למי נועדו תרגילי תפילה?
תרגילי תפילה מיועדים לשיפור התנועה של מפרקי הירכיים לסובלים מדלקת מפרקים (ארתריטיס וראומטיזם).
התהליך הדלקתי שמלווה את הארתריטיס ואת שחיקת הסחוס מתבטא בנפיחות, באודם ובחום של פנים המפרק עצמו ובכאב. הכאב מופיע בתנועת המפרק ובנשיאת משקל הגוף כמו בהליכה, עליה וירידה במדריגות ובקימה מכסא או ממיטה. כשהמצב מחריף הכאב מופיע גם במנוחה בשכיבה או תוך כדי שינה. כתוצאה מהכאב מגביל החולה באופן אינסטינקטיבי את התנועה של המפרק.
השחיקה גורמת להרס של המשטחים המפרקיים ותנועת המפרק קטנה בהדרגה. הקופסית (קפסולה) מצטמקת והשרירים שמניעים את המפרק מתקצרים. תהליך זה נמשך באופן כרוני ומחמיר בהתקפים חוזרים וגורם להידרדרות בתנועת המפרק ובתפקודו.
אובדן התנועה הוא תהליך שלא ניתן לתקנו על ידי התעמלות קונבנציונאלית מכיוון שזו מפעילה את השרירים באופן אקטיבי וגורמת להגברת הלחץ התוך מפרקי ולכאב. הכאב מעורר תגובה דלקתית וזו מחריפה את המצוקה ומגבירה את הנזק במפרק.
מהם תרגילי תפילה?
תרגילי תפילה הם תרגילי התעמלות שמבוצעים על ידי תנועות של הגו ביחס למפרקי הירכיים כשהירכיים אינן נעות
או מבוצעות על ידי תנועות פסיביות של כל הגפה התחתונה סביב ציר מפרק הירך(Reverse action exercises)
כששרירי הירך אינם פועלים. התרגול נעשה בתנוחות של ישיבה או שכיבה, תוך בקרה מתמדת של המתרגל על
התנועה שלא תגרום לכאב. בתרגול בישיבה, תנועת כפוף הגו מבוצעת כשהגו משוחרר ומתכופף למטה בכוח הכובד ללא פעולה אקטיבית של שרירי הירכיים ולכן איננה גורמת לכאב. (Gravity dependent exercises)
התרגילים פותחו על ידי פרופסור דוד מנדס והפיזיותרפיסטים קובי שוורץ ודני קלמן במרכז לשתילת מפרקים בבית החולים רוטשילד (בני ציון) בחיפה. השיטה נוסתה בהצלחה רבה במשך שנים של טפול במאות חולים שהיו מיועדים לניתוחים של החלפת מפרקי הירכיים במישתלים מלאכותיים, ובוצעה גם לפני הניתוח וגם לאחריו. כיום השיטה מיושמת גם בבתי החולים אלישע ומרכז רפואי חורב בחיפה..
תרגילי תפילה הוכרו כשם מסחרי. השם ניתן להם בגלל הדמיון לתנועת מתפללים ובגלל האדיקות וההתמדה שנדרשות בביצועם.
מהי חשיבות התנועה למפרק הטבעי?
מפרק הירך בנוי משתי עצמות. אלו הן ראש הירך בצורת עלי והמרחשת בצורת מכתש. חלקי המפרק נעים זה בתוך זה בתנועה חלקה מאד כמעט ללא חיכוך, הודות לסחוס שמצפה את העצמות ולנוזל הסיכה ששומר את הסחוס לח ורטוב.
הסחוס היא רקמה בעלת אופי מיוחד שמורכבת מתאים, סיבים וחומר חיבור בעלי חיוניות גבוהה אבל חסרת אספקת דם וחסרת עצבים. ידוע שאזורים של סחוס שאינם באים במגע זה עם זה סובלים מנוון ממוקד, וידוע שלסחוס שניזוק אין יכולת רפוי. זוהי רקמה שמקבלת את תזונתה על ידי פעפוע (דיפוזיה) ומתנקה מהפסולת באותה דרך וזה מצריך נוכחות מתמדת של נוזל הסיכה שנקרא נוזל סינוביאלי. הנוזל מופרש על ידי הסינוביום שהיא רקמה שמצפה את החלל המפרקי.
בגלל חשיבותו של הנוזל לחיוניותו של הסחוס הנוזל חייב להגיע לכל חלקי הסחוס המפרקי. הודות לתנועת המפרק הוא מגיע גם לחלקים הפריפרים ביותר. כשנגרמת הגבלה בתנועת המפרק נותרים אזורים סחוסיים שאינם מקבלים את תזונתם ואינם מסוגלים להפטר מהפסולת שמצטברת. זה מגביר את הנזק של התהליך הדלקתי ובאזורים היבשים נוצרות הדבקויות של הרקמה הסינוביאלית ושל הקופסית .
מהי חשיבות התנועה לשרירים ולגידים?
תהליך הדלקתי של המפרק גורם להתעבות ולהתכווצות של הקופסית ולהגבלה של תנועת המפרק. חלק מהשרירים של מערכת מפרק הירך מתקצרים גם הם מאבדים את יכולתם לתפקד בטווח התנועה הנורמאלי. הכאב שמלווה את התהליך הדלקתי גורם לחולה להימנע מלהשתמש בתנועות שמכאיבות ובטווח התנועה שמכאיב ולכן ההגבלה גדילה ותפקוד המפרק מדרדר.
על מנת להחזיר את טווח התנועה שאבד צריך לתרגל ולמתוח את השרירים ואת הקופסית לגודלם המקורי. את זאת ניתן לעשות רק אם נוכל למנוע את הכאב שנגרם על ידי המתיחה והתרגול. למניעת הכאב ניתן להשתמש בתרופות אבל חסרונן הוא בתופעות הלוואי שקורות בנטילה ממושכת. לחילופין ניתן להשתמש בפיזיותרפיה ובתרגילי התפילה.
כיצד נולד הרעיון?
במזרח הרחוק בדרום אסיה שכיחות שחיקת הסחוס וארתריטיס של מפרקי הירכיים נמוכה במיוחד. אחד המאפיינים של אורח החיים בבית ובחוץ, באוכלוסיה שחיה שם הוא ישיבה שפופה כשהעכוז נח על העקבים בעת מנוחה. התנועה של ישיבה וקימה ותנועות הלוואי שמלוות תנוחות אלו גורמות לטווח תנועה מלא של מפרקי הירכיים.
כאמור זו נחשבת לתופעה חיובית לחיוניות רקמות המפרק.
מה הם יתרונות תרגילי התפילה?
תרגילי התפילה הם פשוטים, נוחים לתרגול, תוך שליטה מלאה על בצוע ללא כאב, וניתן לבצעם באופן אינדיבידואלי לאחר הדרכה מתאימה. תרגילי תפילה שמבוצעים באדיקות ובהתמדה לפני ניתוח עשויים לדחות את הצורך בניתוח לתקופה ארוכה מאד.
התרגול מותאם אינדיבידואלית ומבוצע בהדרגה לשם שפור טווח התנועה ועל מנת להתגבר על קונטרקטורות (כוויצויות). תנועת הגו יחסית למפרקי הירכיים מבוצעת בטווחי תנועה שאינם מכאיבים, ואלו גדלים ככל שגדילה גמישות המפרקים והשרירים.
בתקופה של כאב כמו בהתקף של דלקת או בתקופה שלאחר ניתוח, ניתן ואף מומלץ ליטול תרופה משככת כאב כחצי שעה קודם לתרגול על מנת לשפר את האפקטיביות.
כיצד לתרגל?
התרגילים מבוצעים במשך כרבע עד חצי שעה, פעמיים ביום. ניתן לבצעם כשמתעוררים בבוקר השכם תוך כדי שכיבה במיטה או בישיבה אל צד המיטה או על שרפרף או ספסל מתאים.
על המתרגלים ללמוד להגביל את טווח התנועה ואת עוצמת התרגול עד לתחושת כאב מבלי להכאיב. עליהם ללמוד להימנע מלבצע תרגול אגרסיבי כל שהוא ולהימנע מהדרכה אגרסיבית. כי תרגול מכאיב עלול לגרום לגירוי כרוני ולכאב כרוני שקשה להפטר ממנו.
אחרי ניתוחים של מפרק הירך כמו החלפת המפרק במשתל מלאכותי, יכולתם של המנותחים לרכוש מחדש טווחי תנועה מלאים תלויה קודם כל בטווח התנועה שהיה להם לפני הניתוח. אם טווח התנועה קרוב לתקין לא יתקשו להגדיל את הטווח עד לטווח נורמאלי ולכן רצוי לתרגל לפני מועד הניתוח. אם טווח התנועה מוגבל צריך יהיה לתרגל לתקופה ממושכת עד שנה וגם שנתיים על מנת להגיע לטווח תנועה מלא.
דוגמאות לתרגילים נבחרים.
כל תרגיל מבוצע מספר פעמים שגדל בהדרגה. התנוחה הבסיסית (תמונה מס' 1) היא שכיבה אפרקדן על ספסל קצר שגבהו כ- 30 ס"מ, כשכפות הרגלים מונחות על הרצפה והברכיים כפופות בזוית ישרה של 90 מעלות.
תמונה מספר 1
תרגיל לשיפור הפישוק ושיפור הכפוף של הירכיים (תמונה מס' 2). כפות הרגליים פונות קדימה ומרוחקות כ-30 ס"מ זו מזו, הברכיים מרוחקות כ- 40 ס"מ זו מזו. במצב זה מפרקי הירכיים מפושקים. הניחו לגו להתכופף קדימה כשהראש מכוון אל בין הברכיים והידיים מרחיקות את הברכיים זו מזו. בסיום התרגיל חזרו לשכב אפרקדן על הספסל כשהרגליים נשארות על הרצפה.
תמונה 2
תרגיל לשיפור התנועה של סבוב פנימי של הירכיים (תמונה מס' 3). בישיבה על הספסל כשכפות הרגלים מונחות על הרצפה והברכיים כפופות בזוית ישרה של 90 מעלות. כפות הרגליים פונות קדימה ומרוחקות כ-30 ס"מ זו מזו, הברכיים מקורבות עד שנוגעות זו בזו. במצב זה מפרקי הירכיים מקורבים. הניחו לגו להתכופף קדימה כשהראש מכוון אל בין הברכיים והידיים מקרבות את הברכיים זו לזו. בסיום התרגיל חזרו לשכב אפרקדן על הספסל כשהרגלים נשארות על הרצפה.
תמונה 3
תרגיל לשיפור היישור של מפרק הירך כשישנה קונטרקטורה (כוויצות) בכפוף. בשכיבה אפרקדן על הספסל כופפו את הברך והירך של הצד השני אל החזה והחזיקו אותה בשתי הידיים. (תמונה מס' 4). השאירו את הגפה המתרגלת ישרה על הספסל, פשקו את הירך הצידה מחוץ לספסל עד שהגפה תהיה כולה באוויר ללא תמיכה ועם כוח הכבד תנוע כלפי מטה. על מנת להקל ניתן לכופף את הברך. בסיום התרגיל חזרו לשכב אפרקדן עם שתי הגפיים על הספסל וכפות הרגליים על הרצפה.
תמונה 4
