התקפי עצירת נשימה
התקפי עצירת נשימה קורים לאחד מכול 20 ילד בעולם.
לרוב מדובר בילד בריא ומפותח היטב ללא כול בעיות רגשיות או נפשיות אשר מפסיק לנשום באופן פתאומי כשהוא כועס ומתחיל לבכות או שכהוא מקבל מכה שאינה מסכנת את בריאותו.
התקפי עצירת נשימה מפחידים מאוד את ההורים במיוחד כשמדובר באירוע ראשון. הילד מפסיק לבכות, מפסיק לנשום. ברוב המקרים פניו של הילד מאדימים, מכחילים ואפילו משחירים. עיניו בוהות. ולעתים קרובות הוא מאבד הכרתו ונופל. האירוע יכול להמשך עד 40 שניות לערך ואז הילד חוזר לנשום ללא כול עזרה. והוא מתנהג כרגיל.
לעתים רחוקות יש האטה של קצב פעימות הלב ואז פניו של הילד מחווירים. התופעה דומה לזו של התקף עצירת נשימה וההחלמה גם היא דומה.
הסיבה להתקפי עצירת נשימה:
הסיבה להתקפים היא רגישות יתר של מערכת העצבים העצמאית שאינה בשליטתנו. מערכה זו נקראת מערכת עצבים אוטונומית. מערכה זו אחראית על דופק הלב ועל הנשימה. בהלה או כעס חזק מעוררים אצל כולנו תגובות דומות של הפסקת נשימה קצרה, האדמת פנים או חיוורון. במקרים של רגישות יתר תורשתית הדבר עלול להתבטא בהפסקת נשימה או האטת קצב פעילות הלב עד לאובדן הכרה. כיוון שמדובר בתופעה תורשתית יתכן שגם בני משפחה אחרים לוקים בתופעה דומה.
משך התופעה: התופעה לרוב מתחילה בגיל חצי שנה ויכולה להמשך עד גיל חמש שנים ואף יותר. תכיפות התופעה גם היא משתנה ויכולה להיות מפעם אחת ליום ויותר ועד לפעם אחת למספר חודשים.
טיפול: כיוון שמדובר באירוע קצר מאוד הוא נגמר לרוב בבית. האירוע אינו מסכן את חיי הילד והוא חולף ללא כל טיפול. כול טיפול שניתן על ידי ההורים בבית כגון הנשמה, סטירות, נשיפה על הפנים, שטיפת הפנים במים קרים, הפיכתו של הילד תוך כדי חבטות בגבו ועוד, אינן מועילות ואף עלולות להזיק לו.
לעתים נדירות מאוד מאוד, הסיבה להתקפי עצירת נשימה ודופק נובעת מבעיה במערכת ההולכה בלב ולכן כול ילד הסובל מהתקפים אלה חייב לעבור פעם אחת, בדיקה של הלב שכוללת בדיקת הולכה של הלב ובדיקות נוספות עלפי שיקול דעתו של הרופא.
הסיכויים להחלמה: הסיכויים להחלמה מצוינים וכול הילדים ללא יוצא מן הכלל מחלימים, לאחר התייצבות מערכת העצבים האוטונומית , בגיל שש שנים לערך או אף לפני זה.
אנחנו יודעים שהתקף עצירת נשימה גורם לחרדה קשה מאוד כיוון שמדובר באירוע מפחיד מאוד ואנחנו מקווים שהסבר קצר זה יעזור להפיג את חששותיכם.
