תסמונת קרע "שרוול הגידים" של הכתף

מהו "שרוול הגידים" של הכתף?

מפרק הכתף מורכב משתי עצמות: עצם הזרוע ועצם השכמה (סקפולה). בעצם השכמה ישנן מספר סטרוקטורות שממלאות תפקידים מיוחדים. הגלנואיד יוצר עם ראש הזרוע את המפרק שיש לו טווח תנועה גדול הרבה יותר מכל מפרק אחר בגוף. האקרומיון יוצר גג למפרק זה. הקורקואיד בולט קדימה כמו מקור של עורב ואליו מתחברים גידים ורצועות .

עצם השכמה משמשת, בין היתר, מוצא לארבעה שרירים חזקים, שתפקידם לסייע בהרמת הזרוע כלפי מעלה, לסובב אותה כלפי פנים וכלפי חוץ ולפשק או לקרב אותה ביחס לגוף. קצות השרירים נעשים גידים חזקים מאד- "שרוול הגידים", ואלו מתחברים לשתי גבשושיות (טוברוסיטי) סמוך לראש הזרוע. ארבעה שרירים אלו עוטפים את מפרק הכתף מאחור, מלפנים ומלמעלה בצורת שרוול .

מה מיוחד בתנועת "שרוול הגידים"?

"שרוול הגידים" עוטף את ראש הירך ומלווה אותו בכל תנועותיו. תנועה זו קורית בחלקה במרווח
שמתחת לגג של המפרק – האקרומיון. זו תנועה חלקה וחסרת חיכוך הודות לבורסה עם
מעט נוזל סיכה בתוכה שמפרידה בין האקרומיון לגידים. אם הגידים מתעבים כתוצאה מתהליך
דלקתי או ניווני או אם שוקע בהם מלח סידני, תנועת "שרוול הגידים" גורמת לחיכוך ושפשוף
כנגד עצם האקרומיון וזה גורם לכאב.

מהו קרע בגידים ומהי "תסמונת התנגשות"?

בגיל העמידה ובדרך כלל בעבודה שדורשת הפעלה של הכתפיים מתרחש תהליך ניווני ב"שרוול הגידים".
קורים אז שינויים ביוכימיים וסטרוקטורלים בסיבים של הגידים שעשויים בעיקר מחלבונים (פרוטאינים).
לחלקי הגיד שבו חלים השינויים הללו שוקעים לעתים קרובות מלחי סידן (סיד). התהליך הניווני מחליש
את הגיד וכתוצאה ממאמץ של הכתף אפילו אם הוא מאמץ קל עלול הגיד להקרע.
הקרע יכול להיות חלקי או שלם ובדרך כלל קורה בגיד העליון שנקרא סופרא-ספינטוס, אבל יכול לקרות
גם בגיד שנקרא אינפרא-ספינאטוס או בגידים האחרים.

בתנועת הכתף הגיד הקרוע מכאיב. הכאב יכול להמשך גם במנוחה וגם בשינה בלילה. לעתים הכאב כל כך חריף שהסובל מגיע לחדר המיון עם כאב בלתי נסבל.

שולי הקרע עשויים להתרומם ולהתגלגל על עצמם ולגרום להתעבות נכרת של הגיד, שממלאת את כל המרווח בין השוליים המגולגלים (Impingementשבין ראש הזרוע והאקרומיון. תנועת הכתף תגרום אז להתנגשות (
של הקרע לבין עצם האקרומיון. זו תורגש על ידי הפציינט או תישמע כ"קליק" מכאיב מאד, ותגרום להגבלה חמורה של תנועת הכתף.

מהן שיטות הטיפול?

יש לזכור שהמהלך הטבעי של המחלה הוא של נטייה לריפוי, אבל משך הזמן הוא ארוך מאד ועלול להמשך יותר משנה. במשך תקופה ארוכה זו עליך להקפיד על שני דברים:
1. להימנע מנשיאת משא כל שהוא ביד הפגועה ולא לבצע שום פעולה שגורמת לכאב. פעולה מכאיבה קורית בהרמת הכתף קדימה או למעלה כמו נטילת ספר ממדף גבוה, הנחת כלים לייבוש על מדף גבוה או תליית כביסה.
2. עליך להקפיד על תרגול הכתף הפגועה לפחות פעם אחת כל יום על מנת שהכתף לא תאבד את טווח התנועה המלא שלה. התרגול מבוצע בשכיבה במטה כל בוקר מיד אחרי פקיחת העיניים. היד הבריאה נוטלת את כף היד של הכתף הפגועה כשהמרפקים כפופים וסוחבת ומרימה אותה מעל לראש (תוך כדי שכיבה) עד ששתיהן נוגעות בקיר שמאחרי הראש. התרגול נעשה מספר פעמים כשהכתף הפגועה פסיבית לגמרי, שריריה רפויים ואיננה משתתפת באופן אקטיבי בתנועה.

הטפול התרופתי כולל תרופות נוגדות כאב (אנאלגטיקה) למיניהן. ותרופות נוגדות דלקת (אנטי-אינפלמטורים
). NSAIDאו

זריקה של סטרואידים (קורטיזון) משולבת עם מרקאין (חומר אנסטטי מקומי) ממוקדת אל איזור הקרע והדלקת שסביבו היא טפול מצוין ויעיל ביותר. ניתן גם לחזור על הזריקה יותר מפעם אחת. כאשר מבוצעת בתנאים סטרילים איננה גורמת לתופעות לוואי.

מתי לבצע ניתוח?

ישנן שתי אינדיקציות עיקריות לבצוע ניתוח:
1. אם הכאב בלתי נסבל והטיפול השמרני איננו עוזר.
2. אם הקרע ב"שרוול הגידים" הוא שלם או מסיבי ותפקוד הכתף מופרע במידה נכרת.

מהם סוגי הניתוחים?

קרע מסיבי של הגידים ניתן לתפור. בתקופה שלאחר הניתוח מקובל לשמור על איחוי קו התפר על ידי שימוש בסד פשוק לכתף שמגן על התפר מפני מתח.

בתסמונת "התנגשות" יש לכרות את החלק הקדמי של עצם האקרומיון וכך לאפשר מרווח רחב מספיק לתנועת "שרוול הגידים" מבלי שיתחכך באקרומיון. ניתן גם לתפור את שולי הקרע.

גם בתפירה של קרע בגידים ניתן לכרות את החלק הקדמי של האקרומיון על מנת להגדיל את המרווח.

הניתוחים מבוצעים בהרדמה כללית, דרך חתך ברום הכתף או בעזרת ארתרוסקופיה, ובדרך כלל אינם דורשים אשפוז לאחר הניתוח.

פרופסור דוד מנדס – ה'פורום' למצוינות בכירורגיה אורתופדית