מבוא:

גוף האדם הינו מערכת ביולוגית ,אשר מטרתה העיקרית היא לשמר את יציבותה הביולוגית אשר נשלטת על ידי המוח.

בריאות הינה יכולת לשמר את יציבותו של הגוף.כתוצאה מהשפעה תמידית מצד הסביבה בתכנית זו חלות שגיאות,למרות שבמצב האופטימלי חרף כל שינויי הסביבה,הגוף צריך להישאר ללא שינוי. אך במשך הזמן מתחוללות מספר השגיאות מצטבר,דבר אשר מוביל בסופו של דבר להיווצרות מחלות ולהזדקנות הגוף..יכולותיה של תכנית השליטה משתנות מאדם לאדם ,דבר המושפע בראש ובראשונה מהבסיס הגנטי של כל אדם.

טרם נחקרו די צורך השפעותיהן של תופעות הטבע אשר להן האדם נחשף בכל רגע בחייו. לעיתים קרובות ניתן להפיק תועלת מן הדברים הנמצאים בקרבתנו אשר אליהם אנו כבר מזמן לא שמים אליהם לב.

בין הדברים האלה נמצא גם טיפול בצבע (Cocilovo A. 1998).
כבר במצריים וביוון העתיקה,השתמשו בצבע לטיפול בחולים.

הרמב"ם במסקנותיו הרפואיות ייחס חשיבות רבה לסגולות המרפא של הצבעים השונים בטיפול בבעיות בריאות שונות.

ב 1876 אוגוסטוס פליסנטון גירה את הבלוטות,איברים פנימיים ומערכת העצבית עם האור הכחול.
ב- 1877 סט פנקוסט השתמש באור האדום והכחול על מנת לייצב את המערכת האוטונומית.
ב-1878 ד'ר אדויין באביט פרסם את "עקרונות האור והצבע ושימש כלימוד קלאסי לריפוי באמצעות כוח תדר הצבע (Babbit ED,1967).
ב- 1927 ד'ר דינשאה גאדיאלי ( Dinshah Ghadiali,MD PhD) ( 1873-1966) חיזק את הקשר בין צבע וגוף הפיזי (Dinshah D.,1996), כאשר גילה תדר אנרגטי אשר מגרה את תא, ואיבר הגורם לתופעה ביוכימיקאלית טבעית. תופעה זאת ידועה כפעילות אנרגטית של צבע לאיבר ייחודי כאשר קיים חוסר תפקוד תקין ניתן להצביע עליו, באמצעות מכשור מודרני כמו MRI או pET SCAN.

ב-1920 קית בלדוין השתמשה בבית החולים לנשים בפילדלפיה בידיעותיה כתלמידה של דר' ד. גאדיאלי.
עיקר הרעיון הוא שכ-90% מן מידע על הסביבה האדם מקבל דרך אברי הראיה בצורה של צבע. וצבע מניע פונקציות פיזיולוגיות וקובע את כיוונן(Babbitt,1878).

אז מהו צבע?

מבחינה פיזיקאלית,הצבע הוא אנרגיה הנעה במהירות האור, באורך גל מסוים ובתדירות מסוימת. לכל צבע,אורך גל ותדירות הקבועים לו.ישנם תדרים רבים אותם אין עין האדם יכולה לקלוט בחוש הראיה הרגיל כגון: קרני גמא,קרני רנטגן ועוד.העין האנושית יכולה ומסוגלת לתפוס רק צבעים (גלים) אשר אורך הגל שלהם נע בין 740 נאנו-מטרים בצבע האדום לבין כ-400 נאנו-מטר בצבע הסגול.

רודולף שטיינר טען כי הצבעים הם "דלת הכניסה להכרת הנשמה". לכל צבע השפעה על מקצב הפנימי הגלום בתוכנו,איכות התנודה של כל צבע פותחת בפני כל אדם באשר הוא דלת לרפוי,למודעות,לצמיחה,לשינוי ולקבלה עצמית.

הצבעים משקפים את רגשותינו ומשילים מעלינו שכבות של הסתרה וחושפים את האמת החבויה ואת תבניות החשיבה. לדעתו של שטיינר, לצבע השפעות על חיי הרגש של האדם,על חיי המוסר של האדם ואף על בריאותו הגופנית של האדם.

גתה תיאר את הצבע "כצורה שבה הטבע מציג את עצמו לראווה" .אומנות הריפוי בצבע, מוגדרת כתרפיה של קרינה והאצלה של שבעת צבעי הקשת הנגלים לעין : סגול, האינדיגו, הירוק, הצהוב, הכתום, והאדום- כדי לשנות מצב גופני,נפשי או אנרגטי מסוים.

בתחילה, התפתחה תרפיית הצבעים בשל האבחנה בשינויים הפסיכולוגיים להם גורמים הצבעים השונים: כל צבע מעלה במוחו של האדם אסוציאציות, רגשות ותחושות שונים. למרות שבעת ההתייחסות לצבע, האדם משליך עליו את האסוציאציות הסובייקטיביות שלו,הפעילות האנרגטית "האובייקטיבית" של הצבע, משפיעה על דרך ההתייחסות של האדם אליו. במשך השנים התגלה כי לצבע השפעות מובהקות על מצבו הנפשי של האדם, דרך ההשפעה על מערכת העצבים ועל מערכות פיסיות אחרות בגוף וכן באמצעות השפעתו על הרגשות ועל השדה האלקטרו מגנטי של האדם.

לצבעים יכולת השפעה רבה על חיינו, והבנת מהותם ומשמעותם עשויה להשפיע על מצבנו הנפשי ומצבנו בכלל. הצבעים נחלקים לקבוצת הצבעים החמים,טבעיים והצבעים הקרים.
בקבוצת החמים:אדום, כתום וצהוב , בקבוצת הקרים: כחול, אינדיגו,סגול.בצבעים הטבעיים: ירוק ( וגם טורקיז).

לסיכום:
טיפול באמצעות צבע ,היא שיטת טיפול שבה נחשף החולה לגלים- אלקטרומגנטים בתדרים שונים ובאורכים שונים העוזרים לו בעת מחלתו להרגיש טוב יותר, המאפשרים החלמה.

מהו כאב?
במובנו הרפואי, כאב מייצג תחושת אי נוחות פיזית הנגרמת כתוצאה מדחפים עצביים המשדרים למוח שדר על פגיעה ברקמות הגוף (IASP). מלכתחילה, נראה שכאב נועד להזהירנו מפני נזק לרקמות ולאברי הגוף. אנו נוטים להגן על האיבר הכואב ובכך להקטין נזק נוסף.

אולם במקרים רבים הכאב מהווה בעיה בפני עצמה, הדורשת התייחסות. כאב הנמשך לאורך זמן גורם באופן ישיר להידרדרות נפשית ותפקודית, לעיתים עד כדי תלות מוחלטת במערכת הרפואית ובסביבה(ארון-מאור,2002).מעבר לאספקט ההומאני על הושטת עזרה לאדם הסובל, קיים גם אספקט כלכלי המחשב את עלות הפסקת עבודתו של החולה מחד, ומחיר הסיוע התומך מאידך.

צוותים רפואיים שהוכשרו לכך,עוסקים בשיכוך כאב עז משני לתאונות, כוויות נרחבות וניתוחים גדולים. מדובר בטיפול אינטנסיבי בחולים (www.ipa.org.il/pain.html ).

מדידת כאב?
אחת הדרכים למדידת כאב היא שימוש בסולמות כאב ויזואליים, מילוליים או מספריים הבנויים מדורג עליו איורים או מספרים המייצגים את עוצמת הכאב או תיאוריים מילוליים הקשורים לכאב.
סולם כאב נוסף של מקגיל מאפשר למדוד כאב על מרכיביו התחושתיים, הרגשיים והקוגניטיביים.

המטופלים נדרשים לבחור מתוך רשימה את המילים המתאימות ביותר לתיאור תחושת הכאב שלהם.נמצא שהדרך שבה מתוארים סוגי כאב שונים שונה במידה משמעותית.

בכאב תלוי הקשר פסיכולוגי ותרבותי.ידועים למשל הולכי הגחלים בהודו, המסוגלים להכניס עצמם למצב בו אינם חשים כאב.

בעקבות כל האמור, המחקר הנוכחי יתמקד בחקר השינויים של תדרי – הצבע השונים על כאב, במסגרת תרפיה בצבעים במטופלים בעלי כאבים פיזיים ורגשיים.כאשר התפיסה הבסיסית היא – שצבעים הם בעלי השפעה ייחודית על בני האדם.ייחודה של השפעה זו מקורה בכך שהצבעים נוגעים בנימי הנפש העמוקים, תוך עקיפה של המסננת הלשונית שנועדה לתעל גרייה לערוצים קוגניטיביים- אפיסטמולוגיים.

צורה כזו של השפעה נחוצה במיוחד במצבי חיים כגון בתר- טראומה שבמהלכה נפגש האדם בראש ובראשונה עם חושיו בעוצמה חזקה.

הנחת היסוד: קיים קשר בין צבע לכאב והחלמה

מקורות

Allanach J.(1998).Colour me Healing. Element Pub. Pp.33-44
Babbit E.D. (1878).Principles of Light and Color. Kessinger Pub.pp.18-67
Cocilovo A.(2000).Colored Light Therapy :Overview of its History, Theory, Recent Developments and Clinical Applications Combined with
Acupuncture .Modern Acupuncture Techniques
Klotsche C. Color Medicine. Light Tech Pub.
Fizioi Z. (2007).Action of the red and infrared electromagnetic waves of light-emiting diodes on the behavioral manifestation of somatic pain .PubMed
Samina T.Y.Azeemi and S.M.Raza (2005) A Critical Analysis of Chromo therapy an Evolution. Oxford University reserved
http://www.chromalighttherapy.com
http://www.ipa.org.il/pain.html

אופיר ס.,פנירי נ., קידר א. (2003) פרויקט מחקר בנושא:כאבי ראש בילדים.המכללה למנהל בית הספר לרפואה משלימה .המגמה לרפואה סינית.
ארון-מאור א' (2002).מקומה של הרפואה המשלימה בטיפול בלוקים במחלות חשוכות מרפא הרפואה. חוב' 141