המנחה ד"ר ליאנה סופר, רופאת MD: .
רופאה כללית, מוסמכת לטיפול בהיפנוזה,
מחברת הספר "חלומות היפנוטיים",
מנהלת את "מרכז אור הנפש" בפתח תקוה.

 

האם ידוע לכם, שבשלב מסוים בחייכם תצטרכו להתמודד עם בעיית אוסטיאופורוזיס (OP)?

מדובר בהידלדלות העצם בעקבות בריחת סידן.  OSTEOPOROSIS – פירושו – התפוררות העצם.

לרוב, מחלת ה-OP מתפתחת אצל נשים בגיל הבלות. גברים סובלים ממנה פחות, ובעיקר בגיל די מתקדם.

סיבה עיקרית ל-OP אצל נשים בגיל הבלות היא חוסר אסטרוגנים (הורמוני נשים), המשתתפים בתהליך של בניית עצם.

אנו חיים את חיינו בלי לחשוב על העתיד. אנו מתפקחים ומתחילים להעריך את חיינו כאשר המחלה כבר מתדפקת על דלתנו. כמה פעמים אמרנו לעצמנו: אילו ידעתי קודם… יכולתי למנוע זאת?

אנחנו עדיין יכולים למנוע את התפתחות ה- OP.

 

כיצד  עושים  זאת?

האם עלינו לשנות את אורח החיים שלנו?

האם עלינו לשנות את הרגלי התזונה  שלנו?

אולי…..

 

המחקרים שנעשו ברחבי העולם גילו שצמחונים לוקים ב- OP בשיעור נמוך מאוכלי בשר. זה קורה בגלל שאיבוד העצם נמוך יותר אצל צמחונים. מסתבר שאכילת בשר גורמת לבריחת סידן מואצת וכתוצאה מכך, להידלדלות העצם.

כמות הזרחן בבשר פי-40 גבוהה מכמות הסידן .לצורך הטמעת חלבון מן החי המכיל זרחן, נדרשת כמות רבה של סידן. בהעידר של סידן זמין, הוא נלקח מהעצמות. מקור נוסף לכמויות של זרחן – משקאות קלים ומוגזים. שתיית משקאות אלו בגיל הבלות עשויה להחמיר את הדלדלות העצם.

 

בעקבות המחקרים התגלה, שהעלאת צריכת חלבון מן החי פי-3 מכפילה את הפרשת הסידן בשתן.

כמו כן, גם גופרית נמצאת בבשר בכמות די גדולה והיא מגבירה את הפרשת הסידן בשתן.

ידוע שאיבוד סידן בשתן מואץ בסביבה חומצית. שתן הופך להיות חומצי עקב ריבוי חומצות אמינו המכילות גופרית בתפריט בשרי. אבל, הוספת אשלגן לתפריט בשרי מפחיתה שיעור בריחת הסידן בשתן. אשלגן מבטל חומציות   בשתן, מבסיס אותו ומונע בריחת סידן אצל אוכלי בשר.

 

גם מינרל נוסף, הנטרן, גורם לאובדן סידן. נטרן מתחרה בסידן על ספיגה חוזרת בכליות. זאת אומרת, עלינו להפחית בצריכת נטרן (מלח,חמוצים ועוד), כדי להגביר את ספיגת הסידן חוזרת ולמנוע את בריכתו דרך השתן.

נשים בגיל המעבר, אשר צורכות 7 גר' מלח ביום (כפית אחת), עתידות לאבד 1% ממסת עצם מדי שנה. בגיל 75 הן עשויות לאבד כ- %25 ממסת העצם.

לתפקודו התקין של גוף האישה בגיל הבלות, בדרך כלל מספיקה כמות קטנה של המלח, כ-2 גר' ביום. ניתן לקבל מלח מאכילת מזונות מלוחים, כמו אצות ים, סלק, סלרי וכו'. רצוי להמעיט בצריכת מלח ים העשיר בנטרן.

 

בתפיסה הקונבנציונלית רווחת הדעה שמוצרי חלב ותכשירי סידן תעשייתיים מונעים בריחת סידן. טענה זו אינה מדויקת.

סידן נספג בקיבה, לספיגתו התקינה של סידן קרבונט, דרושה סביבה חומצית. כ-%40 מנשים מבוגרות   סובלות מחוסרחומציות בקיבה (חוסר חומציות ראשוני או כתוצאה מלקיחת תכשירי חוסמי חומציות בקיבה, כמו  פמו, גסטרו, זוטון, לוסק, קונטראלוק, מאג'ל וכו'). ידוע שגם עם ההתקדמות בגיל, החומציות בקיבה הולכת ופוחתת.

בסביבה לא חומצית סידן קרבונט (תכשירי סידן קונבנציונליים לרוב מכילים סידן קרבונט) נספג בשיעור של כ-4%.בסביבה חומצית סידן קרבונט נספג בשיעור של כ-% 22.

לעומת זאת, לקטט וציטרט (מלחים אחרים של סידן) נספגים יותר טוב. ציטרט עדיף על פני לקטט כי הוא נספג בשיעור של כ-% 45. מבחינה ביולוגית זמינותו של ציטרט הגבוהה ביותר ואף ספיגתו טובה הן בסביבה חומצית והן בסביבה בסיסית.

% 95 מציטרט הסידן מהמזון נטמע בגוף, ורק %5 מופרשים בשתן. כמו כן, ציטרט הסידן כמעט ולא גורם ליצירת אבנים  ובכליות לעומת הקרבונט, אלא משמש כמונע את היווצרות האוקסלטים (אבני שתן) בשתן, ואף מסייע להמסתם. כמו כן, ציטרט של סידן סופח מתכות כבדות ומגביר השתנה. הוא היעיל ביותר מכל תכשירי הסידן המשווקים היום.

בנוסף לתכשירי סידן מקובל להוסיף לטיפול  ב-OP גם את ויטמין D. אצל החולים עם OP, רמת המגנזיום (אלמנט החשוב לתפקוד הגוף) נמוכה. זה מאופיין על ידי רמה נמוכה של אחת המטבוליטים של ויטמין D. כאשר רמות המגנזיום תקינות, גם תהליך ההיווצרות של ויטמין  Dתקין. צריכת מוצרים המעושרים בויטמין D (תלוי בכמות הויטמין), מפחיתה את ספיגת המגנזיום. מצד שני, לקיחת ויטמין D ללא בקרה, גורמת להיפרקלצמיה (רמה גבוהה של סידן בדם) ,אשר לכשעצמה מסוכנת לבריאות.

למניעת OP חשובים גם הויטמינים 12B, 6B וחומצה פולית. הויטמינים הללו מסייעים להמרת חומצת אמינו מטיונין לציסטיאין. אם יש בהם מחסור, כמות של הומוציסטיאין בדם עולה. ידוע שהומוציסטיאין ברמות גבוהות גורם למחלת לב כלילית ולטרשת עורקים (עקב הפרעה לאיחוי קולגן ופגיעה במבנה העצם). חומצה פולית מפחיתה את כמות ההומוציסטיאין בדם בנוכחות של ויטמינים מקבוצת B. ויטמין 12 B ונחושת מסייעים להפעלת אוסטיאובלסטים (תאים שבונים עצם).

כמו כן, לקטוז החלב (סוכרחלב) מעכב קליטת נחושת (מינרל חשוב) מהמזון.

כמו כן, גם ויטמין K מסייע ליצירת תאי עצם (אוסטיאוקלצין) וגורם למינרליזציה טובה. הוא נמצא לרוב בעלים ירוקים.

   בורון. מינרל חשוב זה מפעיל את הורמון אסטרוגן ואת ויטמין D בכליות. נטילתו אצל נשים בתקופת הבלות מפחיתה את בריחת הסידן ומכפילה את יצירתו של 17-בטא– אסטראדיאול (אסטרוגן). בורון נמצא בירקות עליים, בקטניות ובאגוזים.

אסטרוגנים צמחיים (פיטואסטרוגנים), המצויים לרוב בפולי סויה שטרם עברו תהליכי חימום או הקרנה, טובים לשימוש למניעת OP אצל נשים. הם פועלים בדומה לאסטרוגן האנושי אך שיעור תופעות הלוואי מלקיחתם נמוך יותר.

נטילת סטרונציום (אלמנט חשוב לתפקוד הגוף), מקלה על כאב בעצמות וגורמת לעלייה בצפיפות העצם. הנ"ל  מצוי בשיניים  ובעצמות הגוף בריכוז גבוה.

 

על סמך מה שנאמר לעיל ניתן לבחור תזונה אשר תורמת לבריאות עצמות מירבית ומונעת התפתחות של OP. 

 

סידן. רמתו גבוהה פי-11 בטחינה משומשום מלא ומכבישה קרה מאשר בחלב .

סידן מצוי בירקות כרוביים ובברוקולי. קליטתו מצמחים גבוהה ביותר.

אילו גורמים פוגעים בספיגת הסידן?

בארה"ב בשנות 1986 –1980 נערך מחקר, שבו השתתפו כ-85000 אחיות מבתי חולים. המחקר בדק השפעת קפאין על  בריחת סידן ועל הופעת שברים בעצמות.

אחיות מקבוצה ראשונה שתו  4-5 כוסות קפה ביום ונמצאו בסיכון גבוה פי- 3 לשבר בצוואר הירך.

אחיות מקבוצה שניה שתו מעל 4 פחיות קולה (מכילה קפאין) ביום ונמצאו בסיכון גבוה פי-1.5 לשברים.

אחיות מקבוצה שלישית שתו תה באותן הכמויות, אך לא העלו את הסיכון.

ניתן להסביר את התוצאה בכמות קטנה של קפאין אשר נמצא בתה. בנוסף לכך, תה מכיל פלואור אשר ידוע כחשוב לעצמות ולשיניים.

 

האם עישון מגביר סיכון להתפתחות של OP? למרות שאצל מעשנים תכולה כללית של מינרלים נמוכה  ב-% 30- 15,לא הוכח קשר סיבתי ישיר להתפתחות של OP. אבל דווקא בקרב המעשנים, צריכה של קפה, של מלח ושל בשר די גבוהה, אשר מגבירה את הסיכון להתפתחות ה- OP.

האם צריכת אלכוהול מגבירה בריחת סידן? לפי המחקרים, צריכה של 25 גר' האלכוהול ליום, כולל בירה וליקר, מגבירה סיכון של שבר צוואר הירך פי- 2.3 .

 

לסיכום.

1.מומלץ להפחית ב-:

שומן וחלבון מן החי, סוכרות מזוקקים, אלכוהול ,משקאות מוגזים, מוצרים המכילים קפאין (שוקולד, קפה, קולה,  קקאו וכוי).

2.מומלץ לאכול בכמות גדולה:

פרות, ירקות עליים, קטניות, אגוזים, גרגרים כחולים, שחורים וכהים, קליפות פרי הדר ופרות צבעוניים (מכילים פלבונויאידים), ירקות כרוביים, ברוקולי, טחינה משומשום מלא ומכבישה קרה, מזונות שמכילים אשלגן.

3.לעסוק בפעילות גופנית כטיפול וכמניעה: הליכה במשך כשעה, 3 פעמים בשבוע מונעת התפתחות של OP. מנוחה   מגבירה בריחת סידן דרך השתן והצואה.

4. מומלץ לקחת תוספות תזונתיות כמו: קלציום ציטרט, מגנזיום ציטרט, ויטמין 6B, חומצה פולית, ויטמין 12 B, בורון ,סטרונציום לקטט.

לפני לקיחת התוספות כדאי וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע.

 

ברפואה הקונבנציונלית מקובל לתת אחד מהתכשירים הבאים: קרבונט סידן, ויטמין D, פוסלן, אסטרוגנים, אביסטה, מיאקלציק. לכל אחד מהתרופות הללו יש יתרונות וחסרונות. בחירת הטיפול צריכה להיעשות בשיתוף עם מטופל, תוך קבלת פרטים על השלכות אפשרויות של הטיפול.

חשוב להתאים תזונה נכונה בהתחשב בהרגלים של מטופל כדי למנוע ממנו מפח נפש ותסכול. להיבט נפשי יש השפעה אדירה בכל הקשור לבריאות. חשוב להגיע להסכמה מלאה עם מטופל בנוגע לשינויים בתפריט באורח חיים.

לצורך רגיעה ולשחרור מלחץ נפשי מומלץ לשלב שיטות של הרפיה ושל היפנוזה עצמית.

כי ידוע ש…

נפש בריאה בגוף בריא וגוף בריא עם נפש בריאה.

בהצלחה!

 

© כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה סופר.