עדויות אפידמיולוגיות המראות את הקשר בין 25(OH)D נמוך והפחתה הקשורה לגיל בחוזק עצבי-שרירי (דינאפניה) הן שנויות במחלוקת, עד היום לא נמדדה ההשפעה של אוסטאופורוזיס ותוספי ויטמין D על קשרים אלו.
אז האם חוסר ואי ספיקה בסרום של ויטמין D או בנגזרת הפעילה 25(OH)D הם גורמי סיכון לשכיחות של דינפניה באנשים בני 50 ומעלה והאם אוסטאופורוזיס או תוספת ויטמין D משנים את הקשרים הללו.
לשם כך, עקבו אחר 3205 משתתפי מחקר ELSA אשר לא היו דינאפניים בקו הבסיס במשך 4 שנים. ויטמין D נמדד בקו הבסיס לפי ריכוז הסרום של 25(OH)D וסיווג כמספיק (>50 nmol/L), לא מספיק (≥ 30 ו ≤ 50 nmol/L) או כחסר (< 30 nmol/L).
השכיחות של דינפניה נקבעה ע"י חוזק אחיזה < 26 ק"ג לגברים ו < 16 ק"ג לנשים בתום המעקב של 4 שנים. מודלים של רגרסיה של Poisson הותאמו לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, התנהגותיים, קליניים וביוכימיים. חסר בסרום 25(OH)D היה גורם סיכון לשכיחות של דינאפניה (IRR = 1.70; 95% CI 1.04-2.79). כאשר נותחו רק אנשים ללא אוסטאופורוזיס וכאלה שלא השתמשו בתוספי ויטמין D, הן חוסר בסרום 25(OH)D (IRR = 1.78; 95% CI 1.01–3.13) והן אי ספיקה (IRR = 1.77; 95% CI 9.06-CI. ) היו גורמי סיכון לשכיחות של דינפניה. לסיכום, רמת סרום של 25(OH)D < 30 nmol/L היא גורם סיכון לשכיחות של דינפניה. בקרב אנשים ללא אוסטאופורוזיס ואלו שאינם נוטלים תוספי ויטמין D, סף הסיכון גבוה יותר (≤ 50 ננומול/ליטר).
ללא תלות באתניות ובמיקום הגיאוגרפי, ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם יש אי ספיקה או מחסור בוויטמין D, הנמדד ע"י רמות הסרום של 25-hydroxyvitamin D [25(OH)D] [1, 2].
מצב זה נפוץ אף יותר בקרב מבוגרים עקב התרחשות גבוהה יותר של מחלות כרוניות, שימוש בתרופות, נוכחות של מגבלות תפקודיות, פחות חשיפה לאור השמש ופגיעה בייצור 7-דהידדרוכולסטרול בקבוצה זו.
ישנן עדויות לכך שרקמות העצם והשריר קשורות זו בזו לא רק מבחינה מכנית ופיזית, אלא גם מבחינה ביוכימית באמצעות תקשורת פאראקרינית ואנדוקרינית.
לפיכך, הפרעות אנדוקריניות, כגון חוסר ומחסור בסרום 25(OH)D עלולות לעורר חוסר איזון בסינתזת החלבון שיסתיים באובדן צפיפות מינרלים בעצמות וכן הפחתת מסת שריר, כוח (דינאפניה) ותפקוד.
דינפניה היא גורם סיכון חשוב לנכות ולתמותה בשלב מאוחר יותר בחיים המוסבר חלקית ע"י ניוון שרירים. מצב זה נקשר לאחרונה לריכוזים נמוכים של 25(OH)D בסרום במחקרי חתך והוא מוצדק מכיוון שחסר בסרום 25(OH)D עלול להגיע לשיאו בהפחתה בספיגת Ca2+ במיוציטים, משפיעים לרעה על קינטיקה של התכווצות שרירים ומובילים לכשלים במיוגנזה ובביטוי של גנים האחראים על הצמיחה, חילוף החומרים וההתמיינות של מיובלסטים, מה שמפריע לתהליך התיקון וחילוף החומרים של סיבי השריר.
במטה-אנליזה, שתוסף ויטמין D לא יוכל לקדם את בריאות השרירים, כפי שנמדד ע"י כוח אחיזת היד. עם זאת, לרוב המחקרים שהוערכו היו הטיות רבות כמו המספר הקטן של המחקרים שכללו גברים, היו בעלי הבדלים מתודולוגיים ואנליזים חשובים, כמו גם הבדלים רבים במינון, זמן הטיפול וצורת מתן תוספת ויטמין D. יתרה מכך, לרוב (83%) מהמשתתפים היה ספיקה של 25(OH)D בסרום (מעל 50 ננומול/ליטר) בתחילת המחקר, מה שמגביל מאוד את המסקנות שנמצאו. לבסוף, ניתוחי תת-קבוצות של המטה-אנליזה מצביעים על כך שתוספת ויטמין D עשויה להועיל רק לאנשים עם רמות נמוכות של 25(OH)D בסרום.
לכן, בהנחיית חוסר העקביות של המחקרים עד כה, נבדקו במחקר הנוכחי שתי השערות: (א) מחסור בסרום 25(OH)D הוא גורם סיכון לשכיחות של דינפניה אצל אנשים בני 50 ומעלה ב-4 תקופת מעקב שנה; (ב) מכיוון שחלק מהאוכלוסיה מעל גיל 50 סובל מאוסטאופורוזיס, ולכן הוא נוטל תוספי ויטמין D, הדרה של קבוצת אנשים זו תוכיח שסף הקשר בין רמות נמוכות של 25(OH)D בסרום והסיכון לדינאפניה גבוה אף יותר.
אוכלוסיית המחקר: הנתונים שנותחו בחקירה הנוכחית היו ממחקר האורך האנגלי של הזדקנות (ELSA), שהוא מחקר פאנל עם מדגם מייצג של האוכלוסייה בגילאי 50 ומעלה המתגוררת באנגליה.
תוצאות: מדגם הבסיס הורכב מ-3,205 אנשים ללא דינפניה, 30.0% (95% CI 28.4-31.5) ו-22.2% (95% CI 20.7-23.6) מהם סבלו מחוסר וחוסר בסרום 25(OH)D, בהתאמה. האנשים עם מחסור בסרום 25(OH)D היו בעלי עושר נמוך יותר, שתו פחות משקאות אלכוהוליים, עישנו יותר, היו עם יותר תסמינים דיכאוניים ובעלי BMI ממוצע גבוה יותר בהשוואה לאלה שרמת 25(OH)D בסרום שלהם סווגה כמספיקה או לא מספקת.
יתרה מכך, השכיחות של שבץ מוחי, סוכרת בלתי מבוקרת ויתר לחץ דם בלתי מבוקר הייתה גבוהה יותר בקרב אנשים עם מחסור בסרום 25(OH)D בהשוואה לאלו עם מספיק 25(OH)D. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשכיחות השמנת יתר ובהיקף מותניים מוגבר, ASMI ממוצע ואיסוף מדגם 25(OH)D בתקופה של שכיחות סולארית נמוכה בין אנשים עם חוסר ואי ספיקה של 25(OH)D, אך נתונים אלה היו גבוהים משמעותית בשתי הקבוצות בהשוואה לאנשים עם מספיק 25(OH)D.
לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית לגבי צריכה יומית של אלכוהול, שכיחות אוסטאופורוזיס, טווח BMI אידיאלי ו-ASMI נמוך בין אנשים עם חוסר 25(OH)D ואי ספיקה, אך נתונים אלו היו נמוכים משמעותית בשתי הקבוצות בהשוואה לאנשים עם מספיק 25 (OH)D.
