מדי שנה מתבצעים בישראל מאות ניתוחים בבסיס הגולגולת, רובם ניתוחים להוצאת גידולים שפירים מאזור בסיס הגולגולת. כיוון שבמרבית המקרים מדובר בגידולים שפירים, כריתתם המלאה יכולה להוביל לריפוי של החולה ולחזרתו לחיים נורמאליים , אף על פי שניתוחים אלו מתבצעים בסמוך למבנים חיוניים במוח, כשמטבע הדברים קיים חשש גדול בקרב המטופלים מפני פגיעות נוירולוגיות בלתי הפיכות. חשש זה מקורו בניתוחי מוח מסובכים שבעבר אמנם הסתיימו בהצלת חיים אך בפגיעה קשה באיכות חייהם של המנותחים.

לצערנו, למרות שהשכיחות להתפחות גידול במוח עולה עם השנים, אין דרך לצפות מראש את צמיחתו של הגידול, להגדיר קבוצות סיכון או לנקוט באמצעי מניעה טרם הצמיחה.

ניתוחים להסרת מנגיומות (גידולים שפירים) וגידולים אחרים, שבסופם המטופל יוצא מחדר הניתוח עם מינימום פגיעות נוירולוגיות, מתאפשרים הודות לתת ענף העוסק אך ורק בכירורגית בסיס הגולגולת, תוך הסתייעות בטכניקות מתקדמות והכרת האנטומיה המוחית על בוריה, שהתפתח בשני העשורים האחרונים . העקרונות הניתוחיים מתבססים על מינימום מניפולציה של מבני המוח השונים בהליך, תוך מציאת דרכים חלופיות להגיע לגידול ולכרות אותו, על מנת לא לפגוע במבנים השונים העוברים בסמוך לגידול או בתוכו.

בסיס הגולגולת מחולק לשלשה חלקים:

הבסיס הקדמי, בו מצויים האונות הקדמיות, עצבי הריח ועצבי הראייה,

הבסיס האמצעי בו מצויים האונות הטמפורליות, העורקים הקרוידיים, העצבים המעניקים את התנועתיות של גלגל העין ועצב התחושה של הפנים.

והבסיס האחורי, בו נמצא גזע המוח והמעבר לחוט השדרה, עצבי השמיעה,עצבי התנועה של הפנים והעצבים המפעילים את מנגנון הבליעה והלשון. הטכניקה החדשה מיטיבה להתמודד עם גידולים המתפתחים בבסיס הגולגולת, חרף המבנה האנטומי המורכב שמקשה על דרכי ההגעה לגידול.

הגידולים באזור זה מקורם במבנים של בסיס הגולגולת עצמו; בעצמות או ברקמות החיבור הבונות את הגולגולת, או ברקמות העוטפות אותו; בסינוסים הפרה נזאליים, בפרינקס, ברקמות החיבור, בקרום המוח, בעצבים הקרניאליים, בכלי דם ובגידולים ממקור בלוטת יותרת המוח.

הגידולים המערבים את בסיס הגולגולת קיים מכנה משותף- הקושי הניתוחי הכרוך בהסרתם, בשל עומק מיקומם.

הגידול השכיח ביותר הינו המנינגיומה גידול, בדה"כ שפיר, שמתפתח מקרומי המוח השונים (הדורה, הארכנואיד והפיה) וגורם ללחץ על רקמת העצב. המנגיומות מהוות 13-26% מכלל הגידולים המוחיים הראשוניים, כשהשכיחות באוכלוסיה הינה 6 ל-100,000 והיא עולה עם הגיל. גידולים אלו עלולים להתיישב על העצבים המעצבבים את איברי הראש והפנים ובכך להשפיע על חוש השמיעה, הריח, הטעם, שיווי המשקל ואף לגרום לתחושות של כאב חד בפנים. לכן, תפקוד לקוי ומתמשך של אחד החושים הנ"ל, מצדיק בדיקת MRI.

אחת המנינגיומות הנפוצות יחסית היא זו הצומחת בבסיס הגולגולת הקדמי, מעל ארובות העיניים.

גידול מסוג זה ילחץ על עצבי הראיה ויתבטא בהפרעות ראיה שונות כגון ירידה בחדות הראיה, טשטוש ראיה,הפרעה בראיית צבעים, בצקת דסקות והפרעה בשדה הראיה. הירידה בראיה הינה הדרגתית והטיפול המקובל כיום הוא נוירכירורגי, כשמטרת הניתוח הינה להסיר את הלחץ מעצבי הראיה ולבצע כריתה שלמה של הגידול ככל האפשר.

במהלך ניתוחים לכריתת מנגיומה המערבת עצבי ראיה, הניתוח מתבצע תחת הכוונה של מיקרוסקופ רב עוצמה וכולל הפרדה מיומנת ועדינה של העצבים מן הגידול. ככל שהניתוח מבוצע בשלב מוקדם יותר, הסיכוי לכריתה שלמה של הגידול ושימור תפקוד עצב הראיה גבוה יותר.

סוג נוסף של גידול שפיר הינו האקוסטיק נוירינומה, גידול שמקורו בעצב השמיעה. גידול זה אופייני למבוגרים בעשור הרביעי לחייהם עד העשור השישי ושכיח יותר בקרב נשים.

הסימפטומים האופייניים לגידול מסוג זה הם ירידה הדרגתית בשמיעה בצד בו מופיע הגידול, הפרעה בשיווי המשקל, וצפצופים באוזן. כשהגידול מגיע לגודל רב יתכנו כאבי ראש, בחילות, הקאות וישנוניות, הפרעה בבליעה, הפרעות תחושה בפנים או חולשה בפנים. הפתרון הניתוחי מטרתו להסיר את הגידול עצמו ובכך להעלים את הלחץ מגזע המוח תוך שימור התפקוד התקין של החולה. ניתוחים אלה מתבצעים תוך ניטור של תפקוד גזע המוח בכל מהלך הניתוח ועובדה זו עוזרת לשמר את התפקוד התקין אחרי הניתוח. בנוסף מתבצע ניטור מתמיד של עצב הפנים במהלך הפרדתו מהגידול הצמוד אליו.

תופעה נוספת שיכולה להיגרם כתוצאה מלחץ מתמשך של אחד מעורקי המוח על העצב הטריגמינלי, שאחראי על התחושה בפנים, הינו כאב חזק בעל אופי התקפי בפנים הנמשך מספר שניות בכל פעם ויכול להופיע בזמן אכילה, צחצוח שיניים, אוויר קר ועוד. במקרים בהם נדרשת התערבות ניתוחית, מתבצעת פתיחה של הגולגולת, זיהוי העצב במוצאו מגזע המוח, זיהוי העורק הלוחץ עליו והכנסת חומר דמוי צמר גפן להפרדה בניהם.

תת קבוצה מיוחדת של חולים הם אלה הסובלים מגידולים המערבים את בסיס הגולגולת הקדמי וכוללים את הסינוסים הפרהנזאליים, נזופרינקס ורקמות מהאזור. גידולים אלה מוסרים ע"י צוות רב מקצועי הכולל נוירוכירורגים ומנתחי אף אוזן גרון, בראשותו של פרופ' דן פליס, מנהל מחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר . בניתוחים אלה ניתן לבצע כריתה מלאה של הגידול גם מהמדור התוך גולגולתי והמוחי וגם מהמדור החוץ גולגולתי.

חשוב לציין שהודות לטכנולוגיה חדישה ומתקדמת, גידולים מהסוג השפיר (ולעיתים גם הממאיר) אינם מהווים סכנת חיים מיידית ומשמעות הניתוח אינה פגיעה הכרחית בתפקודים נוירולוגיים שונים. עם זאת, חשוב לזכור שככל שמגלים את הגידול בשלבים מוקדמים יותר, כך עולים הסיכויים לכרות אותו בשלמותו מבלי לפגוע במבנים שמסביב. לסיכום, ניתוחים להסרת גידולים מבסיס הגולגולת מבוצעים כיום בטכניקה מיוחדת ע"י מנתחים שעברו תקופות השתלמות מיוחדת בתחום זה. רוב החולים הסובלים מגידולים אל יכולים לעבור את הניתוחים בהצלחה ולשוב לחיים נורמאליים אחרי תקופת התאוששות קצרה.