המחלה נגרמת ע"י טפיל חד תאי [פרוטוזואה] – טוקסופלסמה גונדי.
לפיכך המחלה מוגדרת כמחלה זואונוטית – מחלה המועברת מבעלי חיים לבני אדם.
מה שכיחות ההדבקות בטפיל?
על פי ארגון הבריאות העולמי, כשליש מאוכלוסיית העולם נחשף במהלך חייו לטפיל. חשיפה זאת לרוב אינה גורמת למחלה קלינית אך מביאה לחיסון [ליצירת נוגדנים מסוג IgG]
בודדים נדבקים במחלה ואכן המחלה לרוב אינה מהווה סיכון לבני אדם אלא אם כן את בהריון וטרם התחסנת בפניה.
איך עלולים להידבק בטפיל?
הגורם למחלה הוא טפיל [ראו הסבר למטה לגבי מעגל חיי הטפיל בטבע] הנמצא ב-:
w צואת החתול
w חול של החתול
w בשר שאינו מבושל דיו
לפיכך מחלת הטוקסופלסמוזיס קרויה לעיתים מחלת קופסת צרכי החתול (Litter box disease).
מהם סימני ותסמיני המחלה?
תחושת שפעת: תשישות, חום, כאב ראש, כאבי פרקים ונפיחות בלוטות לימפה צוואריות שחולפים בד"כ כעבור מספר שבועות אך עלולים להתמיד גם מספר חודשים עד שנה.
כאשר ישנה פגיעה במערכת החיסון כמו למשל בזמן טיפול כימותרפי או בנוכחות מחלת האיידס, המחלה עשויה להיות קשה יותר ולערב את המוח, העיניים והריאות.
במהלך הריון הידבקות בפרזיט עלולה לגרום לתופעות והמצבים הבאים:
הפלה
לידה מוקדמת
מומים מולדים [ראו בהמשך]
האם סימנים אלו של המחלה והתסמינים הנ"ל אופייניים רק למחלת הטוקסופלסמוזיס?
לא. בשל היותם לא ספציפיים ודומים לשפעת, הרי שבעת שעולה חשד למחלה נהוג לבצע בדיקת דם לנוגדני המחלה – IgG ו- IgM
איך יודעים אם בני אדם מחוסנים בפני המחלה?
בין בדיקות הדם שעושות נשים לפני ההתעברות ניתן לכלול בדיקה לנוגדנים לטוקסופלסמוזיס: נוגדנים משני סוגים – IgG ו- IgM. ביצוע בדיקה זו אינו חובה והיא אינה כלולה בין הבדיקות ההכרחיות כמו סוג דם וספירת דם.
איך יודעים אם האישה מחוסנת בפני המחלה?
אם מתגלים בדם האישה נוגדנים מסוג IgG [טיטר חיובי] ניתן לומר שהאישה נחשפה בעבר לטפיל והיא מחוסנת.
איך יודעים אם האישה חולה במחלה?
מלבד סימנים וסימפטומים שיוזכרו כאן בהמשך, בדיקת הדם לנוגדנים מסוג IgM היא ההוכחה לכך.
כשהתוצאה של נוגדנים אלו היא חיובית זהו סימן למחלה בהווה.
בד"כ ישנה ירידה של רמת הנוגדנים ככל שעובר הזמן ובד בבד עליה של נוגדנים מסוג IgG המצביעים על היווצרות החיסון.
ההסבר לגבי נוגדנים אלו נכון גם לגבי מחלות נגיפיות רבות כמו הרפס ואדמת.
מה הסכוי להופעת זיהום ראשוני בהריון?
המספרים בארץ קטנים אך בעולם אנחנו יודעים שהסכוי לזיהום ראשוני ע"י הפרזיט הוא ב – 1 מתוך כל 1000 הריונות.
מתי העובר עלול להידבק במחלה?
w הדבקת העובר יכולה לקרות בכל שלב של ההריון אך היא גבוהה יותר לקראת מועד הלידה
w ההדבקה בשליש הראשון של ההריון היא המסוכנת שכן היא כרוכה בשיעור גבוה יותר של הפלות וכן בגרימת מומים לעובר.
w הדבקת העובר מתרחשת בשלב החריף של המחלה
w טיפול באם באמצעות אנטיביוטיקה מסוג סֱפּירַמיצין מועיל להקטנת סכויי הדבקת העובר
איך נדע אם הזיהום חדר לרחם ועלול להגיע לעובר?
w האבחנה האמינה ביותר לזיהום תוך רחמי נעשית באמצעות בדיקת DNA של חלבון הפרזיט – בדיקת PCR. הבדיקה נעשית בשבוע 22 להריון.
w כאשר ישנה הוכחה לזיהום תוך רחמי הסיכון למומים בעובר נע מ 6% ועד 20%
מה הסימנים השכיחים לזיהום העובר בפרזיט?
w כוריורטיניטיס
w הידרוצפלוס
w הסתיידות במוח
כתוצאה ממומים מולדים אלו, רוב התינוקות סובלים מנזק מוחי ובהמשך חייהם עלולים להופיע התופעות הבאות:
w פיגור שכלי
w שיתוק מוחין CERBRSAL PALSY = CP
w פרכוסים
w עיוורון
w חרשות
w מיקרוצפלוס
מהם שאר הסימנים והתופעות העלולות להימצא בעובר / תינוק שנפגע ע"י זיהום מולד של הפרזיט?
אנמיה
הגדלת כבד
הגדלת טחול
צהבת
מיוזיטיס
גלומרולונפריטיס
מיוקרדיטיס
מניעה וזהירות או איך ניתן להימנע מהדבקות ע"י טפיל הטוקסופלסמוזיס?
w בדיקת דם האם לנוגדנים לטוקסופלסמה IgG IgM ורצוי לפני הכניסה להריון. תוצאה חיובית של IgG משמעותה – הדבקה קודמת שלא תעבור לעובר. תוצאה שלילית חושפת את האישה להדבקה בטפיל שעלולה לסכן את העובר.
w אל תניחו לחתולכם לשוטט חופשי ולבוא במגע עם חתולים אחרים, מכרסמים וציפורים
w אל תאכילו חתול בבשר שאינו מבושל היטב
w רחצו ידיכם היטב לאחר ניקוי קופסת צורכי החתול
w בדיקת דם לנוגדנים לחתול
אם את בהריון –
w הרחיקי חתולים מחצר ביתך משום שצואת חתולים עלולה להותיר בחול פרזיטים, גם לאחר ניקיון יסודי
w הקפידי לרחוץ את ידיך ביסודיות לאחר שהות בגינת הבית
w דאגי שאדם אחר ינקה את ארגז החול של החתול מדי יום (הפרשה טריה אינה מדבקת), או דאגי להשתמש בכפפות ולשטוף ידיים עם סבון אח"כ
w לפני עבודת גינון והתעסקות באדמת הגינה דאגי ללבוש כפפות ובסיום לשטוף את הידיים
w שטפי פירות לפני אכילתם
w דאגי לנקיון כיור המטבח, סכיני החיתוך וקרש החיתוך לאחר הכנת מזון
w שטפי ידייך לאחר הכנת מזון ולאחר התעסקות בבשר לא מבושל, פירות וירקות
w יש לאכול רק בשר מבושל היטב וזה כולל הימנעות מטעימת הבשר בעודו מתבשל). ראוי לדעת שציסטות נהרסות בבישול לטמפ' של 70 מעלות למשך 15 עד 30 דקות.
w ראוי לדעת שבשר שעבר תהליך החמצה או עישון נחשב לבטוח גם אם לא בושל. ראוי לדעת שטפיל הטוקסופלסמוזיס מופץ יותר באמצעות בשר שלא בושל כיאות, מאשר באמצעות חתולים.
w מותר לגעת וללטף את החתול אבל יש לרחוץ ידיים היטב עם מים וסבון לאחר מכן.
האם חובה לסלק חתול מהבית על מנת להיות בטוחים שלא להדבק במחלה?
לא בהכרח. אם יש לכן חתול כבר עשר שנים ונכנסתם להריון אל תמהרו להשליך את החתול מהבית. ידע נאות יאפשר לכן להינות גם מההריון וגם מהחתול. לכל היותר ניתן לעשות בדיקת דם לחתול על מנת לברר את טיטר הנוגדנים IgG IgM לטוקסופלזמוזיס.
האם החתול עצמו חולה במחלת הטוקסופלסמוזיס?
החתול לא יגלה כל תסמינים לזיהום ולעיתים לא יתגלו אלה גם בבני-אדם.
לא. למרות שהטפיל נפוץ לרוב הוא לא גורם לתחלואה ולכן רוב בעלי החיים שנדבקים בו אינם מראים שום סימן ולא מפתחים שום מחלה.
אלו בני אדם נפגעים מהטפיל?
לרוב אלו הם אנשים עם כשל חיסוני – כאלה שמקבלים טיפול כמותרפי או הקרנות או חולים באיידס או עוברים ברחם אימותיהם.
האם נוצר בגופנו חיסון מפני המחלה?
כן וההוכחה לכך הם נוגדני IgG.
מעגל חיי הטפיל בטבע
ראוי להכיר את מעגל החיים של הטפיל כדי לדעת איך להתגונן ולהימנע מהדבקות.
מעגל החיים של הטפיל כולל שני שלבים:
שלב הָאֵיאוציסטָה ושלב הַצּיסטָה
שלב האיאוציסטה – שלב זה מתקיים במעיים של החתול בלבד. החתול עצמו נדבק בטפיל על ידי אכילה של בשר נא או על ידי טריפת מכרסמים וציפורים נגועות בטפיל. מספר ימים לאחר ההדבקה החתול מפריש איאוציסטות בצואתו. ההפרשה נמשכת 2-3 שבועות שבסיומם הופך החתול להיות מחוסן ואינו מפריש יותר איאוציסטות.
האיאוציסטות המופרשות בצואת החתול, צריכות לעבור תקופת הבשלה של כיומיים שרק לאחריהם הן עלולות להדביק בעלי חיים הבאים במגע עם הצואה.
שלב הציסטה – שלב זה מתקיים ברקמות של שאר בעלי החיים. הציסטות יכולות להישאר ברקמות כגון מח ושרירים וכאמור, לרוב לא יהיו שום סימני מחלה. אכילת רקמות נגועות בציסטות תגרום להדבקות במחלה.
ראוי להזכיר כאן שלמרות שבני אדם יכולים להידבק בטפיל או על ידי אכילה של בשר לא מבושל (שמקורו בבעל חיים שברקמותיו יש ציסטות) או ע"י מגע ישיר או עקיף עם צואתו של חתול המפריש איאוציסטות,
דרך ההדבקה העיקרית היא הראשונה.
שאלת השאלות היא מה קורה אם נדבקים בהריון בטפיל הטוקסופלסמה?
w אם האם נדבקת בשליש הראשון – סיכויי ההדבקה של העובר הם כ 10% והתוצאות חמורות יותר.
w הדבקת העובר בשלב מאוחר יותר של ההריון שכיחה יותר, אולם חומרת המחלה אזי – פחותה.
w יש לבצע סקירת מערכות קפדנית ומכוונת באולטרה סאונד ולחפש סימני פגיעה במוח כמו הידרוצפלוס [הרחבת חדרי מוח], מיקרוצפלוס [פגיעה בהתפתחות רקמת המוח] וכן הגדלת כבד או טחול או פיגור בגדילת איברי העובר [IUGR]. ראוי לדעת שסימנים אלו אינם מופיעים בכל המקרים.
w אבחנה של הדבקה עוברית תעשה על ידי בדיקת מי שפיר שתעשה לא לפני השבוע ה-20 להריון ולפחות ששה שבועות ממועד ההדבקה האימהית.
w על מנת להפחית את הסיכוי להדבקה עוברית, ניתן לטפל באנטיביוטיקה בשם ספירמיצין אשר מקטינה בכ-60% הדבקה עוברית.
w אם הוכחה הדבקה של העובר ואין סימנים לפגיעה באולטרה סאונד, קיימות שתי אפשרויות:
הפסקת הריון
ניסיון טיפולי בתרופות אנטיביוטיות נוספות [פירימתמין וסולפאפירימידין ], המגיעות לעובר דרך האם.
w ההחלטה וקביעת המדיניות הטיפולית וההמשך של ההריון ראוי שתעשה אחרי התייעצות עם רופא נשים המתמחה באיבחון טרום לידתי.
מאמרים נוספים לקריאה
w http://www.cdc.gov/ncidod/dpd/parasites/toxoplasmosis/factsht_toxoplasmosis.htm
w http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/toxoplasmosis.html
w http://www.dpd.cdc.gov/dpdx/HTML/Toxoplasmosis.asp?body=Frames/S-Z/Toxoplasmosi
כל הזכויות שמורות © לד"ר שרגא וקסלר מומחה ביילוד וגניקולוגיה ול-"שער" – מכון לבריאות האישה
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את המידע באתר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום והקלטה) ללא אישור של מפעיל האתר.
