היום כנראה כולם מכירים את פרי עץ האבוקדו.
מולדתו של האבוקדו באמריקה התיכונה. אינדיאנים משבטי האצטקים והאינקה השתמשו באבוקדו לא רק למאכל, אלא גם ידעו על הסגולות הרפואיות שלו. בין היתר, הם השתמשו באבוקדו כדי להקל על כאבי שיניים. האצטקים קראו לאבוקדו "אַאּאֹקטל" – שמן היער". הקונקיסאטדורים הספרדים מצאו את האבוקדו באיזור הביצות במקסיקו ולכן קראו לו "אגס התנינים".
בשנת 1780 האבוקדו הובא לאי מבריציו (Isla de Mauricio) ובאמצע המאה ה-XIX הוא נפוץ ברחבי אסיה. נכון להיום האבוקדו גדל בכל מקום בו מזג האוויר מאפשר זאת באמריקה, אירופה, אוסטרליה, אפריקה ואסיה, כולל גם אצלנו בארץ, כמובן.
האבוקדו נמכר בכל מקום ואני בהחלט מזמינה אתכם לנצל את העונה ולהרבות באכילתו של פרי נהדר זה.
כמה עצות להכנת אבוקדו:
– סלט אבוקדו יש להכין כמה שיותר צמוד לארוחה
– עדיף לאכול אבוקדו טרי, ללא בישול
– אבוקדו משתלב טוב מאד עם מיץ לימון ומיץ תפוזים
– אבוקדו משתלב טוב מאד עם רטבים ותבלינים חריפים ומתוקים כאחד.
– אבוקדו משתלב טוב מאד עם פירות, ועם ירקות (למשל, ניתן למעוך אותן לתוך פירי תפוחי אדמה או להכניס לתוך סלט ירקות), עם לחם, עם דגנים (אורז, כוסמת, קינואה)
– כשאוכלים אבוקדו עם הדגנים, מומלץ לאכול אבוקדו יחד עם ירקות טריים. זה נכון במיוחד לנשים בהריון ולאנשים שסובלים מבעיות עיכול למיניהם, במיוחד מצרבות
– אבוקדו לא משתלב טוב עם החלבונים (זרעים, אגוזים, קטניות, בשר, דגים), כי שומן אבוקדו מאיט את תהליך העיכול של בשר וכתוצאה מכך אנשים רבים חווים בעיות עיכול שונות מצירוף זה
כדי לבחור אבוקדו טוב, שימו לב שעל גבי הפרי לא יהיו כתמים כהים או סדקים. הפרי אמור להיות רך אך גמיש. קירבת תפוחים ובננות מזרזת את הבשלת האבוקדו.
פרי נהדר זה
- מאזן את רמות הסוכר בדם
- מקטין סיכויי שבץ
- מאזן את הכולסטרול
- מועיל לחידוש התאים
- מאזן את לחץ הדם
- שומר על הזיכרון
- שומר על מערכת כלי הדם והלב, מקטין את הסיכון לאוטם שריר הלב
- שומר על מראה עור צעיר ומונע קמטים, טוב במיוחד לעור יבש או יבש מאד
- לפי מחקר יפני חדש – מגן על הכבד
- חשוב לאיזון הנוזלים בגוף
- מומלץ לסובלים מקטרקט
- מומלץ לאנשים עצבניים
- מומלץ לסובלים מבעיות כוח גברא
- חיוני לדלקת קיבה
- חיוני לבעיות אנזימטיות במערכת העיכול
- חיוני במחלות מערכת העיכול, כבד ודרכי מרה
- עוזר להתגבר על מצבי לחץ
- משפר את פלורת המעיים
- מטיב במצבי אנמיה תלוית ברזל
- מטיב עם בלוטת התריס
מומלץ לאחר ניתוח, לאחר מחלה קשה וכן לאנשים במצב תת-תזונה
בשימוש חיצוני מטפל בדלקות עור ולכן מועיל במקרים של אקנה, דרמטיטיס, פסוריאזיס ואקזמה.
נמצא שאכילת 4 אבוקדו כל יום מקטינה את הסיכון לחלות במחלות הסרטן
עשיר בשמנים בלתי רוויים ולכן מוריד את רמת ה-LDL בדם. במחקר הוספת אבוקדו לתפריט היומי ללא שום שינוי נוסף הביא לירידה ברמת ה-LDL בכ-11%.
משפר את ספיגת הויטמינים והמינרלים. לדוגמא, הוספת חצי אבוקדו לסלט גורמת לעליה בספיגת אלפא-קרוטינים פי-8.3, בטא-קרוטינים – פי 13.6, לוטאין – פי 4.3.
האבוקדו עשיר בויטמיני B, A, D, C, K, E, קליום, ברזל, נחושת, סידן, זרחן, מגנזיום, נתרן, מנגן, אבץ, קובלט, יוד, נחושת ומינרלים נוספים, פיטו-סטרולים, כלורופיל, לציטין, סקווראן, סיבים תזונתיים, ושמנים בלתי רוויים.
אבוקדו הכי עשיר במגנזיום, אשלגן וויטמין E מבין כל הפירות. לפי כמות שמנים חיוניים הוא נמצא במקום השני בין כל הפירות אחרי קוקוס – כאשר 30% מהשמנים שבו זה ויטמין F. אבוקדו מכיל אותו בכמות פי 3 גדולה משמן דגים. וכמות החלבונים באבוקדו גדולה מזו בענבים, תפוחי עץ, אגסים, בננות ופירות הדר פי 2-3.
מכיל כ-120 קלוריות ל-100 גר'. המיוחד באבוקדו הוא, שהקלוריות שלו לא נאגרות כלל.
בנוסף לחשיבות הקולינארית והתזונתית, לאבוקדו יש גם שימוש רפואי וקוסמטי.
הנה כמה דוגמאות לשימוש כזה.
אבוקדו מהווה מרכיב חשוב בדיאטת לחץ דם גבוה ובדיאטות למחלות מערכת העיכול.
בנוסף לכך ישנה דיאטת הרזיה על בסיס אבוקדו.
על בסיס שמן אבוקדו מכינים משחות לטיפול בפרדונטוזיס, אקזמה, סקלרודרמיה, ארטרוזיס, דלקות עור ומחלת פג'אט.
מירתחים מזרעי ועלי אבוקדו משמשים לטיפול בדיזנטריה ובקוליטים כרוניים המלווים בשלשולים.
ענפים, עלים וקליפה של אבוקדו משמשים לטיפול נגד תולעי מעיים.
אבוקדו אסור לאנשים שסובלים מאלרגיות לפרי (אלרגיה יכולה להגרם ע"י אנזים הכיטינאזה הנמצא בפרי).
אנשים עם מחלות כרוניות בכבד ו/או בכיס המרה יכולים לאכול אבוקדו, אך לא כדאי להרבות באכילתו.
גרעין האבוקדו אינו ראוי לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה: הוא רעיל ויכול לגרום הפרעות עיכול די רציניות. אז תסתפקו בבשר הפרי…
