ד"ר גיל יוסף שחר הינו רופא כללי, מומחה לרפואה תזונתית וניקוי רעלים. הוא עומד בראש המרכז לרפואת הרמב"ם.
בסקירה קודמת הראנו את השפעה השלילית שנמצאה לקרינה סלולרית על רקמות ביולוגיות ותפקוד מערכות פיזיולוגיות, הן בבעלי חיים והן בבני אדם.
נשאלת שאלה, האם לקרינה הסלולרית יש השפעה על העובר כאשר אמו מדברת בטלפון הסלולרי וחושפת אותו לקרינה.
השאלה מתעצמת במיוחד לאור העובדה שתאים הנמצאים בשלבי חלוקה והתמיינות, רגישים הרבה יותר להשפעות סביבתיות, בהשוואה לתאים בשלים. בזמן ההריון, מערכות רבות אצל העובר עוברות התמיינות, חלוקה והבשלה.
אז הנה ממצאי המחקרים המדעיים בנושא:
מחקר מ 2008 שנערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, בדק 13,159 ילדים. [1]
אמותיהם גויסו למחקר בשלבי ההריון המוקדמים ונתבקשו למלא שאלונים בנוגע לרמת החשיפה שלהם לקרינה סלולרית (או בעברית פשוטה- כמה זמן כל יום בממוצע הן מדברות בסלולר).
7 שנים לאחר מכן, פנו החוקרים לאמהות ובקשו מהם למלא שאלונים בנוגע לתפקוד הילדים בבית הספר, בעיות רגשיות, קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות.
החוקרים השוו את השאלונים מלפני שבע שנים לשאלונים החדשים ומצאו קורלציה חזקה מאוד בן רמת החשיפה של האמא לקרינה סלולרית בזמן ההריון, לבעיות רגשיות ובעיות קשב וריכוז אצל ילדהן, שבע שנים מאוחר יותר.
ההתאמה בין הנתונים הייתה ברורה ומשמעותית.
האם זאת הוכחה להשפעת הקרינה על העובר בזמן ההריון?
ראוי לציין, שהתאמה בין נתונים, עדיין לא מעידה על קשר נסיבתי ביניהן.
כלומר, עדיין לא הוכחנו שהקרינה הסלולרית היא זו שגרמה לשכיחות הגבוהה יותר של בעיות רגשיות ובעיות קשב וריכוז.
לצורך המחשה – יתכן למשל, שאימהות שדיברו שעות רבות יותר בסלולר בזמן ההיריון, גם אפשרו לילדיהן לשחק משחקי מחשב שעות רבות יותר בהשוואה לאימהות שדיברו מעט מאוד בסלולר ושלמעשה, משחקי המחשב הם הסיבה לעליה בשכיחות של בעיות אלו ולא הקרינה הסלולרית.
דוגמא נוספת (שאגב אפשרית מאוד), היא שלאימהות שהמעיטו לדבר בסלולר בזמן הריון, יש מודעות גדולה ליותר לבריאות והן גם דאגו לתזונה בריאה יותר לילדיהן וזו הסיבה שילדיהן סובלים פחות מבעיות קשב וריכוז.
החוקרים מנסים לנטרל במחקרם גורמים מפריעים כגון אלו, היכולים גם הם להשפיע על שאלת המחקר, אך לא תמיד הם מצליחים לנטרל את כל הגורמים.
החוקרים במחקר הזה ידעו זאת ואף ציינו זאת במחקרם.
אחת הדרכים כדי לבדוק את עוצמת הקשר בין שני מסדי נתונים, וכך להגיע למסקנות של סיבה ותוצאה בוודאות גדולה יותר, היא לערוך מחקר על מספר גדול יותר של אנשים.
זה בדיוק מה שהחוקרים עשו.
במחקר השני ,שפורסם ב 1012, החוקרים עקבו אחרי 28,745 ילדים [2] .יותר מפי שניים מאשר בקבוצת המחקר הראשונה.
נציין שמדובר היה בילדים שלא נבדקו במחקר הראשון. כלומר, קבוצת מחקר חדשה לגמרי.
התוצאות היו זהות.
גם כאן, נמצא קשר מובהק וחזק בין רמת החשיפה לקרינה סלולרית של הילדים כעוברים ברחם אמם, לבין בעיות רגשיות ובעיות קשב וריכוז, שנים רבות לאחר מכן.
החוקרים אף מציינים, שהקשר בין חשיפה של האם לקרינה סלולרית בזמן ההריון , לבעיות הנ"ל אצל ילדיהן , היה חזק יותר מהקשר בין החשיפה האישית של הילד לקרינה לסולרית, בשנות ילדותו, לבעיות אלו.
האם זו ההוכחה לכך שהחשיפה לקרינה הסלולרית בזמן ההריון גורמת לבעיות קשב וריכוז אצל הילד שנים לאחר מכן?
לא. זו עדיין לא הוכחה, אבל הוודאות שלנו לגבי קשר של סיבה ותוצאה בין שני העובדות הנ"ל הולכת ומתחזקת.
הוכחה ודאית, אגב, כנראה אף פעם לא תהיה.
אז מה המסקנה?
בארה"ב, מדינת הסטטיסטיקות, נמצא שבעשור האחרון, שאחוז הילדים עם בעיות מאובחנות של קשב וריכוז ואחוז הילדים הנזקקים לתרופות לטיפול בבעיות אלו, עולה ב 3% כל שנה!
הסיבה לתופעה המבהילה הזו, עדיין לא הוכחה. מן הסתם, יש גם יותר מסיבה אחת (סיבות אפשריות הן תזונה קלוקלת, חשיפה לאלימות במשחקי מחשב ובטלויזיה, אחוז גרושים גבוה, שהיה מרובה יותר ומוקדמת יותר במעונות יום, זיהום אוויר, חשיפה למתכות כבדות, אולי כמות חיסונים שהולכת וגדלה משנה לשנה ועוד ועוד).
לאור הידוע לנו על השפעת הקרינה הסלולרית על מערכות פיזיולוגיות, ולאור הקשר שנמצא בין זמן החשיפה של האם בזמן ההריון לבין שכיחות בעיות אלו אצל הילדים, סביר בהחלט שלחשיפה לקרינה יש תרומה לעליה העקבית בשכיחות בעיות קשב וריכוז בקרב ילדים. זן מן הסתם לא הסיבה היחידה, אבל נראה שגם לה יש חלק.
כיום, בעידן הסמרטפונים, אנשים מדברים בסלולר, גולשים בסלולר (חשיפה השקולה לשיחה), או המשתמשים באפליקציות המשתמשות באינטרנט, כגון waze למשל (שוב, חשיפה השקולה לשיחה) הרבה יותר מאשר לפני 7-10 שנים.
מבהיל לחשוב מה יהיה אחוז הילדים עם בעיות קשב וריכוז בעוד 7 שנים, כאשר העוברים של ימנו יגיעו לגיל בית ספר.
המידע הצף לנו מן המחקרים, למרות שאינו שקול להוכחה מתמטית, מספיק חזק, כדי לכוון אותנו להנהגה הנכונה.
אז מה לעשות?
לנשים בהריון מומלץ להימנע משימוש בסלולר ככל האפשר. לא רק להימנע משיחות לא הכרחיות ודחופות, אלא גם מגלישה באינטרנט באמצעות הסלולר או שימוש באפקלציות כאלו ואחרות.
אגב, במדריך השלם לדיבור בריא בסלולר, הזכרנו את השימוש המועדף בספיקר או באוזניה חוטית/ אוזניית אוויר. המלצות אלו, אכן מצמצמות את החשיפה של האדם המדבר, ובמיוחד את החשיפה של מוחו לקרינה, אך אמצעים אלו לא יעזרו להקטין את החשיפה של העובר. המרחק בין האוזן (שם לרוב נמצא הפלפון) לעובר, דומה מאוד למרחק בין כף היד לעובר, גם אם היד מושטת קדימה והשיחה מתבצעת עם אוזניה.
כדי להקטין את החשיפה של העובר לקרינה – יש רק פתרון אחד:
להשתמש במכשיר הסלולר כמה שפחות. נקודה.
השתמשו במכשיר הסלולר במצבי חירום בלבד.
כדאי להתרגל לאורח חיים כזה, כבר עכשיו, כדי שבזמן ההריון, זה כבר יהיה אורח חיים שהוטמע והשתרש.
בואו לא נהיה בבחינת 'חכמים לאחר מעשה' , אלא בבחינת "איזהו החכם? הרואה את הנולד" (מסכת אבות, פרק ב, משנה ט).
מקורות:
1. Divan HA. Prenatal and postnatal exposure to cell phone use and behavioral problems in children. Epidemiology. 2008 Jul;19(4):523-9
2. Divan HA Cell phone use and behavioural problems in young children. J Epidemiol Community Health. 2012 Jun;66(6):524-9
