מי לא שמע על הפרעות קשב וריכוז ?! לאחרונה אפילו נטען שלכל המדינה יש הפרעות קשב וריכוז. האם אנחנו באמת מבינים במה מדובר. האם אנחנו באמת יודעים מה עובר על ילד או מבוגר עם הפרעת קשב וריכוז. בואו נראה….
מה היא החוויה הכי עמוקה של אדם עם הפרעת קשב וריכוז?
החוויה הפנימית של הפרעת הקשב והריכוז היא חוויית השעמום… כן, השעמום !
אדם עם הפרעת קשב וריכוז מבלה את רוב זמנו או בבריחה מהשעמום או ברדיפה אחרי עניין. לעיתים הוא אפילו לא מספיק לחוש את השעמום כי הוא "דואג" למצוא מיד משהו מעניין יותר.
מה , לא אצל כולם זה כך? זו שאלה שאני נשאל פעמים רבות על ידי מטופלי. האמת היא כזו, כל אחד היה מעדיף לעסוק בדברים מעניינים אך עיסוק בדברים משעממים לא ישבש את ביצועיו. אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים מאוד להתרכז מול משימות הנתפסות על ידם כמשעממות. זה גורם להם לנסות לדחות את המשימות, לקצר תהליכים, לעשות דברים אחרים במקום, ולתפקד בדקה ה-90 .

המשעמם מנצח את החשוב!
אם זו החוויה הפנימית, הרי זה יוצר הרבה בעיות בחיי היום יום. שהרי, ככל שמתבגרים יש יותר משימות משעממות ושגרתיות שצריך להשלים ולכן ההפרעה עלולה להתגבר. הנטייה הזו, להימנע ממשימות משעממות מוציאה לאנשים עם הפרעת הקשב והריכוז, שם רע.
שם של עצלנים, שם של לא אחראיים וכמובן, כאלה שלא מגשימים את הפוטנציאל.
איך אפשר להגשים אותו כאשר אפשר לעשות רק דברים מעניינים….
אם כך, ה"עניין" הוא כל העניין. או שעדיף לומר , השעמום הוא "האויב".
מכאן אפשר להבין הרבה מרכיבים המאפיינים את ההתנהלות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. אין מה לדבר על שיעורי בית שהרי הם חזרה על מה שכבר עשינו (משעמם!!), אין מה לדבר על העתקה מהלוח (הכי משעמם!!) אבל, מה קורה עם הדברים הנוספים בחיים: החברים עלולים לשעמם, הזוגיות עלולה לשעמם, מקום העבודה עלול לשעמם, חוזים עליהם צריכים לחתום עלולים לשעמם, לשחק עם הילדים עלול לשעמם , לישון זה משעמם, אפילו ללכת לשירותים עלול לשעמם. וכך, אנחנו מוצאים כל מיני התנהלויות , לכאורה לא מובנות, של הימנעויות שונות , דחיינות אין קץ, מאבקים אין סופיים על כל מיני דברים החוזרים על עצמם כל יום מחדש.

לכן אדם עם הפרעת קשב וריכוז כותב את המילה "שיגרה" – "שיגרע" .
מצד אחד זקוקים נואשות לשגרה, לעקביות, לסדר וארגון חיצוניים. מצד שני- "שיגרע". דוחים דברים, מכבים שרפות, מאחרים לפגישות חשובות, מתעצלים לעשות דברים חשובים והבלגן משתלט על החיים.

זוהי מהות הפרעת הקשב והריכוז. אצל מרבית האנשים, זה לא נגמר בזה (כאילו שזה לא מספיק): ישנן חרדות, ישנם קשיים עם קבלת סמכות, ישנן לקויות למידה, ישנן בעיות מוטוריות, ישנן בעיות תחושתיות (רגישויות למגע , לריח לרעש), ישנם קשיים חברתיים ובעיקר ישנה תחושת – בדידות . בדידות ושעמום.

והבעיה הכי גדולה היא ש "מבחוץ" הכול נראה בסדר גמור, היכולות עצמן גבוהות ואף אחד לא מבין למה הדברים ממשיכים להשתבש. כתוצאה מכך הם מואשמים בעצלנות או מופנים לאבחונים וטיפולים שונים לא רלבנטיים. ובינתיים, הזמן עובר והקשיים מתגברים.
מכאן, הדרך קצרה לייאוש, לפגיעה בדימוי העצמי ,לדיכאון ולהתגברות החרדות. וכשזה קורה הם פונים או מופנים לטיפולים רגשיים למיניהם אשר במקרה הטוב יכולים להקל על הסימפטומים אך לא לשפוך אור על הבעיות האמיתיות
לכן, מי שקורא את הדברים ומזדהה אפילו עם חלק מהם, מוטב שיפנה לאבחון ולטיפול במרפאה המתמחה בהפרעות קשב וריכוז.

ד"ר בועז רפפורט, רופא להתפתחות הילד