מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות

יש אנשים רבים שעבורם אין די בצחצוח שיניים פעמיים ביום, כדי לשמור על בריאות הפה. מסתבר שיש דרך טובה יותר – יש סוג של פרוביוטיקה, חיידקים המצויים במיוחד בפה ושומרים על בריאות החניכיים והשיניים. חיידקים אלו מחסלים חיידקים שגורמים לעששת ושומרים על בריאות השיניים והחניכיים. הם מגנים על החניכיים, מונעים דימום בחניכיים, מגנים על השיניים ובכלל זה גם על שורשי השיניים. בפה חייבת להיות שליטה של חיידקים ששומרים על בריאות השיניים ומונעים את הנזק של חיידקים גורמי עששת. סוגי חיידקים טובים כאלו אמנם התגלו והם מהווים סוג של פרוביוטיקה שמשפר את בריאות החניכיים, מצמצם את כמות חיידקי העששת ובמקומם מתרבים החיידקים ששומרים על בריאות הפה. חיידקים מועילים אלו מגנים גם בפני חלק ניכר מאותן מחלות הנחשבות למחלות זקנה. כיום, למרבית המבוגרים בארצות המערב יש שיניים תותבות. יש גם ירידה במסת העצמות של הלסתות, לפעמים עד כדי קושי להתקין פרוטזה יעילה או להשתיל שיניים. אם אין לעיסה יעילה של המזון והגוף יכול להיות במצב של תת-תזונה, אפילו אם האדם אוכל די מזון. יש פגיעה בעיכול ובספיגה של רכיבי התזונה. כך, יש פגיעה בבריאות בכללותה.

מחלות פה וחניכיים נמצאו קשורות להגברת הסיכון להתקפי לב, לדלקות כרוניות ועד לסרטן. יש גם עלייה בתחלואה במחלת אלצהיימר ובדמנטיות אחרות. אם כי הדבר נראה מוזר, בריאות השיניים ולעיסה טובה של המזון, עד כדי הפיכתו בפה לנוזל, הינה בעלת השפעה מרבית על פעולת המוח ובכלל זה על הזיכרון. מחלות בפה מעלות גם את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה ומחלות ריאה. יש גם יותר מחלות כבד שאינן קשורות באלכוהוליזם ומחלות כליה. חיידקים שפוגעים בשיניים מעוררים בגוף אינפקציה ומצב דלקתי שמשפיע על כלל הבריאות של האדם. חשיבות המיקרוביום של הפה, החיידקים החיוביים שם, לא פחותה מהחשיבות שיש לאוכלוסיית החיידקים המועילים שיש במעי הגס. אם אוכלוסיית החיידקים המועילים בפה דלה, יש יותר חיידקים שמעלים חומציות בפה ובכך תורמים לשחיקה של השיניים עד לאובדן השיניים.

חייב אני גם להזהיר שאם אדם מחליט לצום צום רפואי, עליו לשתות מים מינרלים, בשום אופן לא מים נטולי מינרלים, זאת כדי למנוע אובדן מינרלים מהשיניים. למעשה, דרך קלה ומועילה לצום היא הכנסת ירקות עלים קצוצים ואצות ים למים ושתיית מים אלו. בכל מקרה, אם אנשים אכלו שנים רבות מזון לא אורגני, ברקמות השומן שבגופם הצטברו רעלי חקלאות. צום ממושך עלול לשחרר כמות רבה של רעלים כאלו בבת אחת ויש בכך סיכון בריאותי רב. צומות של מספר ימים מועט לא יזיקו בדרך כלל.
בעקבות המידע הנוכחי בנושא בריאות הפה, יש כיום תכשירי פרוביוטיקה שמיועדים להגברת כמות החיידקים המועילים בפה ותוצאותיהם מבטיחות. נטילת תוספי חיידקים מועילים אלו עשויה לצמצם במידה רבה מחלות חניכיים ואובדן שיניים. כך יש גם פחות דלקות בגוף ושיפור כללי בבריאות. כיום יש כבר תכשיר שמכיל שני גזעים של חיידקים מועילים המיועד לשמירת בריאות הפה.
סוג אחד של חיידקים הוא סטרפטוקוקוס סליבריום בליז M18. השני הוא בצילוס קאגולאנס GNI-30, 6086. לסובלים מבעיות שיניים, פה וחניכיים מומלץ להשתמש בפרוביוטיקה זו ומומלץ למייבאים להביאם לארץ.
משהשתכנו חיידקים אלו בפה, הם מספקים הגנה כנגד חיידקים גורמי דלקות חניכיים ועששת שיניים. למעשה, הפה הוא האיבר המרכזי בערכו לגבי שמירת הבריאות. יש חשיבות עליונה לאכילת מזון בריא. כך יש סיכוי לשמור גם על בריאות השיניים והחניכיים. עם צריכת ה"מזון" המערבי, דאגה לאוכלוסייה של חיידקים מועילים בפה תביא תועלת חלקית בלבד.
על כל פנים, ניסויים מבוקרים נערכו עם תכשיר זה של החיידקים המועילים בפה והתוצאות היו בולטות לטובה. עם התכשיר מצב החניכיים והשיניים היה הרבה יותר טוב מאשר בלעדיו. הוא עזר נגד דלקות ודימום בחניכיים ופחות שיניים נפגעו.
בניסויים שותפו גברים ונשים, שסבלו מדלקות חניכיים במצב מתקדם. עם תחילת הניסוי, כולם עברו ניקוי יסודי של השיניים והחניכיים. לאחר מכן, מחציתם קיבלו כדורי מציצה שהכילו את החיידקים ומחציתם לא קיבלו כל טיפול. את החיידקים קיבלו כל יום במשך 30 יום, מעקב היה עד 60 יום. אחרי 30 יום, שיפור היה בכל המדדים אצל נוטלי התכשיר והתועלת נותרה גם אחרי 60 יום. אחרי 30 יום הייתה ירידה של 44% בפלאקים ובבדיקה השנייה, אחרי 60 יום, עדיין נמצאה ירידה של 37% בפלאקים. דלקת חניכיים ירדה ב- 42% אחרי 30 יום, ב- 35% אחרי 60 יום. דימום ירד ב- 53% ואחרי 60 יום ב- 51%.
ניסוי זה הוכיח את התועלת של נטילת התכשיר עם אותם חיידקים שעוזרים לבריאות הפה והשיניים. טיפול כזה, בקביעות, יכול לעזור במידה מרבית. עם כל זאת, אין להפסיק צחצוח שיניים. יש לצחצח שיניים פעמיים ביום, לפחות פעם ביום. למעשה, שימוש בפרוביוטיקה החדשה עשוי לגרום למפנה ברפואת השיניים.
כעת נערכים ניסויים עם הסוג השני של פרוביוטיקה לפה, בצילוס קואגולנס. הוא נמצא מונע לחלוטין התפתחות של חיידקים גורמי עששת בפה. כאמור, מוצר המכיל את שני סוגי החיידקים המועילים מצוי כעת למכירה בחו"ל והוא מצמצם מצבים דלקתיים ויצירת ציטוקינים מזיקים בכל הגוף.
עם שימוש שמדכא התפתחות חיידקי עששת בפה, לגבי חלק מן האנשים, יש אפשרות להשתמש בתכשיר חודש כן וחודש לא – גם כך תהייה תועלת מספיקה. לסובלים מבעיות פה קשות, מומלץ להשתמש בתכשיר עד להעלמות כל הסימנים הקליניים בכל הגוף. לאחר מכן, ניתן לבדוק ולהחליט איזה פרק זמן לטפל ומהו משך ההפסקות, כך שתהיה מלוא התועלת.

מקורות
Ramsay DS. Patient compliance with oral hygiene regimens: a behavioural self-regulation analysis with implications for technology. Int Dent J. 2000;Suppl Creating A Successful:304-11.
/Bakdash B. Oral hygiene and compliance as risk factors in periodontitis. J Periodontol. 1994 May;65(5 Suppl):539-44.
Scariya L, Nagarathna DV, Varghese M. Probiotics in periodontal therapy. Int J Pharm Bio Sci. 2015 Jan;6(1):242-50.
Yu YH, Chasman DI, Buring JE, et al. Cardiovascular risks associated with incident and prevalent periodontal disease. J Clin Periodontol. 2015 Jan;42(1):21-8.
Ahmed U, Tanwir F. Association of periodontal pathogenesis and cardiovascular diseases: a literature review. Oral Health Prev Dent. 2015;13(1):21-7.