שלום כאן קובי עזרא והיום אספר לכם על עמידות לאינסולין בהקשר של יחסי הגומלין בין קריאטין וגלוקוז מטבוליזם.

במצבים רגילים, אינסולין מופרש על ידי תאי β בלבלב בתגובה לנוכחות של רכיבי אנרגיה (כגון גלוקוז, חומצות שומן וחומצות אמינו), הורמונים ושינויים בדרישות האנרגטיות (כגון מחזור צום-האכלה, פעילות גופנית ומתח) כדי לשמור על רמות גלוקוז תקינות בדם [1].
אינסולין נקשר לקולטן מסוג טירוזין קינאז שלו ומפעיל זרחון של משפחה של מצעי קולטני אינסולין (IRS), במיוחד IRS1 ו-IRS2 [2]. חלבונים מזורחנים של IRS קושרים ומפעילים מולקולות איתות תוך תאיות, כגון phosphatidylinositol 3 kinase (PI3K), אשר בתורו, מקדם את הטרנסלוקציה של טרנסלוקציית הגלוקוז מסוג 4 (GLUT-4) לממברנת הפלזמה, וכתוצאה מכך בסופו של דבר לקליטת זרם הדם. גלוקוז לתוך שלד השריר [3].
בנוסף, אינסולין ממריץ את מסלול החלבון קינאז המופעל ע"י מיטוגן (MAPK), שלב הכרחי בשגשוג תאים והפעלה גרעינית [4].
תנגודת לאינסולין היא מצב שלפני סוכרת סוג 2 ויחד עם גורמים גנטיים וסביבתיים, כמו השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית, עלולים להוביל לכשל בתפקוד תאי β ומכאן לירידה מתקדמת בהפרשת האינסולין [5].
עמידות לאינסולין קשורה בדרך כלל למסלול PI3K מדוכא, עם זרחון סרין מוגבר של חלבוני IRS ועיכוב זרחון טירוזין [6], נראה היות ופירוק חלבון IRS מתרחש גם בתנאים מסוימים [7].
בנוסף, תנגודת לאינסולין בסוכרת מסוג 2 יכולה להציג טרנסלוקציה לא אופטימלית של GLUT-4, ללא קשר לירידה בתכולת GLUT-4 בשריר [8].
עדויות אחרונות הצביעו על כך שאנשים עם סוכרת מסוג 2 מציגים חילוף חומרים של קריאטין שונה [9,10].
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הכולל יותר מ-4700 משתתפים, Post et al. [10] ראה שריכוז גבוה יותר של קריאטין בפלזמה היה קשור לשכיחות מוגברת של סוכרת מסוג 2. לדברי המחברים, ריכוז קריאטין חוץ-תאי גבוה יותר ותכולת פוספוריל-קריאטין / קריאטין תוך-תאית נמוכים יותר עשויים להיות קשורים למצב אנרגיה תוך-תאי לקוי המצביע על הפרעה בתפקוד המיטוכונדריאלי, מנגנון משוער המעורב בפתופיזיולוגיה של סוכרת סוג 2 [10].
נותר להתייחס לשאלה האם קריאטין הוא סמן או יוצר בתהליך הנ"ל.
הבסיס הפוטנציאלי לתוספת קריאטין לשיפור השליטה הגליקמית כולל:
(1) הפרשת אינסולין מוגברת הנגרמת ע"י קריאטין;
(2) שינויים הנגרמות ע"י קריאטין בוויסות האוסמוריות,
(3) ספיגה מוגברת של גלוקוז הנגרמת ע"י קריאטין באמצעות עלייה בתכולת GLUT-4 ו/או טרנסלוקציה.
בנוסף, הוצעו לאימון פעילות גופנית להיות בעלת השפעות סינרגטיות לקריאטין, מה שמוביל להנחה שהתערבויות משולבות אלו יכולות לטפח יתרונות גדולים יותר בשליטה גליקמית לעומת קריאטין או פעילות גופנית בלבד [11].
המנגנונים הפוטנציאליים שיכולים להסביר את היתרונות הפוטנציאליים של קריאטין, הקשורים או שאינם בפעילות גופנית.
מקורות:
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27189025/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18268350/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27189025/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18341936/
- https://diabetesjournals.org/care/article/32/suppl_2/S157/27357/Skeletal-Muscle-Insulin-Resistance-Is-the-Primary
- https://link.springer.com/article/10.1007/s00125-012-2644-8
- https://diabetesjournals.org/diabetes/article/55/3/785/12750/IRS-1-Serine-Phosphorylation-and-Insulin
- https://journals.lww.com/acsm-msse/Fulltext/2011/05000/Creatine_in_Type_2_Diabetes__A_Randomized,.5.aspx
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32471219/
- https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/cen.14396
- https://link.springer.com/article/10.1007/s00726-016-2277-1