הקרוטנואיד לוטאין חיוני לראייה ולתפקוד מוחי

 

מחבר: דר' מרדכי הוכברג ז"ל, PhD, תזונאי

הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים שמופיעים בעולם. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לייעוץ אצל רופא או אצל תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.

 

קיים קשר ישיר בין העיניים והמוח. למעשה, כאשר רופאים בודקים את הרשתית ואת עצב הראייה הם מתבוננים ישירות בתאי המוח. ברשתית ישנם פיגמנטים אורגניים המהווים סמן טוב לבריאות הראייה. שניים מפיגמנטים אלו הם הקרוטנואידים לוטאין וזיאקסנטין. מתן תוספים של קרוטנואידים אלו עוזר למנוע אובדן ראייה שעלול לקרות בגיל מבוגר. מחקר שנעשה בשנת 2018 הראה ששני קרוטנואידים אלו עוזרים גם לשיפור היכולת הקוגניטיבית וזאת בזכות שיפור זרימת הדם למוח. שיפור בפעולת המוח קורה גם כאשר מתן תוספי קרוטנואידים אלו מתחיל בגיל מאוחר יחסית.

הקשר בין עיניים ומוח

קרוטנואידים הם פיגמנטים צהובים וכתומים הנמצאים בירקות רבים. הם הופקו לראשונה מגזר (קרוט) ולכן ניתן להם השם קרוטנואידים. צריכת כמות גבוהה של סוגי קרוטנואידים מסוימים עוזרת נגד ניוון מקולרי גילי, מחלה שגורמת לעיוורון, נגד סרטן, מחלות לב וכלי דם ומחלות ניווניות של מערכת העצבים. שני קרוטנואידים במיוחד, לוטאין וזיאקסנטין, נמצאים בריכוז גבוה ברשתית (רטינה). ככל שלומדים יותר על שני רכיבי תזונה אלו כך יותר מבינים שהם חשובים ממש לבריאות המוח ולא רק לעיניים. יש בכך היגיון מאחר והרשתית היא למעשה חלק מן המוח. בנוסף, לוטאין וזיאקסנטין שייכים לתת – קבוצה של קרוטנואידים המכונה קסנטופילים, המהווים את הקרוטנואידים העיקריים במוח. בהתחשב בתגליות אלו, חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה ערכו מחקר אקראי ומבוקר, ראשון בעולם, כדי לברר אם מתן תוספים של לוטאין וזיאקסנטין עשוי להביא תועלת ליכולת קוגניטיבית של מבוגרים וקשישים. במחקר זה קבוצת אנשים מבוגרים (גיל ממוצע 72 שנים) קיבלו או פלסבו או כמוסה שמכילה לוטאין (10 מ"ג) וזיאקסנטין (2 מ"ג) כל יום במשך שנה. החוקרים העבירו למשתתפים בניסוי סדרת בדיקות הקשורות ללמידה וזיכרון עם מעקב באמצעות fMRI. טכניקה זו העניקה הזדמנות נדירה לבדיקת אזורים במוח שהוארו בזמן משימות קוגניטיביות בדרך שלימדה את מצב זרימת הדם לכל חלק במוח, מדידה שהראתה עד כמה המוח פועל  בהתאם למשימות שהוטלו על המשתתפים. במחקר זה היו תגליות חשובות: נמצא שאצל אלו שקיבלו תוספי לוטאין וזיאקסנטין שופרה היכולת הקוגניטיבית במשך כל שנת המחקר, בעוד שבקבוצת הפלסבו הייתה ירידה בכישורי המוח באותו פרק זמן. הסבר אפשרי לממצא הנו כי אצל המשתתפים שקיבלו תוסף של חומרים אלו היה שיפור ממשי בזרימת הדם למוח. עם הפלסבו, כאמור, לא היה כל שיפור. ממצאים אלו הראו שמתן  תוספי  לוטאין  וזיאקסנטין יכולים להשפיע  השפעה  חשובה  כהגנה  בפני  הזדקנות ולשפר ביצועים קוגניטיביים. אלו הן חדשות מעודדות למבוגרים להם יש את הצורך הרב ביותר לשימור פעולות המוח.

מחקרים נוספים

מספר מחקרים שפורסמו בשנת 2017, שנה לפני עריכת המחקר שצוטט קודם, סיפקו תמיכה נוספת לקשר בין קסנטופילים ופעולת המוח. למשל, מחקר אחד הראה שלצפיפות הלוטאין והזיאקסנטין במרכז הרשתית (מקולה) היה קשר חיובי עם ביצועים לימודיים אצל ילדים בגיל בית הספר, עוד הוכחה לכך שיש קשר בין מצב הרשתית לבין מצב המוח. זאת ועוד, לגבי הרמות בדם של חומרים אלו אצל מבוגרים, הן נמצאו קשורות עם היכולת הקוגניטיבית, הזיכרון ויכולת קבלת החלטות. רמות גבוהות יותר של זיאקסנטין בדם פעל לשיפור מהירות קבלת ההחלטות ומהירות החשיבה. ככל שרמתם של לוטאין וזיאקסנטין ברשתית ובדם רבה יותר, כך למוח יש יכולת להתמודד טוב יותר עם משימות. בנוסף, נמצא כי רמות גבוהות של לוטאין וזיאקסנטין משפרות את תפקוד החומר הלבן במוח, האחראי על קשרים בין אזורי מוח, דבר המסייע בשיפור תפקודים מוחיים רבים. ולבסוף, מחקר שפורסם בשנת 2017 הראה שלמתן תוספי לוטאין וזיאקסנטין הייתה השפעה רבה על ירידה בסטרס פסיכולוגי ועל הקטנת רמות קורטיזול, שהוא סמן בדם למצב שיש סטרס. המסקנה היא כי חומרים אלו שיפרו הן בריאות נפשית והן גופנית. כאמור, נטילת תוספים אלו מסייעת גם בגיל המבוגר, כך שהדבר מעודד מאוד ומראה כי לעולם לא מאוחר מדי לשפר את פעולת המוח.

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומהאינטרנט. הנזקק לטיפול – מן הראוי שיפנה

הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומהאינטרנט. הנזקק לטיפול – מן הראוי שיפנה

בס"ד הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק