בשנים האחרונות גדלה המודעות לענין תזונה בריאה בכלל ולעניין נזקי החלב בפרט, ואמהות רבות שומרות את ילדיהן מחלב ומוצריו. יותר ויותר רופאים, דיאטנים ואנשי מקצוע אחרים מעזים לדבר על נזקי החלב.

במחקר שנערך על ידי חוקרי אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית נמצא שחלב גורם להשמנה אצל ילדים. נמצא גם שחלב דל שומן גורם להשמנה במידה רבה יותר מאשר חלב שמן.
במחקר אחר, שנעשה בקרב נשים, נמצא שחלב מגביר את הסיכון ללקות באקנה בשיעור של 44 אחוזים.

לפני רק 60 שנה איש לא נתן לילדו לגן או לבית הספר לא חלב, לא קוטג' ובטח לא מעדן חלב המעושר בחומרים רעילים רבים (חומרי טעם, ריח, חומרים מייצבים ומשמרים). עם הזמן, בעקבות פרסום אגרסיבי של חלב ומוצריו, הפירות והירקות פינו את מקומם למוצרי חלב.
קבוצת חוקרים בריטיים בראשותו של מרק הולמס (Mark Holmes) גילתה שחלב הוא מקור להתפרצויות של זיהומים העמידים לטיפול האנטיביוטי המקובל באירופה ובארה"ב. זן זה של חיידק דומה גנטית לזן הקודם שלו רק ב-60% – והדבר גורם לתגובה שלילית בעת הבדיקה.

שלא תהיינה אשליות, סטרפטוקוקוס הזה איננו המזהם היחידי של החלב. יש עוד רבים אחרים, למשל חיידק הליסטריה, שאינו נהרס בפסטריזציה ושעובר את השלייה.

פרופ' קורדן (Loren Cordain) מאוניברסיטת קולורדו, ארה"ב, מצא שחלב מעלה את רמות הסוכר בדם בדיוק כמו לחם לבן. הוא גם לא מצא הבדל בין חלב אורגני לבין חלב תעשייתי. לדעתו, חלב מסוכן במיוחד לאנשים שסובלים מהשמנה, מלחץ דם גבוה, ממחלות לב או מסכרת. העיתון הרפואי Diabetologia, 1994 כותב שככל שהילד צורך יותר חלב, כך סיכוייו לחלות בסכרת מסוג II גדול יותר. בקרב אנשים שצורכים חלב על בסיס קבוע יש עליה ברמת ה-IGF-1. לפי מחקרים שנעשו לא מזמן, גברים עם 1-IGF גבוה יש פי 4 סיכוי לחלות בסרטן הערמונית.

ואם לא די בכך, במחקר שנעשה ב-1922 התגלה חלבון חלב שהורס את תאי הלבלב האחראים על ייצור האינסולין.
"מחקר סין", פורסם ב-2004 על ידי הביוכימאי והתזונאי קולין קמפבל מטעם אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת. במשך 20 שנה הוא בדק 6,500 נבדקים שונים מ-65 מחוזות בסין, ומצא מתאם מובהק בין צריכת מוצרים מן החי, ובעיקר חלב, ובין מחלות מערביות שונות כמו סרטן, מחלות לב, מחלות ניווניות של המוח, סכרת, השמנה ואוסטאופורוזיס. בעקבות המחקר אף החליט ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר, להסיר לאלתר את מוצרי החלב מהתפריט שלו. הוא עבר לחלב שקדים ולדיאטה צמחונית, ולטענתו בריאותו השתפרה.

חלב הינו מזון תינוקות. לכן הוא סטרילי ולא מיועד למגע עם אוויר. אתם לא מוצצים חלב מעטיני הפרה או העז. אתם קונים אותו אחרי שהעבירו אותו מכלי לכלי לא פעם ואחרי שהוא היה חשוף לאור הרבה זמן.
כתוצאה מכך כל השומן שבחלב – מחומצן. כלומר, לא רק שבחלב יש שומן מן החי, הוא גם נמצא בצורה הכי מסוכנת שלו. ואל תחשבו שיש מעט מהשומן הזה. גם אם רשום על השקית 1% – לא מדובר באחוז שומן כללי, אלא ביחס למים שבחלב. אם להעביר את היחס הזה לכמות הכללית של החלב, המספר שיתקבל הוא 10%. בחלב שרשום עליו 3% זה, למעשה, 30%. ובמוצרי חלב בהם יש פחות מים מדובר באחוזים עוד יותר גבוהים. לא פלא שחלב גורם להשמנה.

חימום גורם לשינויים מאד שליליים בחלב. אחד השינויים האלה הוא הפיכתו של סידן החלב לקלציום פוספט – חומר בסיסי שנמס בקושי. חומר זה שוקע ברקמות שונות של הגוף וגורם שם לנזקים שונים (בהתאם לאיבר). הוא אוהב לשקוע במיוחד בכליות ובלבלב.
חלב עזים, השונה מסוגים שונים של חלב, מכיל קלציום כלוריד וקלציום פוספט. תרכובות אלה מהוות גורמים פעילים להיווצרות קרישי דם ושקיעת סידן במפרקים. לכן כמה שחלב עזים עדיף על חלב פרה כשמדובר בתינוקות, כך הוא עוד יותר גרוע מחלב פרה כשמדובר באנשים מבוגרים.

הכמות היחסית של פחמימות, שומנים וחלבונים בחלב פרה וחלב צאן דומים מאד, אך שונים מאלה שבחלב אישה. למרות הרכבם הדומה, חלב פרה וחלב צאן מתנהגים באופן שונה במערכת העיכול של האדם ומתעכלים בצורה שונה. חלב עזים הרבה יותר ידידותי מחלב פרה למערכת העיכול האנושית. גוף האדם זקוק ל-20 דקות על מנת לעכל חלב עזים לעומת 60 דקות על מנת לעכל חלב פרה.

לכן, למרות שחלב עזים מפסיד בגדול בהשוואה לחלב אם, אם אין אפשרות להנקה עדיף להאכיל את התינוק בחלב עזים. אבותינו ידעו זאת כבר לפני שנים רבות. כך, היוונים האמינו שהאליל הראשי שלהם זאוס הונק ע"י עז. מומלץ להוסיף לתינוק כזה ויטמיני B בדגש על ויטמיני B9 ו-B12, כי הם מאד חסרים בחלב צאן יחסית לחלב אם (אבל עדיין נמצאים בכמות כפולה ביחס לחלב פרה, בדומה לויטמיני A, C וקובלט). אם לא מוסיפים את הויטמינים הללו לתינוק שניזון מחלב בהמות (ביון אם חלב צאן, בין אם חלב בקר), הוא יסבול מאנמיה.

בגדול ניתן לומר שחלב עזים הוא הכי קרוב לחלב אם, לכן אם אין ברירה ופונים לתחליפי חלב לתינוק, ולא מוצאים תחליף צמחי, הוא מהווה תחליף הרבה יותר טוב מאשר תחליף על בסיס חלב פרה. ניתן גם לאחסן את החלב עם שקיות להקפאת חלב אם וכך זה שומר על הערכים הקיימים בחלב.

אם לאם אין חלב או שהיא לא מסוגלת להניק מסיבות שונות – אז אין ברירה אלא לחפש לתינוק תחליף לחלב שלה. במקרה הזה, כאשר על כף מאזניים אחת מונח תחליף חלב ועל כף המאזניים שניה – מוות מרעב, ברור שחלב זה הרע במיעוטו.
אבל אין שום צורך ואף מזיק מאד לתת לילד חלב שאינו חלב אם כשהוא נגמל כבר מההנקה. תחשבו בעצמכם: חלב פרה מיועד לעגל. העגל קם על הרגליים שתי דקות אחרי שנולד. הוא נולד עם שרירים חזקים, גדל מהר, תוך זמן קצר נהיה עצמאי, בעל שרירים חזקים. לכן, בחלב פרה יש המון חלבון. לעומת העגל, התינוק נולד חלש וחסר אונים, ונשאר כזה לאורך זמן. מה שמתפתח אצלו קודם כל זה בכלל לא השרירים אלא המוח. לכן חלב אם מכיל הכי פחות חלבון ביחס לחלב של יונקים אחרים והכי הרבה שומנים.

חלב לא מיועד לתזונה של אדם מבוגר. באמת, טרם פגשתי אדם מבוגר הניזון עדיין מחלב אימו. לעומת זאת כן פגשתי די הרבה אנשים שצורכים חלב המיועד לתינוקות של מינים אחרים. זו התנהגות חסרת כל הגיון ומשמעות ביולוגית או אחרת. לא פלא שצריכת חלב ע"י אנשים מבוגרים גורמת רק לצרות. אומנם גודל הצרות משתנה מאדם לאדם, כמו כל תגובה אינדיבידואלית אחרת, אך עצם קיום הצרות היא עובדה קיימת.

ברגע שהתינוק מפסיק ליזון מחלב בלבד, הגן האחראי על סינתיזה של האנזים לקטאז מדוכא. כ-70-75% מהאוכלוסיה (ואצל אינדיאנים ותושבי אפריקה מדובר ב-95%!) לא מסוגלת לעכל סוכר חלב, וזה גורם לבעיות עיכול ואחרות. נכון שאנשים שונים סובלים מחוסר עיכול לקטוז במידה שונה. זה קשור לפלורה הנורמאלית, שהיא שונה מאדם לאדם.

אך גם במקרה שהגוף מצליח לפרק את הלקטוז הכול לא כל-כך פשוט. לד"ר אוגולב (PhD ,MD, חבר באקדמיה למדעים ברוסיה) יש מאמרים מאד מעניינים בנושא. סוכר הלקטוז בנוי מ-2 סוכרים: גלוקוז וגלקטוז. במקרה שהלקטוז מתפרק, מכל מולקולת לקטוז נוצרת מולקולה של גלוקוז ומולקולה של גלקטוז. גוף האדם יודע להסתדר עם גלוקוז, אך לא עם גלקטוז. גלקטוז זהו סוכר לצרכי חירום: אם תינוק לא מקבל את מזונו הרבה זמן, הוא ניזון מפירוק גלקטוז בכבד.

אך אצל אדם מבוגר המנגנון הזה לא עובד, כי לקראת גמילה מהנקה התינוק מפתח מנגנון אחר, המשרת אותו עד סוף חייו: אגירת סוכר בצורת גליקוגן ופירוקו בעת הצורך. לאחר שמנגנון הגלקטוז מתחלף למנגנון גליקוגן, הגוף לא יודע "להסתדר" עם הגלקטוז ואוגר אותו במפרקים, בשומן התת-עורי ועדשת העין, שם הוא גורם להתפתחות קטרקט. מקום נוסף בו נאגר גלקטוז הוא מערכת המין, שם הוא גורם לבעיות פוריות. בתרבות האירופאית, בה נהוג שימוש בחלב, כ-25% מהאוכלסיה סובלת מבעיות פוריות. לעומתם, זוהי בעיה יחסית נדירה בתרבויות אסיה ואפריקה בהן לא נהוג לצרוך חלב.

עיקר חלבון החלב –קזאין. זהו חלבון מיוחד מאד, השונה מחיה לחיה. הוא מתעכל בזכות האנזים רנין המיוצר בקיבה בתקופת היניקה. אצל כל סוג של יונקים יש את הרנין המיוחד לו. בן אדם מייצר סוג מיוחד של רנין, המתאים לבני אדם. בני אדם לא מייצרים סוג של רנין שיפרק קוזאין של פרה. בעלי חיים מייצרים את האנזים רק בתקופת היניקה. יתירה מזאת, אם תתחילו להאכיל חיות המבוגרות בחלב, הן תחלינה ואולי אף תמותנה. גם גןף האדם לא מסוגל לפרק את הקזאין. לכן הקזאין נספג בשלמותו. הגוף מגיב אליו כאל חלבון זר. כתוצאה מכך מתפתחות אלרגיות, מחלות אוטו-אימוניות וסכרת.

ומה עם מוצרי חלב? – אלה עוד יותר גרועים מהחלב עצמו. ד"ר ויית (Dr. Walter Veith ) אומר בהרצאתו, שמוצרי חלב הם בעצם צואת חיידקים. הוא מביא מחקרים שלו, מחקרים של מומחים בעלי שם עולמי ומחקרים שנעשו במכוני מחקר שונים ומגיע למסקנה חד-משמעית: חלב של היום הינו מסוכן לאדם. הוא גורם למחלות כרוניות קשות כמו סרטן השד, סרטן השחלה, סרטן פרוסטאטה, סכרת, סרטן המעי הגס, קטרקט, אבני כליה, עצירות, אוסטיאופורוזיס, השמנה ועוד.

בעיה נוספת של החלב היא סידן. חלב מכיל הרבה סידן. מוצרי חלב מכילים עוד יותר סידן. סידן זהו מינרל הרבה יותר פעיל ממגנזיום או קליום. הוא דוחה את המינרלים הללו מתרכובות שונות ונכנס למקומם. כתוצאה מתקבלים מלחים קשיי המסה, ששוקעים על דפנות כלי הדם וגורמים להיצרותם ולאיבוד גמישותם וכן גורמים להווצרות אבנים בכליות. כדי להתגונן מפני הצרה הגוף מפריש בצורה אינטנסיבית את הסידן החוצה. דרך אגב, זה מעמיס על הכליות.

בנוסף, חלב מכיל המון זרחן. גם זרחן גורם לגוף להפריש סידן.

במקביל חלב מכיל הרבה חלבון. עיכול החלבון דורש סביבה חומצית. כתוצאה מעיכול כמות גדולה של חלבון חומציות הדם זזה לכוון החומצי, ואז כדי לאזן אותו הגוף מפריש מהעצמות שלנו סידן. כי לגוף אין דרך אחרת ליצור סביבה בסיסית. החומציות שיוצר חלב היא דבר שאין להקל בו ראש.

בעיתון הרפואי «Pediatrics», 1992 כתוב: תינוקות שניזונים מחלב פרה מאבדים עד 30% מדמם דרך הצואה וכן מאבדים הרבה ברזל. הרי החומצה שהגוף מייצר בניסיון לעכל את הכמויות הגדולות של החלבון שהגיע מחלב הפרה גורמת לפצעים מדממים במעיים. ויחד עם הדם התינוק מאבד גם את הברזל. ומה מקבלים בשורה התחתונה? עומס על הכליות ובריחת סידן מהגוף. מכאן נהיה ברור, למה מחקר של אוניברסיטת הרווארד שנעשה במשך 12 שנה על 75000 נשים הראה שצריכת חלב ומוצריו גורמת לשבירות עצמות. תוצאה זהה התקבלה גם במחקר שנעשה באוסטרליה. על מנת להקטין את שבירות העצמות יש להוציא את החלב מהתפריט, להקטין צריכת שומן מין החי ולהגדיל צריכת ירקות ירוקים, קטניות ופירות. כל אלה עשירים בסידן זמין לגוף. וככל שהירק כהה יותר – כך יש בו יותר סידן.

להגברת ייצור החלב משתמשים בהורמונים. למשל, הורמון גדילה של בהמות – rBGH – recombinant bovine growth hormone. בהשפעת הורמון זה הפרות המסכנות נותנות כמות בלתי טבעית של חלב. הדבר גורם לדלקות בעטין. הטיפול בבעיה אנטיביוטי – אנטיביוטיקות אלו נמצאות בחלב ומוצריו, כמו גם חומרי הדברה ומזהמים אחרים. צריכת חלב גורמת להרעלה כללית של הגוף, לעצירות ואלרגיות למזון. תינוקות וילדים שצורכים חלב סובלים גם מכאבי בטן וגזים. תינוקות יונקים שאמם צורכת חלב/מוצריו סובלים גם הם מתופעות אלו. ילדים שצורכים חלב על בסיס קבוע סובלים ממחלות כרוניות מגיל צעיר.

הנושא מאד גדול וניתן לדבר עליו רבות. הנה לסיכום רשימה חלקית של בעיות הקשורות לצריכת החלב:
– עייפות כרונית
– כאבי שרירים
– התכווצות שרירים
– היפראקטיביות אצל ילדים
– שלשולים
– אלרגיות
– אסתמה
– בעיות נשימה שונות
– כאבי מחזור
– גלי חום
– סכרת – שני הסוגים
– נזלת כרונית/סינוסיטיס
– אקנה
– מחלות אוטואימוניות
… – ועוד
עוד פרט מצחיק. מבחינת הגוף, חלב – זה לא שתיה, אלא מזון הדורש מים לעיכולו. לכן אנשים ששותים חלב בעת צמא גורמים לעצמם התייבשות.

וכאן אני רוצה להתייחס גם לכך שברפואה העממית יש מגוון מתכונים לטיפול בבעיות שונות שכוללים חלב. אין זה בא בסתירה לכל האמור לעיל. כפי שיוד הינו חומר מחטא מעולה – אך איש לא ירצה לשתות אותו מבקבוק (חס ושלום!); רעל נחשים הינו תרופה מעולה למגוון רחב של בעיות, אך אני מקווה מאד שבהיותכם בריאים לא תנסו לשתות אותו; צמחים רעילים משמשים לטיפול בבעיות שונות…. והרשימה ארוכה מאד.

ואם התרגלתם, ואם ראשכם נשטף היטב ואתם פוחדים לעזוב את החלב שמה יתפרקו לכם העצמות?..
א – באמת, סידן נמצא בכל מקום: במים שאנחנו שותים, בפירות ובירקות שאנחנו אוכלים – בכל. אם אדם לא צורך מזונות שגורמים ל"בריחת סידן", כמו קוקה-קולה, חלב או משקאות ממותקים ואוכל בריא ומאוזן – הוא לא אמור לסבול מחוסר סידן בכלל. בין המזונות העשירים במיוחד בסידן: טחינה, שומשום, שקדים, בוטנים, משמש (טרי ויבש), סרדינים, תפוזים, תרד, במיה, פולי סויה, עלי סלק, זיתים, שעועית, חומוס, תאנים, בצל ירוק.
צריכת חלב ומוצריו היא זו הגורמת לבריחת סידן. על כך דובר רבות ולא אתעכב על כך שוב.
ב – יש חלב צמחי מסוגים שונים.
והעיקר: אתם לא חייבים לחפש תחליפים. אתם לא זקוקים לחלב. אתם לא שייכים לקבוצת הגיל.
ועוד המלצה קטנה וחשובה: תקראו ספר של ד"ר אבני "שוטי חלב", ספר גדוש במידה מחקרית וקלינית וכתוב בשפה קלה ובהומור רב.
ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, בעלת קליניקה לאבחון וטיפול בשיטות טבעיות.
מחברת הספר "בריאות האישה ברפואה המשלימה