מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי
הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות

לחולה באוסטיאופורוזיס יכולים להיות שברים בראש הירך, בשורש כף היד ובחוליות עמוד השדרה. מחלה זו היא אחת מן הסיבות לנכות ולתמותה בגיל המבוגר. בהתפתחות מחלה זו יש רקע גנטי והורמונאלי, אך אורחות החיים של האדם קובעות יותר. תזונה דלה, עישון, אלכוהול וחוסר פעילות גופנית הם גורמי מפתח בהתפתחות אוסטיאופורוזיס, אשר עם הנכונות לתיקונם הם ניתנים לשליטה של כל אדם. מוכר היטב הקשר בין מחסורים בסידן בתזונה ומחסור בוויטמין D לבין אוסטיאופורוזיס, אך מסתבר שלא רק מחסורים תזונתיים אלו קובעים את חוזק מערכת העצמות. יש רכיבי תזונה לא פחות חשובים, אחד מהם, הצורן, יסקר במאמר זה. המינרלים הנוספים שנמצאו קשורים לחוזק העצמות הם מגנזיום, אשלגן ויסודות הקורט אבץ, נחושת ובורון.

לצורן יש חשיבות רבה בחוזק העצמות. אם כי כמותו בגוף היא 1-2 ג', פחות מכמות הברזל והאבץ, בניסויים עם בעלי חיים נמצא שמחסור בצורן פוגע בפעולת המוח ונתון זה תקף גם לגבי בני אדם. בנושא זה נערך מחקר מאוד מקיף בצרפת – מחקר בו שותפו עשרות אלפי נשים. חשוב לציין פה שלמי הברזים בצרפת לא מכניסים כלור ולא פלואוריד. לחיטוי מי השתייה הם משתמשים במי חמצן או אוזון, שהיא דרך חיטוי בריאותית.
ובכן, השוו בין נשים מבוגרות, מגיל 65 ומעלה, שחלקן שתו מי ברזים וחלקן שתו מים מינרלים. מבחינת כמויות הסידן והמגנזיום, הכמויות במי ברזים ומים מינרלים היו שוות. ההבדל היה בצורן – במים מינרלים היה הרבה יותר צורן.
אז, במהלך המעקב שנמשך שנים רבות, התברר שבקרב אותן נשים ששתו מים מינרלים הייתה מחצית התחלואה במחלת אלצהיימר – רק ההבדל בצורן היה זה שצמצם תחלואה במחלת אלצהיימר!
צורן חשוב לשני המינים, בכל הגילים ויש לו תפקידים לא פחות חשובים בגוף מאשר יש למינרלים יותר מוכרים כמו סידן ומגנזיום.

מבחינת כמותו, צורן נמצא כמינרל השני באדמות בעולם. זמינותו לא רבה אך יש צמחים, כמו אצות ים וחזזיות המכילים אותו. צמח השבטבט הוא מקור מרכזי ממנו מכינים תוספים מכילי צורן. הוא נמצא עוזר במצבים אלו:
חיזוק שיער ותועלת כטיפול בנשירת שיער והתקרחות, נגד בעיות בבלוטת הערמונית, לחוזק העצמות, לבריאות החניכיים, תורם לבריאות העור, מומלץ למצבים של כיבים או אבנים במערכת השתן ובכליות, נקעים ושברים, לטיפול בדרכי הנשימה העליונים, לטיפול בפצעים ומעולה כמשחה לכוויות.
בשימוש פנימי מותר לצרוך עד 6 גרם של תוסף שבטבט ליום וכאשר מדובר בחליטה של תה ניתן לשתות ממנו חצי כוס 3 פעמים ביום. כאשר משתמשים בטינקטורה מן הצמח אפשר לקחת ממנה עד 4 מיליליטר 3 פעמים ביום.
פרט למקורות בצמח שבטבט, נמצא הצורן באופן טבעי במזונות שונים מן הצומח. התפריט היומי בארצות המערב מכיל 20-50 מ"ג צורן, למעשה ככפליים יותר ממה שמספק המזון המערבי ברזל או אבץ. התפריט בסין ובהודו, הכולל הרבה יותר צמחים מאשר במרבית ארצות המערב, מספק 140-204 מ"ג צורן ליום. סביר להניח שתפריט צמחוני-טבעוני בארץ מספק כמויות דומות של צורן. על כל פנים, שתיית מים מינרלים ומשקאות טבעיים כמו מיצי ירקות מספקת צורן בצורתו היותר זמינה ומבחינת כמות, שתיית מים מינרלים מספקים כ- 20% מכמות הצורן היומית לאדם.
בקטניות יש רמה נאותה של צורן וכמותן גם בתרד ובירקות שורש. לגבי פירות, רמה נאותה של צורן יש באגוזים למיניהם, בפירות יבשים ובבננות, אם כי הזמינות של צורן מבננות נמוכה יחסית. כמו כן , כתוסף
מזון, יש טבליות המופקות מהצמח שבטבט וזמינותו הביולוגית של הצורן ממקור זה גבוהה למדי. נטילת תוספי סידן ומגנזיום מפריעה לספיגת הצורן, לכן מומלץ לנוטל תוספי מזון מכילי צורן לקחת אותם במועד נפרד. הניצולת של צורן בגוף מותנית גם בהורמונים. אם יש מחסור בהורמונים של בלוטת התריס ויותרת הכליה, ספיגת הצורן תיפגע. הדרך העיקרית בה מופרש הצורן מן הגוף היא על-ידי השתן, לכן מחלות כליה והפרעות במתן שתן גורמות לעליה מופרזת של רמת הצורן בגוף. צריכה מופרזת של צורן עלולה לגרום להיווצרות אבני כליה.

בדרך כלל, הפרשת הצורן מן הגוף עומדת בקשר ישיר עם צריכתו, די נדיר שיש עלייה בכמות הצורן הכללית בגוף. יש ממנו כמות משמעותית בדגנים, מלפפונים ועגבניות. על כל פנים, ברור כיום שלכמות מספקת של צורן שאדם צריך לקבל מן המזון יש חשיבות לשמירת מסת העצמות, תמיד, אך בעיקר בגיל המבוגר. מבחינה זו, כמו לגבי כל רכיבי התזונה החיוניים, שום רכיב תזונה חיוני לא יכול לבוא במקומו של רכיב תזונה חיוני אחר. שום מינרל תזונתי לא יבוא במקום כמות נאותה, לא מופרזת, של צורן במזון ובמי השתייה..

בכל המחקרים שנעשו עד כה נמצא שהצורן משפיע לטובה על מסת העצמות של גברים ושל נשים בגיל בו עדיין יש להן מחזור חודשי. אצל נשים בגיל אחרי גמר המחזור, השפעתו לשיפור מסת העצמות די זניחה – כנראה שבגיל הזה אין הוא מסוגל לפצות על נזק שנגרם ממחסורי תזונה אחרים. בניסויים עם בעלי חיים נמצא שמחסור בצורן גרם לאוסטיאופורוזיס, בעיות של עיוות שלד ומחלות נוספות אחרות.
רעילות של צורן נמצאה אצל פועלים שעבדו במחצבות או בליטוש של אבנים ומשטחי צורן. לסיכום, בניסויים עם בעלי חיים נמצא שתזונה דלת צורן גרמה אצלם לפגיעות בשלד. תזונה המכילה כמות צורן נאותה חשובה למניעת פגיעות בשלד. ניתוח הנתונים של המחקר עם הנשים בצרפת אומר שבלי מנה מספקת של צורן הסיכון ללקות במחלת אלצהיימר הרבה יותר גבוה, כפליים יותר מאשר קורה כשיש במזון ובמי השתייה מספיק צורן לצרכי הגוף.

מקורות
Osteoporosis: clinical guidelines for prevention and treatment. Royal College of Physicians of London; 1999.
Sambrook P, Cooper C. Osteoporosis (Seminar) The Lancet. 2006;367:2010–2018. [PubMed]
Ralston SH. Osteoporosis. British Medical Journal. 1997;315:469–315. [PMC free article] [PubMed]
Rutherford OM. Bone density and physical activity. Proceedings of the Nutrition Society. 1997;56:967–975. [PubMed]
Eisman JA. Genetics, calcium intake and osteoporosis. Proceedings of the Nutrition Society. 1997;57:187–193. [PubMed]
Saltman PD, Strause LG. The role of trace minerals in osteoporosis. Journal of the American College of Nutrition. 1993;12(4):384–389. [PubMed]
American Journal of Clinical Nutrition. 1998;67:
20