על הלב, הנשמה ואהבה
גילויים חדשים בתחום המדע.
מאת: יוסי קיטרו N.D. Dipl.C.M.
לאהוב מכל הלב…. לדבר בגילוי לב…. אמיץ לב…מוג לב…. איך המשפטים הללו מתקשרים ללב, ולמה?
ברפואה הסינית הלב הוא משכן הנשמה ה-SHEN, מה ידעו הסינית, התרבויות והציוויליזציות העתיקות שאנחנו מגלים רק היום?
רוב האנשים לא יודעים, אבל הלב כן חש, הלב חושב, הלב אוהב, הלב מחליט בשביל עצמו ובשבילנו. רק בשנים האחרונות הסתבר שהלב הוא סוג של מוח עצמאי המכיל כ-40,000 נוירונים ורשת מפותחת של נוירוטרנסמיטרים בעלת פעילות ייחודית, אשר משמשת אם תרצו כשלוחה של המוח.
האם שמתם לב לפרט מעניין, שבכל פעם שאנחנו בשיחה ומתייחסים לעצמינו, אנחנו תמיד נשים את היד על אזור הלב. זוהי תנועה אוטומטית, כמעט אינסטינקטיבית, כאילו קול פנימי אומר לנו שמרכז הנפש ועצם קיומנו, התודעה שלנו, ממוקמת באזור הלב. הקול הזה אינו טועה. מחקרים חדשים בתחום חקר מערכת העצבים והמוח מראים על הקשרים חדשים שלא נודעו עד עתה בקשר שבין הלב והמוח.
אנחנו ברפואת המזרח ובייחוד ברפואה הסינית המסורתית ידעו תמיד שהלב הוא משכן הנפש. הלב ברפואה הסינית הוא בעצם שתי אשויות. יש את הלב המכני, המשאבה, שמיוחס ללב כמשאבת דם, עשוי משרירים, כלי דם ומערכת שמעצבבת את השריריים הללו. ויש את הלב ברמה העליונה ביותר, אותו לב שהוא המשכן לנשמה. וככזה אסור לו להינזק כי ברגע שהלב נשבר, הנשמה פורחת. וכפי שאנחנו יודעים, ברפואה הסינית ישנה קטגוריה של חמשת היסודות, בה האיברים מסודרים בזוגות – איבר שהוא YIN ואיבר שהוא YANG וכל זוג איברים משויך לאלמנט (יסוד) אחר. הלב – YIN והמעי הדק שהוא בן הזוג ה-YANG, שניהם שייכים לאלמנט האש. האיברים ברפואה הסינית מסווגים כך, על פי רעיון ולאו דווקא על פי המיקום האנטומי או התפקוד הפיזיולוגי, אלא על פי רעיון תפקודי ברמה שהיא מעבר לרמה הגופנית. עוד דבר הוא שהאיבר ה-ייני הוא היותר פגיע ואילו האיבר ה-יאנגי בין הייתר, תפקידו להגן על בן זוגו לבל יפגע.
מדוע אנחנו אומרים שאנחנו חושבים מהבטן?
כשאנחנו חושבים מהראש הכוונה שאנחנו חושבים בצורה אנליטית, קרה. כשאנחנו חושבים המבטן אנחנו חושבים בצורה רגשית מהלב והנשמה.
מה הכוונה? הנה לכם דוגמא. שמתם לב בוודאי מה קורה לנו בזמן של התרגשות ייתר. רובינו חשים ״פרפרים בבטן״, או רצים לשירותים. למה? כי על מנת שהלב לא יפגע כשאנחנו בהתרגשות ייתר, לוקח בן הזוג היאנגי את תפקיד שסתום הלחץ (כמו בסיר לחץ) ותחושת הפרפור בבטן היא בעצם הנעה של המעי הדק בצורה כזו מאסיבית, שמשחררת את הלחץ מהלב. עוד דוגמא מחיי היום יום להמחשת הקשר שבין הלב למעי הדק. אמרתי שזוגות האיברים מסווגות כך על פי הרעיון התפקודי ולא רק ברמה התפקודית הפיזיולוגית. מהו בעצם הרעיון התפקודי מאחורי התפקוד הפיזיולוגי של המעי הדק..? אומר לכם את התשובה – הבדלה בין עיקר לטפל. בואו רגע נחשוב מה בעצם עושה המעי הדק. המעי הדק הוא איבר כחלק מצינור העיכול שבו בולוס המזון נע באמצעות הפריסטלטיקה (ניעות המעיים), והוא צינור ארוך מאוד, בערך פי חמישה מהגובה שלנו. ולמה יש לנו כל כך הרבה מטרז׳ של צינור…? כי בכל סיגמנט של בערך 12 -13 סנטימטרים של המעי, הוא מאפשר ספיגה של חומר תזונתי אחר התוך בולוס המזון המעוכל. זה בדיוק מה שנקרה – ברירת העיקר מהטפל. כל שלאורך הצינור יספגו כל החומרים התזונתיים מהאוכל שאכלנו ובסופו של תהליך הספיגה (דרך אגב, בסיגמנט האחרון של המעי הדק נספג ויטמין B12) בולוס המזון הוא בסך הכל כל המזון אותו הגוף שלנו לא צריך והוא בעצם המזון בצורתו הצואתית. מכאן עובר בולוס המזון למעי הגס שבעצם מזרים את הצואה אל מחוץ לגוף דרך פי הטבעת.
איך זה קשור ללב? ובכן כאשר הנפש שלנו בריאה, וכזכור משכן הנפש הוא בלב, אזי אדם בריא בנפשו, יודע בראש ובראשונה, להבדיל בין עיקר לטפל, בין טוב לרע וכך הלאה. וזה בדיוק הרעיון התפקודי ברמה הנפשית שבין שני איברים שעל פניו אין קשר בניהם אבל הרפואה הסינית יודעת לעשות את ההקשר.
ואכן כפי שאנחנו רואים בגילויים האחרונים, הלב הוא יחידת הקשורה עצמאית שהיא שלוחה של המוח אשר שם אנחנו חשים את הרגש הכי חשוב – אהבה, יחד עם רגש זה, אנחנו מביעים ביטויי חיבה, רוך, עדינות, דאגה לזולת ובעיקר למישהו שאוהבים, כל זה מגיע מהקומפלקס הייחודי של תאי עצב הממוקמים בלב ולא במוח. ובעצם מאפיינים את מי שאנחנו.
עוד נקודה למחשבה – כשאנחנו רוצים להביע אהבה, באופן ציורי , תמיד יהיה זה ציור של לה. למה אנחנו לא מציירים כליות..? או שלפוחית שתן…? או איבר אחר? זה יהיה תמיד הלב כי שם שוכנת הנשמה והרגש העמוק ביותר הוא רגש האהבה. לכן תמיד נביע אהבה בציור של לב ובייחוד לב אדום. כי במקרה זה אנחנו מתחברים בצורה אינטואיטיבית לצבע המקושר לאלמנט האש והוא הצבע האדום.
כנראה שידענו את כל זה, אך הציוויליזציה שלנו זו המודרנית יותר סובלת מאמנזיה (שכחון). כנראה שידענו את כל זה אבל משהו בשלושת אלפי השנים האחרונות, גרמו לנו לשיכחון והיום כל הגילויים החדשים משאירים אותנו פעורי פה. אבל ידענו את כל זה… לאן זה הלך לאיבוד…. האם הציוויליזציות הקודמות לנו היו יותר רגישות ויותר קשובות? כנראה שהתשובה היא, לצערי, כן !
הלב הוא איבר אינטליגנטי.
ללב יש בינה רגשית גבוהה (emotional intelligence – EI). זה אולי נשמע פואטי אבל כשחושבים על זה במובן של רגשות חיוביים כמו איזון, רוגע, אמת, סיפוק ושביעות רצון, שימו לב לקצב הלב שלכם, הוא יהיה ריתמי בצורה מושלמת. לעומת זה, בזמן של מתח, לחץ, חרדה, סטרס, קצב הלב מופרע – מהיר, לא אחיד. לכן הלב יודע לחבר אותנו לרגשות הרצויים לשמירה על בריאות הגוף ובריאות הנפש. לדוגמא הוא אחראי לייצור הורמונים מסוימים כמו ANP – Atrial natriuretic peptide שבין הייתר אחראי לשפעול וייצור אוקסיטוצין (oxytocin) שהוא ההורמון המעורב בתחושות של דאגה ותשומת לב, חיבה, ואהבה.
הלב הוא אכן איבר המורכב ממערכת עצבית מורכבת המכילה רשת של נוירוטרנסמיטרים המשחררים חלבונים והורמונים הקשורים לרגש. מה זה אומר על הלב? האם האיבר המעניק חיים הוא גם בעל יכולת חישה ויש לו מודעות? התשובה היא – כן! או כפי שמסכימים כיום גם נוירולוגים וקרדיולוגים, הלב אינו בעל רציונל משלו אלא הוא איבר חישה היכול לקחת החלטות לעצמו, בעיקר החלטות הנובעות מגירויים מסויימים. כמו כן, אומרים המדענים שהלב יכול לפעול באופן עצמאי מהמוח, והוא אפילו בעל יכולת למידה עצמאית, למידה כתוצאה מהתנסות.
הלב הוא אכן איבר ייחודי.
נמצא ש-67% מכל תאי הלב הם תאי עצב. זהו האיבר היחיד אשר יכול לשלוח למוח, אינפורמציה באופן אוטונומי, כתוצאה מגירוי אורגני שהוא מקבל.
הלב שלנו אחראי על הומאוסטסיס. זה אומר שבין ייתר הפעולות שהוא מבצע, הוא גם מבטיח את השיווי המשקל האמוציונאלי שלנו. את זה הוא עושה ע״י שחרור אוקסיטוצין. בדרך זו הוא מתפקד גם כאיבר אנדוקריני ועובד בשיתוף פעולה עם האמיגדלה במוח שמעורב בתהליכי בקרה רגשיים וביצירה של זיכרונות רגשיים.
הלב מיוחס כאיבר בעל פעילות אלקטרומגנטית גבוהה. פי 5,000 יותר גבוהה מהפעילות האלקטרומגנטית של המוח. הפעילות האלקטרומגנטית של הלב משתנה בהתאם לשינויים רגשיים. מחקרים שונים מראים על היכולת המופלאה של ויסות השדה האלקטרומגנטי סביב הלב כתוצאה מאיכות רגשית. כפי שאנחנו כבר יודעים רגשות חיוביים מביאים לקוהרנטיות בין הגוף והנפש.
לסיכום – הלב הוא לא רק משאבה. לא רק אחד האיבר החשוב לשמירה על החיים. הוא לא רק מביא חיים אלא מביא את האיכות הגדולה ביותר והחשובה ביותר לעצם היותנו ביני אדם – רגש.
אז תאהבו מכל הלב והנשמה. כי זה בריא לגוף ולנשמה ולמי שנאהב על ידכם.
