שיעול התנהגותי כלול במסגרת התופעה הרפואית ששמה פיקים או טיקים בלועזית.
פיקים הם תנועות בלתי רצוניות החוזרות על עצמן ומקורן בחוסר איזון של חומרים כימיים במוח או בבעיה פסיכולוגית. בכול מקרה מצוקה נפשית יכולה להחריף את תכיפות ועוצמת הפיקים. פיקים יכולים לבוא לידי ביטוי בתנועה בלבד או בהשמעת קול, כיוון שגם הפקת קול מקורה בתנועת שרירים.
למרות שמדובר בתופעה הקשורה במערכת העצבים המרכזית ו/ או מצוקה נפשית, כיון שההורים נוטים לייחס את התופעה למחלה מסוימת, הם מביאים את הילד לרופא בהתאם לתופעה שהם רואים: מצמוץ בעיניים יטופל תחילה אצל רופא עיניים, תנועות חדות של הצוואר אצל אורתופד, כחכוח גרון אצל רופא אף אוזן גרון ושיעול אצל רופא ראות.
לעתים מתפרש השיעול כהתקף אסטמה והילדים מקבלים טיפול לאסטמה.
לעתים מופיע התקף השיעול הממושך לאחר מחלה נגיפית של דרכי הנשימה העליונות. למרות שהמחלה חלפה זה מכבר, השיעול נמשך ואינו פוסק, דבר הגורם למצוקה ולמבוכה רבה להורים ואף לרופא המטפל. לעתים נחשפים הילדים האלה לסדרה הולכת ומעמיקה של אבחונים מיותרים. כשלושים אחוז אף מגיעים לאשפוז.
כשמדובר בשיעול על רקע מצוקה נפשית בלבד, סימנים אופייניים נוספים הם: הילד יכול לחקות בדיוק את סוג השיעול כשהוא מתבקש לעשות זאת, הוא נראה בלתי מודאג מ"מחלתו" והוא משתף פעולה בכול הבדיקות שנעשות לו. לעתים קרובות מתברר שהילד אינו הולך לבית הספר תקופה ארוכה במהלך הופעת השיעול. כמו כן טיפול בתרופות לדכוי השיעול אינו עוזר. אופי השיעול הוא נביחתי או נעירתי ורופא מנוסה יכול להבחין בסוג השיעול הזה משמיעה בלבד עוד בטרם נכנס הילד לחדר. התקפי השיעול נמשכים במהלך כול היום אך נפסקים תמיד!! במהלך השינה.
התופעה יכולה להיות חלק מתסמונת פיקים קשה יותר הקרויה תסמונת טורט. במקרה זה מדובר בפיקים תנועתיים מאוד מגוונים וכן פיקים קוליים מסוגים שונים המקשים מאוד על תפקודו של הילד בחיי יום יום עקב תשומת הלב שהם מעוררים.
רופא הנחשף לראשונה, לסיבה האמתית לסוג זה של שיעול, קרוב לוודאי שלא יטעה יותר ויחסוך מהילד ומהוריו סבל רב של בדיקות מיותרות לחלוטין.
קיים מגוון רב של טיפולים בתופעות אלה, רובם טיפולים פסיכולוגים הכרוכים בשיטות הרפיה כולל ביופידבק, טיפול במקור הבעיה הנפשית, פיזיוטרפיה, עיצוב התנהגות, סוגסטיה, קשירה של בית החזה בתחבושות דבר הגורם לאי נוחות שבסופה מוסרות התחבושות והשיעול נעלם ועוד.
ריבוי השיטות הטיפוליות מעיד על כך שהסיבות לשיעול אינן אחידות וכן הוא מעיד על כך שאין שיטת טיפול אחת יעילה. למרבית המזל במקרים רבים לאחר שהרופא מסביר להורים ולילד שהשיעול אינו מעיד על מחלה גופנית רצינית, ועליהם להחזיר את הילד לפעילות שגרתית, השיעול חולף לעתים קרובות מעצמו.
