האם ידעתם שריח-פה בואש, כלומר ריח רע מהפה (האליטוזיס בלע"ז) ניתן לפיתרון מוחלט? האם ידעת שפריצת הדרך בנושא שהיא מהפיכה עולמית מקורה בישראל? האם חשבת על כך שבמידה ופנית לטיפול עקב ריח-פה בואש והומלץ בפניך על טיפול במי-פה וגריפת לשון הרי שבד"כ אין מדובר בטיפול של ממש אשר אמור לפתור את בעייתך, אלא טיפול "קוסמטי" אשר נועד להקל מחומרת הבעיה לזמן קצוב בלבד?
בעיית ריח הפה הרע ידועה היטב משחר קיום האנושות ולאורך כל ההיסטוריה האנושית ניסו להתמודד אתה ולגלות את המקור לה. הסובלים מריח-פה נידונו לא פעם לנידוי וסובלים מדחיה של הסובבים אותם. במקורותנו כהן אשר סבל מריח-פה בואש לא יכל לשמש בתפקידו בבית המקדש. בתלמוד מוזכר שריח-פה גם נחשב כסיבה מספקת ע"מ לאלץ בעל לתת גט לאשתו. זאת בעוד שאין הדבר כך גם כאשר מדובר אפילו ברוצח סדרתי שאותו אין אפשרות לאלץ לגרש את אשתו ולשחררה מכבליה. הסובלים מבעיה זו מהלך חייהם קשה ובעייתי. הם מתקשים בחיים אם בן או בת זוג, מתקשים בניהול חיים חברתיים וקשרים במקומות העבודה.
התעשיה שהתפתחה סביב הסבל הרב של הלוקים בריח-פה בואש מגלגת מיליארדים של דולרים בשנה. מגוון עצום של תכשירי פה למינהם, משחות שיניים שונות ומכשירים שונים ומשונים לניקוי חלל הפה והלשון קיימים בשוק ונמכרים בסכומי עתק. מאחר ואין מדובר בטיפול "שורש" התוקף את הבעיה ביסודה אלא בכיסוי כמעין קוסמטי, הרי שמדובר בתעשיה מרויחה ביותר מאחר והסובלים נועדו לצרוך את המוצרים אלו כל החיים במשך כל היום ויום,יום כל חייהם. אלא אם כן מקור הריח יאובחן ויסולק. גם מרפאות לריח-פה נפוצות ביותר וגם בבתי-חולים ומוסדות מכובדים ביותר. אך מי שמגיע למרפאות אלו בתקוה ששם ימצא מזור לבעייתו, יגלה שלאחר בדיקתו שם בסופו של דבר שוב יומלץ בפניו על שימוש במי-פה, משחות שיניים ומכשירים שונים המשמשים בעיקר לניקוי הלשון.
הקפדה על הגיינת הפה, צחצוח שיניים נכון וביקורים סדירים אצל השיננית נעשים ע"י כל מי שסובל מריח-פה בואש ואין צורך במרפאות מומחים אשר ייעצו זאת. גם השימוש במי-פה למיניהם וגריפת לשון, כלומר ניקוי גב הלשון בעזרת מכשיר מיוחד לכך מומלצים בחינם ע"י כל רוקח בכל בית-מרקחת ואין צורך לבקר במרפאות מומחים לשם כך. גם שימוש במשחת שיניים המכילה חומר זה או אחר כגון BREATHANOL איננה אלא הפגה זמנית של הריח הרע שלא נפתר, הבעיה נותרת בעינה והפציינט איננו יודע מתי שוב הריח מתחדש ומרתיע את הסובבים אותו.
ומדוע כ"כ הרבה אנשים ממשיכים לסבול מריח-פה למרות צחצוח השיניים וטיפולי הפה האובססיביים? לכל היותר זוכים להקלה זמנית של דקות או שעות. ברור אם כך שהמקור לריח הפה הבואש הינו שונה וכל הטיפולים הללו מעבר להקפדה הרגילה והנכונה על הגיינת הפה הם בחזקת קוסמטיקה בלבד ואין בהם ממש. כמוהם כמי שסובל מריח-גוף בואש ובמקום לפתור את הבעיה היסודית הוא מרסס מי-קולון.
הסובלים מריח-הפה הרע נאלצים לעבור לעיתים בדיקות שונות ומשונות אשר בסופו של דבר אינן תורמות דבר לפתרון הבעיה. בדיקות נשיפה ואנדוסקופיות של דרכי העיכול, בדיקות דם ובדיקות אנזימים של הרוק, ובסופו של דבר אין הבדיקות הללו פותרות דבר ונאמר לפציינט שעליו להשתמש במי-פה ולגרוף את לשונו. כאמור לעיל עצות אלו ניתנות ע"י כל רוקח ואין צורך במומחים לשם כך. פתרון של ממש אין בהן מאחר ומדובר בבעיה שונה לחלוטין. בדיקת ההלימטריה, כלומר בדיקה באמצעות מכשיר הלימטר אשר מודד ריכוזי גאז המכילים גופרית בחלל הפה אינם תורמים דבר לפתרון הבעיה. אמנם ניתן כך לקבוע אובייקטיבית באם לפציינט יש ריח-פה בואש בעת הבדיקה אך אין הבדיקה תורמת דבר לאבחון מקור הריח ולפתרון הבעיה. הבדיקה חשובה ביותר רק ע"מ להראות לאותם פציינטים אשר חוששים מריח-פה ואין להם ריח שאכן חששם איננו מוצדק.
בציבור רווחות אמונות אשר אינן נכונות:
1) ריח-פה בואש יכול להעיד על מחלות קשות ויש צורך בברור כללי. אין הדבר נכון מאחר ובימינו מחלות אשר מתבטאות גם בריח-פה מתגלות הרבה קודם לכן עקב סיבות רבות אחרות. בד"כ הסובלים מריח-פה בואש הם אנשים בריאים למעט בעיה זו.
2) ריח-הפה תלוי בהרכב המזון שאנו אוכלים. הדבר נכון רק באכילת מאכלים מסויימים כגון שום, בצל וחילבה.
3) דיאטה יכולה לפתור בעיית ריח-פה. אין הדבר נכון ולמעט מהמנעות מאכילת הירקות בעלות הריחות הארומטיים כשום ובצל אין דיאטה יכולה לפתור בעיית ריח-פה. אין גם כל הוכחה שאכילת פטרוזיליה מועילה.
4) רפלוקס יכול לגרום לריח פה. אין הדבר נכון מאחר והנוזל חומצי ואין בו חיידקים המייצרים גאזים בואשים.
5) מקור ריח הפה יכול להיות בקיבה או במעיים. אין בקיבה חיידקים המייצרים גאזים בואשים. אומנם חיידק ההליקובקטר-פילורי מייצר אמוניאק אך גם במקרים הקשים ביותר ריכוז האמוניה לא ניתן לגילוי ע"י אפנו אלא במבחני מעבדה כגון מבחן נשיפה. גאזים שמקורם במעים אינם מגיעים לחלל הפה אלא נפלטים בכיוון הפוך.
6) סינוסיטיס יכולה לגרום לריח-פה בואש. בד"כ אין הדבר כך. סינוסיטיס היא מחלה שכיחה ביותר ולמעט מקרים נדירים יחסית כסינוסיטיס ממקור שינני איננה גורמת לריח-פה.
7) פטריות ובעיקר על הלשון יכולות לגרום לריח פה. אין הדבר כך. פטריות אינן מיצרות את הגאזים האופיניים לריח-פה.
מהו ריח-פה? ריח-פה בואש ודוחה הינו בעצם מחלה של דרכי הנשימה העליונות והוא תוצר זיהום חיידקי אנארובי, כלומר מדובר בגזים הנוצרים ע"י חיידקים המכונים אנארוביים, כלומר חיידקים שאינם מתקיימים בחשיפה לחמצן. ע"מ לטפל בתופעה זו על בסיס הגיוני ומחושב יש למצוא את מקומם. היגיינת פה ירודה היא ככל הנראה סיבה שכיחה לריח-פה רע. דלקת חניכיים כרונית שבה חיידקים מתרבים בכיסים בין החניכיים לשיניים גם היא סיבה להאליטוזיס. אך מרבית הסובלים מבעיה זו ממשיכים לסבול מריח הפה הבואש למרות טיפולי שיניים וחניכיים והגיינת פה מעולה. התגלית שמקורה בישראל והיא של מחבר מאמר זה, ואשר זכתה לפרסום רב ברחבי העולם היא שבמרבית המקרים ריח-הפה נגרם ע"י מחלה שלא הייתה ידועה קודם לכן. מחלה זו כונתה על ידי: דלקת שקדים כרונית בואשת (Chronic fetid tonsillitis). זו היא מחלה זיהומית של השקדים אשר בניגוד למחלות אחרות של השקדים איננה כרוכה בחום או כאב. השקדים יכולים להיות קטנים ותמימים למראה והמחלה באה לידי ביטוי בריח-פה בואש בלבד ולעיתים מלווה גם בתחושת טעם רע. לעיתים מי שטופל באופן מוטעה בדלקות שקדים חוזרות באנטיביוטיקה במשך שנים, אומנם הדלקות חלפו וחיידק הסטרפטוקוקוס הודבר, אך במקומו הופיעו בשקדים חיידקים אנארוביים העמידים לטיפולים האנטיביוטיים הרגילים והוא מתחיל לסבול מדלקת שקדים כרונית בואשת. מחלות שקדים אחרות הגורמות לריח-פה הן הצטברות מזון בשקדים המרקיב וגורם לריח-פה. ומחלת שקדים (caseous tonsillitis) שבה נוצרים בשקדים אבני שקדים (טונזילוליטים) אשר נפלטים ומפיקים ריח-בואש מאד.
אמנם תהליך זיהומי בלוע או ליתר דיוק בשקדים מהווה הוא הסיבה השכיחה ביותר לריח-פה בואש. בנוסף לכך יתכן זיהום בריאות ובדרכי הנשימה העליונים וכן גם בבסיס בלשון או בסינוסים. רופא אף, אוזן וגרון הוא הקלינאי היחידי המסוגל לבדוק את דרכי הנשימה העליונות במלואן ולמקם את התהליך הזיהומי. המיכשור האנדוסקופי מאפשר בימינו בדיקתה מלאה של דרכי הנשימה העליונות במרפאה וכמעט ללא כל אי-נוחות. עם התגלית של דלקת השקדיים הבואשת פותחה על ידי גם בדיקה לאבחון המחלה.
רק אבחון נכון הוא כרגיל הבסיס לטיפול הולם ויעיל. במקרה שאכן מקור הזיהום הוא בשקדים ניתן לטפל בכך ביעילות. במקרים רבים ע"י איוד רקמת השקדים בעזרת לייזר. טיפול הנעשה במרפאה ואיננו כרוך אף באשפוז.
האם אתה חושש שאנשים נרתעים ממך עקב ריח-פה בואש? האם בן או בת הזוג, או הקרובים אליך "העיזו" והעירו לך על כך? האם ניסית עד כה וללא הצלחה לפתור את הבעיה? ובכן ניתן גם ניתן לאבחן באופן שיטתי את הגורם לריח הפה הדוחה ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד.
