הודעה חשובה:
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או לכל גורם מוסמך אחר בתחום בריאות הנפש (כגון פסיכולוג), לפי המצב.

מבוא

החוברת מציגה מחקרים בדבר הקשר בין שינה לזיכרון. מערכות השינה ומערכות הזיכרון של האדם מוצגות בפרוטרוט ונבדקת תרומתה של השינה לזיכרון. השינה מוסברת על שלביה ועל השינויים החלים בגלי המוח במעבר משלב לשלב. סוגי הזיכרון מתוארים בפירוט וכן כיצד הוא פועל על שלביו השונים: רכישה, גיבוש ואיחזור זיכרונות. תרומת השינה לזיכרון נמצאה כבאה לידי ביטוי בעיקר בשלב הגיבוש המערכתי של הזיכרונות שנרכשו, מכיוון שהיא גורם מכריע בייצובם. כמו כן מוצגת תרומת השינה לאדם בשלבי התפתחות דומיננטיים במיוחד בחייו כגון הינקות והנעורים.

בנוסף, מוצגת השפעתו של חוסר שינה על תפקודי הזיכרון השונים ונזכרים היבטים נוספים במכלול החוויה האנושית, כגון היבטים רגשיים של האדם חסוך השינה. המחקרים הרבים שנערכו בנושא יחסי הגומלין בין חוסר השינה לזיכרון גילו אילו שינויים מבניים מתרחשים במוחו של האדם חסוך השינה ואילו מנגנונים מוחיים מפצים על חוסר השינה עד כמה שניתן.

מחוברת זו ניתן ללמוד עד כמה משמעותית והכרחית השינה לקיום המין האנושי, לתפקודו הפונקציונאלי ולהתנהלותו האופטימאלית בעולם. לאחר למידת הקשר ההדוק שבין מערכת הזיכרון למערכת השינה ייתכן כי הבנה זו תתרום לרצונו של הקורא לשמור על שינה מסודרת ועל כמות נאותה של שעות שינה, כדי לאפשר לאיכויות אלו להיות מנת חלקו. לא תמיד אדם מצליח לשלוט לבדו בדפוסי השינה שלו וכאשר קיימת הפרעת שינה כרונית מומלץ לפנות לטיפול מקצועי. קיימות כיום מגוון שיטות פסיכולוגיות בטיפול בבעיות שינה וחלקן יוצג בקצרה בחוברת זו.

מהי שינה?

השינה היא תנאי הכרחי לקיומם של כל היצורים החיים והיא מעורבת בתהליכים גופניים רבים כגון גדילה, חילוף חומרים ועוד. במהלך ההיסטוריה נהגו בני האדם ללכת לישון עם רדת ערב, עם השקיעה, ולהשכים עם הזריחה אולם בעת האחרונה, בעיקר מאז המצאת הנורה החשמלית על – ידי אדיסון, נשתבשה מערכת זו. המודרניזציה הביאה עמה אורח חיים חדש, צפוף ואינטנסיבי עד מאוד בו אין שעות שינה קבועות ופעמים רבות אף אין מספיק שעות שינה בממוצע לאדם בלילה. בני האדם נעים ממטלה למטלה והדרישות רבות: עבודה, לימודים, בילויים ואינספור הסחות דעת המונעות מהאדם לישון מספיק וגורמות לו למצוא תחליפים לשינה, כגון קפה.

חוברת זו מציגה את מערכת השינה, את מערכת הזיכרון ואת הקשר ביניהן, מציגה את תרומת השינה למערכת הזיכרון ומתארת את השפעת חוסר שינה על הזיכרון, על סמך מחקרים מדעיים שנערכו בנושא. החוברת מתמקדת במעורבותה של השינה בתהליכי הזיכרון וכיצד היא מסייעת בגיבושו, כמו כן היא מתמקדת בהשלכות המנטאליות של חוסר השינה על מערכות הזיכרון, בוחנת אילו תפקודי זיכרון בעיקר נפגעים כתוצאה ממחסור בשינה, מה רמת הפגיעה בתפקוד האדם העייף וכיצד מושפעת הפיזיולוגיה של המוח מחוסר השינה.

החוברת מתמקדת בעיקר במחקר בבני אדם ופחות בחקר בעלי – חיים אשר נחקרו גם הם רבות בנושא, אולם הדגש כאן אינו עליהם.
מוצגות השלכות אפשריות של בעיות שינה על זיכרון ונפש האדם וכן מתוארות מספר שיטות פסיכולוגיות בהן נעשה שימוש על מנת לטפל בבעיות שינה אצל בני נוער ומבוגרים.

הזיכרון האנושי הנו מנגנון מורכב המאפשר לבני האדם להתנהל בעולם באופן מושכל ולהיות מסוגלים לצבור מידע, לפעול על סמך ניסיון העבר שלהם ולהמשיך להתפתח, תוך רכישת זיכרונות חדשים – דבר המתרחש ללא הרף. פעילות האדם מסתמכת רבות על הזיכרון ולא על אינסטינקטים בלבד.

על סמך מחקרים מרובים נמצא קשר מובהק בין מערכת השינה למערכת הזיכרון. לשינה יש תפקיד מכריע בגיבוש הזיכרון וכאשר סובל האדם מחוסר שינה נמצאו מגוון שיבושים הן בתפקוד מערכת הזיכרון שלו והן שינויים פיזיולוגיים בריכוזי הנוירונים וההורמונים באזורים שונים במוחו.

על סמך המחקרים ניכר כי קיים קשר בלתי נפרד בין שתי המערכות וכי תרומתה של מערכת השינה לזיכרון עצומה וקריטית לקיום.

שינה הינה התנהגות המשותפת לכל היצורים החיים ומהווה צורך בסיסי והכרחי אשר בלעדיו לא יכולים להתקיים החיים. האדם ישן בממוצע כשליש מחייו, כשמונה שעות בממוצע ביממה ופעולה זו הכרחית לקיומו ממש כנשימה וכצריכת מזון.

השינה שונה מהערות בכמה מאפיינים, הן בגלי המוח הפעילים בעת השינה והן במאפיינים פיזיקאליים אחרים: שרירי הגוף נרפים, קצב הנשימה והלב יורדים, רמת הנוירוטרנסמיטרים וכן קצב חילוף החומרים יורדים אף הם.

בשלבי החלימה מתח השרירים יורד עד כדי שיתוקם, דבר המונע מאדם לשוטט בשנתו ולבצע את הפעולות עליהם הוא חולם – דבר העשוי להיות מסוכן מכיוון שהאדם הישן לא מודע למעשיו ולסביבתו. המנגנון המוחי האחראי על שיתוק זה הנו גזע המוח. תפקוד החושים יורד וגירויים סביבתיים מעטים חודרים את מחסום השינה ועשויים להעיר את האדם או לעתים להשפיע על תוכן חלומותיו.

השינה מהווה מנגנון המסייע בהתחדשות הגוף, בגדילה, בלמידה ובפונקציות רבות נוספות אולם למרות המחקרים הרבים שנערכו על תופעה זו עדיין לא הצליחו לפענח את מטרותיה וחשיבותה לחלוטין.

הומיאוסטזיס ושינה

גוף האדם שומר על הומיאוסטזיס כדי לשרוד. הומיאוסטזיס פירושו שמירה על איזון פנימי. שמירה זו הינה בלתי תלויה עד כמה שניתן בסביבה החיצונית. היבט אחד של ההומיאוסטזיס הוא שמירה על טמפרטורת גוף יציבה. טמפרטורת גוף האדם הרצויה הינה בין 36.4 ל – 37.4 מעלות צלזיוס ושינויים קיצוניים בה מהווים סכנת חיים.

במחקרים שנערכו על מניעת שינה בקרב בעלי חיים נמצא כי לאחר מניעת שינה למשך 7-10 ימים מתו בעלי החיים. ניסויים כאלו נעשו על מגוון בעלי חיים מעכברים ועד כלבים. בניתוחים שלאחר המוות לא נמצאו שינויים במערכות גופם עקב חוסר השינה אולם כן נמצא כי בשלב מסוים קרסה מערכת ההומיאסטזיס של אותן חיות וטמפרטורת גופם צנחה ללא יכולת לעלות, מה שגרם למותם.

המסקנה ממחקרים אלו הייתה כי השינה חיונית לויסות הפנימי של הגוף וכי לא ניתן לשרוד בלעדיה, ממצאים אלו נכונים גם לגבי בני האדם. כמובן שלא אתי למנוע שינה עד מוות