התמודדות בגיל המעבר

מהי תקופת גיל המעבר

תקופת גיל המעבר מוגדרת כתקופת בינים. בין תקופת גיל הפריון לבין התקופה בה אין פריון מיני.

הגיל בו מתחילה ירידה בתפקוד השחלות הוא 30 שנה, ולכן זוהי תחילת תקופת גיל המעבר. סיומה נקבע לסביבות גיל 60.

במהלך תקופה זו מתרחשים שינויים רבים, אשר רק חלקם נובע מחוסר הורמוני המין. הרבה מאד מהשנויים ומהתופעות מופיעים גם אצל גברים.

היסטוריה חברתית של השונות בין המינים

ברוב שנות קיומו של האדם עלי אדמות, חיי הנשים וגברים היו קצרים, כך שהנשים לא הגיעו לחוות את תופעות תקופת גיל המעבר.

אף כי ישנה שונות גופנית בין גברים לנשים, במרבית השנים היחסים ביניהם היו מושתתים על שוויוניות; שוויונות מתוך שוני.

קב שינויים בחברה, במהלך כמה אלפי השנים האחרונות, השונות הפיזיולוגית והנפשית כבר לא הייתה נחוצה לציד המסורתי. היא נוצלה למאבקי כוח והביאה לחוסר שוויון בין המינים ולמעמד נחות של הנשים.

השפעת תקופת גיל המעבר על הנשים

עם העליה בתוחלת החיים, התקשו בעיקר נשים לקבל את גילן המתקדם ואת התופעות השונות המתלוות לכך.

תקופת גיל המעבר הפכה לגורם מאיים על הנשים. היותן בגיל זה היא כמו הכרזה שאין הן יכולות יותר להיות פוריות מבחינה מינית, מה שמביא לאבדן מעמדן וערכן בעיני החברה ובעיני עצמן.

בנוסף הכמיהה להיות ולראות צעירים גם היא תרמה לתחושות המפחיתות את ערכן העצמי.

אין זה מפתיע לראות נשים המכחישות את היותן בתקופת גיל המעבר, וממילא מתעלמות ולא מחפשות ידע באשר לנושא זה.

הממסד הרפואי מצידו גם הוא בוחר להתייחס אל תופעות גיל המעבר לא כאל אחת התופעות במעגל חיי האישה אלא כאוסף של מחלות, והפתרונות שהוא מציע הם בהתאם – ניתוחי כריתת אברים ותרופות.

במרבית המקרים האישה מרגישה כקרבן של התופעות השונות ומוצאת את עצמה פסיבית מול המערכת הרפואית, המכתיבה לה את אופן ההתייחסות לתופעות ואת הפתרונות אם בכלל.

בשבטים פרימיטיבים – אישה שסיימה את המחזור החודשי מצטרפת למועצת חכמי השבט.

ניסיונה וחכמת החיים שלה מוערכים ע"י הקהילה, המבקשת את תרומתה כגון תובנה יצירתית ויכולת ריפוי.

בעבר, גם בתרבות המערבית נשים מבוגרות רבות פעלו כיועצות וכמרפאות עד אשר איימו על הכנסייה ומאז חדלו.

להיות קורבן לעומת להיות גורם

הגישה המביאה תוצאות והמומלצת לנשים היא לוותר על ההתייחסות הקורבנית למצבן, להיות מועצמות, לקבל באהבה את מצבן, לבחור בו ולהיות גורם בעל השפעה, לקידום ולניהול בריאותן.

לבחור במצב אין פירושו לוותר ולא לפעול. הפעולה לשנוי המצב תבוא לאחר שבוחרים בו, משלימים איתו ומייחדים את האנרגיה לטרנספורמציה ולא לכעסים ולהתנגדות.

מומלץ לשקוד על החזרה לנורמה של התזונה, הפעילות הגופנית והשינה כתנאי ראשוני ולפני כל טיפול.

טיפולים מגוונים מוצעים כיום הכוללים תוספים ותרופות, ביניהם תחליפי הורמונים נשיים.

בשונה משנותיהן הראשונות, על הנשים להשקיע יותר בלשמור על הקיים ולנטר ביתר תכיפות את בריאותן כולל באמצעות בדיקות תקופתיות, אשר שוב המערכת אינה ששה לנפקן.

חוסר הניסיון של המין האנושי עם תוחלת החיים הנוכחית, שהיא ארוכה יחסית למה שהיה בעבר, מחייב את הנשים ללמוד על מצבן ולפעול בעוצמה ל"יַלֵד" את עצמן, לאחר שעד כה ילדו את ילדיהן ובני זוגן.

כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.