עיוורון צבעים הינו ליקוי ראיה שבו אין לאדם היכולת להבחין בין מספר צבעים מסוימים, או, לחילופין, הוא אינו מבחין כלל בקיומם של צבעים. למרות, שלכאורה, ליקוי ראיה זה אינו "מסוכן" אלא רק פוגם באיכות חייו של הסובל ממנו, במקרים מסוימים (למשל, בצורך להבחין בין צבעי חוטי חשמל שונים או בין צבעי הרמזור), הוא עלול לגרום לסיכון חייו של האדם ושל סביבתו. בדיקת עיוורון צבעים הינה בדיקה המבוצעת על ידי רופאי עיניים ומסוגלת לאבחן לא רק את קיומו של עיוורון צבעים, אלא גם את סוג עיוורון הצבעים שממנו סובל האדם.

בדיקת עיוורון צבעים – מה היא, בעצם, קובעת?

את סוגי עיוורון הצבעים הקיימים ניתן על פי קריטריונים שונים:

עיוורון צבעים שהוא הליקוי היחיד בעיניים מול עיוורון צבעים שהוא חלק מבעיות אחרות בעיניים.

עיוורון צבעים שהוא מולד מול עיוורון צבעים שמתרחש במהלך החיים – עיוורון הצבעים המולד מקורו בבעיה גנטית, ושכיחותו מגיעה לכדי עד ל-10% מהגברים ועד בין 0.5% עד 1% מהנשים. בחלק מהמקרים, הסובלים מעיוורון צבעים מלידתם (בעיקר אלה הסובלים מעיוורון הצבעים החלקי) אינם מודעים לליקוי, והאבחנה אצלם מתרחשת, באופן מקרי לגמרי. עיוורון הצבעים הנרכש, זה הקורה בשלב כלשהו בחיי האדם, עלול להופיע כתוצאה מהופעתה של רטינופתיה סוכרתית, דלקת בעצב הראיה או מחלת עיניים אחרת.

עיוורון הצבעים החלקי מול עיוורון הצבעים המלא – עיוורון צבעים חלקי נחשב לסוג עיוורון הצבעים הנפוץ יותר. במצב כזה, יתקשה האדם להבדיל בין צבעים ספציפיים (לדוגמה, בין גווני האדום לגווני הירוק – זוכרים את הרמזור שהזכרנו בהתחלה?), אולם לא יקשה עליו להבדיל בין הצבעים האחרים. עיוורון הצבעים המלא, לעומתו, הוא מצב נדיר למדי, בו האדם אינו רואה כלל צבעים, אלא גווני לבן-אפור-שחור בלבד. אל מצב זה נלווים גם ליקויי ראיה וריצוד עיני.

מתי חשוב לגשת לבדיקת עיוורון צבעים?

כפי שנכתב, עיוורון הצבעים הנרכש עלול להופיע בנסיבות מסוימות, לאחר מחלת עיניים או פגיעה בעיניים. לכן, אם אתם חשים בשינוי כלשהו באיכות הראיה או בהתדרדרות ביכולת שלכם להבחין בצבעים, בדיקת עיוורון צבעים עשויה לספק לכם תשובה ולהבהיר את המצב לאשורו.