מהי מחלה ניוונית (ארתריטיס או ספונדילוזיס) של הדיסקית ושל המפרקים הפצטאלים?
מחלה ניוונית של הדיסק (degenerative disc disease) היא השכיחה שבין הסבות לכאבי גב גם בגיל צעיר (בשנות העשרים והשלושים) וגם בגיל מבוגר. היא נגרמת בגלל שינויים כימים של ליבת הדיסק שמתייבשת, מאבדת את גמישותה ומצטמקת, והמרווח הדיסקאלי שבין החוליות קטן. הצטמקות הדיסקית גורמת לאי יציבות של החוליות וליצירה תגובתית של בליטות גרמיות בחוליות שנקראות אוסטיופיטים. לתהליך זה מתלווה שחיקת הסחוס ועוות של המפרקים הפצטאלים של אותן חוליות. התסמונת הזו מלווה בתגובה דלקתית בדומה לתהליך ארתריטי של מפרקים אחרים וזו גורמת לכאבי גב.
כאשר הנזק העיקרי הוא באזור הדיסקית הכאב מתגבר בזמן פעילות. כאשר הנזק העיקרי הוא במפרקים הפצטאלים עיקר הכאב הוא במנוחה.
מהי תסמונת אי- יציבות של חוליות עמוד השדרה ?
תסמונת של אי יציבות מתבטאת בכאב גב בשנויי תנוחה, בעיקר בקימה לעמידה מישיבה או משכיבה ונשיאת משקל הגוף. הסבות לאי יציבות רבות וכוללות בין היתר התפתחות לקויה של חוליות עמוד השדרה, תהליך מתקדם של ניוון הדיסקית, ושבר בלתי יציב של החוליה.
מהם ספונדילוליזיס וספונדילוליסטזיס ?
ספונדילוליזיס ("התמוססות" חוליה) היא תוצאה של ליקוי בהתפתחות ובהתגרמות באזור ממוקד של הקשת הנאורלית במפגש של המפרק הפצטאלי העליון והתחתון (pars interarticularis) ופוגעת בדרך כלל בחוליה המותנית התחתונה. זו תסמונת אופיינית של אי יציבות. הפגם קורה בגיל הגדילה מבלי שיהיה לו ביטוי קליני. התסמונת הקלינית של כאב גב מתחילה מאוחר יותר בשנות העשרה המאוחרות. לעתים הפגם קורה בגלל שבר שלא התאחה כתוצאה מכפוף יתר לאחור של הגו או על רקע של עומס יתר ממוקד מחזורי.
ספונדילוליסטזיס (החלקה של חוליה) היא בדרך כלל משנית לליזיס ונראית בצילומי רנטגן פעמים רבות כממצא אקראי בגיל צעיר. מתוארות מספר דרגות של חומרה כשהחוליה (בדרך כלל מותנית תחתונה) החליקה בכוון קדמי יחסית לחוליה שמתחתיה (בדרך כלל עצם העצה). משאובחנה התזוזה היא קבועה במקומה ובדרך כלל איננה מתקדמת . כאב הגב שמלווה אותה נובע מהליזיס של הקשת הנאורלית. במקרים נדירים (מחלת אהלר- דנלוס) עלולה ההחלקה להתקדם במידה קיצונית ולהכאיב.
ספונדילוליזיס וספונדילוליסטזיס
מהו בקע של דיסקית בין-חוליתית?
בקע של דיסקית ביו-חוליתית (herniation) קורה פעמים רבות בגיל צעיר. לרוב כתוצאה מהגברה של הלחץ התוך דיסקאלי בגלל פעולה מאומצת של מערכות שרירי הגב במאמץ של הרמה או דחיפה של משא. ליבת הדיסקית פורצת דרך הטבעת הרקמתית (annulus) שמקיפה וגודרת אותה.
פריצה דיסקאלית עם לחץ על השק התקאלי ושורש העצב
ישנן שלוש דרגות של חומרה לבקע דיסקאלי: בלט (protrusion), פריצה (extrusion), כליאה (sequestrated).
ככלל הפריצה היא לאחור אל תעלת עמוד השדרה בגב התחתון שבתוכה נמצאים חוט השדרה ושלוחותיו העצביות "זנב הסוס". התחושה הראשונית של לחץ על עצב היא כשל זרם חשמלי או נימול שמקרינים אל אותו אזור בגפה התחתונה שמעוצבב על ידי העצב. לאחר מכן מתפתחת תגובה דלקתית מקומית מכאיבה שמקרינה אל אותו אזור. הכאב גורם לתגובה של שרירי הגב שמתכווצים בחוזקה גורמים לסטייה של הגוף ומגבירים את הכאב.
הלחץ על העצב גורם לליקוי בתפקודו ומתפתחת חולשה של השרירים באזור העצבוב בגפה התחתונה מלווה בליקוי בתחושה העדר החזרים (רפלקסים)ולעתים גם הפרעה עצבית במתן שתן.
מהי תסמונת התעלה הצרה ?
תסמונת התעלה הצרה נגרמת בגלל לחץ היקפי סביב השק התקאלי והעצבים שבתוכו, כתוצאה מהיצרות גרמית (ניוונית) של תעלת עמוד השדרה בגיל העמידה או הזקנה, או בגלל שילוב של מספר גורמים כמו פריצה מסיבית של דיסק מלווית בהתעבות של רצועות בתוך תעלת עמוד השדרה.
אופיינית לתסמונת זו תופעה שנקראת 'צליעה לסירוגין' שמופיעה גם במחלת כלי דם של הגפיים. יכולת ההליכה מוגבלת לעשרות מטרים ואז צריך לעצור ולשבת למספר דקות ושוב ללכת כמה עשרות מטרים.
הסבה למגבלה זו היא הלחץ על העצבים ואספקת הדם שלהם.
תסמונות של גיל הגדילה
אלו הן 'עקמת הנעורים' שבה נוצרת עקומה צדדית של עמוד השדרה ומחלת 'שוירמן' שבה העקומה היא בכפוף לפנים.
גורמים ל'עקמת הנעורים' אינם ידועים ונדרש מעקב מתמיד על מנת לקבוע אם העקומה מחמירה ומצריכה טפול. החמרת זווית העקומה קורית רק בגיל הגדילה ובעיקר לקראת בגרות בתקופת הגדילה המהירה . בתום הגדילה נותרת זווית העקומה ללא שינוי משמעותי. ככלל העקמת היא בעיה אסתטית ואיננה גורמת לכאב.
מחלת 'שוירמן' או 'קיפוזיס של גיל הנעורים' נגרמת בגלל ליקוי בהתפתחות של לוחיות הגדילה של החוליות הפגועות והופעת 'קשריות שמורל' בעמוד השדרה הגבי ו/או המותני. העקומה נוטה להתגבר עם הגדילה ומצריכה טפול עם חגורה מיוחדת ותרגול כל זמן שהגדילה נמשכת. תסמונת זו מלווה בדרך כל בכאבי גב אמצעי או תחתון.
מהי אוסטיופורוזיס (בריחת סידן) ?
אוסטיופורוזיס היא מחלה של גיל העמידה והזקנה, בעיקר בנשים לאחר הפסקת הפרשת ההורמון אסטרוגן על יד השחלות. העדר פעילות גופנית גורם גם כן לאוסטיופורוזיס שמשמעותה 'אבוד עצם'.
(המונח 'בריחת סידן' הוא פופולארי אבל מוטעה). התופעה של אבוד המסה של העצם נראית בעיקר בחוליות עמוד השדרה ובירכיים אבל קורית בכל עצמות הגוף. צילומי הרנטגן אינם טובים לאבחון תסמונת זו ויש לבצע בדיקת צפיפות עצם על מנת לקבוע אבחנה. הטפול מתבסס על תרופות שמונעות את אבוד העצם, אלו מתוגברות עם סידן ונגזרות של ויטמין- די ומלוות בתרגילי התעמלות מיוחדת למניעת ספיגת העצם ולבנייתה.