בבואנו לחקור ולברר בדבר מע' העצבים (המע' הנוירולוגית) נעשה קודם כל סדר בדברים. מאחר וכל גופינו מרושת בעצבים החשים ומעצבבים לעברנו, נתחיל בראש ובראשונה מן הראש כמובן. שמה יושבת לה בבטחה מע' העצבים המרכזית כמו חדר בקרה ראשי עם פיקוד על יתר השלוחות אשר עליהן היא חולשת. הן הראש והן עמוד השדרה מייצגים את המע' המרכזית ובכף הרגל יבואו לידי ביטוי בבהונות הגדולות (הבוהן הראשונה זו המייצגת את הראש) ובקשת של כף הרגל אשר מציינת את ע.ש.  ישנה גרסה הטוענת כי למעשה בכל אחת מבהונות רגלינו ישנה השתקפות בזעיר אנפין של הראש ומערכת העצבים המרכזית אולם הפעם אתייחס לגישה הקלאסית המשייכת את הבוהן הראשונה בכל רגל לראש ואילו את יתר האצבעות לשאר החושים כגון ראייה שמיעה ועוד.

המע' ההיקפית כוללת את כל שאר איברי הגוף השונים אשר מקבלים תמסורת ותשדורת הן מהמוח והן מתגובות חיצוניות. למעשה כל איבר שניגע בו ברגל יגע  בין היתר בקצות עצבים אלו ואחרים.

המע' המוטורית תדבר על תנועה והפעלה.

הסנסורית על תחושות:  סוגי כאב שונים, חום, קור, מגע רך, מלטף המתורגם לנעים עבורי או שמא מגע קשה ומחוספס המתורגם ללא נעים מצדי.

הסיפאטתית תדבר על מצבי דחק ומתח מתמשכים או רגעיים. (כפי שכבר צוין במאמרי הקודם על מנגנון שלושת ה-f).

ואילו הפרא-סימפאטתית תעיד על מצבי רוגע ונינוחות לאחר שהסכנה חלפה עברה לה (ואולי היא מעולם לא היתה קימת בעולם המושגים שלנו).

במצבי דחק הגוף יהיה דרוך וקפוץ יתר על המידה במטרה לנטרל את האויב או המפגע המסכן אותנו. האישונים יתרחבו ע"מ לקלוט יותר פרטים במרחב. הנשימה תהיה מהירה וגם הדופק לא יהיה סדיר. האדרנלין בדם יהיה ברמות גבוהות ומידת העירות גם כן. האפשרות של לקום ולברוח, או  לצאת למלחמה (הילחם או נוס על נפשך) תהיה קיימת ברקע. ישנם מקרים שדווקא קיפאון במקום יכול לשמש כמנגנון הגנה לשעות הדחק כמו חיות בטבע אשר מגינות על עצמן מפני הטורפים ועושות עצמן מתות. רוב הטורפים מעונינים בבשר טרי וחם וברגע שהם "מאמינים לרמייה" הזו הם מעדיפים להתרחק ולמצוא קורבן אחר, היות ובשר מת כבר אינו מאתגר אותם וגם אינו מזין ומזמין כמו בשר חי, חם וטרי ישר מהאש היצרית.

במצבי רוגע הגוף יהיה רפוי, נינוח, הבנאדם ינהג בשיקול דעת ויסכים גם להתמסר לטיפולים בכיף.     האפשרות לעצום עיניים ולהפקיד את גופינו לטיפול תהיה עצומה ולא נחוש כי אנו מפקירים עצמנו, כי אם מפקידים גופינו, נפשנו ורגשותינו בידיים טובות.

כאן המקום לציין כי אנשים אשר חווים סטרס מתמשך לאורך שנים גורמים לבלאי, הן של המערכת העצבית והן של המע' החיסונית וההורמונאלית גם יחד.

מנגנון ההגנה שלהם הופך לזייפני משהוא והם מוצאים עצמם עם לא מעט "קריאות שווא".

הכוונה למושג האחרון שציינתי היא כי אנשים אלו מאחר "והרגילו" את גופם ונפשם לרמות מתח גבוהות לא אחת גורמים לכך שגופם יאבד את מנגנון הבקרה של עצמו וכל תזוזה הכי קטנה תגרום לקריסה של המערכות. פעמים רבות הם עלולים לחוש ברע גם כשבפועל אין ממצא פתולוגי. הם מועדים לפורענויות כמו התקפי לב, אירועים מוחיים, פלפיטאציות (אי סדירות בדופק הלב), התעלפויות, יל"ד (יתר לחץ דם)

וכמובן שגם נוטים לרגוז בקלות.

הטיפול הרפלקסולוגי  על מע' העצבים יעשה כך:

נמפה את הבוהן אשר מייצגת את הראש (כמובן שבשתי הרגליים כל אחת בנפרד) כלפי מטה. נעבוד בתנועות זחל וגם בסיבובים ספיראליים לאורך כל קשת כף הרגל הלא היא  ע.ש. עד אשר נגיע אל הסאקרום בתחתית. מאחר ומקלעת הסאקרום (העצה) משפיעה על האיברים המצויים בקרבת האגן כגון איברי- המין  והרבייה אשר גם פועלים  בסמוך לאיברים מפני הפסולת, הכליות וכל הקשור לצ'אקרת הבסיס אשר בא לתת מענה לביטחון הראשוני והכי בסיסי עבור קיומינו בעולם הזה.

טיפ קטן: למי אשר סובל מיל"ד נעשה עבודת זחל כלפי מטה.

ולאילו הסובלים מל.ד. נמוך או אנמיה נעבוד בעיקר כלפי מעלה.

עבודת הרגעה למע' העצבים תעשה כך:

נעבור על התעלה אשר מתחת לאצבעות בעבודת זחל, נמשיך אל הראש וע.ש. בשני מסלולים סיבובי/זחל

ולבסוף נסיים במקלעת השמש ע"י עבודה סיבובית עם כיוון השעון או שרק נבחר להניח את האגודלים שלנו בהצלבה על ה-s.p.  וננשום עמוק יחד עם המטופל וזאת במטרה להרגיעו ע"י דוגמא אישית.

המעניין  הוא כי בעת שאנו נלמד עצמנו לנשום נכון בצורה מלאה ונינוחה  בעת הטיפול,  המטופל באופן לא מודע יתחיל לנשום עמוק גם כן. כך נצא נשכרים פעמיים, כי ברגע שאנחנו עובדים נכון עם גופינו בעת הטיפול, המטופל יחוש בנינוחות שלנו ואף הוא יגיב טוב יותר לכל התהליך. טיפול כזה בהחלט יכול להטעין את המטפל ולהותירו רענן גם להמשך היום.

וכיוון שבע.ש. עסקינן, הרי שהכירופרקטיקה המתבססת על איבחון באמצעות חוליות ע.ש. יכולה להיכנס לתמונה מן ההיבט הרפלקסולוגי ובעת שנעבוד על אזור הייצוג שלהן  בקשת הרגל, נוכל לאבחן חסימות ולחוש קריסטלים באם אכן  קיימים כאלו אצל המטופל.

פירוש המילה כירו-יד ופרקטיקה – עשייה, מעשי. כלומר המילה כירופרקטיקה משמעותה: עבודה הנעשית ידנית. דניאל דיוויד פאלמר(קנדי שהיגר לארה"ב) שהיה פיזיולוג ואוטודידקט פיתח את הכירופרקטיקה. וגם אנו כרפלקסולוגים יכולים להיעזר ולהנות מפירותיה דרך הרגל ושינוי ההרגל.