקי אצידופילוס. ניתן להכין יוגורטים כאלו עם שומשום, מלא ואורגני, או עם שקדים אורגניים. מכינים חלב שומשום או שקדים. כדי להחמיץ, מערבבים בחלב זה שתי כפיות של יוגורט חלבי מסוג בו יש רק גזע אחד של חיידקי אצידופילוס ומניחים במקום חמים. החלב הופך בהמשך ליוגורט ויכול להישמר בקירור 3-4 ימים. כאשר מכינים חדש, שמים בו מספר כפות מהיוגורט הקודם ואז מחממים. אז, היוגורט נעשה חמוץ תוך 3-4 שעות, לא יותר. עם אכילת יוגורט כזה, יש להתחיל בשיא הזהירות. ביום הראשון לאכול רק כפית אחת ממנו עם ארוחה. ביום השני, כפית עם ארוחת בוקר ואחת עם ארוחת צהריים. לאט
לאט מגדילים כמות ותוך מספר ימים אפשר לאכול כמות ממשית. היו אנשים שהכינו יוגורט עם מספר רב של גזעי חיידקים ואכלו, כבר ביום הראשון, כמות רבה כמו חצי כוס. היוגורט בכמות זו ומן ההתחלה קטל בבת-אחת חיידקי מחלות, אמבות, קנדידה והליקובקטר. הכבד שלהם לא היה מסוגל לסלק את תרעלת הפגרים של חיידקים אלו והם היו בסכנת חיים. אם מתחילים לאט לאט, בשיא הזהירות, ניתן תוך מספר ימים ולפי ההרגשה, להגדיל כמות וללא בעיות בריאותיות.
מקורות:
Moore JX, Chaudhary N, Akinyemiju T. Metabolic Syndrome Prevalence by Race/Ethnicity and Sex in the United States, National Health and Nutrition Examination Survey, 1988-2012. Preventing Chronic Disease.2017;14:E24.
Anand P, Murali KY, Tandon V, et al. Insulinotropic effect of cinnamaldehyde on transcriptional regulation of pyruvate kinase, phosphoenolpyruvate carboxykinase, and GLUT4 translocation in experimental diabetic rats. Chem Biol Interact. 2010;186(1):72-81.
Mettler S, Schwarz I, Colombani PC. Additive postprandial blood glucose-attenuating and satiety-enhancing effect of cinnamon and acetic acid. Nutr Res. 2009;29(10):723-7.
Herter-Aeberli I, Cherkaoui M, El Ansari N, et al. Iodine Supplementation Decreases Hypercholesterolemia in Iodine-Deficient, Overweight Women: A Randomized Controlled Trial. J Nutr. 2015;145(9):2067-75.
Kang MC, Kang N, Ko SC, et al. Anti-obesity effects of seaweeds of Jeju Island on the differentiation of 3T3-L1 preadipocytes and obese mice fed a high-fat diet. Food Chem Toxicol. 2016;90:36-44.