קרע במניסקוס- תפירת מניסקוס לעומת כריתת מניסקוס

המניסקוס בברך ותפקידו

למניסקוס תפקיד חשוב בתפקוד תקין של הברך, אך הוא רגיש יחסית לחבלות, בעיקר לחבלות סיבוביות של הברך. המניסקוס בנוי מסחוס, והוא ממוקם בצידי הברך.
בברך קיימים שני מניסקוסים, חיצוני ופנימי. המניסקוס עצמו נמצא בתוך מפרק הברך, הוא בנוי מסחוס, וצורתו היא כצורת דיסקית.
תפקידם של המניסקוסים בברך הוא בלימת זעזועים, נשיאת משקל הגוף, סיוע בייצוב הברך, חלוקת העומסים בין המשטחים המפרקיים, אספקת חומרי סיכה למפרק הברך, ותרומה בהזנת סחוסי המשטחים.

קרע במניסקוס

ברך אשר נגרם בה קרע במניסקוס, אינה מתפקדת כהלכה. הנפגע סובל מכאבים בברך, מהצטברות נוזלים בברך, ולעיתים אף מנעילה של הברך בלא יכולת להזיזה.
מניסקוס קרוע לא רק גורם לתופעות אלה, אלא קיומו מגביר את הסיכון להופעה מוקדמת של שינויים ניווניים בברך, עד כדי הופעת צורך בהחלפת כל הברך במשתל מלאכותי. לכן, חשיבות הטיפול במניסקוס הקרוע הינה ברורה וחד משמעית.

טיפול בקרע במניסקוס- תפירת מניסקוס לעומת כריתת מניסקוס

חשוב לדעת, קרע במניסקוס לא יתאחה מעצמו, וארטרוסקופיה ברך מהווה את פתרון השכיח ביותר לטיפול בקרע של המניסקוס.
במקרים רבים אין מנוס אלא לכרות בארטרוסקופיה את החלק הקרוע של המניסקוס, ובכך למנוע את המשך הסבל של החולה, ולצמצם את הנזק שנגרם ועלול להיגרם לברך במהלך השנים הבאות.
אך במקרים המתאימים, קיימת גם אפשרות לתפור את הקרע במניסקוס. בזמן תפירת מניסקוס קרוע, תפרים זעירים ממוקמים על ידי ד"ר סוזנה הורוביץ לתוך סחוס המניסקוס, ותפרים אלה סוגרים את הקרע ומחזיקים אותו סגור ובמקומו.
היתרון בתפירת מניסקוס הינו משמעותי. במידה, והנפגע מתאים לתפירת המניסקוס, והאזור שנתפר נקלט במקומו, אזי הברך חוזרת, למעשה, למצבה שלפני קרות הקרע. במקרה כזה, גם הסיכון שבהופעת שינויים ניוונים מוקדמים בברך, פוחת עד כדי שהוא כמעט ואינו קיים.

לאיזה חולים מתאימה תפירת מניסקוס?

החולים המתאימים לתפירה של קרע במניסקוס הם אנשים צעירים, בד"כ בקבוצת גיל העשרה, עד סוף גיל העשרים, שסובלים מקרע טרי של מניסקוס, אשר אינו מנתק לגמרי את החלק הקרוע של המניסקוס ממקומו, כשעדיין יש אספקת דם מהקופסית לאיזור הקרע.
אבחנה מהירה וביצוע ארטרוסקופיה בשלב מוקדם, הינה תנאי מוקדם להצלחת תפירת המניסקוס. היה ואבחון הבעיה או ביצוע הארטרוסקופיה מתאחרים, החלק הקרוע במניסקוס מתעוות, האיזור המדמם נסגר ומופסקת אספקת הדם לאזור, ובמקרה כזה סיכויי ההצלחה של תפירת המניסקוס יורדים בחדות.

במידה, והפציינט מתאים לתפירת המניסקוס, והאיזור שנתפר נקלט במקומו, אזי הברך חוזרת בעצם למצב, בו הייתה לפני קרות הקרע. מנגד, גם אם פועלים על פי כל הקריטריונים, תפירת המניסקוס אינה תמיד עולה יפה, ולעיתים יש צורך בארטרוסקופיה חוזרת לכריתת החלק התפור, שלא התאחה.

לאחר הניתוח יש צורך להגן על הברך ממאמצים ומתנועות חדות למשך כחודשיים-שלושה.