מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומהאינטרנט. הנזקק לטיפול – מן הראוי שיפנה לייעוץ אצל רופא או אצל תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.

1) פרע (היפריקום) – צמח זה הוא המוכר ביותר בעולם לטיפול במצבי לחץ וחרדה. טיפול איתו מוכר כבר מאות בשנים. לאחרונה הוא מותר למכירה בארץ רק כתרופה, שהיא תרכיז של צמח זה ושמה רמוטיב. עם הצמח נערכו מחקרים רבים והוא נמצא בעל השפעה חיובית בדומה לזו של תרופות SSRI, אבל ללא תופעות הלוואי של תרופות אלו. הוא נמצא עוזר במצבי דיכאון קלים ובינוניים. תוצאות הטיפול איתו מתגלות תוך אחד עד שלושה חודשים. ככלל, מומלץ לקחת צמח זה לבדו ולא ביחד עם תרופות, צמחי מרפא או תוספים הניתנים במקרים של דיכאון. כיום לא ניתן להשיג אותו כצמח מרפא, אבל יש בארץ צמח בן אותו סוג, פרע מסולסל, הגדל בעיקר בחורף ופורח באביב. כמו הפרע התרבותי, הוא מוכר ברפואת הצמחים כתורם לאותן מטרות.

2) קאווה קאווה – מוצאו של צמח זה מאיי האוקיינוס השקט. שורשיו של צמח זה נמצאים בשימוש באזורי גידולו משחר ההיסטוריה. מחקרים בני זמננו מלמדים שהוא אחד מן הצמחים היותר יעילים לטיפול במצבי חרדה – וגם במחלות דרכי השתן. בצמח זה יש להשתמש רק כתה צמחים, מיצוי מימי. במיצויים שלו שנעשו בתעשייה עם חומרים אחרים יש סיכון.

בשעתו, משרד הבריאות בארץ נתן הוראה שצמח זה יוכר כתרופה. לכן הוא כבר איננו נמכר בבתי טבע. על כל פנים, מיצוי מהשורש של צמח זה נמצא יעיל כמו תרופות מסוג בנזודיאזפין וכמו ואליום וקסנקס לטיפול במקרה לחץ וחרדה, אבל הוא נטול תופעות לוואי. הייתה שמועה שצמח זה מזיק לכבד, אך בניסוי שנערך בשנת 2001 באוניברסיטת דיוק נמצא שהצמח אינו גורם לשום נזק.

ההרבליסט, פרופ' מתיאס שמידט (Ph.D), מומחה בעל שם עולמי לצמח הקאווה ובטיחות השימוש בו, הציג מידע המופיע בספרם של ההרבליסטים סיימון מיילס וקארי בון משנת 2005 ‏(The Essential Guide to Herbal Safety) – כי המחקרים המעידים לכאורה על רעילות הצמח היו מוטים, הם אינם אמינים. נמצא כי בפרסומים אשר הראו פגיעה כבדית קיימים סימני שאלה לגבי זהות ואיכות חומר הגלם הצמחי.

ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית.

3) פסיפלורה – מוצאו של צמח זה מאמריקה. מעליו הטריים והמיובשים מכינים תה בו משתמשים לטיפול בנדודי שינה, היסטריה ואפילפסיה, כמו גם לטיפול בדיכאון. פרחיו ושורשיו של הצמח יעילים אף הם לטיפול במצבי דיכאון, אבל העלים יותר פעילים. בסוג זה, פסיפלורה, יש מינים בוטניים רבים – בארץ מגדלים את הסוגים שהפרי שלהם נאכל, בעיקר את המין עם הפרי הסגול והוא מתאים גם למטרות הריפוי שיש לצמח זה.

תכשיר מפרחים ועלים של פסיפלורה נמכר בחנויות טבע. לצמח זה יש יכולת מרגיעה רבה לבעיות הקשורות במוח ובעצבים ובכללן הפרעות שינה וחרדה. יש לו גם יכולות אנטיאוקסידנטיות, אנטי דלקתיות ואנטי סרטניות.

4) טולסי (בזיל קדוש) – בארץ מרבים לגדל את הצמח המכונה ריחן, בזיל מתוק. בזיל קדוש הוא צמח בן אותו הסוג, אבל לא בן אותו מין בוטני.

צמח הבזיל הקדוש, טולסי, נחשב לאחד מצמחי המרפא היותר חשובים בעולם. עליו מכילים כמות רבה של ויטמין C, ברזל ורכיבי תזונה נוספים. במזרח הרחוק משתמשים בצמח זה לטיפול במחלת השחפת – ובהצלחה ניכרת. הוא מהווה מרכיב חשוב בתרופות של שיטת איורוודה, בה משתמשים בצמח לטיפול במצבי לחץ וחרדה, כמו גם במחלות כבד ובסוכרת. הוא עוזר גם לטיפול בבעיות שונות במערכת העיכול, בכאבי ראש, כאבי פרקים ומחלות עיניים. לא מומלץ ליטול אותו בקביעות מאחר והוא מפחית את הכמות של הורמוני מין אצל גברים ונשים.

לעיסה של עליו עוזרת כנגד הצטננויות, שפעת, כאבי גרון, קשיי נשימה ועוד. הוא עוזר גם נגד תולעי מעיים מסוגים מסוימים ונגד מלריה.

5) שורש ליקוריץ – שמו העברי שוש קרח. זהו צמח העוזר במקרי לחץ וחרדה. הוא מחזק את בלוטת האדרנל ובכך עוזר לעמוד במצבי לחץ ובעייפות כרונית. הוא עוזר גם לנרמל לחץ-דם, לשפר את זרימת הדם למוח ולהרגעה. צמח זה הוא אחד מן הצמחים המרכזיים ברפואה הסינית, שם הוא משמש לטיפול בדלקות בדרכי הנשימה, מאחר והוא צמח מכייח. הוא עוזר גם בריפוי רירית מערכת העיכול ולטיפול בכיבים ודלקות בקיבה ובמעיים.

6) תה מן הצמחים בבונג, מליסה וולריאנה – כולם עוזרים להרגעה נגד מצבי לחץ וחרדה. הם מתאימים יותר לטיפול במצבים קלים. ניתן לשלב אותם עם צמחים אחרים ותוספי מזון.

מקורות

http://www.care2.com

http://www.foxnews.com

http://www.peacefullmind.com/stress.htm