נגיף הפפילומה גורם למחלת הקונדילומה, שביטויה הנפוץ הוא גידול כרוביתי, אך לרוב היא בלתי נראית.
התלונות השכיחות הן גרד, אי נוחות וכאב. יחודו של הנגיף היא יכולתו לגרום מלבד לדלקת באברי המין, גם למצבים טרום סרטניים וסרטניים.
כבר על ההתחלה של המאמר חשוב לדעת כי בטיפול ובגישה נכונים ניתן להתרפא מהמחלה באופן מוחלט וכן ניתן להיפטר מהנגיפים. עם זאת, כמו במקרה של שפעת, אפשר להדבק במחלה שוב שכן הגוף לא יוצר חיסון טבעי כנגדה.
למען הרחבת הידע – המילה קונדילומה מגיעה מהיוונית שפרושה "כפתור".
שכיחות המחלה
מחקרים ציטולוגיים מוכיחים שנפיצות הנגיף באברי המין בקרב נשים הפעילות מבחינה מינית היא בשיעור 28%, כאשר שליש מהנגיפים הם בעלי יכולת מסרטנת. עד היום זוהו למעלה מ 250 זנים וכבר למעלה מ 50 מהם זוהו כבעלי יכול לגרום לממאירות, כמו זנים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58.
ביטוי המחלה
90% מכלל הזיהומים הינם תת-קליניים, סמויים. הן הסמויים והן הגלויים פוגעים באברים הבאים:
בצוואר הרחם (הפרשה צהובה צמיגה, דימום או הכתמה לאחר יחסי מין ובלעדיהם, כאב בטן תחתונה או ימנית עליונה- כולם, אחדים או אף אחד מאלו).
בפות ,במבוא העריה ,ובפי הטבעת (גרד, כאב ביחסי מין, גידולים עוריים, דימומים).
בפה (לא שכיח) – (גידולים).
במיתרי הקול – (גידולים וצרידות).
אופן העברת המחלה
מחלת הקונדילומה מוגדרת כמחלת המועברת במגע מיני,ושעור ההדבקה שלה גבוה, כ-25%, כולל לגבי הזיהומים התת קליניים,שלא נראים. על כן חשיבות רבה לטיפול למשל בלייזר ,גם סביב הגידולים ,למניעת התפשטות הנגיף.
תקופת הדגירה
תקופת הדגירה נעה מחודשים ועד שנים. המעבר מזיהום נגיפי למצב טרום סרטני או סרטני עשי להמשך ממספר חודשים ועד לעשרות שנים.
אבחון המחלה
מתחיל לרוב ע"י בדיקה קולפוסקופית, הנעזרת בבדיקה היסטולוגית של דגימת רקמה. אולם אבחון סופי אם הנגיף עדיין נמצא בגוף, ואיזה זן הוא נעשה בבדיקת שכפול גנטי – PCR .
אבחנה מבדלת
יבלות באברי המין הנגרמות ע"י נגיף ה- HPV נקראות "קונדילומה אקומינטה". נגעים בעור הנגרמים ע"י נגיפי ה- Molitor hominus נקראים "קונדילומה תת עורית" ["condyloma subcutaneum" (molluscum contagiosum).] נגעים בעור הקשורים בעגבת משנית נקראים קונדילומה לטה ["condyloma lata."].
ישנו הבדל בולט בין הנגעים של קונדילומה אקומינטה וקונדילומה לטה – הראשונים יבשים והשניים לחים.
מערכת החיסון
כאשר המערכת החיסונית נפגעת גדל הסיכוי ללקות במחלה.
גורמים אחרים
נוכחות נגיף ההרפס או חשיפה לרעלני עשן הסיגריות מזרזת הן הדבקות במחלה והן מעבר למצב ממאיר. שכיחות הנגיף גבוהה יותר בקרב גילאי 20-24 שנים, בקרב פעילים/ות מבחינה מינית, בקרב בעלי מספר בני/בנות זוג מיניים, בקרב הנמנעים משימוש בקונדום, ובנשים הרות.
בדיקה קולפוסקופית
הקולפוסקופ הינו מכשיר אופטי הדומה למיקרוסקופ בעל יכולת הגדלה של פי 3-80. בדיקת הקולפוסקופיה מבוצעת, ללא כל כאב, כשהאישה נמצאת על הכסא הגינקולוגי כרגיל, והאזור נשטף בחומצה אצטית. באמצעותו ניתן לבחון את הפות, הנרתיק וצוואר הרחם ולאתר שינויים הנגרמים ע"י מחוללים זיהומיים שונים, ואף שינויים טרום סרטניים וסרטניים.
התנהגות ומהלך זיהומי הפפילומה אינם ניתנים לניבוי
הגם שנגיפים בעלי פוטנציאל לממאירות קשורים יותר עם מצבים טרום סרטניים וסרטניים הרי ש- 33% מהמצבים הטרום סרטניים נגרמים ע"י נגיפים ללא פוטנציאל שכזה.
מניעת הזיהום ע"י נגיף הפפילומה
שכיחות זיהומי נגיף הפפילומה של 10-30% , ושיעור הדבקה של 65% מביאים לסיכון הדבקה שבמגע אחד בלבד בשיעור של 7-20%, ועפ"י מחקרים אחרים – 25%.
הריון
לילודים העוברים דרך צוואר ותעלת לידה המזוהמים ע"י נגיף הפפילומה , יש סיכון של 1:1000 להדבק בנגיף ,ולחלות במחלה הקונדילומה במיתרי הקול.
מובא בזאת תקציר מאמר שפורסם בירחון גינקולוגיה מיילדות ופיריון משנת 2003.
המחקר סקר 18 נשים בהריון שטופלו בלייזר לסילוק קונדילומה באברי המין.
הנשים היו בשלבי הריון שונים בין 15 ל 38 שבועות הריון.
לשתי נשים היו חזרות של הגידולים שהצריכו טיפול לייזר חוזר לפני הלידה.
בכל המקרים לא נמצאו גידולי קונדילומה בזמן הלידה.
לא נצפו הפלות, לא לידות מוקדמות ולא סיבוכים כמו דימומים או זיהומים.
מסקנת החוקרים היא שטיפול בלייזר בהריון, לסילוק קונדילומה מאברי המין הינו יעיל, בטוח וללא סיבוכים.
מחזור החיים של נגיף ה HPV והמסקנות הטיפוליות
נגיפי ה- HPV מזהמים את גופנו בחדרם דרך פצעים ושריטות אל התאים האפיתליאלים הבסיסיים. באופן נורמלי תאי האפיתל הבסיסיים עוברים התחלקות ומתרבים רק בדרכם אל פני שטח העור ורק שם, באפיתל השטחי, ה-DNA של נגיפי ה HPV מתרבים ויוצרים את הנגעים ואת השינויים בתאים.
חשוב אם כן להבין שלא רק שנגיפי ה HPV אינם חודרים לשכבות עמוקות של העור ואינם מגיעים את השכבות המכילות כלי דם, אלא שהתרבותם, חדירת ה- DNA שלהם אל תוך גרעיני תאי האפיתל ויצירת השינויים השפירים והממאירים מתרחשת רק בשכבת התאים החיצונית ביותר הנמצאת על פני שטח העור והריריות.
הבנה של עובדות אלו מסבירה את יכולתנו לטפל בהצלחה ועד רפוי במחלה הנוצרת מההדבקות בנגיפי ה- HPV.
אחת המסקנות מעובדות אלו שאין צורך בטיפול אגרסיבי בשכבות עמוקות של העור אלא רק בשכבה החיצונית. טיפול בשכבה החיצונית ולייזר הוא הטיפול העדיף, מביא לרפוי ולהחלמה ללא צלקות.
הטיפול בלייזר הינו מדויק וניתן באמצעות מכשירים משוכללים לקבוע את עומק הטיפול.
הסבר מקוצר על מבנה העור
העור מורכב משלוש שכבות כשעוביו משתנה באברי הגוף השונים: השכבה החיצונית ביותר היא האפידרמיס.
מתחתה הדרמיס והעמוקה ביותר היא שכבת תת העור.
האפידרמיס, השכבה החיצונית מורכבת מארבע תת שכבות של תאים, ללא כלי דם או עצבים.
תת השכבה החיצונית היא תת השכבה הקרנית.
מתחתה השכבה הגרגירית שתאיה נקראים קרנוציטים [KERANOCYTES].
תת השכבה השלישית היא תת שכבת תאי הקשקש .
תת השכבה העמוקה ביותר היא תת שכבת תאי הבסיס. התאים בתת שכבה זו מתחלקים ומתמיינים ואגב כך הם עולים אל התת השכבות החיצוניות.
כאן המקום לציין שנגיפי ה HPV בניגוד לנגיפים אחרים אינם חודרים מעבר לתת שכבת תאי הבסיס. לאחר שהם חודרים לתאים אלו הם עולים איתם מעלה אל תת השכבות החיצוניות ורק בהגיעם אל תת השכבה החיצונית הם עלולים לחדור לגרעיני התאים ואגב כך לגרום לנזק האופייני שלהם: גידולים שפירים או טרום סרטניים או סרטניים.
עובי האפידרמיס משתנה כאמור בין אברי הגוף השונים. בעפעפיים הוא הדק ביותר בגופנו ועובייו 0.05 מ"מ. בכף היד או הרגל עוביו הוא הגדול ביותר – 1.5 מ"מ. בממוצע עובי שכבה זו הוא 0.8 מ"מ.
כלי הדם והעצבים והשערות נמצאים בשכבת הדרמיס, אליה לא חודרים נגיפי ה HPV.
עקרונות הטיפול
אבחנה תעשה באמצעות קולפוסקופ ולרוב לאחר בדיקה היסטולוגית של דגימת רקמה ( ביופסיה).
אולם אפילו שנצפים נגעי הקונדילומה בדיקה חדשנית של שכפול גנטי קובעת אם הנגיף עדיין במקום (20%) או שכבר איננו (80%). בדיקת השכפול הגנטי PCR גם קובעת לא רק אם הנגיף עדיין מצוי ברקמה, אלא אם הוא שפיר (90%) או בעל יכולת מסרטנת (10%).
קביעת היקף המחלה והמעקב בהמשך – באמצעות קולפוסקופיה ובאמצעות בדיקת שכפול גנטי PCR, גם להקטנת נפיצות המחלה.
יש לטפל במצבים נלווים המביאים או הקשורים בכושר חיסוני נמוך כגון: סכרת,מתח,סמים,מחלות מתישות,שימוש בהורמונים,מחלות המערכת החיסונית, מצב תזונתי ירוד, זיהומים מקומיים כמו ע"י פטרייה או טריכומונס.
יש לשקול לתגבר את המערכת החיסונית .
יש לבדוק את בן/בת הזוג ולטפל לפי הצורך.
יש לבחור את הטיפול המתאים מתוך המגוון הקיים.
להקל על גירוי,אי נוחות,או כאב.
למנוע ממאירות במצבי טרום ממאירות.
להקטין חרדה באמצעות הסברה שזיהום בפפילומה נפוץ ביותר ואילו ההשתנות לממאירות היא בשכיחות נמוכה.
שיטות טיפול
הטיפול נגד פפילומה באברי המין ובאיברים סמוכים, מבוסס על סילוק הנגיף מהרקמות בהם הוא נמצא ואפשרי שילוב עם אינטרפרון – טיפול שהוא אנטי נגיפי, אנטי גידולי ובו-זמנית גם מגביר חיסון.
סילוק הנגיף יכול להיעשות ע"י טיפול פיסיקלי או כימי .
טיפול פיסיקלי
מבוסס על סילוק הנגעים, הנראים באמצעות קולפוסקופ. טיפולים פיסיקלים מותרים בהריון.
אידוי או חיתוך ע"י קרן לייזר CO2 – בידיים מיומנות ובעזרת הקולפוסקופ, השימוש בלייזר מאפשר שליטה מדויקת על עומק וכמות הרקמה המסולקת, מה שמבטיח החלמה מהירה עם תוצאות קוסמטיות טובות. הטיפול טוב במיוחד למקרים "עקשניים", ולמטופלים/ות עם מחלה נרחבת. יש חשיבות לא לגרום לכוויות עמוקות מדי, דבר העלול להשאיר צלקות.
הקפאה ע"י חנקן נוזלי – "קריו" – CRYO SURGERY הקפאת הרקמה הנגועה לטמפרטורה של 90 מעלות מתחת לאפס ( 90- ),הורסת אותה ומאפשרת צמיחת רקמה חדשה נטולת נגיפים.
צריבה במחט או בלולאה חשמלית.
חיתוך וסילוק באמצעות סכין מנתחים "רגילה".
טיפול כימי
תמיסת קונדילוקס – רעילות נמוכה יותר וכך גם לכן החשש מספיגתו לגוף. מותר בשימוש עצמי ( 3 ימי טיפול רצופים בכל שבוע ו 4 ימי אי טיפול וכל זאת למשך 4 שבועות) .שעורי רפוי נמוכים יחסית ושעור חזרות גבוה.
תמיסת פודופילין – פועלת נגד הפפילומה ע"י פגיעה בהתחלקות התא וכן ע"י כיווץ כלי הדם. בגלל רעילותו לשריר הלב, לתאי העצב, ולכליות אסור השימוש בו על פני משטחים נרחבים מחשש לספיגתו לגוף. אסור בהריון, ואסור בשימוש עצמי.
תמיסת טרי-כלורו-אצטיק-אסיד בריכוז 70%-70% TCA – מריחת חומצה זאת גורמת לנמק של הקונדילומה אך גורמת גם לגירוי העור למשך 3-5 דקות . מותר שימוש בהריון. יעיל מפודופילין. מותר בשימוש עצמי.
קרם אפודיקס – FLUOROURACIL – 5 – פוגע בייצור מרכיבים חיוניים לגרעין התא ומפריע בהתחלקותו. אינו גורם לנזקים פנימיים לגוף. גורם לאודם ולבצקת בעור ובהמשך לשלפוחיות ולקילוף העור. התכשיר אסור לשימוש בהריון.
טיפול אימונולוגי
טיפול מקומי באמצעות קרם המכיל אימיקואימוד[5%Imiquimod cream]נוסה בלא מעט מחקרים. תוצאות הטיפול אינן מעודדות והן מגיעות להצלחה של 67%. הטיפול כרוך באי נוחות מקומית ועד אודם וצריבה. הטיפול אסור בהריון.
תופעות לאחר הטיפול הפיסיקלי או הכימי
לאחר הטיפול הפיסיקלי או הכימי נוצרת במקום כוויה שטחית, החולפת לאחר כ- 10-14 יום. להקלה ולהחלמה מהירה יותר ניתן למרוח עליה פסטה, שהיא סוג מסוים של משחה, בשם דרמגרן B המכילה אבץ. הפסטה מקילה על תחושת הצריבה ומזרזת את ההחלמה.
ניתן גם למרוח ג'ל או קרם או משחה על בסיס אלוורה.
ניתן גם לשבת באמבטיית ישיבה של מלח סדומית.
אינטרפרון
האינטרפרונים הינם חומרים ביולוגיים פעילים (גליקופרוטאינים) עם תכונות אנטי נגיפיות, אנטי גידוליות, ומגבירות חיסון. האנטרפרון יכול להינתן או בצורת קרם מקומי או בצורת הזרקה ישירות לבסיס הגידול או בהזרקה סיסטמית, לכל הגוף.
טיפול מקומי בקרם אלדרה (המעודד יצירת אינטרפרון) היתרון – טיפול עצמי, הימנעות מהטרחה בפניה לרופא. העדר תופעות לוואי סיסטמיות. החיסרון – גירוי המקום והצלחה בשיעור נמוך.
הזרקה לבסיס הגידול – תופעות הלוואי הן בד"כ קלות וכוללות מעין שפעת חולפת, חום, וירידה קלה בספירת הכדוריות הלבנות. טיפול אפשרי כולל זריקה מקומית ע"י אינטרפרון אלפה, פעמיים בשבוע למשך שמונה שבועות עם הוכחת ריפוי מלא בשיעור של 62%. מחקר אחר הראה שיעור חזרה של 25%.
הזרקה לפות – בשיטה זאת ניתנות 12 זריקות של אינטרפרון אלפא 2, במתן תת רירי למבוא העריה, בתדירות 2-3 בשבוע למשך 4-6 שבועות. תופעות הלוואי הן כמתואר לעיל. ניתן להתגבר על אי הנוחות או על הכאב הקל שבהזרקה ע"י שימוש במשככי כאב מקומיים.
טיפול כללי (סיסטמי) הזרקה תוך שרירית של אינטרפרון בטה, בכרוך בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי לא רצויות.
ביטוי המחלה בגברים
רובם מגיעים לרופא הנשים, ללא תלונה, רק משום שאצל בת זוגם המינית נמצאו נגיעי הנגיף. אצל אחרים נצפים נגעים בפין (PENIS), שק האשכים, פי הטבעת הבולטים בצורת כרובית או שטוחים, ואחרים הנצפים רק בקולפוסקופ לאחר שטיפה בחומצה אצטית.
שיטות טיפול בגברים
דומות לאלו שבנשים אך דורשות מיומנות גבוהה יותר בשל הכסוי הדק יחסית של אברי המין הזכריים .גם פה האבחון חייב להיעשות ע"י הקולפוסקופ, ובד"כ ע"י רופא נשים המיומן בתחום זה. הטיפול בלייזר קל לביצוע ולא משאיר "עקבות" .
מחפשים המלצות למניעה מוצלחת ולהקטנת שעור החזרות?
עד שמוצאים בן זוג אחד כדאי להמעיט בבני זוג
שימוש בקונדום רגיל או קונדום לאישה (יש דבר כזה), שהוא יעיל יותר בהגנה כנגד מחלות מין מקונדום רגיל.
להימנע מעישון פעיל וסביל
קולפוסקופיה כל 3 חדשים
בדיקת שכפול גנטי PCR
בהתאם לצורך ביופסיה
אבחון נכון
שיטת טיפול יעילה מלכתחילה.
בדיקה קולפוסקופית מקיפה של בן / בת הזוג.
להרתיח, לגהץ או להשמיד בגדים תחתונים ומגבות.
סיכום
הקונדילומה מוגדרת לעתים כמחלת המאה.
למעלה מ 100 זנים זוהו עד כה מתוכם כ 40 מתבייתים על העור והריריות של אברי המין, פי הטבעת, השופכה וסביבותם והפה, וחלק מהם בעלי פוטנציאל לממאירות. זנים אלו ניתנים לאיתור ע"י בדיקת DNA, באמצעות שיטת PCR.
מיקום וצורה: הקונדילומה נמצאת לרוב באברי המין ובפי הטבעת ולעתים נדירות בריריות הפה. היא מתבטאת כגידול כרוביתי או ככיב .
הדבקות: ביחסי מין, במגע עם ביגוד תחתון, סדינים ומגבות. הסיכון להדבק בקונדילומה הוא 25% . הסיכון לתינוקות ללקות במחלה במיתרי הקול הוא 1 ל- 1000
ביטוי וסכנות: הקונדילומה יכולה להתבטא בגרד, בפטריה חוזרת של הנרתיק, בכאב ביחסי מין ובדלקת צוואר רחם. הסכנה היא סרטן צוואר הרחם.
מניעה: קונדום לאישה[יש דבר כזה] מגן טוב יותר מקונדום רגיל. מומלץ להרתיח או לגהץ לבנים, מגבות וסדינים.
טיפול: יש והקונדילומה מסולקת! היעיל ביותר הוא הלייזר וניתן לשלב גם תמיסת קונדילוקס וקרם אלדרה. במקרים עקשניים – זריקות אינטרפרון.
בני זוג? חובה להיבדק באמצעות קולפוסקופ המצוי אצל גינקולוגים.
סמוי? הנגיף עשוי להימצא על פני ריריות אברי המין שנים לפני שהוא פוגע וגורם למחלה. הנגיף לא נמצא בדם ואי אפשר לגלותו ע"י בדיקת נוגדנים או תרבית.
חיסון? כבר יש ומומלץ.
מה חשוב לדעת ומה יש לעשות?
המחלה נפוצה יותר ממה שנדמה לנו.
שיעור ההדבקה הוא 1:4 [ 25%] שיעור גבוה למדי ולשם השוואה – שיעור ההדבקה באיידס הוא 1:1000.
ההדבקה היא גם במגע אישי וגם במגע עם מכשירים כמו ויברטור או מכשירי לייזר ואינפרה אדום המשמשים להורדת שערות, וכן במגע עם מגבות ותחתונים.
מתי יש לחשוד במחלה?
תוצאת בלתי תקינות של משטח צוואר רחם
גרד
פטרת חוזרת
הפרשה חוזרת או מתמידה
קונדילומה לבן הזוג
מה יש לעשות כאשר יש חשד לקונדילומה?
לגשת לרופא מיומן
בדיקת קולפוסקופיה לצוואר הרחם
בדיקת וולווסקופיה לפות, לנרתיק, לפרינאום, לאנוס ולפה
נטילת ביופסיה
מה יש לעשות לאחר שנעשתה האבחנה של קונדילומה?
השלמת קולפוסקופיה וולווסקופיה
קולפוסקופיה לבן הזוג לפין, לפוסה נביקולריס, לשק האשכים, לפרינאום, לאנוס ולפה
טיפול בלייזר
בסיום הטיפולים בדיקת PCR לגלוי DNA של נגיף הקונדילומה [מזהה את זן הנגיף שגרם למחלה]
עוד על טיפולים
הטיפול בלייזר באמצעות קולפוסקופ הוא היעיל ביותר.
ישנם דיווחים על הצלחות באחוזים שונים של טיפולים כמו:
הקפאה
מחט חשמלית
כריתה כירורגית
פודופילין – פודופילוקס (podophyllotoxin) בריכוז 5%
אימיקואימוד (imiquimod) בריכוז 5%
הטיפול בלייזר
טיפול זה, כאשר נעשה בידיים מיומנות אינו משאיר צלקות, אינו כרוך בכוויות עמוקות, מאפשר חזרה מהירה לפעילות השגרתית והעיקר אינו כרוך בכאב.
יש להכין את המקום באמצעות קרם מיוחד ויש לטפל במקום, לאחר הלייזר, באמצעות קרם אחר.
פרוגנוזה
זכרו כי נגיפים לרוב אינם נשארים לעד בגוף. נגיף ההרפס, הנשאר בגוף הוא יוצא מהכלל המייצג מיעוט. נגיפים כמו הפפילומה[קונדילומה], שפעת, חצבת ואדמת מודברים ע"י מערכת החיסון הטבעית של גופנו.
עם זאת, כאשר מערכת החיסון נחלשת נגיפים עלולים להישאר בגופנו לזמן ארוך.
מצבים המחלישים את מערכת החיסון כוללים:
מתח כרוני
תרופות
חוסר ויטמינים
הריון
מחלות מתישות
תרכיב נגד נגיף הפפילומה – HPV VACCINATION
הנגיפים מקבוצת פפילומה [HPV] ידועים כנגיפים הפוגעים באברי המין, פי הטבעת וסביבתו והפה וחלקם בעלי יכולת של גרימת סרטן באברים אלו בבני אדם.
מבין כ 250 הזנים המוכרים, נגיפי הפפילומה מספר 16 ו- 18 מוכרזים כיום כגורמי סרטן צוואר הרחם בנשים, סרטן פי הטבעת ואברי המין. לעומתם נגיפי פפילומה מספר 6 ו- 11 גורמים ליבלות באזור אברי המין ולרוב אינם קשורים בגרימת סרטן.
בארה"ב לבדה מעריכים, שכל שנה נדבקים למעלה מ 6 מיליון בני אדם בנגיפי פפילומה, ולמעלה מ 10,000 מקרים חדשים של סרטן מתגלים בנשים עקב הדבקה בנגיפים אלה.
לאחרונה ב 2007 ניתן אישור של ה- FDA למתן תרכיב [חיסון] נגד ארבעה זנים.
התרכיב ניתן בשלוש מנות – ראשונה, אחרי חודשיים ואחרי 6 חודשים.
תרכיב אחר, כנגד שני נגד שני זנים בלבד [16 ו 18] פותח על ידי חברה אחרת והוא ניתן בראשונה, אחרי חודש ואחרי 6 חודשים.
שני תרכיבים אלו בנויים מהחלבונים המרכיבים את מעטפות הנגיפים.
המחקרים עדיין לא בדקו, אך בודקים עכשיו, מתן תרכיבים אלו לנשים מעל גיל 26, לגברים ולאנשים שכבר חלו בקונדילומה ונרפאו.
תוצאות המחקרים עם החיסון המונע כנגד נגיפי ה HPV
בכל המחקרים נמצא שבקבוצת המחקר לא הייתה התפתחות של ממאירות הקשורה לנגיפי HPV וכן ירידה משמעותית [90%] בשיעור הופעת נגעי הקונדילומה.
לא היו השפעות לוואי משמעותיות למתן הזריקות. לאחר החיסון, כייל הנוגדנים כנגד נגיפי ה HPV נשאר יציב למשך 5 השנים מאז תחילת המחקר ושנים יגידו אם רמתם תישאר גבוהה מספיק או שיהיה צורך בזריקת דחף, בדומה למצב עם חיסון כנגד טטנוס.
התוצאות הראו שגם חיסון חלקי [במנה אחת או שתי מנות] היה יעיל ואם היה צורך להפסיק קבלת זריקות החיסון, בשל הריון למשל, הרי שניתן היה להשלים את הזריקות החסרות לאחר הלידה.
נכון לכרגע שתי חברות תרופות פיתחו כל אחת סוג חיסון, כנגד נגיפי ה HPV, שונה מרעותה:
חברת Merck יצרה חיסון ארבע-ערכי (Gardasil), כנגד 4 זנים [ 6,11,16,18] תוך שהיא משתמשת בממיס על בסיס אלומיניום.
חברת גלקסו-סמית-קליין (GSK) GlaxosmithKline יצרה חיסון דו ערכי (HPV 16/18 ) (Cervarix). תוך שהיא משתמשת בממיס מסוג אחר, שלטענתה הינו חזק יותר מהממיס של חברת מרק ולכן מחזק את תגובת הגוף ומונע את הצורך בזריקת דחף בעתיד.
ככלל מומלץ שמי שמקבל את החיסון לא ישא את הנגיפים. יעילות החיסון אזי היא הגבוהה ביותר.
עם זאת אנשים נושאי נגיפי HPV, המקבלים את החיסון ייהנו מהחיסון אם כי במידה מוגבלת יותר.
בנוסף התברר שהחיסון מנע בכשליש מנשים נשאיות של נגיף ה- HPV התפתחות של מצבים טרום ממאירים מדרגות CIN2 ו CIN3.
כמו כן הוכח שהחיסון יעיל כנגד התפתחות מצבים סרטניים בפות ובנרתיק בדומה לתוצאות שבמניעת סרטן צוואר הרחם, כולל ע"י זנים שלא היו כלולים בחיסון.
שיקולי משרד הבריאות במתן החיסון
הגם שהחיסון הארבע-ערכי אושר באירופה, באוסטרליה, בארצות הברית, בקנדה ובכמה מדינות באפריקה ושם הומלץ לתת את החיסון לבנות צעירות טרם תחילת פעילות מינית, הרי שבישראל החיסון יוכנס לסל הבריאות רק בשנת 2011 ועד אז כל מחוסן יוציא מכיסו/ה 1500-2400 ₪, עבור 3 הזריקות.
כדאי לדעת שיש ערך לחיסון בכל גיל ובכל מין, הגם שישנו יתרון בקבלת חיסון בגילאים צעירים.
בדיקות שגרה לאחר חיסון
למרות מתן החיסון יש צורך להמשיך את המעקב השגרתי לגלוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בין השאר באמצעות משטח פאפ, משום שלא כל זני ה- HPV המסרטנים [30% מהם] כלולים בחיסון.
לסיכום רבים שואלים אותי אם אני ממליץ על החיסון נגד נגיפי ה- HPV.
תשובתי היא שאני בעד כל חיסון העוזר להימנע מתחלואה, במיוחד תחלואת סרטן.
זהו החיסון הראשון בהיסטוריה המונע התפתחות סרטן.
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר-מומחה לגניקולוגיה ול-"שער" – מכון לבריאות האישה.
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
