מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה

הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. הנזקק לטיפול, מן הראוי שיפנה לייעוץ אצל רופא או תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות

מיגרנה היא לא סתם כאב ראש. יכולים לנבוע ממנה סיבוכים ועד לאירוע מוחי או דמנטיה. מחקרים רחבי היקף מצאו שבארה"ב, בין 16-22% מן המבוגרים דיווחו על אירועי מיגרנה או כאבי ראש עזים. שם, כאבי ראש עזים או מיגרנה הם סיבה חמישית לטיפולי חירום בבתי חולים כל שנה. ככל שהשתכללו שיטות בדיקות המוח, נמצא שמיגרנות יכולות לגרום במוח נזקים בדומה למה שקורה עם אירוע מוחי, שיתוקים ודמנטיה. ממצאים רפואיים מלמדים שאצל חולים עם היסטוריה של מיגרנות יש סיכון לחלק מהבעיות המוחיות היותר קשות.
הטיפול הרפואי הקונוונציונאלי במיגרנה הוא עם תרופות הניתנות גם למצבי אפילפסיה. בטווח קצר, תרופות כאלו גורמות להקלה. אך, כמו עם תרופות כימיות אחרות, יש איתן תופעות לוואי ואין הן מרפאות את הבעיה מיסודה. כאשר מדענים חיפשו חלופה לתרופות אלו, הם גילו שני חומרים להם יש שתי איכויות מרפא במקביל והן פועלות כנגד השינויים במוח, שמלכתחילה גורמים למיגרנה. שני חומרים אלו, גסטרודין שהיא תרופה צמחית סינית ומגנזיום, ממתנים שינויים פתאומיים שקורים בנוירוטרנסמיטורים והם עשויים לרפא כאבי מיגרנה קשים וגם לשפר את זרימת הדם אל המוח. שניהם פועלים להרגעת הסערה שיוצרים הנוירוטרנסמיטורים, סערה שגורמת למיגרנה ובמקביל הם מספקים למוח חומרים מזינים עם מחזור הדם. במאמר זה תוסבר הדרך בה שני חומרים אלו מספקים הקלה והגנה נגד מיגרנות.
מסתבר שיש משותף בין מיגרנות והפרעות מוחיות אחרות
לפני ובמהלך התקפי מיגרנה, יש פחיתה בזרימת הדם לאזורים מסוימים במוח. אז יש הפרעות בפעילות אזורים אלו, מה שמביא לחוסר איזון בפעולת חלקי מוח שונים. תופעה זו קורית ביתר חומרה אם יש אירוע מוחי או דמנטיה מהפרעה בזרימת הדם למוח – מה שגורם להפרעות קשות בחשיבה הגיונית ובזיכרון ובסופו של דבר לתמותה. סריקת מוח מלמדת שאצל אנשים שסובלים ממיגרנות יש שינויים מהסוג שמוצאים אצל הסובלים מאירוע מוחי או דמנטיה. ומספר מחקרים מלמדים שאצל הסובלים ממיגרנה כרונית יש סיכון רב יותר לאירוע מוחי ולדמנטיה. יש אצלם גם שינויי במספר מרכזים חיוניים במוח. במצב נורמאלי יש איזון בין מרכז המקבל גירויים למרכז במוח שאחראי על תגובה. כאשר יש גירוי פתאומי ואין פעילות מספקת של הנוירוטרנסמיטר גאבא, יש סערה אלקטרונית בדומה למה שיש בזמן התקף אפילפטי. התמשכות של מצבים כאלו גורמת למצב הרעלה במוח, כפי שיש במצבי דמנטיה ואלצהיימר. מסתבר שהחומצה האמינית גאבא עוזרת להחזרת האיזון בין גירוי לפעולה. לעומת זאת, לתרופות כימיות שאמורות לעזור לאיזון כזה יש שלל תופעות לוואי. יש תרופות טבעיות יעילות וללא תופעות לוואי.
תרופה אחת כזאת היא גסטרודין המופק מצמח ממשפחת הסחלביים. היא נמצאת בשימוש כבר מזמנים עתיקים ברפואה הסינית, לטיפול בבעיות חוסר איזון במוח ובמערכת העצבים המרכזית. במחקרים נמצא שתרופה זו משפרת את זרימת הדם למוח ובסין משתמשים בה, ובהצלחה, לטיפול באנשים שעברו אירוע מוחי שאצלם צמצום בזרימת הדם למוח הוא סכנת חיים. תרופה צמחית זו עוזרת מאוד לאיזון בין עצבי הגריה לעצבי הפעולה ובכך תועלתה גם לחולי אפילפסיה. חומר זה מונע את פעולת האנזים שמפרק את הנוירוטרנסמיטור גאבא ובכך גאבא חוזר לכמות נורמאלית במוח. תרופה צמחית זו מפחיתה רמות של נוירוטרנסמיטורים מעוררי גירוי שמצמצמים זרימת דם למוח. היא נמצאה עוזרת אפילו במצבים של צמצום רב של זרימת דם למוח כאשר יש אירוע מוחי. שיפור זה בזרימת הדם כמובן מיטיב את מצבם של הסובלים ממיגרנות. בניסוי עם 90 חולי מיגרנה שקיבלו או גסטרודין או תרופה בשם פלונריזין, נמצא שהתרופה הצמחית עזרה יותר – גם בטיפול ממושך לא היו איתה תופעות לוואי. במחקר השוואה נוסף נוכחו שגסטרודין בבירור עזרה יותר.
ערכו של המגנזיום
מגנזיום פועל יחד עם הגסטרודין למניעת מיגרנות. חשוב לדעת מספר עובדות לגבי מיגרנות: א. מיגרנה היא מחלה שכיחה שפוגעת בשגרת החיים. ב. לרפואה המקובלת כמעט ואין פתרונות לטיפול בהתקפי מיגרנה, בעוד שהמציאות היא שמיגרנה מעלה את הסיכון אצל הסובלים ממנה לאירוע מוחי או דמנטיה. ג. ברפואה המקובלת מטפלים במיגרנה עם תרופות הניתנות לחולי אפילפסיה, אך לתרופות אלו יש תופעות לוואי רבות וקשות.
שני תכשירים טבעיים, גסטרודין ומגנזיום, פועלים באותם מסלולים כמו התרופות, אך ללא כל תופעות לוואי. בנוסף, שני תכשירים טבעיים אלו משפרים את זרימת הדם אל המוח ובמחקרים קליניים הם נמצאו עוזרים נגד מיגרנות, כמו גם נגד בעיות מוחיות אחרות.
מגנזיום משלים את פעולתו של הגסטרודין לשם טיפול ומניעה של מיגרנות. למגנזיום יש תפקיד רב ערך בזרימת הדם למוח וגם בתגובתיות של גירוי ומניעתו במוח. מחקרים הראו שאצל כמחצית מהסובלים ממיגרנה, בזמן התקף יש להם במוח כמחצית מכמות המגנזיום האופטימאלית ובמקביל יש להם עודף של סידן שם. אז יש פחות זרימת דם למוח ומתפתח התקף של מיגרנה. מסתבר שלהגדלת כמות המגנזיום בדם בזמן מיגרנה יש תפקיד מרכזי בבלימתו של מצב כזה. נטילת מגנזיום משפרת הן את כמות הדם המגיעה למוח והן גורמת לו להיות יותר נוזלי – פחות סמיך. גם זו נקודה חשובה ביותר בטיפול במיגרנה.
כמו הגסטרודין, גם למגנזיום יש השפעה מאזנת בין הגירוי והרגעת האיתותים של הנוירוטרנסמיטורים למוח. כך, כשיש די מגנזיום, אין גירוי יתר למוח. כך המוח נעשה רגוע יותר. בנוסף להורדת גירוי המוח, המגנזיום פועל גם במסלול של פעילות הגאבא, ובכך יש תוספת הרגעה ל"סערה" האלקטרונית במוח בזמן התקף מיגרנה. 6 מחקרים שונים אישרו את אפקט המניעה שיש למגנזיום לגבי מיגרנות.
נשים רבות סובלות כאבי ראש בזמן המחזור החודשי, בניסוי של מתן מגנזיום ופלסבו, נמצא שרק המגנזיום הפחית כאבי ראש כאלו וגם בעיות טרום מחזוריות.
בניסוי נרחב נמצא שמתן 600 מ"ג מגנזיום דיציטראט ליום לעומת פלסבו, רק למגנזיום במינון זה הייתה השפעה לצמצום משך וחומרת כאבי הראש. עם טיפול כזה היו ב- 42% פחות התקפי מיגרנה לעומת המצב עם הפלסבו, שם הייתה הקלה רק אצל 15% מנוטלות הפלסבו. מתן מגנזיום ציטראט בזמן מיגרנה בעירוי לוריד הביא להעלמות מוחלטת של המיגרנה, תוך 15 דקות, ב- 100%, לעומת 17% עם עירוי פלסבו לווריד.
עד כה, נערכו לפחות 6 מחקרים שהוכיחו את תועלתו של המגנזיום בהשוואה לפלסבו כמפחיתי אירועי מיגרנה וכמצמצמים את חומרתה.
מיגרנה מצויה כיום במקום ה- 20 מבחינת שכיחותה ברשימה של מחלות כרוניות. מוכרים שני סוגי מיגרנה: עם אאורה ובלעדיה. מיגרנה ללא אאורה שכיחה יותר והתסמינים שלה קשים יותר. משכה יכול להיות בין 4 ל- 72 שעות. יש כאב ראש בצד אחד, עם בחילה ולעיתים הקאות ועם רגישות לאורות, לקולות ולריחות. כאבי ראש אלו מחמירים אפילו עם פעילות יומיומית רגילה.
מיגרנה עם אאורה מלווה בסימפטומים נוירולוגיים מקומיים. נמשכים 5 עד 20 דקות לפני תחילת המיגרנה.
סימנים מקדימים למיגרנה יכולים להתרחש כבר מספר ימים לפני ההתקף ובדרך כלל הם יכולים לכלול עייפות, קשיי ריכוז ונוקשות בשרירי העורף.
מקור
Control Underlying Factors Behind Migraines January 2014 By Stephen Grant