מבוא

סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות בעולם המערבי. קרוב ל- 10% מאנשים מתחת גיל 60 סובלים ממחלה זו ומספרם כפול מעל גיל זה. כמות הסובלים מהמחלה בעולם המערבי ממשיכה לטפס בשל שינויים באורחות החיים, אשר כוללים הזדקנות אוכלוסייה, הפחתה בפעילות גופנית, צריכת מזון עשיר בקלוריות, השמנה ועוד. בסוכרת שכיחות גבוהה של סיבוכים, הנובעים מבעיות בכלי דם קטנים וגדולים. בין הסיבוכים המוכרים והנפוצים אשר סיבתם פגיעה בכלי הדם הקטנים ניתן למנות את הרטינופתיה (פגיעה ברשתית), נפרופתיה (פגיעה כלייתית) ונוירופתיה (פגיעה עצבית, אשר מתבטאת בירידה בתחושה), לעומת זאת בין הסיבוכים הנובעים מבעיות בכלי הדם הגדולים מוכרים בעיות הלבביות (אשר עשויות להגיע להתקף לב), מוחיות (עד מצב של אירוע מוחי, או שבץ) וכן הפגיעה בכלי דם היקפיים (פריפריות).

אחת הבעיות הנפוצות ביותר בין חולי סוכרת בעיה בתפקוד מיני, אך למרות שכיחות הבעיה הנושא בדרך כלל לא עולה והמודעות לכך נמוכה הן בקרב המטפלים והן בקרב המטופלים. כתבה זו הינה ראשונה בסדרת כתבות, במסגרתן אשתדל להעלות את המודעות לנושא החשוב של בריאות מינית. הפעם אתן סקירה קצרה של הבעיות הנפוצות בקרב חולי סוכרת ובעתיד אשתדל להרחיב על כל נושא בנפרד וכן בהתאם לבקשות שיתקבלו מקוראים במערכת.

קצת על תפקוד מיני

ליקויים בתפקוד מיני מופיעים בכמחצית מגברים חולי סכרת מתחת גיל 60 (!). בקרב נשים המידע מועט יחסית, אך בשל הגורמים לבעיות אין ספק שהשכיחות דומה. הבעיות העיקריות הן בעיות חשק, בעיות עוררות (כגון, בעיות סיכוך בנשים ובעיות זקפה בגברים), בעיות באורגזמה (כגון, קושי להגיע לאורגזמה בנשים וגברים וכן שפיכה אחורית אצל גברים) והפרעות כאב. עם זאת, תפקוד מיני הוא יותר מסך חלקיו, וכך לדוגמא, פגיעה בחשק, עשוייה לגרום לבעיה בעוררות וזו לכשעצמה עשוייה להוביל לבעיה בזוגיות. כלומר בתחום התפקוד המיני, חשובה הגישה ההוליסטית, במסגרתה הבעיה המינית היא חלק במטופל ויש להתבונן ולבדוק גם את ההשלכה על הזוגיות והתא החברתי.

למה זה קורה?

הסיבות להפרעות בתפקוד מיני מגוונות וכוללות פגיעה בכלי דם, שינויים הורמונאליים, פגיעות עצביות, תופעות לוואי של תרופות וכמובן השפעה של גורמים נפשיים. תתכן מעורבות מעבר להפרעות רפואיות אלו, שכן תפקוד מיני לקוי משפיע על מצב רגשי, נפשי, זוגי ואלו לכשעצמם עשויים לפגום בפעילות ברמה החברתית. גורמים סביבתיים, כולל השמנה או עודף משקל, פעילות גופנית ירודה ועמידות לאינסולין מובילים בסופו של התהליך לרמת סוכר גבוהה בדם, אשר בשילוב עם גורמי סיכון אחרים (כגון, יתר לחץ דם ועודף שומנים), גורם לעלייה בכמות רעלנים בדופן כלי הדם והעצבים. גורם נוסף נובע מההשפעה על המאזן ההורמונאלי, עם השפעה על הורמוני המין.

בעיות תפקוד מיני בקרב גברים סוכרתיים

כאשר נכתב הפזמון "מתוק לו, מתוק לו…" היתה מודעות נמוכה לחוסר המתיקות המינית של הגבר הסוכרתי. קיימות בעיות רבות הנובעות ממחלת הסוכרת, אך הידועה מכולן היא ההפרעה בזקפה.

כשל זקפתי

בעיה בזקפה כוללת חוסר יכולת להשיג זקפה המאפשרת קיום יחסי מין עם חדירה למשך זמן מספק, אך גם קושי בשמירת הזקפה נכלל בהגדרה זו. שכיחות הבעיה בקרב האוכלוסייה הכללית קשורה לגיל ועשוייה להגיע ל- 60-70% בקרב בני 60 ומעלה, אך גם צעירים רבים עשויים לסבול מבעיה זו. גורמים נוספים, פרט לגיל, עשויים להעלות במידה משמעותית את הסיכון לבעיה זקפה, כגון, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, עליית שומנים בדם ועוד. עם זאת, הגורם המשמעותי ביותר מלבד גיל, הינו סוכרת. כך במחקר רחב יריעה שנערך באיטליה בקרב כ- 10000 חולי סוכרת (משני הסוגים) בני 18-70 נמצא שכ- 36% סבלו מהפרעה בזקפה, מספר אשר היה גבוה פי 3 לעומת אוכלוסייה בריאה. חומרת הבעיה קשורה במשך המחלה, איזון מטבולי ובנוכחות סיבוכים אחרים. על הסיבות, ההשלכות, האבחון, ההערכה והטיפול ארחיב בעתיד. ארמוז רק, שבמחקר בריטי נמצאה עלייה בהיארעות כשל זקפתי לאחר הופעת תרופות משפרות און (סילדנאפיל (ויאגרה), טדלאפיל (סיאליס), ורדנאפיל (לויטרה)) לפני כעשור, מה שמצביע על כך שתרופה יעילה עשוייה לגרום להעלאת מודעות לבעיה רפואית ובמקביל גם להעלות את כמות הפניות לרופא/ה המטפל/ת.

שפיכה אחורית

שפיכה מושגת ע"י פעילות מורכבת ומתואמת של מערכת העצבים האוטונומית. השגת שפיכה קדמית דרך השופכה מחייבת סגירת צוואר השלפוחית וכיווץ שרירי רצפת האגן, אך לא כאן המקום לפרט על מנגנון מורכב זה. שפיכה אחורית ("שפיכה יבשה") מוגדרת כהתקדמות הזרע לכיוון שלפוחית השתן, במקום יציאה החוצה כרגיל, תופעה אשר רווחת לדוגמא, לאחר ניתוחים בצוואר השלפוחית ובבלוטת הערמונית. בחולי סוכרת מדובר בתוצאה של פגיעה עצבית ובתופעה די נפוצה. כשליש מהגברים הסוכרתיים מדווחים על כך וזו אף הסיבה העיקרית לפגיעה בפוריות בקבוצה זו. ניתן לשפר ולטפל, ועל כך בעתיד.

בעיות פסיכו-סקסואליות

לתפקוד מיני לקוי יש השלכות במישור הרגשי והנפשי, בשל הקשר ההדוק בין גוף לבין נפש. כך בקרב גברים חולי סוכרת תתכן פגיעה בדימוי גברי ומיני ובטחון עצמי ירוד, אותם ניתן לשפר על ידי התערבות מתאימה, הן על ידי שיפור הבעיה המינית והן ע"י התערבות סקסולוגית פרטנית או זוגית מתאימה

בעיות תפקוד מיני בקרב נשים סוכרתיות

בעבודה אשר התבססה על שאלונים שנאספו ממאות נשים סוכרתיות, נמצא ש- 64% מהן על חוסר עניין במין. ייתכן והסיבה לכך היתה ירידה בסיכוך שנמצאה ב- 70% מהן. קרוב ל- 40% מהנשים התלוננו על ירידה בתחושה וכמעט מחצית דיווחו על ירידה בהנאה. כלומר, בכל מקרה מדובר בשכיחות גבוהה באופן משמעותי לעומת נשים בריאות. על קצה המזלג אספר על הבעיות הנפוצות.

 ליקויים בעוררות

כאשר אישה מגיעה לסף גירוי גבוה עקב גירוי מתאים ומספק, היא מגיעה אל שלב העוררות של התגובה המינית. זה יכול להתרחש עקב משחק מקדים מספק ביחסי מין, אך גם באוננות. אספקת דם תקינה לאיברי המין אצל האישה חשובה לפחות כמו המקבילה הזקפתית אצל הגבר. הרקמה באיברי המין בכלל ומסביב לנרתיק בפרט הופכת לגדושה ובמקביל חל סיכוך הנרתיק ("הרטבה") כהכנה למשגל. גם הדגדגן תופח, קצהו בולט והאזור הופך לרגיש יותר. הגודש הנרתיקי מספק בעצם מעין מנגנון הגנה מפני פגיעה בעת המשגל. הסוכרת עשוייה לפגוע באספקת הדם לאזור, אשר גורמת להפחתה ביכולת הסיכוך של פתח הנרתיק. המחלה אף עשוייה לגרום לשינויים ניווניים (אטרופיה) של רירית הנרתיק, אשר עשוייה להוביל למשגל מכאיב (דיספראוניה). נשים שחוות הפחתה בסיכוך מתארות בד"כ את הדגדגן שלהן כ"מת" וחסר תחושה.

ליקויים הורמונאליים

ידוע שהורמון האסטרוגן משחק תפקיד חשוב בתגובה המינית של נשים ובעל השפעה על תופעות פיסיולוגיות אשר מתרחשות בשלב העוררות. יש דיווחים רבים לגבי ההשפעה השלילית שיש למחלת הסוכרת על המערכת ההורמונאלית בנשים, כך לדוגמא, במחקר מבוקר במסגרתו נבדקו רמות הורמונים בנשים חולות סוכרת סוג II מול קבוצת ביקורת של נשים בריאות, נמצאו אצל נשים סוכרתיות ליקויים רבים ברמות ההורמונים לפני ואחרי הפסקת הוסת, ובאופן כללי נמצאה עליה הן ברמת אנדרוגנים (הורמונים זכריים) והן ברמת אסטרוגנים. ידוע שרמות אנדרוגנים גבוהות בנשים עשויות להביא לסימני מין משניים גבריים, כגון, העמקת קול, שיעור מוגבר, אקנה ועוד. רוב הבעיות ההורמונאליות ניתנות לאבחון וברובן ניתן לתת טיפול יעיל, אשר עשוי לשפר חשק מיני, להגביר סיכוך נרתיקי ולהוביל לעליית ההנאה המינית.

בעיות נפשיות ורגשיות (פסיכו-סקסואליות)

בקרב נשים סוכרתיות רווחות הפרעות פסיכו-סקסואליות, בעיקר ירידה בדימוי עצמי (על רקע עלייה במשקל וצורת איזור ההזרקה), פגיעה בדימוי נשי, הרגשה של בדידות ואף השפעה שלילית של המחלה על הזוגיות.

בעיות אורגזמה

אורגזמה עדיין מהווה המרכיב הכי פחות מובן במעגל התגובה המינית של האישה, אך ברוב המחקרים מודגמת פגיעה בעוצמת האורגזמה, קרוב לודאי בשל הפגיעה העצבית. מעבר הגירוי המיני מהמח אל איברי המין נפגע, ובמקביל קיימת פגיעה בתחושה באיברי המין. השילוב גורם לקושי להגיע לאורגזמה ("לגמור"). כנראה קיים פיצוי מוחי על הירידה התחושתית ובטיפול נכון ניתן להפחית את התהליך ואף לשפר את התחושה והתגובות.

סיכום

ליקויים בתפקוד מיני שכיחים מאוד בקרב גברים ונשים חולי סוכרת, בשל פגיעה בכלי הדם ובעצבים. הבעיות נפוצות יותר באנשים עם סוכרת לא מאוזנת ונובעות ישירות מהיפר-גליקמיה כרונית, כסיבוך של סוכרת ממושכת ולא מאוזנת.

חשובה מודעות של הרופאים בעת לקיחת ההיסטוריה הרפואית, שכן רוב ההפרעות ניתנות לאבחון וטיפול בשלב מוקדם של המחלה. בשל עובדה זו חשובה גם מודעות גבוהה של המטופלים, שכן ניתן למנוע את רוב הסיבוכים ע"י ביצוע מעקב צמוד, אך בשל כך יש להתגבר על מחסום המבוכה ולהתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי בריאות מינית ותפקוד מיני.

חלק גדול מהליקויים ניתן לפתור במסגרת מרפאה ראשונית, אך במידת הצורך ניתן להפנות לרופאים העוסקים בבריאות מינית. רשימת מרפאות מוסמכות ומידע עליהן ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול מיני   www.ITAM.org.il  וכן באתר החברה הישראלית לבריאות מינית    www.sexual-health.org.il. הנושא החשוב של בריאות מינית ושמירתה מקבלים יותר ויותר הכרה וכך, ניתן להגיע אל טובי המומחים כיום ולקבל החזר על רוב הייעוץ דרך הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים.

ד"ר רפי חרותי הינו רופא מומחה ברפואת שיקום וסקסולוג מוסמך