האם מדובר רק על שחלות הנראות באולטרהסאונד כמכילות ציסטות רבות? או אולי מדובר בנשים הסובלות מאקנה, השמנת יתר, הפרעות בביוץ?

האמת היא שהאבחנה מורכבת ביותר ויש לה מספר קריטריונים, עד כדי שנשים הסובלות מתסמונת זאת יכולות להראות שונות מאד אחת מהשניה ולמרות זאת כולן סובלות מאותה תסמונת.

ההגדרה הרווחת כיום בין העוסקים בתחום נקבעה בשנת 2003 והיא קובעת שנשים הנכללות בתסמונת זאת צריכות לענות על שני מדדים מתוך השלשה כלהלן:

1. שחלות הנראות באולטרסאונד במראה האופייני של ציסטות רבות
2. פעילות הורמונלית מופרעת לכוון יתר הפרשה של הורמונים זכריים או בטוי קליני של תופעה זאת
3. הפרעות בביוץ עד כדי אי ביוץ

יש לשים לב שיתכנו נשים שנראות דומות במראה החיצוני לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות אך עדיין אינן כלולות בתסמונת זאת אלא סובלות ממצבים אחרים כמו תסמונת קושינג.

מהם הסימנים לתסמונת זאת ומה שכיחותה?

מדובר על ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר בנשים בגילאי הפריון – 7-8%.
הסימנים והביטויים של תסמונת זאת עשויים לכלול את הבאים:

1. הפרעות ביוץ
2. שכיחות גבוהה של הפלות
3. שכיחות גבוהה של רעלת הריון
4. אקנה
5. עור שומני
6. שיעור יתר
7. התקרחות מקומית או כללית
8. סוכרת

ועוד…

סנדרום השחלות הפוליצסטיות הוא בעצם מצב הנוגע למערכות שונות בגוף האישה ולא רק למערכת הפריון. לסנדרום ישנה השפעה על המערכת המטבולית-חילוף החומרים [משק הסוכר והשומנים], מערכת כלי הדם [יתר לחץ דם ומחלות לב] ונטיה להיווצרות ממאירויות ברירית הרחם.

המערכת האנדוקרינית

בסנדרום זה חל היפוך ביחס בין רמות הורמון ה LH לבין הורמון ה FSH. נמצא שרמת ה LH  גבוהה יורת מהורמון ה FSH. רמה לא תקינה זו של שני ההורמונים המופרשים מההיפופיזה גורמת לתפקוד לקוי של השחלות ולהפרעות בביוץ. נשים אלו נוטות להיות עם מחזורים של חודשיים ועד ששה חודשים ויותר ועם הפרעות בביוץ עד אי ביוץ. מצב זה של ביוץ כל 2-6 חודשים מפחית את סכויי ההתעברות באופן בולט. בסנדרום זה ניתן לעתים למצוא רמות גבוהות של הורמון הטסטוסטרון והאנדרוסטנדיון. התדירות הנמוכה של הביוצים עד העדרם המוחלט מביאים לרמות נמוכות של פרוגסטרון. רמות נמוכות אלו מביאות בעצמן לתופעות כמו בצקות וצבירת נוזלים ועבוי של רירית הרחם שעליה נדבר בהמשך.

המערכת המטבולית – חילוף החמרים
אחד הדברים היותר מאפיינים תסמונת זאת הוא התנגודת לאינסולין. נמדדות רמות האינסולין גבוהות הן לאחר בדיקת העמסת סוכר והן במצב הרגיל. יש טוענים שהרמות הגבוהות של האינסולין נמצאות רק אצל נשים בעלות משקל עודף.
תנגודת גבוהה לאינסולין מתבטאת לא רק בסוכרת אלא גם בצבירת משקל, בעיקר בבטן. אצל מחצית מנשים אלו יש משקל עודף. הסיבה לצבירת המשקל בעיקר בבטן היא פגיעה בפרוק השומנים בשל הרמה הגבוהה של ההורמונים הזכריים.
ממצא אופייני נוסף הוא רמה גבוהה של טריגליצרידים ורמה נמוכה של HDL  – הכולסטרול הטוב.

מערכת כלי הדם
גם כאן לתנגודת לאינסולין ישנה השפעה: היא והרמה הגבוהה של טריגליצרידים גורמת לפגיעה בצפוי הפנימי של כלי הדם וכתוצאה מזה ליתר לחץ דם. מעניין לדעת שתרופות המשפרות את תגובת הגוף לאינסולין ואגב כך מורידות את רמתו, משפרות את תפקוד דופן כלי הדם בחולות סינדרום זה.
תוצאת הפגיעה בדופן כלי הדם היא שכיחות פי 7 של של ארועי חסימת כלים כליליים בלב ["התקפת לב"] בנשים עם סנדרום זה לעומת נשים שאין להן אותו. בטוי למחלת כלי הדם מהווה הסמן (CRP) C-reactive protein, שמנבא תחלואה בעתיד של כלי דם. רמה גבוהה שלו, כפי שאכן נמצא בנשים עם סנדרום זה, קשורה למצב דלקתי של כלי הדם.

נטיה לממאירויות
ההשמנה בסנדרום זה בלווי של חוסר ביוץ ולפיכך רמה נמוכה של פרוגסטרון מביאות לכך שרמת האסטרוגן נותרת גבוהה ללא פרוגסטרון שיאזן אותה. רמה גבוהה זו של אסטרוגן מביאה לשגשוג תאים ברירית הרחם עד כדי שכיחות גבוהה יותר של טרום סרטן וסרטן רירית הרחם, שנמצא שכיח פי 3 בנשים עם סנדרום זה לעומת נשים אחרות.

מסקנות
אין לעבור לסדר היום כאשר אישה בגיל הפיריון מתלוננת על העדר וסת או מרווחים גדולים בין וסת למישנהו.
יש לחשוד בתסמונת השחלות הפוליציסטיות ולערוך בהקדם את הברור הנדרש על מנת לא רק ליעץ/לטפל בענין הלקוי הפריוני אלא גם ליעץ ולטפל על מנת לשמור על הבריאות.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות משפיעה על מערכות רבות בגוף האישה: המערכת המטבולית [תנגודת לאינסולין ונטיה לסוכרת, עליה ברמת שומני הדם], מערכת הלב וכלי הדם [עליה בארועי לב כליליים ויתר לחץ דם] ועליה בממאירות ברירית הרחם.

הגישה לנערות ונשים אלו צריכה לכלול הן שנוי בהרגלי חיים כמו אימוץ תזונה נאותה, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף מתאים, טיפול בתרופות המגבירות את תגובת תאי הגוןף לאינסולין כמו METFORMIN. טיפול זה אגב אינו משפיע רק על האינסולין אלא מוריד גם את רמת ההורמונים הזכריים וגם מעלה אגב כך את שיעור ההריונות. הגישה לטיפול בגלולות למניעת הריון אינה חד משמעית כאשר יש הסוברים שנטילת גלולות "רגילות" [המכילות אסטרוגן ופרוגסטגן] מספיקה ונחוצה ואחרים הטוענים שדווקא טיפול בדיאנה אסטרוגן וציפרוטרון אצטט מתאים יותר.

כל הזכויות שמורות ©  לד"ר שרגא וקסלר ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר