מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי
הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים. הנזקק לטיפול – מן הראוי שיפנה לייעוץ אצל רופא או אצל תזונאי, לפי המצב.
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.
צריכת מוצרים מותססים שלא עברו פיסטור לאחר מכן, מעשירה את אוכלוסיית הפרוביוטיקה בגוף. בקטריות אלו נמצאו עוזרות לאדם במובנים רבים – כעת מסתבר שיש להם עוד תועלת חשובה ביותר, הן מצמצמות את השכיחות של סרטן המעי הגס-חלחולת אצל בני אדם. הן גם מונעות היתרבות של פתוגנים במעי הגס, שיכולים לגרום להתפתחות סרטן שם וזאת בזכות כך שיש להן איכויות אנטי דלקתיות.
לפי מחקר שפורסם ב- Cancer Active, פרופ' יאן ראולנד מאוניברסיטת אולסטר, שהינו מומחה מוביל בנושא תפריט ומניעת סרטן,אומר: "בתרביות בהן גידלו תאי מעי גס אנושיים נמצא שפרוביוטיקה יכולה לבלום פעולה של חומרים שמעוררים התפתחות תאים סרטניים. כאשר נתנו פרוביוטיקה לחולדות מעבדה, הייתה הפחתה של יצירת גן שקשור לסרטן והיו פחות מוקדים מהם יכול היה להתפתח סרטן. עם בני אדם נעשו מעט מחקרים, אך באלו שנעשו, נמצא שמתן פרוביוטיקה, לפעמים יחד עם פרהביוטיקה, מפחית סיכון לסרטן המעי הגס".
במישור המולקולארי, חוקרים מאמינים שפעולה זו של צמצום הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס נעשית בדרכים אלו: הן מגבירות ייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת, בולמות פעולת אנזמים שנמצאו קשורים להתפתחות סרטן ומעלות את הרמה של חומצה בוטירית במעי, שהיא מסדיר חשוב של התחלקות תאים שם.
פרוביוטיקה גם קושרת מלחי מרה. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו קשר הדוק בין סיכון לסרטן מעי גס-חלחולת לבין תפריטים שמכילים סוגים מסוימים של שמנים כמו שמן תירס, שמן חריע ושומנים המצויים בבשר. הסברה היא שזה קשור להפרשה מוגברת של מיצי מרה שדרושים לעיכול השומנים האלו. כאשר מיצי המרה מתפרקים במעי הגס, לתוצר הלוואי שלהם יש אפקט רעיל לתאים, מה שמגביר את התחלקות התאים ולעיתים עד להתפתחות סרטן שם. פרוביוטיקה תורמת נגד תהליכים אלו כך: היא ממתנת את פעילות האנזימים שיוצרים פסולת מזיקה ומפחיתה את הרעילות של מלחי המרה על-ידי קשירתם לפרוביוטיקה.
יתר על כן, בשני סוגים של פרוביוטיקה, לקטובצילוס אצידופילוס וביפידובקטריום לקטיס, נמצאו תכונות אנטי בקטריאליות וזאת בכך שהן מייצרות חומצה לקטית וחומצות שומן קצרות-שרשרת. כדי להעשיר את הפלורה של שני סוגי בקטריות אלו, יש לאכול מזונות עשירי סיבים כמו תפוחי עץ, פשתן, קוואקר, ולשקול העשרת התפריט עם תוספים פרהביוטיים כמו אינולין, אוליגופרוקטוז, פרוקטואוליגוסכרידים (FOS) או גלקטואוליגוסכרידים (GOS).
מסקנותיו של פרופ' ראולנד
"יש הוכחות ממחקרי תאים ומחקרי בעלי חיים שפרוביוטיקה, פרהביוטיקה וצירוף שלהם הינו בעל יכולת נוגדת סרטן. עד לאחרונה נערכו מעט מחקרים עם בני אדם. אך במחקר שעומד להתפרסם מטעם פרויקט כלל אירופי בשם , SYNCAN נתנו למתנדבים תערובת של פרוביוטיקה ופרהביוטיקה במשך 8 שבועות, או פלסבו, ונבדקו אצלם מדדים רבים הקשורים להתפתחות סרטן המעי הגס. אצל אלו שקיבלו יותר מוצרי פרו/פרהביוטיקה נמצא פחות נזק ל-DNA ופחות שגשוג של תאים בביופסיות שנלקחו מן המעי הגס שלהם. המשך מתן פרו ופרהביוטיקה הביא לשיפור ממצאים מסוימים כפי שנמצא בבדיקות צואה שלהם, שינויים לטובה שלימדו על צמצום הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס.
מקורות
http://www.canceractive.com/cancer-active-page-link.aspx?n=1413
http://science.naturalnews.com/pubmed/19116692.html
http://science.naturalnews.com/pubmed/1435100.html
http://www.biomedcentral.com/1471-2482/12/S1/S35
