שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם על תזונה לפוריות הגבר והאישה.

תרכובות תזונתיות ופוריות האישה
פחמימות
רגישות לאינסולין וגם חילוף חומרים של גלוקוז יכולים להשפיע באופן משמעותי על הביוץ ועל פוריות האישה. מבחינת פחמימות, אינדקס גליקמי ועומס חיוניים במיוחד. ייתכן שצריכה של מוצרים עם אינדקס גליקמי גבוה יכולה להגביר תנגודת לאינסולין, דיסליפידמיה ולחץ חמצוני, המשפיעים לרעה על הפוריות ותפקודי השחלות (1, 2).

אינסולין מווסת את חילוף החומרים אך גם תפקודי רבייה; זה יכול לווסת את הסטרואידגנזה השחלתית וכן היפראינסולינמיה אשר מתואמים באופן חיובי עם היפראנדרוגניזם והפרעות ביוץ. אינסולין הוא גם הרגולטור העיקרי של ייצור גלובולין קושר הורמוני מין (SHGB) בקרב נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS).

אינדקס גליקמי ועומס גבוהים נקשרו עם ריכוזי גלוקוז גבוהים בצום, היפראינסולינמיה ותנגודת לאינסולין, ולפיכך עם ריכוזים גבוהים יותר של גורם גדילה דמוי אינסולין I (IGF-I) ואנדרוגנים, שעלולים להוביל להפרעות אנדוקריניות ולפיכך, עשוי לשנות את הבשלת הביציות (3).

מחקר עוקבה גדול שנערך ב-18,555 נשים ללא היסטוריה של אי פוריות, שתכננו או נכנסו להריון במהלך המחקר, הראה שצריכה גבוהה יותר של פחמימות במחיר של שומנים טבעיים ועם אינדקס גליקמי גבוה קשורה באופן חיובי לאי פוריות עקב הפרעות בביוץ (4).

תוצאות אלו אושרו על ידי מחקרים אחרים שבהם צריכה גבוהה יותר של מוצרים ופחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה, בהשוואה לצריכת סיבים, וצריכה גבוהה של סוכרים פשוטים היו קשורים לסיכויים נמוכים יותר להיכנס להריון (2).

המקורות העיקריים להוספת סוכרים הם משקאות מוגזים, שעלולים להשפיע לרעה על הפוריות (5). יתרה מכך, מצטינגר וחב'.  ציין כי צריכת משקאות ממותקים ומוגזים – ללא תלות בצריכת הקפאין – יכולה להפחית את הסיכויים להצלחת הרבייה באמצעות ART. כמו כן, הוכח שצריכת משקאות מוגזים קשורה לריכוז מוגבר של אסטרדיול חופשי.

ללא ספק, גם כמות הפחמימות וגם סוג הפחמימות חיוניים בהקשר של דיאטה פרו פוריות בקרב נשים עם הפרעות בחילוף החומרים של שומנים וגלוקוז. עם זאת, היבט זה חיוני גם בתזונה של נשים בגיל הפוריות המתכננות להיכנס להריון.

שמן: שומנים מהווים תרכובת תזונתית חיונית המשפיעה על הפוריות. Hohos and Skaznik-Wikiel (6) הציעו שתזונה עתירת שומן יכולה להיות קשורה לשינויים בתפקודי הרבייה, כולל אורך המחזור החודשי, ריכוזי הורמוני הרבייה [למשל, הורמון luteinizing (LH)], ואיכות העובר במחזורי ART.

מעבר לכך, נראה כי איכות השומן חשובה יותר מכמותו. ה-Chavarro et al. מחקר (7) שכלל 18,555 נשים שמתכננות הריון או שנכנסו להריון במהלך המחקר הוכיח כי הגדלת צריכת TFAs אפילו ב-2% הביאה לעלייה משמעותית בסיכון לאי פוריות עקב הפרעות בביוץ.

לעומת זאת, Mumford et al. (8) לא הבחינו בקשר בין TFAs, SFAs והסיכון היחסי לאנובולציה במחקר BioCycle. כדאי לזכור שה-Chavarro et al. המחקר נערך בארצות הברית בין השנים 1991 ו-1995, ומחקר הקוהורט הראשון המצביע על מזיקות TFAs הופיע רק בשנת 1993 (9).

מצד שני, מחקר ה-BioCycle נערך בין 2005 ל-2007, כאשר בארצות הברית כבר היה סימון חובה של תכולת ה-TFA במזונות המכילים ≥0.5 גרם TFAs/מנה (10).

יתר על כן, במחקר אחר, ההשפעה השלילית של צריכת TFA על הפוריות נצפתה בקרב 1290 נשים אמריקאיות שמתכננות הריון. עם זאת, קשר זה לא נצפה בקרב הנשים הדניות, וכפי שהציעו המחברים, עשוי להיות קשור לצריכה נמוכה של TFAs בקרב קבוצה זו עקב החוק הדני מ-2003 המחייב הגבלת TFAs בשמנים ושמנים ל-2% סך חומצות השומן (FAs) (10, 11).

חומצה פולית וויטמינים B12 ו-B6
ייתכן שחומצה פולית, ויטמין B-12 וויטמין B-6 משפיעים על הפוריות. מחקרים מצביעים על כך שתוספת של חומצה פולית (במיוחד במינון גבוה מהמומלץ למניעת פגמים מולדים ובשילוב עם ויטמין B12) בתקופה שקדמה להריון עשויה להגביר את הסיכוי להיכנס להריון ולהצליח ב-ART.

עם זאת, אין מחקר אקראי מבוקר על ההשפעה של מינון גבוה של חומצה פולית הקשורה לתגובה חיובית במחקרים תצפיתיים (12).

למעשה, העשרת דגנים בחומצה פולית העלתה את מספר לידות התאומים בארצות הברית. עם זאת, ייתכן שהדבר נובע ממספר גדל והולך של נשים המשתמשות בתרופות מעוררות ביוץ ולא מהצריכה המוגברת של חומצה פולית (13).

חשוב לציין שתוספי חומצה פולית נקשרה לרעה עם אורך קצר יותר של המחזור החודשי. Murto et al.  הראו שנשים עם אי פוריות בלתי מוסברת השלימו יותר חומצה פולית מנשים פוריות. בנוסף, לנשים שחוו אי פוריות היו ריכוזים גבוהים יותר של חומצה פולית וריכוזים נמוכים יותר של הומוציסטאין בהשוואה לקבוצת הביקורת. מצד שני, צריכת חומצה פולית סינתטית הייתה קשורה לעלייה בפרוגסטרון ולירידה בסיכון לאנובולציה ספורדית (14).

בנוסף, נשים עם מוטציה של methylenetetrahydrofolate reductase (MTHFR) השיגו אחוז נמוך יותר של הפריות חוץ גופיות מאשר נבדקות ללא מוטציה. מצד שני, שכיחות ההשתלה וההריון הקליני הייתה דומה בשתי הקבוצות. יתרה מכך, הריכוז של ויטמין B12 וחומצה פולית לא היה קשור להסתברות להפריה חוץ גופית.

ההשפעה של חומצה פולית, ויטמין B-12 וויטמין B-6 על הפוריות קשורה אולי לחילוף החומרים של הומוציסטאין. מחסור בויטמין B-12 מפריע לתהליך הרמתילציה, בעוד שמחסור בויטמין B-6 מוביל ישירות להצטברות של הומוציסטאין עקב השראת אנזים הנקרא cystathione b-synthase. כתוצאה מכך, תהליך הטרנססולפורציה, שדרכו היסטמין הופך לציסטאין, מואט.

מחקרים קליניים מראים כי היפרהומוציסטינמיה בשילוב עם ריכוז נמוך של חומצה פולית מהווה גורם סיכון להפלה חוזרת. בנוסף, ריכוז גבוה יותר של הומוציסטאין נקשר לכלי דם לקוי של כוריון בקרב נשים עם אובדן מוקדם של הריון חוזר.

למעשה, הומוציסטאין הוא זה שגורם לאפופטוזיס של טרופובלסט ומפחית גונדוטרופין כוריוני, בעוד שריכוז גבוה של הומוציסטאין גורם לדלקת אנדותל באמצעות ביטוי מוגבר של ציטוקינים פרו-דלקתיים. יתרה מכך, ריכוז מוגבר של הומוציסטאין בנוזל זקיק השחלה עשוי להשפיע על האינטראקציה בין זקיק השחלה לזרע, ולהפחית את סיכויי ההפריה.

מקורות:

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26875986/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31901163/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31231310/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17882137/
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29384791/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28586412/
7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17209201/
8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26843151/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8094827/
10. https://scholar.google.com/scholar_lookup?journal=Eur+J+Clin+Nutr&title=Approaches+to+removing+trans+fats+from+the+food+supply+in+industrialized+and+developing+countries&volume=63&issue=Suppl+2&publication_year=2009&pages=S50-67&pmid=19190645&
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28595290/
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28844822/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15562514/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23050004/