פתיח:
"סערת ציטוקינים או היפרציטוקינֶמיה (באנגלית: hypercytokinemia) היא תגובה חיסונית בעלת פוטנציאל קטלני, הנגרמת עקב מעגל משוב חיובי בין ציטוקינים ובין תאי מערכת החיסון
לצד רמה גבוהה מאוד של ציטוקינים שונים. התסמינים העיקריים של סערת ציטוקינים הם חום גבוה, נפיחות ואדמומיות, עייפות קיצונית ובחילה. במקרים מסוימים התגובה החיסונית עלולה להוביל למוות."
מבט כללי:
סערת ציטוקינים או היפר-ציטוקינמיה (באנגלית: hyper-cytokinemia) היא תגובה חיסונית בעלת פוטנציאל קטלני, הנגרמת עקב מעגל משוב חיובי בין ציטוקינים ותאי מערכת החיסון לצד רמה גבוהה מאוד של ציטוקינים שונים. התסמינים העיקריים של סערת ציטוקינים הם חום גבוה, נפיחות ואדמומיות, עייפות קיצונית ובחילה. במקרים מסוימים התגובה החיסונית עלולה להוביל למוות. כאשר מערכת החיסון נלחמת בפתוגנים, הציטוקינים מסמנים לתאים לבנים כמו תאי T ומקרו-פאגים לנדוד לעבר מקום הזיהום. בנוסף, הציטוקינים מפעילים את אותם תאים וגורמים להם לייצר עוד ציטוקינים. באופן נורמלי, הגוף מפקח על מעגל המשוב ודואג שלא ייצא מכלל שליטה. אולם, במקרים מסוימים, התגובה יוצאת משליטה ובאזור מסוים, יותר מדי תאים לבנים הופכים להיות מופעלים ונגרמת הפרשה מסיבית של יותר מ-150 חומרים שונים ביניהם: ציטוקינים, רדיקלים חופשיים וחומרי קרישה.
הסיבה המדויקת לתופעה אינה ברורה דיה אך ייתכן ומדובר בתגובה ראשונית מוגזמת כשמערכת החיסון פוגשת פולש חדש עוין במיוחד. לסערות ציטוקינים פוטנציאל ליצור נזק משמעותי לרקמות הגוף ולאיברים. לדוגמה, אם מתרחשת סערת ציטוקינים בריאות, נוזלים ותאי מערכת החיסון כגון מאקרופאגים עלולים להצטבר ולחסום את דרכי הנשימה. סערות ציטוקינים יכולות להתרחש במספר מחלות, מדבקות ולא מדבקות, ביניהם: שפעת העופות, אבעבועות שחורות ועוד. גם תרופות מסוימות עלולות לעורר סערת ציטוקינים. מקובל לחשוב כי סערות ציטוקינים היו גורם תמותה מרכזי בזמן התפרצות השפעת הספרדית בשנת 1918 שקטלה צעירים רבים. במקרים אלו, ייתכן כי דווקא מערכת חיסון בריאה הייתה להם לרועץ. מחקר ראשוני על התפרצות מחלת הסארס בשנת 2003 מראה כי גם שם גורם מרכזי לתמותה היה סערות ציטוקינים. מקרי מוות אנושי עקב שפעת העופות (H1N5) גם כוללים סערות ציטוקינים. תפקידם של סערת ציטוקינים בתמותה עקב שפעת החזירים עדיין נמצא בבדיקה.
סופר אנטיגנים (Super Antigen) הם קבוצה של חלבונים המשוחררים על ידי וירוסים וחיידקים וגורמים להפעלה לא ספציפית של תאי T במצב רגיל של זיהום מופעלים רק כ- 0.0001% מתאי ה-T בגוף. כאשר קיים סופר אנטיגן, הוא גורם להפעלה של כ- 20% מתאי ה-T בגוף.כתוצאה מההפעלה משתחררים כמויות גדולות של ציטוקינים הגורמים להשפעות סיסטמיות חריגות.
דלקות, וירוסים ומערכת החיסון האנושית
דלקת היא מנגנון המאפשר למערכת החיסון לעבוד בצורה יעלה יותר, כדי להילחם בפולשים כמו וירוס. החיילים של המערכת מעבירים פקודות באמצעות שימוש בחומר המכונה ציטוקין, כדי לשנות את זירת הלחימה לטובתם. הפעולות הללו כוללות הרחבת כלי הדם באיזור המאפשרת ליותר חיילים להצטרף לקרב ולקבל אספקת חמצן, וכיווץ כלי הדם היוצאים מאיזור הקרב כדי למנוע מאותם חיילים לצאת מהזירה בקלות. עודף הדם באיזור הפגוע גורם לאדמומיות, והצרת כלי הדם ביציאה מהאזור הפגוע גורמת לכאב מה שמונע מהחולה להזיז את המקום. כך מואץ תהליך הריפוי. לעיתים מערכת החיסון שלנו מגיבה בהגזמה מה שמכונה "סערת ציטוקין" (פקודת הדלקת). תופעה זו היא סוג של תגובה דלקתית מערכתית המתרחשת כאשר מופעלים מספר רב של תאי דם לבנים המשחררים עוד ועוד ציטוקינים דלקתיים כתגובה למשוב חיובי. הסיבה לתגובה המוגזמת של מערכת החיסון אינה ברורה, אך ידוע כי היא קשורה, בין היתר, לתגובת הגוף להשתלת איבר, ולוירוסים שונים כמו אבולה וגם הקורונה.
מערכת החיסון של אדם החולה בקורונה וסובל מסערת ציטוקינים עלולה להרוג תאי ריאה וליצור דלקת מוגזמת בריאות. זו הסיבה לכך שחולים רבים זקוקים למכונות ההנשמה. בנוסף, התופעה של הרחבת כלי הדם עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם, ולעלייה בקצב הלב. אצל חולים בעלי מחלות רקע הדבר עלול לגרום לקריסת מערכות. ניתן לטפל בסערת הציטוקינים! תנו לרופאים לזהות ולקבוע את דרך הטיפול הטובה והמתאימה לחולה. יש מספר טיפולים המאפשרים להקטין את שחרור הציטוקינים ולעלות את לחץ הדם. חיזוק מערכת החיסון היא לא דבר שאנו מעוניינים בו – מערכת החיסון תקינה עובדת בצורה מאוזנת. סערת ציטוקינים היא דוגמא לכך שחיזוק התגובה החיסונית היא לעיתים ההפך ממה שאנו רוצים לעשות.
מערכת החיסון הנרכשת מתפתחת אחרי הלידה. כל חייל במערכת זו יודע להתמודד עם פתוגן ייחודי. לחייל זה יש את היכולת להחזיק "תאי זיכרון" לזיהוי פתוגן המדביק שוב את הגוף. החיילים העיקריים של מערכת זו הם תאי B ותאי T. תאי B מייצרים נוגדנים המנטרלים את אותו פתוגן ייחודי. תאי ה- T הם בעלי יכולת לזהות תאים שפתוגן (ירוס) השתלט עליהם ומשכפל את עצמו באמצעותם, ולגרום למוות של התא הנגוע, כדי לחסל את הוירוס ולמנוע הדבקה של תאים שכנים. המערכת המולדת קיימת כבר בשלב ההתפתחות העוברית. מערכת זו מבדילה בן ה״עצמי״, התאים והאברים של העובר לבין ה"זר״ וכל מה שהוא לא ״עצמי״. לרשות חייל זה עומדים מספר נשקים. העור שהוא מחסום פיזי, אנזימים המסוגלים לפרק את קרום ההגנה של חיידקים מסוימים, ותאים מיוחדים שבולעים ומפרקים מיקרואורגניזמים. הנשק האחרון הוא למעשה הדלקת.
מערכת החיסון שלנו מורכבת ממספר רב של סוגי איברים, תאים, ומולקולות שונות. תפקידה של מערכת החיסון היא להגן על גופנו מפני פולשים מסוגים שונים כמו חיידקים, פטריות, טפילים ווירוסים. זוהי מערכת מאוד מורכבת, מן צבא קטן ויעיל עם מספר סוגים של "יחידותֿ" ולהם "נשקים" שונים מגוונים. על פי מודל זה, מערכת החיסון מתחלקת לשני חיילות עיקריים: מערכת החיסון המולדת ומערכת החיסון הנרכשת. שני החיילות שונים זה מזה, אך הם משתפים פעולה ופועלים בתיאום. לכל חייל יש אסטרטגיות ומערכות נשק משלו.
מערכת החיסון מגנה עלינו לרוב מפני גורמים זרים, ביניהם נגיפים, אולם ישנם מצבי חולי שונים בהם פעילותה יוצאת משליטה. אחד הביטויים לכך הוא תופעה הנקראת סערת ציטוקינים, הנצפית גם במחלת הקורונה (COVID-19). היא עלולה לגרום נזק למערכות בגוף ולעתים אף מעורבת בכשל נשימתי הנקרא ARDS. הבנת המנגנונים שגורמים לפעילות יתר של מערכת החיסון ולהידרדרות התפקוד הריאתי עשויה לאפשר מציאת תרופה לקורונה.
הקורונה וסערת הציטוקינים
סערת ציטוקינים היא אחד הסיבוכים של מחלת הקורונה וכן של מחלות נגיפיות נוספות, ביניהן SARS ו-MERS הנגרמות על-ידי נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה. הדלקת משולחת הרסן עלולה לפגוע באיברים חיוניים ואף להוביל למות החולה. בחולי קורונה סערת הציטוקינים מתרכזת בדרך-כלל בריאות ובסביבתן, אם כי יש עדויות להתפשטותה למערכות נוספות. היא עלולה להיות אחד מהגורמים לפציעה חמורה של הריאות, שתוביל לכשל הנשימתי ARDS. למעשה, בחלק מחולי הקורונה הקשים סערת הציטוקינים והכשל הנשימתי ARDS מופיעים במקביל והם כנראה מחמירים זה את זה ומסבכים יחד את מצב החולה. כדי לאבחן סערת ציטוקינים, ניתן להיעזר בזיהוי תסמינים אופייניים בשילוב עם בדיקת דם לקביעת רמות הציטוקינים בדם, אולם האבחון עשוי להיות מורכב. אם נחזור למקרה של חולת הקורונה שטופלה באינטרפרון, ניתן לשער שהיא סבלה מפעילות יתר של מערכת החיסון. לכן לא תמיד נכון להשתמש בתרופות שמעוררות את מערכת החיסון במקרים כאלה.
הבנת המנגנונים שעומדים בבסיס מחלה היא גם המפתח למציאת הטיפול בה. בימים אלה נערכים מאות ניסויים קליניים בהם משתתפים חולי קורונה. חלקם מנסים לפתח טיפול לפעילות היתר של מערכת החיסון. בין היתר נבדקות תרופות קיימות שמדכאות את פעילות מערכת החיסון, הניתנות בדרך כלל לחולים במחלות אוטו-אימוניות (מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו). חלק מתרופות אלו מנטרלות ציטוקינים, המעורבים כאמור בסערת הציטוקינים הקטלנית ולעתים ב-ARDS. העיקרון המוביל בניסויים הבוחנים תרופות המדכאות את מערכת החיסון עבור טיפול בקורונה, הוא לא לדכא יותר מדי את מערכת החיסון, אלא רק להחזיר אותה לשיווי המשקל העדין האופייני לה. כלומר, המטרה היא לכוון את מערכת החיסון לתגובה בדיוק במידה הנכונה.
מערכת החיסון שלנו מומחית בטיפול בנגיפים. כשהיא מזהה תא שנדבק בנגיף, מתחיל רצף אירועים המערב שליחים, שהם מולקולות חלבון בשם ציטוקינים. שליחים אלה מזעיקים את תאי מערכת החיסון
על מנת שיהרגו את התאים שאותם הדביק הנגיף, כדי למנוע את התפשטותו – זהו התהליך הדלקתי. הדלקת חיונית למלחמה בנגיף, אך היא עלולה לגרום נזק רב לרקמה הבריאה אם היא יוצאת משליטה.
לכן התזמון והיעילות של סיום התהליך הדלקתי חשובים מאוד. מה קורה כשהציטוקינים פועלים מעבר לדרוש ולא מפסיקים להתריע על נוכחות הנגיף? במקרה כזה הדלקת אכן לא מסתיימת, ונוצר נזק לאיברים. מקרה קיצוני של תהליך דלקתי שיוצא משליטה נקרא סערת ציטוקינים – תופעה המתוארת במספר מחלות ומצבים מסכני חיים. בסערת ציטוקינים יש עודף גדול של ציטוקינים שמזעיקים עוד ועוד תאים של מערכת החיסון. התאים הללו מגיעים לאיברים חיוניים והורגים גם את התאים הבריאים שבהם.
על תסמיני מגפת הקורונה הסינית
החולים בקורונה סובלים בדרך כלל מתסמינים כגון חום, שיעול, קוצר נשימה, עייפות וכאבי שרירים. מצבם של רוב החולים יוגדר קל והם יתגברו על הנגיף. חלק מהחולים לא יצליחו להתגבר על התסמינים ללא טיפול רפואי. מתוכם, חלק מהחולים הקשים אף ידרדרו למצב של כשל נשימתי, הנקרא תסמונת מצוקה נשימתית חריפה – ARDS (כלומר Acute respiratory distress syndrome). מצב זה עלול להיגרם מפגיעה בנאדיות הריאה על-ידי הנגיף. בנוסף, פעמים רבות הכשל הנשימתי מופיע בחולי קורונה במקביל לפעילות יתר של מערכת החיסון, הנקראת סערת ציטוקינים (עליה נרחיב בהמשך). חולי קורונה שמגיעים למצב של ARDS יזדקקו לאשפוז ולתמיכה נשימתית (מכונות הנשמה). ARDS הופיע גם כסיבוך של מחלות ה-SARS וה-MERS, שנגרמו על-ידי התפרצויות עבר של נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה. זהו סיבוך שאף עלול להוביל למות החולה.
אחת מחולות הקורונה הראשונות שאובחנה במצב קשה וסבלה מדלקת ריאות הייתה אישה בת 33 שעבדה בעיר ווהאן. היא קיבלה טיפול בחלבון שנקרא אינטרפרון, אשר תפקידו הוא לעורר את מערכת
החיסון להגיב נגד הנגיף. התרופה ניתנה מתוך מחשבה שאם החולה נמצאת במצב קשה, הרי זה כי הנגיף הורס את תאי הריאה ועלינו להפעיל את מערכת החיסון על-מנת לפגוע בו. לאחר שלושה ימים של קבלת התרופה, מצבה של החולה כלל לא השתפר, אלא הורע מאוד. היה זה אחד הרמזים הראשונים למורכבות של פעילות מערכת החיסון במחלת הקורונה, בייחוד כשמדובר בחולים קשים.
מחלת הקורונה התפרצה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין בשלהי 2019, והגיעה תוך חודשים ספורים לרוב חלקי העולם. המחלה הוגדרה כמגיפה עולמית ובעקבותיה הוטלו הגבלות על חלק גדול מאוכלוסיית העולם, וחלו שינויים משמעותיים באורחות חיינו. כיום, לאחר התפרצות נגיף הקורונה בסין, עיני העולם נשואות לחוקרים בתקווה שימצאו תרופה למגיפת הקורונה במהרה. אחד הצעדים הראשונים במסע לחיפוש תרופה או טיפול לקורונה הוא ההבנה, שהתגובה של מערכת החיסון שלנו לנגיף עלולה לעתים להיות הגורם לסיבוכים הנצפים בחולים קשים. עקרון זה עשוי, אם כן, להוות כיוון מחקרי וטיפולי חשוב.
כשהוא אינו ערוך לכך, העולם התוודע למגפת הקורונה (COVID-19). בעייתם הן של החולים במחלה והן של הרופאים המטפלים בה היא שכל עוד לא פותחו לה חיסון או תרופות, הנגיף גורם לפעילות לא מבוקרת של מערכת החיסון ולהפרשה בלתי מבוקרת של ציטוקינים, תופעה המכונה סערת ציטוקינים. ציטוקינים הם חלבונים המופרשים ממערכת החיסון במטרה להתגבר, בין היתר, על הדבקה נגיפית. במחלות כגון שפעת ואבולה סערת ציטוקינים גורמת למוות. מחולל נגיף הקורונה COVID-19, שהתגלה בדצמבר 2019, ובעל תסמינים דמויי דלקת ריאות. בביופסיות של רקמות שנלקחו מהמאושפזים במחלקות לטיפול בריאות, נמצאו ריכוזים גבוהים של ציטוקינים, הגורמים לתהליכי דלקת וכנראה מזיקים לחילוף גזים בריאות. אלה הם הציטוקינים שנמצאו ברקמות ובנוזלי הריאות (פעילות לא מבוקרת של ציטוקינים יכולה לגרום לקריסת מערכות חשובות של הגוף ולמות החולה. מסיבה זו מתייחסים אל ה- COVID-19 גם כאל מחלה של סערת ציטוקינים, בהסתמך על תרופות המשמשות להרגעת סערת ציטוקינים מוצעים טיפולים שונים למחלת הקורונה.
הדבורה העמלה והקורונה הסוערת
עוקץ דבורים מכיל תרכובות עם פעילות נוגדת תהליכידלקת ועם פוטנציאל להרגעת סערת ציטוקינים! מין הדבורים הנפוץ והידוע כמאביק של גידולים חקלאיים הוא דבורת הדבש (Apis mellifera). עוקץ דבורים משמש זה אלפי שנים לטיפול במחלות שונות בהן דלקות כרוניות. דלקת כרונית שונה אומנם מסערת ציטוקינים, אך המשותף לשתי תופעות פתולוגיות אלו הוא הפרשה. לאחרונה התברר לא מבוקרת של ציטוקינים. בניסויים מדעיים כי בעוקץ דבורים יש חומרים בעלי יכולת להרגיע תהליכי דלקת המלווים בהפרשת ציטוקינים. שני מרכיבים של עוקץ הדבורה אשר לגביהם יש מידע על מנגנון פעולתם, נחקרו במודלים של מחלות דלקת. האחד הוא המרכיב העיקרי של עוקץ הדבורים, הפפטיד Melittin. פפטיד זה מעכב את מסלולי העברת האותות הפעילים במערכת החיסון, ובכך הוא מחליש את המרכיב האחר, האנזים Lee and Bae.
התהליך הדלקתי (bvPLA), מעודד את 2A הייחודי לעוקץ הדבורים. מחקרים שנעשו בשנת 2016 במערכות מודל ציטוקינים שונות לבירור מנגנון הפעולה של שני חומרים אלה, הראו כי Melittin בממברנת
התא, ופעולה זו נעשית (TRPV1) גורם לשפעול קולטן הכאב (bvPLA2) בשילוב עם האנזים. מבחינת בטיחות השימוש בעוקץ דבורים לבני אדם, יש דיווחים שלאנשים שטיפלו בעצמם או טופלו בידי אחרים
בעוקץ דבורים לריפוי דלקות במפרקים ובדלקות עור שונות. היום מתבצעים ניסויים בבני אדם, ובדיווח על ניסוי שנעשה בחולי פרקינסון התברר כי הטיפול בטוח לאנשים שאינם אלרגיים לעקיצות דבורים.
מחקר ישראלי: כ-50% ממחלימי ווירוס הקורונה יסבלו חודשים מתסמינים!
מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק בדק עשרות חולי קורונה בדרגות שונות שהחלימו ומצא: כ-50% סובלים מתסמינים שבועות עד חודשים מההחלמה. במחקר נמצא כי גם לחולי קורונה במצב קל עלול להיווצר נזק ריאתי לטווח ארוך ולעומתם חולים שהיו במצב קשה לא בהכרח מדווחים על קשיים נשימתיים אחרי שהחלימו. בשבועות הקרובים ייבדקו עוד מאות חולים נוספים שכבר פנו להשתתף במחקר. כלל החולים שישתתפו ייבדקו שוב חצי שנה לאחר הבדיקה הראשונית, על מנת להבין את ההשפעה ארוכת הטווח של הנגיף על גוף האדם.
"בין התסמינים שבדקנו מצאנו חולשה כללית אצל רוב הנבדקים, תלונות על שיעול ו/או קוצר נשימה, הופעה של פיברוזיס או לייפת ריאתית, הפרעה חסימתית וחשד ליתר לחץ דם ריאתי", מסביר פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק ויוזם המחקר. "אנו עורכים את הבדיקות המקיפות על מנת למנוע החמרה בתסמינים אלו ולתת מענה בשלב מוקדם. אנו פונים לכלל חולי הקורונה אשר היו מאושפזים בבתי החולים השונים בישראל או במלוניות להשתתף במחקר. "המחקר מתאים למטופלים בטווח של 3 עד 6 חודשים לאחר השחרור מבית החולים. מומלץ לבוא מוקדם ככל שניתן כדי שנוכל לבצע מעקב ואיתור מוקדם של מחלות ריאתיות. כל חולה קורונה שהיה מאושפז באחד מבתי החולים בישראל יכול לקבוע תור במרפאת ריאות של שערי צדק ולבקש להשתתף במחקר מעקב זה".
ברחבי העולם מתקבלים בחודשים האחרונים יותר ויותר דיווחים על כך שמחלת הקורונה אינה מסתיימת לאחר ההחלמה. אלפי מטופלים מדווחים על המשך תסמינים קשים, הכוללים בין היתר אובדן זיכרון, עצבנות, קשיי נשימה, קושי בביצוע פעולות מהירות או כאלה המובילות להאצת הדופק. חלק מהחולים נזקקים להמשך טיפול בנוגדי קרישה לחודשים ואפילו לשנים ארוכות. המחקר, שממשיך להתבצע במכון הריאות של שערי צדק, בדק עד היום עשרות מטופלים שחלו בקורונה בדרגות שונות והחלימו. נבדקו חולים קלים, בינוניים וגם חולים שהיו במצב קשה. מתוצאות המחקר עולה כי כ-50% מהמחלימים שנבדקו עד כה סובלים מתסמינים ללא קשר לחומרת המחלה שלקו בה.
על פי ההערכות המרכזיות המקובלות כיום, הגורם להרס הנרחב בגוף, שעלול לגרום להצטלקויות ופגיעה תפקודית, הוא לא הווירוס עצמו אלא תגובת מערכת החיסון החמורה שהוא מייצר, הנקראת "סערת ציטוקינים". הציטוקינים הם מתווכים במערכת החיסון, האחראיים לכך שתאי דם לבנים יגיעו לאזור פלישת הנגיף, יגרמו להרס שלו על ידי הרס התאים אליהם חדר, ובליעתם על ידי תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. על פי ההשערה, התמותה מתרחשת לא מווירוס הקורונה עצמו, אלא מאותו הרס שגורמת מערכת החיסון. ההערכות הן שעם חדירת הווירוס, ישנה הפרשת יתר של ציטוקינים. הציטוקינים מגיבים באופן משמעותי ביותר הגורם להפעלה נרחבת של מערכת החיסון, ההורסת את התאים, גורמת להרחבה של כלי דם, מעמיסה על שריר הלב, עד כדי כך שאינו יכול לתפקד ומובילה ליצירת קרישי דם קטלניים שעלולים לגרום לתמותה בתוך שעות ספורות.
הטיפול בתוספי תזונה וצמחי מרפא
באחרונה עלתה השאלה אם תוספי תזונה שונים או צמחי מרפא הפועלים בצורות שונות על מערכת החיסון יכולים לסייע בהתמודדות עם מחלת הקורונה. במדיה החברתית התפרסמו ידיעות שלפיהן ויטמין C ואבץ יכולים למנוע קורונה או לסייע לחולים להתגבר עליה. בסין היה אמור להיפתח מחקר על מתן ויטמין C בעירוי לחולי קורונה, אך לא ידוע אם מחקר כזה אכן נעשה ובכל מקרה עד היום לא פורסמו תוצאותיו. מהמידע שהצטבר עד כה עולה כי אין הוכחה לכך שוויטמין C או אבץ או תוספי תזונה אחרים מסייעים להתמודדות עם נגיף הקורונה, ולכן גם אין המלצה מבוססת ליטול אותם. הועלו גם השערות בנוגע לצורך לתת תוספת של ויטמין D לכלל האוכלוסייה כדי להגביר את עמידות הגוף לנגיף הקורונה. מומחי רפואה רבים בארץ ובעולם אכן ממליצים ליטול ויטמין D בתקופת הקורונה, אך נכון להיום אין שום קריאה רשמית של ארגון בריאות ממשלתי או כלל־עולמי ליטול ויטמין D כדי למנוע קורונה או כדי לטפל בה.
לסיכום:
נגיף הקורונה מחולל משבר בריאותי, כלכלי וחברתי בכל העולם. עד כה הוא קטל קרוב לחצי מיליון בני אדם ברחבי העולם, ואם לא ייבלם בקרוב בדרך זו אחרת יש חשש שהוא יקטול עוד מאות אלפים וידרדר את האנושות למיתון חמור וממושך. במקביל מתנהל כעת בעולם מאמץ רחב היקף הן לפיתוח חיסון למחלה והן למציאת תרופות שיאפשרו לרפא את החולים. המאמץ בתחום התרופות נחלק לשניים: מאמץ לפתח תרופות חדשות למחלה ומאמץ לבחון תרופות קיימות שאולי יעילות גם לטיפול בקורונה. בהקשר של התרופות עולות בקרב הציבור שאלות נוספות: האם הטיפול התרופתי שמקבלים רבים לבעיות אחרות שאינן קורונה עלול להחמיר את הקורונה? האם יש המלצות מיוחדות למטופלים שצורכים תרופות באופן קבוע?
לעת עתה מתנהלת המלחמה בקורונה בעיקר באמצעות מאמץ לבודד את האנשים ולמנוע הדבקות נוספות ובאמצעות מתן טיפול תומך (בעיקר מתן נוזלים וחמצן) למי שחלו במחלה ונקלעו למצוקה נשימתית. יש לציין שהנדבקים שעלולים לסבול מתסמינים קשים של המחלה הם בעיקר קשישים ומטופלים שסובלים ממחלות רקע כמו סוכרת, מחלות של הלב ושל כלי הדם, לחץ דם גבוה ומחלות נשימה כמו אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). עם זאת יש לציין שהתקבלו דיווחים על מקרי תמותה גם בקרב חולים צעירים שהיו ללא גורמי סיכון וללא מחלות רקע.
האם קיים טיפול תרופתי יעיל לקורונה ולסערת הציטוקינים? נכון להיום אין עדיין טיפול תרופתי יעיל נגד נגיף הקורונה, אך נבדקת היעילות של תרופות שכבר קיימות – חלקן על המדף – ואשר משמשות לטיפול במחלות אחרות. המידע על יעילות התרופות האלה לטיפול בקורונה הגיע בתחילתו בעיקר ממחקרי מעבדה, אך לאחר מכן נעשו גם מחקרים קליניים בבני אדם. יש להדגיש: כל התרופות שנבחנות כיום לטיפול בקורונה ניתנות אך ורק בבתי החולים ואך ורק למי שמצבם מוגדר קשה או בינוני. התרופות האלה אינן ניתנות למי שמצבם מוגדר קל, והן אינן נמכרות לקהל הרחב בבתי המרקחת כדי לטפל בקורונה משום שיש להן תופעות לוואי המחייבות ניטור והשגחה בבית חולים.
בברכה, סולומון יעקב
(מטפל אלטרנטיבי ומומחה לאיורוודה)
** נחשפתם או נדבקתם בנגיף הקורונה הסיני הקטלני? זקוקים לייעוץ ואו לטיפול רפואי אלטרנטיבי מקצועי? מומלץ לבצע שיחת ייעוץ חינם!
