תסמונת התשישות הכרונית

Cronic Fatigue Syndrome

           "…..וידו העייפה מוחקת שורה אחר שורה

           מתוך הפרק האחרון שלו ….."

                                                                      (נתן יונתן)

תסמונת התשישות הכרונית   – CFS   , מכוונה בשמות שונים: "מחלת היאפים" , מונונוקלאוזיס כרוני, "חולשה עיצבית ,ועוד.

תסמונת התשישות הכרונית איננה בהכרח , מחלה חדשה המאפיינת את העולם המודרני. היא זוהתה

כבר  בשנת 1750  כ – "פריקולה", כאשר רופא אנגלי תיאר מחלה המאופיינת בחום נמוך , בהפרעה בריכוז , וכן ב-כאבים מפושטים בכל הגוף.ממש בדומה לתסמונת הנוכחית .

ג'ורג' בירד תיאר במאה ה -19  מחלה , הפוגעת בשכבות הסוציואקונומיות הגבוהות ,בחברה הבורגנית של צפון אמריקה ,מחלה הדומה בסימניה לCFS  ,ואשר סבר כי אורח החיים המודרני ,הוא הגורם

לדלדול מערכת העצבים. במילים אחרות – מחלת היאפים . סברתו הופרכה זה מכבר.

בתחילת המאה ה-20  נימצא קשר בין חיידק הברוצלה לתשישות הכרונית . אז כבר שמו לב לקשר

אשר בין אנשים שחלו בשפעת ולאחר מכן פיתחו תשישות .קיימים תיאורים רבים בספרות אודות אנשים

הרתוקים למיטתם שנים רבות עקב חולשה רבה. פלורנס נייטינגל , האחות הבריטית אשר היתפרסמה במלחמת קרים ,היתה  אחת מהם. 12 במאי –ניבחר להיות היום הבינלאומי של תסמונת התשישות הכרונית מפני היותו יום הולדתה.

מיתוסים,ואמיתות משמשים בערבוביה המקשה על הגדרת והבנת המחלה.

העייפות או התשישות הינה תסמין אשר יכול לפגוע במיגוון  רחב של מחלות כגון: מחלות זיהומיות,

מחלות דלקתיות , הפרעה בתיפקוד הלב , הריאות , הכבד , הכליות , בלוטת התריס , האדרנל. וכן במצבים של דיכאון או חרדה.

תהליך האיבחון של התסמונת התשישות הכרונית מאופיין בין שאר הדברים –  בכך שלא נימצאה אף סיבה אחרת לעייפות בבדיקות הרפואיות.

העייפות, עם-כן הינה התסמין הבולט ביותר, המופיע במקרים רבים בפתאומיות. תחושת העייפות

חמורה עד כדי כך שאף הליכה קצרה ,  עבודות בית אלמנטריות , עלולות להתיש את הסובל מן התסמונת לחלוטין. הסיבולת הגופנית ,  העמידות הגופנית  מעורערים. החולשה בולטת.

התסמונת מלווה עם סימפטומים נוספים: כאבים ומיחושים בשרירים ובמיפרקים , חולשת שרירים, חום נמוך , לחץ דם נמוך , דופק בלתי סדיר , רגישות לחום ולקור ,הפרעה בשיווי משקל ,  קוצר  – נשימה , סחרחורת ,  בחילה ,  בעיות עיכול ,  זיהומים פטריתיים , פריחות ,  כאבי גרון ,  בלוטות לימפה נפוחות, כשל חיסוני ,  הפרעות שינה ,  כאבי ראש ,  ירידה בכושר הריכוז.

אצל רבים מתפתחים תסמינים נפשיים ורגשיים . הזיכרון לטווח קצר עלול להיפגע , הם מנסים לנוח יותר אולם מנוחה מרובה איננה עוזרת במיוחד. נוצרת ירידה מרמות פעילות קודמת –מקצועית , חברתית ואישית. הנעה מרמת – שיבוש החיים ועד כמעט שיתוק הפעילות . הפגיעה באייכות החיים משמעותית.

ההפרעה תוקפת 0.2%  מהאוכלוסיה ללא קשר למעמד סוציו-אקונומי.  גיל הלוקים בה נע בדרך – כלל  בין:40 -20  , למרות שקיימים צעירים יותר, מבוגרים יותר. נשים מהוות כ-70% מכלל הניפגעים בתיסמונת. ההערכה בישראל כי הלוקים במחלה הינם כ – 5000  איש, ואם זאת סבורים כי רבים

הם , אשר אינם מאובחנים עקב בעיייתיות האיבחון.

כאמור, העייפות נימשכת כ -6 חודשים או יותר. אינה ניגרמת ע"י מאמץ , אינה מוקלת ע"י

מנוחה , ואין לה הסבר אחר.

כוללת ארבעה או יותר מן התסמינים הבאים:

• הפרעה, ירידה בזיכרון או בריכוז.
• בלוטות לימפה מוגדלות.
• חולשה הנימשכת מעל 24 שעות לאחר מאמץ ואיננה חולפת עם מנוחה.
• כאב שרירים או פרקים.
• כאב ראש.
• הפרעות שינה.
• כאב גרון.
• אופייניים גם חום נמוך,רגישות לכימיכלים, וכן גם תסמינים נוספים המופיעים אצל חולי פיברומיאלגיה.

עד היום אין מהות המחלה איננה ברורה ,לא ברור מהו הגורם הישיר לה,ואין בדיקת מעבדה הקובעת את קיומה.ולכן איבחונה ניעשה לאחר 6 חודשים של תשישות אשר לא נימצא לה הסבר אחר. ולפי התסמינים אשר החולה מביא בתיאורו.

ההשערה המקובלת לתסמונת הינה קיומו של זיהום נגיפי שקדם למחלה . למשל אחת הסברות אשר הועלו בכינוס בינלאומי שעסק ב"תסמונת פוסט-פוליו" , טען כי תסמונת העייפות הכרונית הינה צורה מסויימת של פוליו. הטענה הייתה כי הנגיף הגורם לפוליו והנגיף הגורם לתסמונת , נמנים עם משפחת נגיפי האנטרו ונימשכים אל מערכת העצבים המרכזית ולשרירים. כמו בפוליו – מצב המערכת החיסונית ייקבע את רגישות הגוף לנגיף.

במקרים רבים תוקפת המחלה לאחר התדרדרות במחלת ה"נשיקה" –מונונוקליאוזיס, חוקרים אלו

מוצאים את נגיף : אפשטיין-באר כאחראי להפרעה. מפני שהוא גורם לשינויים במערכת החיסונית.

חוקרים אחרים בודקים את סברת הזיהום הכרוני- מזהם הגורם לתסמונת כגון פטריית הקנדידה.

יש המתמקדים בחולשת מערכת החיסון.

או שילוב של מספר גורמי מחלה.קשת רחבה של מזהמים סביבתיים, אורח חיים מסויים המפעיל לחץ על מערכת החיסון.

או במילים אחרות החיבור של האלמנט הפסיכו-סומטי: קשרי הגומלין שבין הגוף והנפש.

חולי CFS   מדווחים על תקופות ממושכות של מצוקה נפשית,רגשית.על הימצאות חרדה ,דיכאון

בחייהם- לפני היתפרצות ה – CFS ,הימצאות שחיקה נפשית, דחק נפשי-סטרס,

משך המחלה משתנה מחולה לחולה .שליש שבים לתיפקוד תקין תוך מספר חודשים,שליש נידרש לשנתיים קשות עד להחלמתו, ושליש ממשיך לסבול גם לאחר השנתיים.

בכל מקרה- השפעת המחלה משמעותית בהפרעתה לכושר העבודה , ובעיקר לאייכות החיים של הניפגעים.

הטיפול –  עד היום לא נעשו מחקרים קלינים מכמות מספקת אודות ההפרעה,ובכל זאת:

הממצאים הקיימים מורים כי:

טיפול פסיכולוגי וקוגניטיבי נימצא יעיל  בתיסמונת כולל טכניקות של הרפיות ,דימיון מודרך, מדיטציה,

טיפול המפנה תשומת-לב אל הפרעות במצב הרוח, שינויי חשיבה, התנהגות נימנעת : ביטול תחושת חוסר-אונים ושיפור מצב הרוח. הדגש ויצירת סגנון חיים המתאים יותר,"מחובר"-יותר , לאדם ולמצב רצונותיו , יכולותיו , רגשותיו . יש חולים אשר נעזרים גם בטיפול תרופתי , חשובה תשומת –לב רבה לתזונה,  מנוחה ,התעמלות מדורגת.-:שיקום גופני,פיזיותרפיה.

תסמונת העייפות הכרונית – CFS

פיברומיאלגיה –  FMS

תסמונות אחיות?

תסמונת התשישות הכרונית – CFS  היא  , כאמור , מצב המאופיין בתשישות כבדה,אשר מנוחה אינה

מחלימה או מקילה עליה , ואשר  מחמירה ע"י פעילות פיסית או מנטלית. חולי ה – CFS  מתפקדים ברמת תיפקוד נמוכה משמעותית מאשר זו של לפני פרוץ ההפרעה. מאחר ובדיקות המעבדה הן בדרך –

כלל תקינות  , הרי שהאבחנה ניעשית ע"י הקריטריונים אשר פורטו קודם לכן.

הפיברומיאליגיה –   FMS  , אשר משמעותה  – כאב ברקמות הסיביות של הגוף:גידים ,רצועות , שרירים , אינה מחלה מחמירה במהלכה והגורמת נזק לרקמות . גם בהפרעה זו בדרך  – כלל ,לא

נימצא בבדיקות מעבדה שיגרתיות ,דבר בלתי – תקין. פרט לרגישות החולים לנקודות לחץ (18)

– (tender points )     באזורים מסויימים בגוף  , וכן נוכחות כאב מופשט בשני צידי הגוף העליונים

ושני צידי הגוף התחתונים.

אולם , בפיברומיאלגיה , קיימת גם תופעת התשישות , ליקויים קוגניטיביים,בעיות תחושתיות .

חולים רבים סובלים משתי המחלות , לא ברור הגורם או המרפא לשתיהן.

קביעת האבחנה מתבססת על בולטות סימפטום הכאב או סימפטום התשישות .

בהדמייות – מוח  (סריקה ממוחשבת של המוח)  כגון :  PET     או  SPECT  –  נימצא כי באזורים מסוימים חשובים במוח מתרחשת זרימת  דם מופחתת . שזהו מימצא חריג הקייים בשתי ההפרעות בהבדלים קטנים  ולא מהותיים .

כך – שנישאלת השאלה? האם מדובר בביטוי שונה של אותה מחלה ? או בשתי מחלות אחיות?